עולם הזוי. היום, בחזרות של הברווזון המכוער, נזכרתי שאמיר ורמה מסינגר שיחקו בברווזון המכוער בהבימה, ולפני שנתיים, אחרי שרמה נפטרה, אמיר שלח לי את התמונה הזאת וכתב לי שהעולם הזוי. זו היתה נדמה לי קריאה שהוא ביים אותנו ואת טל מוסרי. בחיי שאני לא זוכרת.. היינו ילדים.. כולנו.. היינו עסוקים בהאם יאהבו אותנו או לא , האם יתנו לנו תפקיד מספיק מעניין, אם זה מהדייט של אתמול יתקשר או לא.. שטויות, הכל שטויות. והעולם הזוי.

A post shared by Michal Yanai (@michalyanai) on

הרשתות החברתיות לא יודעות מרגוע בימים האחרונים סביב מותו הבלתי צפוי והטראגי של אמיר פרישר גוטמן. פוסטים ושיתופים רבים של תמונות, זכרונות, טקסטים ותחושות קשות לא הפסיקו להציף את האינטרנט, ומבין כולם קשה להתעלם ממה שכתבה מיכל ינאי.

ינאי העלתה תמונה ישנה שלה על הבמה עם טל מוסרי, אמיר פרישר גוטמן ז"ל ועם השחקנית רמה מסינגר ז"ל, שנפטרה כידוע לפני כשנתיים בגיל 46 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.

 "עולם הזוי. היום, בחזרות של הברווזון המכוער, נזכרתי שאמיר ורמה מסינגר שיחקו בברווזון המכוער בהבימה, ולפני שנתיים, אחרי שרמה נפטרה, אמיר שלח לי את התמונה הזאת וכתב לי שהעולם הזוי. זו היתה נדמה לי קריאה שהוא ביים אותנו ואת טל מוסרי. בחיי שאני לא זוכרת. היינו ילדים, כולנו. היינו עסוקים בהאם יאהבו אותנו או לא, האם יתנו לנו תפקיד מספיק מעניין, אם זה מהדייט של אתמול יתקשר או לא. שטויות, הכל שטויות. והעולם הזוי".

לא היה צריך לחפש בארכיון, התמונה הזאת צולמה ביום חמישי האחרון, בהפגנה. התנשקנו, והתחבקנו קלות. איכשהו תמיד פחדתי שחיבוק חזק מידי, יכאיב לך. לא היינו החברים הכי טובים, אלה שדיברו 3 פעמים ביום. אבל ב20 שנה האחרונות היית בקצפת עם היי 5 (ואחרי כמה שנים כשהתחברו שוב דרכנו, התוודת שבכל פעם כשהייתי מופיעה בטלויזיה היית מכבה אותה, כי עצבנתי אותך כשהתנהגתי אז כמו דיווה). בפיטר פן היה תענוג. ניסית ללמד אותי לרקוד והתייאשת, ואתה ואמדורסקי הבלתי נפרדים הייתם קורעים. אני הייתי בשיא משבר הגרושים הראשונים שלי, לא מפסיקה לבכות, ואתה ומיכל הייתם פשוט כאלה מהממים וכאלה שטותניקים שלא הייתי מפסיקה לצחוק. גם על הבמה.. והתגרשתי, התחתנתי. הייתי בחתונה שלך, היית בשלי.. והחיים.. והיה טוב, היה נעים. ילדים, שגרה מבורכת ועבודה. ואז האבחנה השגויה, הטיפולים המזעזעים לחינם וכבר כמה זמן שהיית אמיר אחר. האמיר השובב התחלף באמיר בוגר, באמיר שקול, באמיר שמבדיל באופן ברור בין תפל ועיקר. החיוך היה אותו חיוך אבל העיניים סיפרו את הכאב והסיוט של הגוף שלך שהתעללו בו בלי שום סיבה! ביום חמישי האחרון שוב נפגשנו. לא שאלתי מה שלומך כי חשבתי שבטח כל בן אדם שני שואל מה שלומך, ומה כבר תענה לי בהמולה שמסביב... אבל הצלחנו ללכת קצת הצידה ופגשתי שוב את האמא המקסימה שלך, שבפסטיגלים שעשינו יחד היתה מארחת אותנו ומפנקת אותנו בכמויות לא הגיוניות של אוכל. והיה נעים לא לדבר על מחלות וכאבים אלא על שטויות, על פשושית, הכלבה שלי, שגם היא היתה אורחת כבוד ופונקה כמו כולנו.. את אמא שלך חיבקתי חזק ואמרתי לה שאני אוהבת את הבן שלה. אלוהים, לא יודעת מה לאמר. באמת. מנסה לבנות לעצמי תסריטים כדי להכיל את הסיפור הנורא, הלא הגיוני, הלא צודק, והכל כך עצוב הזה. ולא מצליחה. לפני כמה חודשים שלחת לי את המחזה שכתבת, ״קומדיה עם טעויות״, שאלת אם אני רוצה להיות גיסתך. נפגשנו. היתה שיחה לא פשוטה על החיים של אחרי הטיפולים, על המחיר שהגוף שלך שילם, על התהיות מה יוליד יום. היום קראתי את המחזה שלך שוב. זה בלתי נתפס וזה כל כך לא פייר. אמירי, איש יקר, זה שידע להיות כל כך נדיב- תמיד, כל כך בן אדם, כל כך אבא מדהים, בעל נפלא. תנוח בשלום על משכבך. ״באיזה ספר גורלות הגורל הזה נכתב? אני אף פעם לא התלוננתי על החיים לא בכיתי – על המשבר של גיל ארבעים לא קיטרתי- גם אם הכוס הייתה יותר ריקה ממלאה וגם טאטאתי כבר מתחת לשטיח את כל הזוהמה. נכון אני לא מלאך, אבל אלוהי הקראמה במרומים, לא מגיע לי לסבול, עשיתי טוב לכל כך הרבה אנשים.״ אמיר פרישר גוטמן 18/1/2017

A post shared by Michal Yanai (@michalyanai) on