עד המהומות הנוכחיות, היה ברור לכולם שהממשל האירני שולט ביד רמה בכל מה שקשור לאמצעי התקשורת. למשטר באירן ניסיון של שנים רבות של בתחום; מראשית ימיה של המהפכה האסלאמית שימשה התקשורת את תעמולת השלטון כדי לנהל את תודעת ההמונים – זאת באמצעות מניפולציות שאמורות לפגוע בעיקר במורל היריבים. וברגע שלזירה התקשורתית נכנס האינטרנט, הוא הפך להיות לחלק משמעותי בתעמולה:
לוחמת תקשורת. קליפים שנוצרו על יד משמרות המהפכה התמודדו במסגרת "מלחמת התקשורת" מול קליפים שהציג הצבא האמריקאי, בעימות במיצרי הורמוז בינואר 2008. לאחר שהתנגשו ציי המדינות בים, המשיכה ההתמודדות בערוצי יוטיוב ובדרכים אחרות.
סייבר טרור. לשלטון באירן יכולות משמעותיות בתחום הסייבר: הפצת תעמולה, התקפת אתרים ושרתי תשתיות וכדומה. בשנת 2008 התקיים באירן כנס בנושא לוחמה דיגיטלית, במהלכו הכריז ארגון חמאס על "אינתיפאדה דיגיטלית" כנגד ישראל. הכוונה הייתה לתיאום ופיקוח על כלל הפעולות במרחב הסייבר כנגד ישראל. בנוסף, בשנת 2007 הפיצו תועמלנים אירנים משחק מחשב בשם "משימה מיוחדת 85: הצלת בני הערובה". משחק זה פותח על ידי "התאחדות הסטודנטים המוסלמים באירן". במהלך המשחק נדרש השחקן לשחרר בני ערובה אירנים המוחזקים בבית כלא בישראל.
ערוצי תעמולה טלוויזיוניים. בקיץ 2007 החלו שידורי תעמולה אירנית באנגלית מחוץ לאירן. הערוץ באנגלית שימש כחלק מהכנותיה של אירן לתמוך במטרות חיזבאללה בעימות מול ישראל והמערב.
זה היה פעם. היום, האינטרנט שייך לעם
בימים אלה הממשל באירן סופג מהלומת נגד מפתיעה מאותו נשק בו הוא חשב שהוא שולט, ועומד חסר אונים מול מתקפת המידע מבית. אותם האקרים אשר שיתפו פעולה עם השלטון הקיצוני פועלים עכשיו כנגדו. אותה טכנולוגיה ששימשה לניגוח המערב מתגלה כיעילה מאוד מול משטרו של אחדמיניג'אד. במציאות של עקרונות ה-ווב 2.0, אין צורך להיות צמוד למחשב כדי להתחבר לרשת. רוב המידע נישא ומופץ באמצעות הטלפונים הסלולריים.
היה זה נפוליאון אשר טען כי "עט אחד שקול למאה חרבות". בפרפראזה על דבריו ניתן לומר כי במציאות הנוכחית, הטלפון הסלולרי המצויד במצלמה ובחיבור לרשת שקול למאה רובים. התמונות היוצאות מאירן מציגות את המשטר הנוכחי במלוא אכזריותו. עיקר התועלת בהן מבחינת האופוזיציה היא "הפללת" המשטר בעיני דעת הקהל העולמית. ערוצי החדשות הבינלאומיים מדווחים ללא הרף על המהומות באירן ומקפידים להציג את התמונות והקליפים המגיעים מהמדינה, בהם נראה השלטון הנוכחי כצמא דם.
העובדה שמסרי האופוזיציה מוצאים את דרכם אל מחוץ לאירן על גבי כלי "התקשורת החדשה" היא בעצמה חלק מרכזי מסיפור המהומות באירן. "המדיום הוא המסר", ומשום כך, קולות האופוזיציה מתחברים לרוח החדשה שנושאים עימם ערוצי התקשורת החדשים. טוויטר הופך להיות מילה נרדפת לשאיפות הדמוקרטיה של ההמונים באירן.
ד"ר יניב לויתן הינו חוקר במרכז עזרי לחקר אירן ומדינות המפרץ באוניברסיטת חיפה