ביום חמישי האחרון הלך לעולמו הצייר והפסל האגדי, יגאל תומרקין. יגאל נפטר בגיל 87 והותיר אחריו שלושה ילדים ובפוסט קורע לב בעמוד האינסטגרם שלו יון, בנו צעיר, הוא פרסם חלק מההספד שאמר על אביו.
"תודה רבה שבאתם היום כדי להיפרד מאבא שלי, יגאל תומרקין", הוא כתב. "תסלחו לי שאני פחות אדבר על האומנות. יש כאן אומנים ומומחים שיעשו זאת הרבה יותר טוב ממני. אני יכול בעיקר לדבר על הגאווה העצומה שממלאת אותי בכל פעם שאני רואה את אחת מיצירותיו - בכיכרות, במוזיאונים ובעיקר בבתיהם של אנשים. יצירות שימשיכו להיות כאן אחריו, והאמת, אפילו אחריי. יצירות שיזכירו לי אותו בכל יום, יורידו לי דמעה אך יעלו לי חיוך".
"אבא שלי דאג לנו לחיים הכי טובים שהיה יכול. חיים של עושר תרבותי, ועשה ככל האפשר כדי שלא יחסר גם בחומרי. בילדותי הוא דאג לקחת אותנו למסעות רבים בחו"ל - לתיאטרון בברלין, למוזיאונים בפריז, לכל גלריה אפשרית בניו יורק. בגרמניה היינו ישנים בכל פעם בבית משפחת ברכט, ובארץ היו מגיעים אלינו הביתה אומנים, מחזאים, פוליטיקאים, ראשי ערים וראשי ממשלה. בית של תרבות ואומנות, ספרים, ידע ושיח, והכל עטוף בהומור ובתעוזה. ככה למדנו לפקפק, לשאול שאלות ולקבל את ההחלטות שנכונות *עבורנו*. גם אם הן לא תמיד לפי המוסכמות".
"כל החיים שאלו אותי איך זה 'לגדול עם אבא מבוגר?'. בכל פעם אני שומע את הפליאה, אולי קצת הביקורת, כשמגלים את פערי הגיל. אז אני אגיד לכם - תעשו ילדים כל עוד זה מרגיש לכם נכון. כל עוד אזור החלציים שלכם עובד, וגם אם לא, אז גם לזה יש פתרונות. מה שחשוב זה שתאהבו את הילדים שלכם ותשקיעו את מה שאתם יכולים בזמן שיש לכם. נכון, זה קשה לסייע ולסעוד את אבא בגיל צעיר, נכון זה חרא להיפרד מאבא בגיל 32. אבל האם הייתי משנה משהו? לא ולא. אני אוהב את אבא שלי, אני גאה באבא שלי ואני מודה לו מעמקי נשמתי על כל רגע משותף שהוא יכול היה לתת לנו. אבא, תודה לך על הכל. אני אוהב אותך וגאה בך. נוח על משכבך בשלום".
