נושא ניטרליות הרשת הוא אחד מהחשובים שליוו את קמפיין הבחירות של הנשיא האמריקני, ברק אובמה, שהעמיד את נושא הפס הרחב באינטרנט כיעד של הממשל.
מתברר כי מפעילי תקשורת נוקטים בשיטות פסולות של ניטור התעבורה ברשת האינטרנט - כלומר מבצעים האטה מכוונת של תכנים מסוימים לגולשים. ארה"ב החליטה למגר את התופעה.
בסוגיה מעורבים חברי קונגרס הדורשים לעגן בחקיקה את השמירה על פתיחות הרשת ונגישותה ללא העדפות, לכל אזרח, בכל מקום.
הנושא התעורר גם בישראל, בעקבות תלונות של חברות ערך מוסף נגד החברות הסלולריות. גם כאן, חברות התקשורת מנסות להגן על ההכנסות משירותים, תוך ניסיון לדחיקת מתחרים.
ארה"ב צעדה צעד משמעותי קדימה, לרווחתן של חברות האינטרנט הגדולות כמו גוגל ויאהו, ולמגינת-ליבן של מפעילות התקשורת (כבלים וסלולר) כמו קומקאסט, וריזון ו-AT&T, כאשר יו"ר רשות התקשורת הפדרלית (FCC), ג'וליוס גנצ'ובסקי, הכריז על עדכון במדיניות ניטרליות הרשת.
למדיניות זו משמעות קריטית לישראל, וההערכות הן כי מה שיהיה שם - יתרחש גם כאן.
הרשות האמריקנית קבעה כבר ב-2005 עקרונות לשמירה על ניטרליות הרשת וערכה שימוע ציבורי בנושא. העקרונות הם: נגישות חופשית לכל תוכן חוקי באינטרנט על-פי בחירת הצרכנים; שימוש באפליקציות ובשירותים על-פי בחירת הצרכנים; שימוש בכל התקן לצורך חיבור לאינטרנט - גם סקייפ, למשל; וכן זכאות לתחרות בין מפעילי הרשתות, ספקי שירות וספקי תוכן.
השבוע הוסיף יו"ר ה-FCC עיקרון נוסף, שימנע ממפעילים להפלות בין שירותים ואפליקציות. זאת, בעקבות חשש ששירותים מסוימים שמתחרים באלה שלהם - כמו שידורי טלוויזיה שמועברים באינטרנט הציבורי - יסבלו מהעדפה פסולה ברשת סלולרית ונייחת. בנוסף, גנצ'ובסקי הכריז כי הוא מתכוון לדרוש מהמפעילות הסלולריות לחשוף כיצד הן מנהלות תעבורה ברשת.
הוא הדגיש כי "זו אינה רגולציה של הממשל על האינטרנט. נעשה מה שיידרש מאיתנו ולא יותר, על מנת להבטיח כי האינטרנט יישאר פלטפורמה חופשית, לטובת קידום התחרות ויזמות פעילה".
מאמצים את המודל של בזק
משרד התקשורת בישראל נדרש לאחרונה לנושא ודרש מהמפעילים להקפיד הקפדה יתירה שלא לתעדף תנועה באינטרנט.
הכניסה של החברות הסלולריות לתחום הפס הרחב באינטרנט, תוך אספקת שירותים שמתחרים באלה שהיו נחלתם של מפעילי התקשורת הנייחת, הביאה לטשטוש גבולות התיחום בין מה שיכולה וצריכה לספק רשת סלולרית לעומת רשת נייחת.
כפועל יוצא, נדרשות החברות הסלולריות להתאים את עצמן למודלים הקיימים בשוק הנייח - כמו של בזק ושל HOT - שאינן חוסמות את התנועה ברשת.
אך החברות הסלולריות מתנגדות, משום שהן רוצות להמשיך להיות אחראיות על כל שרשרת האספקה ללקוח, מבלי שספק אינטרנט יישב בתווך.
הדרישה הזו, שקיימת היום בישראל ונמצאת בשימוע, יצרה מצב שבו צוואר הבקבוק זז לכיוון ספקיות האינטרנט, והן אלה שחלה עליהן החובה לשמור על ניטרליות הרשת ולמנוע סינון והעדפה של תכנים.
מקובל לחשוב כי בישראל הספקיות לא מאטות תוכן. אלא שבפועל, לחלקן יש מדיניות סמויה שונה, שמתעדפת תנועה בעיקר של תוכן המועבר ממחשב למחשב (P2P).
משרד התקשורת כבר הזהיר את מפעילות התקשורת מפני שימוש לרעה בכוחן, בהיותן השולטות בתנועה העוברת ברשת, לשבש שירותים הניתנים על גבי הרשת, ובמקרים קיצוניים למנוע ממשתמשים לגשת ליישומים מסוימים או לשנות את טיב שירות האינטרנט המסופק ללקוח.
היה זה לאחר שהגיעה אליו תלונה שכוונה לפעילותה של סלקום, שיצרה העדפה מתוחכמת למסלולי גלישה ברשת שלה, ובכך טרפדה שירותי Voice על-גבי האינטרנט הסלולרי. הרשויות כעת מנסות למנוע העדפות מתחכמות כאלה.
