בתו של איציק זוהר, גבריאל זוהר, נסעה לשכונת מאה שערים בירושלים במסגרת שירותה הצבאי עם מספר חיילים נוספים. המטרה הייתה טובה והחיילים נשלחו על מנת לחלק אוכל למבודדים ולעשות מעשה טוב - שנגמר באכזריות.
חבורת חרדים קיצוניים שראתה את החיילים, ביניהם את בתו של איציק, תקפה אותם בזריקת אבנים ובמילות גנאי. הבוקר (ה'), הגיע איציק ל"חדשות הבוקר" עם ניב רסקין וסיפר על המקרה והתחושות.
"גבריאל מתאוששת", סיפר זוהר על בתו, "היא פיזית, בסדר כמו שאר החיילים, קצת זכוכיות, אבל ברמה הנפשית היא פשוט נכנסה למן שוק כזה, הלם".
מה היה שם?
"במסגרת השירות הצבאי שלהם הם קיבלו משימות לחלק אוכל לנזקקים ולאנשים בודדים, זאת הפעם הרביעית או החמישית שהם עושים את זה דווקא בירושלים מאז הקורונה, הם נסעו בשני רכבים צבאיים של ארבעה חיילים וארבעה חיילים, כולם במדים, ותוך כדי הניווט הם נכנסו לאחת השכונות במאה שערים, לא במתכוון, וכשהם נכנסו לשכונה וניסו למצוא את עצמם אין לצאת משם... קפצו 30-40 מחבלים מנטורי קרתא, חסמו את הכביש אחורה וקדימה עם פחים, והתחילו לזרוק אבנים על המכוניות ופחים על המכוניות וניסו לתקוף אותם פיזית. הילדים האלו בשבילי היא תמיד תהיה הילדה הקטנה. הילדים האלו פשוט באו רק עם טוב, כלומר יש להם סלי מזון בידיים סלי מזון בבגאז', לבושים במדים, והם סופגים קריאות של נאצים וזה, כמו כל מה שקורה שם במהלך כל השנה".
אף אחד מסביב לא ניסה לעזור?
"גבריאלה סיפרה לי שקודם כל המשטרה הגיעה בשניות ופשוט פינתה את הכביש ונתנה להם לנסוע ולעבור קדימה והם טסו משם. הם הצליחו לעצור כמה אנשים, אבל מה שחשוב היה בסיפור הזה, ובגלל זה אני רוצה טיפה להתעכב על הסיפור הזה, זה ששניים שלושה מתושבי המקום, חרדים, הגנו בגופם עליהם וזה בעצם אומר שלא כולם הם אותו קומץ. לא כולם באותו פלג ירושלמי ואני קיבלתי מאז שהסיפור פורסם אלפי או מאות עשרות הודעות מחרדים שמוקיעים אותם, עושים חילול השם, מבזים את שם השם בדרך שבה הם מתנהגים".
כמה בתך הייתה נסערת?
"היא קולית, היא הייתה מאוד בהלם, החיילת שלקתה בהלם זו היא".
היא נפגעה פיזית?
"קצת זכוכיות וכאלה שפשוט ניפצו את כל הזכוכית".
וכאבא, איך הגבת?
"בוא נגיד שטוב שאני לא הייתי שם, כמו כל אחד ששומר על הילדים שלו. היא נתנה לעצמה שעה שעתיים להתקשר אלי כדי לא להתקשר נסערת, כי היא ידעה איך אני מגיב כשהיא נסערת בצורה כזאת, כי פשוט היא כל חיי".
היא שמרה עליך.
"חד משמעית, כן. אחרי שעתיים שלוש היא נרגעה קצת וקודם כל התקשרה לספר לי את זה ראשון כדי שלא אשמע את זה מהתקשורת או מאיזשהו מקום. הם היו שם עד שתיים בלילה לתחקיר צבאי ולבדיקות וכל הסיפור הזה והשתחררו".
היא ממשיכה בפעילות הזאת?
"היא לא רוצה להפסיק, כמו גבריאל, כך גם החיילים האחרים, הם מלאי נתינה. הם לא עכשיו איזה לוחמים שיודעים להתמודד עם הסיטואציה הזאת. זאת הדרך שלהם לתרום בעיניהם וזה בעיני דבר מאוד מקסים זה להתנדב בתוך המסגרת של השירות הצבאי שלכם וללכת ולעשות דברים כאלה".
מה עונה אבא כשהיא מספרת את הסיפור?
"אני קודם כל רוצה לוודא שהיא לא מרגיעה אותי ולא מסתירה ממני משהו. כלומר, שהיא לא מסתירה באמת את הסיפור האמיתי. אז אני ניסיתי לחדור לתוך הראש שלה ולהבין באמת מה היא מסתירה. היא סיפרה לי מהר את כל הפרטים אז הבנתי שכרגע אין מה לעשות. רציתי לנסוע לירושלים לאותו לוקיישן ולאיפה שהיא נמצאת, אבל הם מנעו ממני בצבא להגיע לשם. היא הרגיעה אותי. היא יודעת טוב מאוד מה התגובות שלי - כי היא יודעת שכל מה שקשור לילדים אני הופך להיות משהו אחר לגמרי".
האירוע הזה פורסם הרבה בזכות המוכרות שלך וקיבל את התהודה, אחרי שפרסמת את ממה שאתה שומע ממנה, עד כמה האירוע הזה באמת יוצא דופן?
"אני באמת קיבלתי טלפונים מהרבה אנשי צבא, הרבה שוטרים, שמה שהם עוברים במהלך כל השנה אל מול הפלג הזה מטורף. בעיניי הם מחבלים לכל דבר, אלה אנשים שלא מכירים במדינת ישראל, לא מכירים בחיילים ובצבא שלנו, לא מכירים בקיום שלנו פה עצמנו פה במדינה - אז זה פשוט מטורף בעיניי שאנחנו מכירים בהם ושעדיין אנחנו מתייחסים אליהם כי אם אותם שונאי ישראל ערבים שמכחישים את הקיום שלנו פה ומסרבים ושונאים אותנו ודגל פלסטין וכל הפוליטיקאים קמים ועושים רעש בלגן על כל הסיפור הזה, בעיני הם על אותו משקל המחבלים האלו שנמצאים שם שבאמת עושים ביזוי של שם השם".