את לירון ויצמן אנחנו מכירים ומסקרים כבר שנים ארוכות, אך נראה שבשנים האחרונות היא לגמרי מצאה את המקום שלה בתעשייה כמנחה של "האח הגדול" ושל "דה וויס". אתמול בלילה (ש') ויצמן סיפרה שלא היה כל כך פשוט לצלם את שתיהן ביחד וחלקה שהיא נפצעה באימון.
"את הטקסט הזה, יעידו כמה מחבריי, התלבטתי אם לשחרר. כתבתי ומחקתי. שכתבתי וניסחתי, ושוב התלבטתי. אבל נראה לי שאין מנוס", כתבה ויצמן על רקע סלפי שלה. "אז נפלתי, ונדמה לי שנפלתי חזק. בעשרים השנים האחרונות הדבר שכולם יודעים עליי, ושאני גם נהנת להתגאות בו תמיד, זה שאני הארד וורקרית, לא מפחדת מעבודה קשה, אפילו וורקוהולית".
"לכן, גם כשהבוסים וידאו איתי מספר פעמים אם אני בטוחה שאני לוקחת על עצמי לצלם שני ריאליטי גדולים במקביל, בכלל לא היססתי והרגעתי אותם. אני?! קטן עליי. אז מה אם יולי-אוגוסט ויש לי בית, שתי ילדות קטנות, ובעולם יש קורונה. זה הזמן שלי,הזמן להכות על הברזל, ועוד דברים שאני רגילה במשך שנים להגיד לעצמי ולשמוע מהסביבה".
"אז כחלק מההכנות שלי לחודשיים של צילומי האח והאקס, ביקשתי מהמאמן שלי להגביר מאמץ. וגם בגזרת הבית לא ויתרתי, וכדי להתמודד עם רגשות האשם שכבר החלו לכרסם על מה שעוד יגיע, הייתי עם וסביב בנותיי כמה שאפשר. ניסיתי להספיק ולדחוס ולצאת ולבלות ולהיות ולהספיק. ואז זה קרה".
"נפצעתי. עוד לא נפשית אבל בהחלט פיזית. כולם אמרו שאני חייבת לנוח. אבל עכשיו?! לנוח?! הרכבת כבר יצאה. אי אפשר לעצור. אני אהיה בסדר. אני תמיד בסדר. כך נכנסתי לחודשיים וחצי המסחררים והמאתגרים של חיי. עבדתי, חייכתי, התלבשתי, מדדתי, צחקתי, נסעתי, עברתי לסניקרס, וכשאף אחד לא ראה בלעתי משככי כאבים וכשהם כבר לא עזרו אז קצת יותר חזקים, שרק לא ירגישו. ובלילה בכיתי לסמיצ׳י ואמרתי לעצמי שבספטמבר הכל ייגמר".
"לא הבנתי אז, שבספטמבר הכל רק יתחיל, השיקום שלי וההצלה שלי מעצמי. אני עוד לא בשלב הסיכומים והמסקנות כי אני ממש עוד בלב הארוע, אבל רק אתן לכם טיפ קטן באהבה ממני. כשאתם מרגישים שהמנוע שלכם הלך, והגוף מסמן לעצור, אל תתעלמו. תהיו טובים לעצמכם. תורידו הילוך, תעצרו בצד. ואם במקום זה, תעבירו להילוך חמישי, אל תהיו מופתעים כשתגיע ההתרסקות. אז אני בעצירת חירום כרגע, וכנראה שזה ייקח קצת זמן עד שאשוב לכביש המהיר".
