נתון מפתיע נוסף קשור לממוצע הגיל של אלו הרוכשים משחקים (להבדיל מהורדתם בצורה לא חוקית) והוא עומד על 41 שנים. אולי זה קשור לעובדה שאנשים מבוגרים מעריכים יותר את העבודה המושקעת במשחק ואולי פשוט יש להם יותר כסף מבני נוער.
עוד קובע המחקר כי משחקי מחשב מהווים בסיס לפעילות משותפת בבית, כאשר אחוז גבוה מההורים (45%) משחקים עם ילדיהם לפחות פעם בשבוע.
נתונים אלו חשובים מאוד לתעשיית המשחקים הסובלת בשנים האחרונות מביקורת חריפה מצדם של אנשי החוק. אלו טוענים כי משחקים אלימים קלים מידי להשגה וסקר שבוצע על ידי הוועדה הפדראלית למסחר מצא כי אחוז ניכר מהנערים אכן הצליחו לקנות בקלות משחקים וסרטי וידאו שהיו מתוייגים ככאלו למבוגרים בלבד.
כמענה לסקר ולדעות השליליות סביב האלימות והסקס במשחקי המחשב, מראים נתוני המחקר כי החשיפה של הדור הצעיר לתכנים אלו במשחקים נעשית בצורה מבוקרת על ידי ההורים. מרביתם (91%) מעורבים ברכישות או בהשכרות של המשחקים והרבה (90%) הודו במחקר כי הם יודעים לאילו תכנים נחשפים הילדים.
כמו כן, חלק גדול מהם (86%) מכירים את הדירוג של המשחקים המבוסס על התוכן שלהם ומתוך אלו שמכירים כמעט כולם (90%) מאמינים כי הוא מדוייק ומשקף את הסיכון הגלום בהם.
למרות הנתונים המעודדים של המחקר מבחינתם של יצרני המשחקים, עדיין יש כאלו המנסים להילחם בתופעה, ביניהם גם ג'יימס סטייר, שהקים ארגון במטרה להגביל את ההפצה של משחקים הכוללים אלימות או סקס באמצעות חקיקה בנושא. המטרה אולי טובה, אבל במציאות תעשיית המשחקים מגלגלת הרבה מאוד כסף ורבים רוצים שהיא תמשיך לעשות כן.