זה עוד בוקר שגרתי אצל משפחת שדה. אימא אילנית יצאה לעבודה ובבית שלהם ברחובות מנהל את העניינים אבא אלירז. הוא יושב על שמיכת הפעילות ומפזר חיוכים לתינוקת שלהם אריאה בת ה-8 חודשים.
אילנית נמצאת מאחורי הקלעים של התוכנית שלה עם גלית גוטמן ומתעדכנת בטלפון. "יצא קקי קטן, 3 קטנים אחרי מאמץ. אולי נתייעץ עם טיפת חלב?", היא מקריאה בקול רם את ההודעה של אלירז וצוחקת.
"הוא אלוף העולם", היא אומרת עליו. "זה כיף, ללכת לעבודה ואת כאילו בשקט - את מתקשרת כי את מתגעגעת, לא כי את מפחדת".
רק שהשלווה והחיוכים האלה ממש לא אפיינו את תחילת חייה של אריאה. "היה סיבוך בניתוח הקיסרי", היא משחזרת את הלידה. "איך הרופא אמר, אם יש סקאלה מ-0 עד 10, אז את היית 12. בעקבות זה היה קרע בשלפוחית השתן ונכנסתי לעוד ניתוח".
היא סבלה מכאבים קשים מאוד ומתארת איך ניהלה שיחות עם אלוהים: "הרגשתי שזה באמת כאבים שמהם לא חוזרים, זה היה שאלות כאלה, אני מול עצמי. אלירז ראה בעיניים שלי פחד שהוא לא הכיר".
פחד למות?
"כן, היה גם את זה, לרגעים, בפיקים מאוד גדולים. לא האמנתי שאפשר לכאוב ככה. אני זוכרת שתפסתי את אלירז מאוד חזק בציפורניים ואמרתי לו תעזור לי".
אלירז: "יש תמיד אמונה ותקווה שהכול בסדר, אבל לפעמים החיים הם החיים. אבל היא חזקה בצורה מטורפת, אילנית. נגיד אם זה הייתי אני, אז לא הייתי פה".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
אילנית: "אלירז הלך מאוד שקט ללידה הזאת, כי הוא אמר טוב אילנית שם, היא תסביר לי. היא תהיה המורה, שלי המדריכה, והמדריכה נפלה. פתאום גם הוא קיבל את זה לפנים. פתאום הוא היה צריך לרוץ בין התינוקייה לחדר שלי".
אלירז: "יש איזה אבא כזה, שהוא רץ מפה לשם והוא כזה מסורבל, והתינוקת הייתה ממש קטנה בהתחלה, גם לחתל אותה - האחיות היו מסבירות לי".
אילנית: "אני לא יכולתי, לא רק להרים, באיזשהו שלב לא יכולתי שהיא בכלל תהיה עליי. לא יכולתי לגעת באצבע בגוף – מהכאב".
"אני לא יכולתי, לא רק להרים, באיזשהו שלב לא יכולתי שהיא בכלל תהיה עליי. לא יכולתי לגעת באצבע בגוף – מהכאב"
אילנית לוי
אלירז: "אבל אריאה הבינה מההתחלה שאימא כרגע לא יכולה להיות איתה והיא הייתה קלה. נכון? זוכרת?", הוא אומר לתינוקת שמסתכלת עליו ומחייכת. "היא לא זוכרת", הוא צוחק.
אילנית: "מבחינתי אני עם הילדים שלי כל יום לא יחזור, עד היום. אני עכשיו יושבת פה וליאם חוזר מהטירונות ואני מתה".
"הוא אח יקר"
רגע לפני שהיא חוגגת 40 יש לאילנית לוי תינוקת שמצטרפת לאלין בת ה-16 ולליאם בן ה-18 מנישואיה לאייל גולן. ליאם חוזר הביתה מהצבא.
"איפה ליאם?" שואל אלירז את התינוקת ומושיט לו אותה.
ליאם: "אמא שמה לי שמיכה עם הריח שלה בטירונות".
אלירז: "עם מרכך בריח תינוקות".
ליאם: "כן, עם מרכך בריח שלה, שיהיה לי יותר קל".
"אלירז הלך מאוד שקט ללידה הזאת, כי הוא אמר טוב אילנית שם, היא תסביר לי. פתאום הוא קיבל את זה לפנים - הוא היה צריך לרוץ בין התינוקייה לחדר שלי"
אילנית לוי
הוא לא האבא החורג הטיפוסי?
