במשך כמעט ארבע שנים לירון אורפלי, טילטיל, התעלם מבעיה ממנה הוא סובל. יום אחד עלה למונית בה הוא עובד נוסע לקוי שמיעה שהטיל עליו פצצה: "תוך כדי שאנחנו מדברים, הוא מזהה את הבעיה שלי ואומר לי: 'אם לא תטפל בזה בהקדם, גם הדיבור שלך ייפגע באופן משמעותי'", סיפר טילטיל לעיתונאי ערן סויסה בנוסף "שישבת" של ישראל היום.
"אחרי שהוא ירד מהמונית, לא הפסקתי לחשוב על זה. פה כבר התחלתי לפחד, כי הפה שלי זה הכוח שלי, אני מתפרנס ממנו. עברו לי מחשבות לא טובות בראש, והתחלתי לפחד", הוסיף טילטיל.
מה הרופאים אבחנו?
"שבאוזן אחת אני שומע בערך 50 אחוז, ובשנייה בערך 20 אחוז. טענו שזה כנראה גנטי, למרות שאין אצלנו במשפחה מקרה דומה. נתנו לי שתי אופציות: האחת - לעשות ניתוח, שסיכויי ההצלחה שלו הם 50 אחוז. השנייה - להיעזר במכשירי שמיעה. בחרתי באופציה השנייה".
זמן קצר לאחר מכן, טילטיל הלך לחברה המייצרת מכשירי שמיעה. "זה היה קצת מוזר וקצת מפחיד", הוא מספר. "החבר'ה בכניסה זיהו אותי, ביקשו להצטלם איתי, וכמובן שזרמתי איתם. אחר כך הם שאלו אם באתי לקחת את המכשירים של אמא או אבא שלי. סיפרתי להם שזה בשבילי, אבל הם לא האמינו לי".
אתה הולך ברחוב בתחושה שמסתכלים עליך?
"ברור שזה קיים. יש גם אנשים שרואים ושואלים, ואני מסביר. אני כנראה המפורסם הצעיר הראשון שמסתובב עם זה. אני לא יכול להגיד לך שזה הכי נעים בעולם, אבל אני יודע שאין לי ברירה. בהתחלה, כשהתלבטתי וקצת התביישתי, הכנסתי לעצמי לראש שאין הבדל בין זה לבין משקפי ראייה".
