בית משפט השלום בתל-אביב קבע כי הורדת חומר פורנוגרפי פדופילי באמצעות תוכנת שיתוף קבצים באינטרנט וצפייה בו, אינם מהווים עבירה פלילית של החזקה ופרסום חומר תועבה.
בית המשפט נמנע מלהרשיע נאשם שהודה בעבירות אלה, אך לא זיכה אותו בשל הודאתו ומשום שסניגורו לא טען כי עובדות כתב האישום אינן מהוות עבירה.
הנאשם, שפרטיו נאסרו לפרסום, הודה במסגרת הסדר טיעון כי במספר הזדמנויות הוריד, באמצעות תוכנות שיתוף קבצים, אלפי תמונות וסרטים שבהם קטינים ובגירים מקיימים "יחסי מין מסוגים שונים". באחת הפעמים אף שיתף אדם אחר בחלק מחומר התועבה.
שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעתו ולהטיל עליו מבחן "טהור" לתקופה של שנה, אולם הפרקליטות דרשה לגזור עליו מאסר בפועל.
השופט דן מור ציין כי למרות שהחומר הפדופילי מהווה "חומר תועבה" כהגדרתו בחוק, הגדרת המונחים "מחזיק" ו"מפרסם" מעוררת בעיות לא פשוטות. "החוק אינו אוסר צפייה בחומר תועבה" או גלישה בחיפוש אחר חומר כזה, קבע מור. "האיסור הוא על החזקה, פרסום, הצגה או הפקת חומר תועבה".
פגיעה עקיפה
לא ברור אם הנאשם העביר את תמונות התועבה (שפירסם אדם אחר) לכונן הקבוע שבמחשבו. "כשלוחץ הנאשם על העכבר ומעלה תמונה או סרטון על מסך המחשב, אין הוא 'מחזיק' דבר. החומר, בצורתו כביטים אלקטרונים, מגיע משרת רחוק או במעבר ממספר שרתים לצפייה על מסך המחשב. כלל לא ברור אם שיתוף הקבצים מעביר דרך קבע את אותם קבצים לכונן הקבוע במחשב הנאשם, או אם כל הנשמר במחשבו אינו אלא ההפניה לקבצים המוחזקים במקום אחר, ומכאן - שאינם ברשותו", ציין השופט.
מור קבע כי הפרקליטות לא הוכיחה "החזקה", כלומר שליטה של הנאשם בדבר המצוי בידו או בידי אחר. מעבר לכך, "הפעולות בהן נקט הנאשם נעשו בד' אמותיו, ביושבו בחדרו מול מסך המחשב. איש אינו נפגע באופן ישיר ממעשיו, אף כי לא ניתן להתעלם מהפגיעה בקטינים ובבגירים המצולמים מניצולם לצורכי הצילום, וכידוע, בהיעדר ביקוש לא ייווצר היצע".
"עדיין ענייננו בפגיעה עקיפה, ואין לנאשם כל קשר ישיר או עקיף לעבריינים העיקריים - מכיני חומר התועבה ומי שמעלים חומרים אלו לרשת ופרסומם עבור בצע כסף. במצב זה ראוי כי בתי המשפט יימנעו מהרחבה, על דרך ההיקש, ובכך ייצרו ויחוקקו בפרשנותם עבירות נוספות שאינן כתובות עלי ספר החוקים", אמר השופט.
