האם הדבר הטוב ביותר שיצא משוודיה היא המצאה אמריקאית? מי שנמו את שנת החורף הקיצית שלהם ולא צפו בסרטו של מישל גונדרי "קדימה, תריץ אחורה" לא יודעים שמאז מתנדבות הקיבוצים השוודיות של שנות השישים לא יצא לשוודים דבר כה מבריק כמו תופעת הסרטים המשוודים: גרסאות חובבים ללא תקציב או כישרון משחק – אבל עם הרבה התלהבות ילדותית – לסרטים גדולים ואהובים. כמו שג'ק בלק אומר בסרטון ההסבר "כיצד להשוויד", איך עושים סרט משווד? "אתה לוקח משהו שאתה אוהב ואתה מערבב את זה עם דברים אחרים שאתה אוהב".
ב"קדימה, תריץ אחורה", ג'רי (ג'ק בלק) מוחק בטעות את כל הקלטות בחנות הווידאו בה עובד חברו מייק (מוס דף). כאשר מייק זקוק לעותק של "מכסחי השדים" בדחיפות, מחליטים ג'רי ומייק, בצעד נואש, לצלם מחדש גרסה בת 20 דקות של הסרט, בתקווה שהלקוחה הכמעט יחידה שלהם לא תשים לב. הלקוחה מעבירה את הסרט לאחיינה, הצופים מתלהבים והביזנס פורח. בכדי להסביר את העלויות הגבוהות וזמן ההמתנה הארוך עבור השכרת הסרטים, טוענים ג'רי ומייק כי הסרטים שלהם יובאו משוודיה ונעשו במיוחד עבור הלקוחות. כלומר: משוודים.
המעריצים משוודים לבד
הסרטים המשוודים בסרט – כמו "הנהג של מיס דייזי" ו"רובוקופ" – היו יריית הפתיחה. אומת האינטרנט אימצה את הגישה של "קדימה, תריץ אחורה" – שכדי לאהוב סרטים באמת צריך להפיק להם גרסאות כיסוי חובבניות – והתחילה להפיק סרטים משוודים משל עצמה. על פי הגדרת המעריצים, בסרטים משוודים אין להשתמש באפקטים כלשה ועליהם לא להיות ארוכים משתיים עד שלוש דקות, אך גם כאן יש זרמים שונים ויש כאלו שמקפידים יותר וכאלו שמקפידים פחות.
"קדימה, תריץ אחורה" יצא לאקרנים בתחילת מרץ, וכבר אפשר למצוא ברשת עשרות ומאות סרטים שהשוודו – החל משר הטבעות, בו אנו יכולים בקלות לבלבל בין גאנדאלף לסנטה קלאוס, פרודו הוא בעצם בחורה וסארומן מחזיק כדור בדולח מושלג במקום עינו של סאורון; דרך ווילי ונקה וממלכת השוקולד, בו השחקן הראשי (והיחיד), מטביע עצמו באמבטיה שרק בעלי דמיון פרוע במיוחד יבלבלו בינה ובין נהר של שוקולד; גרסה של להרוג את ביל שבה אנו מגלים שאומה תורמן אינה היחידה שנראית טוב בלייקרה צהובה צמודה; ועד הגרסה המשוודת – והמשונה – של מטריקס, שבה מורפיוס הופך ללבן וניאו זוכה למבטא בריטי כבד.
אם תשוטטו ברשת עוד קצת תמצאו גם אתרים של מפיקי סרטים משוודים – כמעט אולפנים לעידן השוודי ששוטף אותנו."סוויד ברות'רס", למשל, הפיקו בין השאר את קאראטה קיד וטופ גאן , ולפי האתר שלהם, הפרויקטים הבאים שלהם יכללו בין היתר את אינדיאנה ג'ונס. אם תרצו, תוכלו ליצור עימם קשר; אם אתם גרים באנגליה תוכלו להתנדב לשחק בחלק מהסרטים.
