כחודש וחצי חלף מאז המשבר שפקד את מיכל אנסקי, כשזו גילתה כי היא סובלת מתסמונת על שם בל, מציאות בה, לדבריה, "חצי מהפנים שלי משותקות, הדיבור לקוי וחוש הטעם רדום".
נראה שמאז, ולאט לאט, שופטת "מאסטר שף" מנסה לחזור לשגרה - בין אם בבילויים עם בן זוגה ובתה, בשיתוף קמפיינים אליהם היא מצטלמת, או בהעלאת תמונות ועדכונים לגבי מצבה הרפואי.
האחרון היה אמש (ד'), כשהכוכבת שיתפה במפתיע את התמונה הראשונה שצילמה מהרגע בו גילתה על התסמונת בה לקתה, ולצדה כתבה פוסט ארוך שמספר את כל שעבר עליה - מהפחדים והחרדות ועד תהליך הריפוי, אותו היא עוברת בימים אלה.
"כל כך פחדתי. חזרתי מחדר המיון הביתה, שכבתי על הספה, המזוודה עדיין סגורה על השטיח בסלון ורעדתי מפחד. שיתוק על שם בל. דרגה קשה. 100% שיתוק בצד ימין. מה זה? ממה מקבלים את זה? איך זה עובר? הרופאים שלחו אותי עם מרשם לסטרואידים ותור לנוירולוג בעוד שלושה חודשים. ובינתיים מה? מה קורה לי? למה אני לא יכולה להזיז את הפנים?
"שכבתי על הספה ובכיתי עד שנרדמתי. להתעורר לתוך מצב כזה זה כמו אבל, יש שניה כזו שלא זוכרים שקרה משהו בכלל, השנייה הזו מתחלפת בתקווה שהכל היה חלום, ואז, זה נוחת שוב כמו פסנתר על הראש - את משותקת!
"...לא הכינו אותי לכך שבמהלך השבוע הראשון המצב הולך ומחמיר עד שמגיעים לשיא השיתוק, לא סיפרו לי שברמה 4 (מתוך 6) כל החושים קהים: מאבדים את חוש הטעם, האוזן מאבדת יכולת לווסת רעשים וכל שיח נשמע כמו צעקה, העין מאבדת את היכולת לעשות פוקוס, וגם למצמץ בה לא ניתן. לא סיפרו לי שצריך לעבור תהליך קשה מאד של שיקום שמתחיל מהרגע שהמצב קרה, ושזה הדבר הכי מפחיד בעולם כי יכול להיות שזה יעבור אחרי שבוע ויכול להיות שזה לא יעבור לעולם, או ישאיר סימנים קשים.
"...יום אחד, אחרי קרוב לארבעה ימים שלא ישנתי בהם, מצאתי את עצמי בארבע לפנות בוקר עושה כפיפות בטן בסלון, כותבת כמו מטורפת מסמכים שאני עדיין חוששת מלגשת אליהם שוב, מקליטה ברשמקול של אייל מונולוגים. ובנוסף לכל הטוב הזה, חטפתי התקפת קוליטיס חזקה אחרי הרבה מאד זמן שהייתה לי הפוגה מזה. כי מתברר שסטרואידים לחולי קוליטיס זה לא הכי מומלץ.
"...ואני עדיין בדרך. היום, לראשונה מאז שחזרתי למסלול, אני מרגישה שיכולה לפתוח ולשתף קצת יותר, אבל בזהירות, באחריות גמורה שלי מול עצמי, מולכם ומול העולם. לכן, אני לא לוקחת אתכם איתי מיד למסקנות ולהמלצות, כי אין לי בינתיים, יש לי רק את מה שיש לי עכשיו, וזה ניתן לי כדי להעביר הלאה, אליכם".