בסוף השבוע האחרון ציינו רבים מאזרחי ארצות הברית את חג ההודיה, שנחגג בכל שנה ביום חמישי הרביעי של חודש נובמבר, ומקורו בהכרת תודה לילידים האמריקאים (האינדיאנים) ולאלוהים, שעזרו לאדם הלבן בהתקאלמותו עם תחילת התיישבותו בצפון היבשת.
על אף שלחג ישנם שורשים דתיים נוצריים, כיום חוגגים אותו בעיקר כחגיגה חילונית - אליה מצטרפים גם תושבים שאינם נוצריים, וביניהם גם לא מעט יהודים (היהדות הרפורמית אף תומכת באופן גורף בחגיגת החג).
אם כך, האם יש אישה נכונה יותר מליהיא גרינר לעשות לחג הזה עלייה? התשובה היא כמובן לא, וכך קרה שכוכבת הריאליטי ובני משפחתה מילאו את ביתם בכל טוב, ריחות מעוררי קנאה והרבה חום, אהבה וכמובן - הודיה.
כידוע, חוץ מההזדמנות להודות על מה שיש, מאפיין בולט נוסף של החג הוא כמובן הארוחה המשפחתית שמבוססת על רכיבי מזון שהתגלו לאדם הלבן עם הגעתו לאמריקה, כמו דלעת, גזר, תירס וכמובן תרנגול ההודו האיקוני - וזה בדיוק מה שגרינר הביאה איתה לשולחן, תרתי משמע.
על אף שגרינר נולדה בארץ, בילדותה היא היגרה עם משפחתה ללוס אנג'לס ב-1989, ורק כעבור 20 שנה חזרה ארצה. שם, מעבר לים, גרינר נהגה לחגוג את החג עם משפחתה והמשיכה את המסורת גם בארץ - וכך גם השנה, כפי שניתן לראות בשלל התמונות ששיתפה מהערב.
לא כל כך במפתיע, היו גם מי שבחרו לבקר את המנהג של גרינר - מטבעונים שהתרגזו בגלל גודל העוף שהכינה ("כל כך עצוב שאחרי שראית את תחקיר בית המטבחיים בחיפה את עדיין נותנת יד לתרבות הניצול המזעזעת הזו. בעלי חיים צריכים לחיות, לא לסיים בתור ארוחה"), ועד גולשים שלא הבינו מדוע יהודיה חוגגת את חג ההודיה ("למה יהודים צריכים לחגוג את זה?", "זה חג של גויים, בושה").
חוץ ממספר גולשים שמיהרו להגן עליה ("גם אנחנו ישראלים וחגגנו את חג ההודיה, זה חג משפחתי בו כולם נפגשים ומודים לאלוהים ולמשפחה על מה שיש לנו"), גם גרינר לא נשארה חייבת והסבירה מאוד בפשטות לעוקביה, שתהו מדוע היא חוגגת: "כי אני גם אמריקאית. זה לא חג של גויים". אנחנו תמיד בעד הכרת תודה, אז מה את אומרת, אולי נפגש בשנה הבאה?
