מייקל אלרוי הפך עם השנים לדמות בולטת בקהילת הלהט"ב. בכתבה בחדשות 2 ששודרה לפני מספר שנים, תיעד מייקל את הימים בהם יצא מהארון כטרנסג'נדר בפני חבריו מהאקדמיה שלא ידעו כי הוא נולד אישה ועבר תהליך התאמה מגדרית מנקבה לזכר.

בסוף השבוע האחרון שיתף מייקל בפוסט ארוך כי הוא רוצה להביא ילד לעולם, ולכן הפסיק לקחת הורמונים על מנת להפוך לאבא. "אני טרנסג׳נדר בן 30 ואני רוצה להיות אבא", כתב מייקל בפוסט המדובר ותיאר את הקשיים במערכת הבריאות שמקשים עליו להמשיך בתהליך ולהצליח.


לפני כשנתיים קיבלתי את ההחלטה הקשה בחיי - להפסיק לקחת הורמונים (טסטוסטרון), הדבר היחיד שגורם לי להרגיש שלם עם עצמי. עשיתי את זה במטרה להתחיל טיפולי IVF שימור פוריות והקפאת עוברים, בשביל הסיכוי הקטן שאוכל ביום מן הימים לגדל את ילדיי", הוא המשיך. "אחרי שנה בלי הורמונים, כשהגוף מתחיל להתעגל, הקול מתחיל לעלות, מצבי רוח מטורפים, סוף סוף יכולתי להתחיל את טיפול ה IVF הראשון בבית החולים איכילוב. תהליך ארוך, מלחיץ וקשה שכולל בדיקות דם, אולטרסאונדים, זריקות להגברת הביוץ, שאיבת ביציות בניתוח בהרדמה מלאה, הפריה שלהן באמצעות תורם זרע והקפאתן. כשהתחלתי את התהליך לא באמת ידעתי כמה זמן הוא ימשך ולא הבנתי את המורכבות הפיזית והנפשית הכרוכה בו. המטרה? עשרה עוברים בריאים מוקפאים!".

מייקל משוחח עם אסתי לי (צילום: מתוך האח הגדול 7, שידורי קשת)
"בשביל הסיכוי הקטן שאוכל ביום מן הימים לגדל את ילדיי". מייקל אלרוי | צילום: מתוך האח הגדול 7, שידורי קשת

"בסבב הראשון הצליחו לשאוב לי 16 ביציות אבל מתוכן הצליחו להפרות רק ביצית אחת. בסבב השני החלפנו את סוגי הזריקות ושאבו 14 ביציות אבל הצליחו להקפיא רק 3 עוברים לאחר שני טיפולים לא מוצלחים במיוחד, על אף הייאוש ממצבי הפיזי והעובדה שהתחילו לפנות אלי ברחוב בלשון נקבה (עם מסכה רואים רק עיניים ובעיקר מסתכלים על הגוף) - החלטתי ללכת על טיפול שלישי", הוסיף מייקל ותיאר את הדרך שהוא עובר.

"הזרע משני הסבבים הראשונים נגמר אז נאלצתי לקנות מנות נוספות מתורם חדש. שוב חזרתי להזריק הורמונים ולרוץ לבית החולים לבדיקות ומעקב - עד שהגענו ליום השאיבה המיוחל בו הצליחו לשאוב 18 ביציות, אבל רק 2 עוברים שרדו עד להקפאה. הייתה הכרעה - סיבוב רביעי. המטרה המיוחלת, להגיע לפחות לעשרה עוברים, נותרה בבחינת כוכב צפון, האוורסט הפרטי שלי שסירבתי לוותר עליו. בעקבות הכישלונות הקודמים, המליץ בית החולים שהטיפול הרביעי יהיה פרוטוקול ארוך, כלומר יותר זריקות על פני זמן ארוך יותר, וכך הזרקתי 2-3 זריקות ביום על פני חודש וחצי, מה שגרם לגירוי יתר וביטול של הטיפול ברגע האחרון. לזוועתי הרבה שלבי השאיבה וההקפאה לא בוצעו, עוד חודש וחצי של הזרקות, עוד עיכוב בחזרה להורמונים הכל כך חשובים לי - והכל לחינם".

"באפיסת כוחות ובייאוש גדול החלטתי לשנס מותניים ובכל זאת לנסות שוב. אחרי הכל זה היה עכשיו או לעולם לא. מצב רוחי התדרדר מאוד, בת הזוג המדהימה שלי, שהייתה עמוד התווך שלי לאורך כל התקופה הנוראית הזאת, איך אמרה לי: 'העמוד הזה נשבר'. החיים החברתיים והתעסוקתיים בשפל, ובלי הטסטוסטרון כבר שנתיים, אני חי בתוך גוף שהוא לא הגוף שלי. אבל לא הייתי מוכן לוותר. רק עוד סיבוב אחד, בניסיון להגיע לפחות לעשרה עוברים. אך כאשר פניתי אל בית החולים להמשך הטיפולים, לתדהמתי, גיליתי שהסיבוב הרביעי נספר ומעשית היווה הטיפול האחרון לו הייתי זכאי. על אף שהשאיבה וההקפאה מעולם לא התרחשו, בית החולים חייב את קופת החולים ובעצם מימש את האישור כולו", סיפר מייקל על הקושי שהערימו עליו.


"מאז, כבר במשך 4 חודשים, אני מנסה שוב ושוב לבקש אישור חדש להמשך סבסוד הטיפול אך סורבתי ע״י קופת החולים והמרכז לאישורי פריון (מכבי) בטענה שמימשתי את האישורים שניתנו לי וזאת על אף שלא היה טיפול רביעי בפועל. במציאות ההרגשה היא שאין לי עם מי לדבר או אל מי לפנות, למי להסביר.
בית החולים פנה בשמי וערער על ההחלטה. במכתב הערעור הוסבר באופן מפורט שאני גבר טרנסג'נדר שעובר טיפולי פוריות לצורך הקפאת עוברים על רקע מגדרי.
תשובותו של היועץ למכבי הייתה: 'על פי הנחית משרד הבריאות יש לבצע שימור עד שאיבת 20 ביציות או 4 מחזורי טיפול - הקודם שביניהם, **לגברת** נשאב הרבה יותר מ-20 ביציות . יכולה להמשיך על
חשבונה. לא עונה לקריטריונים שנקבעו על ידי מב"ר לשימור פריון על חשבון הקופה - היא קבלה אישור קודם ומיצתה את האישור - אין לאשר יותר' ה'גברת' זה אני. ו'היא' זה דווקא 'הוא|.