ליאם: "לא, הוא אח יקר", הוא אומר והם צוחקים.
אלירז: "מה זה אבא חורג?".
הוא דמות, סמכות? באיזשהו שלב נגיד הוא יכול להגיד לך לעשות דברים?
ליאם: "הוא אומר לי, מה הוא לא כועס עליי לפעמים?", הוא שואל רטורית.
אלירז מגיב בביטול כשהוא שומע את המילה כועס. "הוא לא ירביץ לי", צוחק ליאם, "אבל הוא יכול לתת לי הערות".
אלירז: "הוא עדיין צעיר". ליאם צוחק ומושיט לו את אריאה. "נתתי לו אותה קצת שירגיש אבא", הוא צוחק.
"ההיריון גם של גלית"
כבר עשור שאלירז ואילנית יחד - ולפני 3 שנים נישאו. עכשיו המשפחה הצטלמה יחד לדוקו-ריאליטי על החיים שלהם. לסדרה קוראים "משפחת שדה" והיא תשודר בהוט החל מיום ראשון.
בינתיים מאחורי הקלעים של "גלית ואילנית", גלית גוטמן מוטרדת מהמצלמה שמלווה את חברתה. "עכשיו צריך לעשות כאילו אין פה מצלמה? איך את חיה עם זה תגידי?", היא אומרת והן צוחקות.
אילנית: "אתם יודעים שגלית נהיית ביישנית. זה אמיתי. זה קטע".
גלית: "זה אמיתי, אני רואה מצלמה שהיא לא שלי שאין לי שליטה עליה ואני מתביישת".
ההיריון הזה שלה, זה גם שלך גלית? גם את היית חלק מזה?
"אנשים היו נוגעים גם לי בבטן בשביל להעביר ברכה לאילנית", היא עונה ואילנית פורצת בצחוק. "אנחנו עברנו את זה יחד. היא קיבלה את הזריקות ואני נהייתי הורמונלית", היא צוחקת. "תראו מה יצא לנו. אין דברים כאלה".
"אנשים היו נוגעים גם לי בבטן בשביל להעביר ברכה לאילנית. היא קיבלה את הזריקות ואני נהייתי הורמונלית"
גלית גוטמן
אילנית: "הילדה לא שלי".
גליתי: "את האופטימיות היא לקחה ממני, מסבתא גלית, זה ברור".
אילנית: "הילדה בלונדינית, לבנה, עם עיניים כחולות".
גלית: "אז בואי תודי שאלירז קצת נלחץ".
אילנית: "היא כתבה לי הודעה: יצאה לו ילדה שמאלנית. אני מראה לו את ההודעה, 'שלום עכשיו מאמי. הילדה שלום עכשיו'", היא מתפקעת מצחוק.
מסר לנתניהו
שלוש שנים אחרי שהוביל את קמפיין הליכוד, מי שהיה אחד הזוכים הכי אהובים של האח הגדול מצא את עצמו אלירז שדה מחוץ למסך.
המון שנים ברצף הייתה לך תוכנית בטלוויזיה או ברדיו, פתאום עכשיו זה פחות קורה. יש לך הסבר מה קרה.
"היו לי הצעות בשנים האחרונות", הוא מספר, "אבל הן היו, אני חייב להגיד את האמת, מאוד ימין הארדקור והרגשתי שזה פחות יושב לי טוב. הם ציפו ממני להמשיך את הקמפיין, אבל אנחנו לא שם, והימין הפסיד בבחירות וזה הזמן להתחיל לבדוק מה עושים".
"היו לי הצעות בשנים האחרונות, אבל הן היו, אני חייב להגיד את האמת, מאוד ימין הארדקור והרגשתי שזה פחות יושב לי טוב"
אלירז שדה
בינתיים שדה יורה את דעותיו בטוויטר וגם לראש הממשלה לשעבר יש לו מסר. "אני חושב שנתניהו היה מנהיג מצוין, אני חושב שכרגע הוא בסנוקר", הוא אומר.
מה זה אומר?
"סנוקר – זה כשמשחקים סנוקר, אז אתה סגור. יש שלב שהלבן לא מצליח להכות בשום כדור וזה השלב כרגע. אני חושב שמה שמחנה הימין עושה עוד פעם ועוד פעם לא יצליח להחזיר את הימין לשלטון", הוא אומר.