סווידדמוביס.אורג מאגד בתוכו קרוב למאה סרטים שהושוודו וכמה מאמרים שמתארים את הז'אנר החדש.
אתר נוסף שלקח את עניין ההשוודה ברצינות רבה הוא alwayswatching.org, הגרסה המשוודת לאתר ביקורות טלוויזיה וקולנוע. אפשר למצוא שם את הטרנדים החמים בעולם הקולנוע המשווד ואת את עשרת הסרטים המשוודים הטובים ביותר.
עשרת הסרטים הטובים
וכעת, כאמור, לעשרת הסרטים הטובים. הדירוג של alwayswatching.org.
"מלחמת הכוכבים- תקווה מקרטון", בו הכינו יוצרי הסרט מודלים מקרטון של ספינות החלל והשתמשו בטכניקות סטופ-מושן, ממש כמו בסרט המקורי, כדי לייצר אפקטים מדהימים של חרבות האור המקוריות. יוצר הסרטון כריס פארוט הוא סטודנט לארכיטקטורה מאנגליה ובאתר שלו אפשר לראות איך הוא תכנן וייצר את המודלים לצילומי הסרט.
"המחסל 2" - נראה כי האפקט החביב על יוצרי סרט זה הוא לשרוף דברים. הסרט הזה הוא תיעוד של הצתה סדרתית של בובות, דשא, קרטונים, שלטי הכותרות של הסרט, פטריות וגדרות. לו רק היו שורפים כל כך הרבה דברים בסרט המקורי
הסרט ההזוי ביותר ברשימה הוא הגרסה המשוודת של בלייד ראנר. יוצרי הסרטון בחרו שלא להכניס לסרט שורה אחת של דיאלוג, הסתירו את פניהם במסכות נייר שציירו והוסיפו מוזיקת רקע מטרידה. לא מומלץ לצפות לפני השינה.
עוד ברשימה: הטורף, בעיקר בזכות הקריינות הנפלאה שלו; פארק היורה, בזכות הופעת האורח של גודזילה, שר הטבעות, אותו כבר הזכרנו, בחזרה לעתיד ומת לחיות ארמגדון גם נכנס לרשימה למרות שיש שיגידו כי הוא נראה מקצועי מדי: הצילום שלו נקי יחסית לז'אנר שאמור להיות יותר מחוספס ואסור לשכוח את גולדפינגר בעיקר כי חולצת טוקסידו כמו שלובש שם בונד, חובה שיהיה בכל בית
גם בסרטים משוודים ישראלים משחק משה איבגי
גם בישראל ישנה סצינה קטנה אך איכותית של סרטים שהושוודו. גם פה אפשר לראות גרסה לא רעה בכלל של מטריקס עם ניסיון מעולה לשחזר את סצינת הבולט-טיים; וגם גרסה מרגשת של אי.טי. אבל השיווד הכי מרשים שיצא כאן הוא גרסה מקומית ומעולה של מבצע סבתא (תחת השם המשעשע "מבצע מבצע סבתא") לעשות גרסת קאלט דלת תקציב לסרט קאלט דל תקציב -- זו כבר גאונות ישראלית אמיתית.
כיף לצפות בסרטים המשוודים – הרבה פעמים יש בהם הרבה יותר אהבה לקולנוע מאשר לסרטים מקצועיים, ששוכפלו על פי שבלונה ויצאו לאקרנים רק כדי למכור עוד כרטיסים בקיץ – וייתכן בהחלט שחלק מהיוצרים המוכשרים של הסרטים האלו לא היו מפיקים סרטים ללא הדחיפה שהעניק להם "קדימה תריץ אחורה". מישל גונדרי הצליח להעביר את המסר שסרט טוב לאו דווקא חייב להיות הפקה הוליוודית של מאות מיליוני דולרים. לפעמים אפילו עדיף שהוא יהיה פרויקט קטן ואינטימי שנעשה על ידי כמה חברים טובים עם קצת חוש הומור.
