בחודש מרץ אשתקד, אביה של אנה ארונוב, ארקדי, הלך לעולמו. אז היא הייתה בעיצומו של הריון ראשון ומרגש, והוא לא זכה לראות את בנה אדם. בשיחה חשופה עם גלית ואילנית ארונוב דיברה על האובדן ושיתפה כיצד היא משרישה את הזיכרון שלו בבנה.
"אני כל יום מצטערת על זה שהילד שלי לא זכה בסבא הכי טוב בעולם. הוא גם לא זכה לראות אותי כל כך מאושרת בתוך המשפחה. הוא הספיק להיות בחתונה וראה אותי בהריון", סיפרה ארונוב והסבירה כי היה לו חשוב לדעת שיש לה משפחה וילד, "חיכינו לזה כל כך הרבה זמן, ויש תחושה שלפחות הוא יודע שאני בידיים טובות. אני אומרת לאדם כל מיני משפטים שאבא היה אומר לי בתור ילדה ומסבירה לו שסבא ארקדי היה אומר אותם. אין לי ספק שיהיה לי חשוב שהוא ידע איזה סבא הוא היה כשיגדל".
בעיצומה של השיחה, ארונוב סיפרה כי המשפחה הייתה הדבר הכי חשוב לאביה. "אבא שלי היה הלינק המחבר של כל המשפחה, זה היה הדבר שהכי חשוב לו", אמרה, "אני רואה את אדם עם האחייניות שלי שעושות לו בייביסיטר ורוקדות איתו, הן שרופות עליו, והוא לא זכה לראות את זה. לראות אותם מחוברים כל כך זה האושר הטהור מבחינתו וגם מבחינתי".
אילנית לוי, התרגשה מדבריה של ארונוב ושיתפה כיצד היא משרישה בילדיה את הזיכרון של אביה. "אבא שלי נפטר כשליאם היה בן שנה וחצי, אלין עוד לא נולדה", סיפרה, "אנחנו משרישים להם זיכרון שהם לא זוכרים, זה הופך להיות הזיכרון שלהם. הילדים שלי חושבים שהם זוכרים את אבא שלי, את סבא. אני מעבירה להם את השירים שאבא שלי היה שר לנו וזה נשאר, יש משהו שעובר".
כחלק מהחינוך עליו גדלה, אנה החליטה לדבר עם אדם רק ברוסית. "הוא מבין הכל, אני מקריאה לו ספרים ברוסית. ככה אני גדלתי וזה מה שאני מכירה. פעם ראשונה שקראתי את 'מעשה בחמישה בלונים' כשאדם היה בן שמונה חודשים. יש לי תרבות שלמה וזיכרון שלי כילדה ונראה לי מאוד טבעי שככה אגדל גם אותו".
היו הרבה מאוד שנים שרצית להיות ישראלית ולא דיברת ברוסית.
"הביטחון שלי בישראליות ובשייכות כבר נמצא אז קל לי לחבק זה. עם אדם זה פתח לי עוד דלתות, הייתה הבנה מאוד ברורה שהזהות האמיתית שלי היא שניהם. אני לא צריכה לברוח, לטשטש או למחוק שום דבר מזה. אני יכולה לחבר את שניהם ולהרגיש שלמה בשני העולמות. יש משהו באייל שמאוד מחבק ומכבד. אנחנו יושבים בארוחה משפחתית ולפעמים עוברים לדבר ברוסית, הוא מבין שזאת השפה שלי וזה חלק מהיחסים שלי עם המשפחה. הוא נותן לזה לקרות וגם אדם יכול לקבל עוד שפה ועוד תרבות, זה לא מובן מאליו".
מאז שארונוב מצאה אהבה בתוכנית "לאהוב את אנה" וכבר הפסיקה להרחיב את המשפחה לפלוס אחד, היא החליטה להביא בייבי נוסף ולייבא לארץ מוצר משלה. "אני עובדת עם מלא חברות במשך שנים ותמיד הכל היה עבור מישהו. כבר כמה שנים טובות חיפשתי משהו שהוא יהיה שלי. היה בא לי להיכנס לעולם של עסקים עם סיכונים, אבל משהו שהוא באמת הבייבי שלי. לא רציתי לעשות משהו כי הוא נגיש. אני סומכת על תחושת הבטן שלי וידעתי שיגיע הרגע שאני אמצא משהו וארגיש שזה הדבר שאיתו אני רוצה להתעסק. עם אדם קרה לי משהו שפתאום החלטתי שאני רוצה איזשהו ביטחון".
"ראיתי את המנסה באינסטגרם של בלוגרית מחו"ל ואמרתי שזה פיתרון מדהים כי אדם כבר כבד. הזמנתי את זה לעצמי ליום-יום ומאות אימהות הגיבו לי 'זה גאוני, אין את זה בשוק'. אם לי זה כל כך נוח ומציל בהרבה סיטואציות בחיים – אין סיבה שזה לא יכנס להרבה בתים בישראל. זה נמכר בלעדית אצל 'וואן פרוג'קט', שהם הכי עזרו לי ויש להם שירות לקוחות מדהים. רצתי על זה על 200 קמ"ש ולא הייתה לי שום חרטה. אין לי פחד לא להצליח. אי אפשר לשבת בבית ולחכות", סיפרה על התהליך.
מאז שעלית לארץ בגיל 18 את מפרנסת את עצמך לבד, אין רגע שבו רצית להוריד רגל מהגז?
"ממש לא, אני חושבת שההפך. כשמגיע ילד לתמונה זה כבר לא רק אני ומה חשוב לי. זה הרבה יותר גדול, יש כאן נפש שהיא הכי חשובה לי בעולם ואני רוצה לתת לו את המקסימום. יש לו רק אותנו ההורים. יש לי יותר אנרגיה ורצון. אמרו לי 'חכי שיהיה לך ילד זה מביא ברכה', וזה אכן נכון. זה פותח איזה צ'אקרה שפתאום בא לי עוד, בא לי יותר גדול, יותר להצליח וגם לעשות דברים אחרים. אני בן אדם שמחפש פיקים בחיים, אני מחפשת כל הזמן עוד התרגשויות. אני מאוהבת בעשייה שלי, אבל זה עוד יציאה מאזור הנוחות שלי לעשות משהו של גדולים. אני לוקחת אחריות על משהו לא פשוט".