"אחרי 12 שנים סימנו לנתניהו שהם לא יכולים יותר - מקנאה, תקרא לזה איך שאתה רוצה. אתה הכי טוב בעולם, אבל זה לא עובד כרגע. אתה רוצה להציל את המחנה, אכפת לך ברמה הלאומית מהמחנה, ממדינת ישראל, צריך לחשוב על פורמט אחר כדי להחזיר את שלטון הימין".
אתה רוצה ללכת לפוליטיקה?
"אני לא יודע אם אני רוצה ללכת. קוראים לזה פוליטיקה אבל זה שליחות ציבורית. אתה יכול מאוד לרצות, אבל צריך שירצו אותך. זה שאתה רוצה, כל אלה שרוצים וזה, אז אתה יכול לרצות. צריך שירצו. זה דעתי. וגם אישתי צריכה לרצות", הוא צוחק.
"קוראים לזה פוליטיקה אבל זה שליחות ציבורית. אתה יכול מאוד לרצות, אבל צריך שירצו אותך. וגם אישתי צריכה לרצות"
אלירז שדה
"השורשים רדפו אחריי"
בשנים האחרונות החל בתהליך התחזקות.
חזרת בתשובה, זאת ההגדרה?
"לפי ההגדרה שלי אני יהודי מאמין שמנסה לעשות כמה שהוא יכול טוב".
אבל מה היית לפני עשור? בכל זאת קרה משהו שהתחלת ללכת עם ציצית וכיפה.
"כי אתה פה, יש את השורשים שלך, אתה קורא, אתה לומד, אתה מקשיב למה שקורה ומה שקרה".
ומה גרם לך לחפש את השורשים האלה?
"האמת שהם רדפו אחריי, את יודעת יש הרבה יהודים טובים ברחובות", הוא אומר וצוחק, "אז אמרו לי 'בוא לשיעור' ו'בוא לשיעור' ובסוף אתה הולך לשיעור, אתה שומע ואתה מקשיב. בשיעורים הראשונים, לפני 6-7 שנים הייתי מחריד, אני הייתי מעיף את עצמי, הייתי מחפש סתירות, אבל הם לא התייאשו".
"ברחובות יש הרבה יהודים טובים, אז אמרו לי 'בוא לשיעור' ו'בוא לשיעור' ובסוף אתה הולך לשיעור ואתה שומע ואתה מקשיב"
אלירז שדה
"אני צריך כל הזמן להסתכל במראה ולראות שם אדם שהוא מאמין בהשם", הוא מוסיף, "זה בשבילי, אני כשאני רואה את הציצית, אני יודע שיש השם בעולם".
למה קראתם לה אריאה? אריאה זה לא שם מהתנ"ך.
"לא שם של אבותינו. אילנית בחרה שאת השם ובתורה אני חושב גם כתוב ותיקרא שם - הנשים בחרו את השמות, לאו דווקא הגברים, אז הלכתי עם מה שהיא הרגישה".
זה לא בגלל "משחקי הכס"?
"לא, לא בגלל 'משחקי הכס'. אני לא צופה ב'משחקי הכס', אבל את צריכה לשאול את אילנית, אני לא יודע איפה היא שמעה את זה במקור".
"ופתאום יש שקט"
אילנית חוזרת הבית ושוטפת את התינוקת בים של אהבה, אבל מתוך האידיליה חושפים השניים את אחד הרגעים הקשים בחייהם - ההפלה שעברה אילנית לפני ההיריון עם אריאה. זה היה שנה אחרי החתונה, אילנית נכנסה להיריון, ובחודש השני הם הגיעו יחד לבדיקה שגרתית.
אילנית מתארת את הבדיקה אצל הרופא: "יש שקט. שקט הוא לא דבר טוב בהיריון", היא משחזרת את הרגעים הקשים שבהם היא והרופא הבינו שמשהו לא בסדר. "ואלירז לא היה איתנו בהבנה שמשהו קורה", היא נזכרת בכאב. "הוא מצלם. הוא בריגוש".
"אני לא קלטתי, והייתה סצנה מאוד קשה", הוא אומר.
אילנית: "מאוד".
אלירז: "אני חושב שהסצנה הכי קשה שהייתה לי בחיים".
ואז פתאום אתה?
אילנית: "הוא לא פתאום".
אלירז: "כשהיא והרופא מבינים ואני בשיא..."
