נראה שקורין גדעון חיה מסערה לסערה באינסטגרם. זה התחיל כשיצאה נגד מחאת המכנסונים של תלמידות בית ספר, המשיך בפוסט המפורסם על החלון שלא היה בבית החולים איכילוב, כשהייתה רק 12 שעות אחרי לידה, והגיע כעת לסערה סביב הקמפיין שעשתה להלבשה תחתונה.
אתמול (שישי) גדעון התארחה בתוכנית של אופירה וברקוביץ' והסבירה איך שני העולמות האלה משתלבים. "אז הצטלמתי בהלבשה תחתונה. אבל אני מאוד מבינה את זה. אנשים אומרים 'רגע, היא עשתה סרט 'החתונה החרדית שלי', אז איך פתאום היא בהלבשה תחתונה? זה לא מסתדר", אמרה גדעון, "אני מבינה, קשה להכיל".
"אנשים שוכחים על מה היו המכנסונים, זה היה על בית ספר", המשיכה גדעון. "חשבתי שבבית ספר, כמו בבית משפט, כמו שבכנסת, זה בסדר גמור שיחליטו שאסור ללבוש מכנסונים, לזה התכוונתי. כל החיים שלי לבשתי ביקיני והצטלמתי עם ביקיני והעליתי תמונות. אף פעם לא הטפתי לצניעות, זה לא מעניין בעיניי. בבית ספר מותר שיהיה קוד לבוש".
את נשואה לחרדי ממשפחה חרדית.
"אני נשואה לו והוא פרגן לי ברמות לפני הקמפיין. אבל למה אישה לא יכולה לעשות את הבחירות שלה? למה גם מחליטים איך בעלי מרגיש עם זה? ואיך ההורים שלו? מישהו שאל אותו?".
לקחת את זה קשה?
"לא, אני לא לוקחת קשה. אני דעתנית וכתבתי מה שהיה לי חשוב להגיד והביקורת היא בסדר".
מה דעתך על היחסים בין החילונים לחרדים?
"לא פשוט. אני בעד כולם ביחד, זה העניין. זאת הבעיה שלי – למה זה לא יכול ללכת ביחד? כואב לי. אני רואה בקבוצות החילוניות מה כותבים, ובקבוצות החרדיות מה כותבים, ואני אומרת – וואה וואה, איזו דרך יש לנו לעשות".
אבל קורין טוענת שהיא דווקא לא באה לגשר בין שני הצדדים. "אני הבאתי את הסיפור שלי, אני לא מייצגת אף מגזר, רק את עצמי. אני חיה בשלום עם כל המורכבות שלי. קודם כל אני חילונית, אבל נהנית מכל העולמות. אני נהנית לא לבשל בשבת, להדליק נרות ואני נהנית גם להצטלם בהלבשה תחתונה, זה מסתדר. אני וחילי הכרנו והיינו מי שאנחנו לפני שהתחתנו. הוא שרוף עליי ואני עליו, יש לי בעל אמאל'ה".
ומה היה למשפחתו של חילי לומר בעניין קמפיין ההלבשה התחתונה? "שום דבר, הם מכבדים אותי", אמרה גדעון, "ככה אפשר לחיות ביחד, הנה תסתכלו עלינו".
בינתיים קורין נהנית מהאימהות לאלונה הקטנה, עובדת על הקריירה באינסטגרם ומחכה להזדמנות הגדולה לחזור לעבודה בטלוויזיה. אבל כמו רוב בני האדם, גם היא מוצאת את עצמה לעיתים נפגעת. "האמת שאנחנו לא חסינים, בסוף אנחנו בני אדם. מסתכלים עלינו והכל מותר, כי אנחנו שמים את עצמנו בחוץ ואנשים מרגישים מאוד קרובים ומאוד בנוח. בוודאי שיש דברים שפוגעים".
"אני חייבת להגיד שיותר נפגעתי מאנשים שחשבתי שיעמדו לצדי, חברים, ופתאום ראיתי שכשלא נוח אז אנשים קצת מתרחקים", המשיכה קורין. "אנשים שחשבתי שהם חברים שלי, פתאום ראיתי אותם אחרי כל מיני סערות מנסים לתפוס כותרות. זה לימד אותי שאין חברויות בתעשייה, וזה משהו שתמיד ידעתי. בסוף מה שחשוב לי זה בעלי, והבת שלי וההורים שלי, זה מה שנשאר".