"אין מילים שם", היא מסבירה איך היא והרופא הבינו בלי לומר דבר.
"הם מבינים ואני מנותק לגמרי", חוזר אלירז לרגע הקשה.
אילנית: "הוא מצלם וידאו והוא שואל שאלות 'נו?' עכשיו אני לא עונה והרופא לא עונה, ואז עשיתי לו כזה", היא אומרת ומדגימה איך היא תפסה אותו ביד.
ואז?
אלירז: "אני, זה הלב".
אילנית: "ואז הוא מת. זה הלב".
אלירז: "זה היה הרגע הכי קשה בחיים שלי. חד משמעית".
סיפרתם לאנשים? אנשים כבר ידעו?
אילנית: "ידעו, לא יכולנו לשמור. לא ידענו מה להגיד. לא מצאנו", היא מגמגמת. "זאת אומרת כשאת אומרת משהו בקול רם וזה הופך להיות מציאות".
כן.
"וזה היה קשה, ולא רצינו למשוך מדי, והכי נורא מבחינתי שהילדים גם ידעו. אבל להם לא הייתי צריכה להגיד".
כי מה?
"כי ראו אותנו חוזרים, ולא שאלו, פשוט הבינו, וזה היה בעיקר הכי קשה", היא אומרת והפה שלה מחייך, אבל דמעות נקוות בעיניה.
"הכי נורא מבחינתי שהילדים ידעו על ההיריון. אבל להם לא הייתי צריכה להגיד. כי ראו אותנו חוזרים, ולא שאלו, פשוט הבינו, וזה היה בעיקר הכי קשה"
אילנית לוי
"לאנשים אין מחסומים"
ובמעבר חד מעצב לשמחה: בערב הפרימיירה של "משפחת שדה" ההכנות בעיצומן. מעניין לבחון את ההחלטה להיחשף - אחרי שנים שהמשפחה של אייל גולן הייתה צריכה להתמודד עם הכותרות והשערוריות שנקשרו בשמו של הזמר.
"לא נראה לי שאפשר להיות מחוסנים לזה, כי לפעמים לאנשים פשוט אין מחסומים בפה", אומרת אלין בתם בת ה-15 של אילנית ואייל גולן על הכותרות שבהן היה מעורב אביה. "ולפעמים זה שאלות כאלה שאני באמת יענה לך על זה כאילו?", היא שואלת רטורית ואילנית צוחקת בשחרור.
אלין מספרת על היחסים שלה עם גולן היום: "היום, עם יאן ועם מיאל יש לו יותר את המקום הזה, את החוויה של לחוות אותם", היא אומרת, "היום אבא שלי איתי הרבה, הוא תמיד דואג לי ורוצה שאני אבוא אליו ואני חושבת שזה בא ממקום שהוא רוצה לפצות, זה מרגש כזה לחשוב על זה".
"לא נראה לי שאפשר להיות מחוסנים לזה, כי אנשים שואלים ולפעמים זה שאלות כאלה שאני באמת יענה לך על זה, כאילו?"
אלין גולן
לסדרה קוראים "משפחת שדה" ומופיעים בה שני ילדים ששם המשפחה שלהם הוא גולן, אני תוהה כמה הדבר הזה יכול לעורר דרמה משפחתית.
אילנית: "מה רצית שזה ייפתח בפתיח של 24 דקות? את רוצה את שמות המשפחה של כולם ופריימים? זה צריך להיות טלוויזיוני. כאילו יש פה 5 שמות משפחה וזה משהו מאוד שטוח בעינינו. אומרים לנו תמיד אתם בכותרות, אבל זה לא תסריטים שאנחנו כתבנו".
בסוף תמיד אתם נכנסים לעניין הזה שמצלמות מתעדות את החיים שלכם.
"זאת הפעם הראשונה", אומרת אילנית ומתקוממת נגד הרכילות שמסקרת אותה ללא הפסקה: "מה זה בסוף? יש תמונות ויש מישהו שאמר משהו ויש את טוקבקיסטי החיים שאמרו משהו וזה התסריט שהם חיים אותו".
אלירז: "והפעם אנחנו בחרנו לספר את הסיפור שלנו בעצמנו".
אילנית: "הבנת? זה הכול עריכה".
"זה הכול נגדנו אגב. כל התוכנית נגדנו. חד משמעית", אומר אלירז ושניהם פורצים בצחוק משוחרר.