החלטתם להצטרף לחגיגת שיתוף הקבצים הגדולה, אך אתם לא יודעים איפה להתחיל ואתם מתביישים לשאול? רגע לפני שחברות הענק סוגרות את השיבר, הנה לכם מדריך להורדת קבצים בביטורנט – הדרך הפופולרית, המהירה והקלה לשיתוף קבצים. ויש לה אפילו שימושים חוקיים!
מה זה ביטורנט? (אם אתם רוצים להגיע ישר לחלק הפרקטי, תדלגו לכותרת הבאה)
הביטורנט (באנגלית "BitTorrent", כלומר "מבול של ביטים") אינו אתר מסוים ואפילו לא תוכנה, אלא פשוט פרוטוקול תקשורת – שיטה מסודרת לשיתוף קבצים. משתמשי הקצה, אנשים כמותכם שמשתפים את הקבצים בפועל, משתמשים בפרוטוקול הזה באמצעות "לקוח ביטורנט" ("BitTorrent Client"), שהוא תוכנה שרצה על המחשב ושנדבר עליה בהמשך.
כאשר אדם מעוניין לשתף אחרים בקובץ שנמצא אצלו על המחשב, הוא יוצר קובץ מיוחד בעל סיומת ".torrent", שמתאר את הקובץ המיועד לשיתוף וכולל גם הפניה לשרת ייעודי שנקרא טרקר ("Tracker") ושיודע לטפל בתעבורת ביטורנט. האיש הזה מכונה "זורע" ("Seeder"), כלומר אדם שמחזיק בקובץ המלא וחולק בו עם אחרים. את קובץ ה-".torrent" אפשר להפיץ באופן פרטי לחברים או להעלות לאתרי הביטורנט הגדולים (גם עליהם נדבר מיד).
ברגע שאדם אחר מעוניין באותו קובץ, עליו להשיג את קובץ ה-".torrent" הרלוונטי ולהזין אותו ללקוח הביטורנט שלו. הלקוח יוצר קשר עם הטרקר, שמתווך בין שני המחשבים ומתחיל להזרים את הקובץ המבוקש בחתיכות קטנות. זה שמוריד את הקובץ נקרא "יונק" ("Leecher"), שפירושו מישהו שמחזיק רק בחלק מהקובץ והוא כרגע מקבל יותר משהוא נותן. ביטורנט יודע לנצל גם את היונקים: אם היונק הספיק להוריד 90% מהקובץ, אין סיבה שהוא לא יתרום את חלקו למשתמש שלישי שהוריד רק 10%. בסיום ההורדה, אם המוריד הוא אדם נחמד, הוא משאיר את הלקוח פעיל והופך למעשה לזורע נוסף לאותו הקובץ. ככל שיש יותר זורעים ויונקים, כך יש לטרקר יותר משאבים, והוא יודע לנתב אותם כך שההורדה גם תהיה מהירה יותר עבור כל יונק, וגם תגרום לפחות עומס העלאה על כל זורע ויונק. אגב, כל מחשב אישי ששותף להעלאת או הורדת הקובץ ברגע נתון נקרא "עמית" ("Peer").
החלק הפרקטי: מורידים את התוכנה ומחפשים מה להוריד
השלב הראשון בשיתוף קבצים באמצעות ביטורנט הוא להשיג לקוח. אחת התוכנות הנפוצות והפשוטות ביותר היא µTorrent ("מיוּ-טורנט" או "יוּטורנט") החינמית, אותה אפשר להוריד מאתר הבית שלה. ההתקנה לא מסובכת במיוחד, ואם אתם לא מכירים את הנושא לעומק, מומלץ מאד לא לשחק עם ההגדרות ולתת לתוכנה לקבוע הכל בעצמה.
השלב הבא הוא לאתר את קבצי ה-".torrent" של הסרטים, מוזיקה, תוכנות או כל דבר אחר בו אתם מעוניינים. לשם כך תזדקקו לאתרי ביטורנט כגון PirateBay המפורסם, Mininova, BTJunkie ואחרים. כולם פועלים כמנועי חיפוש שמאתרים עבורכם את קובץ ה-".torrent" הדרוש לפי מילות מפתח. בתום החיפוש תראו (בשאיפה) רשימה ארוכה למדי של קבצים, עם נתונים על כל אחד מהם. אלה כוללים את שם הקובץ המדויק (כך תוכלו לדעת אם זו הגירסה בה אתם מעוניינים, אם הדיבוב של הסרט הוא לשפה הרצויה ועוד), את גודלו ואת התאריך בו הועלה לראשונה. שני הנתונים הבאים והחשובים ביותר הם מספר הזורעים ומספר היונקים. ככל שיש יותר מהם, עם דגש על הזורעים, כך הקובץ יירד יותר מהר. לעומת זאת, אם מדובר במספר אפסי של זורעים – ואפילו אם יש די הרבה יונקים – קיים סיכוי שההורדה תהיה איטית מאד ואפילו תיתקע מכיוון שאף אחד מהעמיתים הפעילים אינו מחזיק בחלקים מסוימים מהקובץ. אינדיקציה כללית נוספת לאיכות ההורדה ניתנת באמצעות פרמטר ה"בריאות" ("Health") שמוצג לרוב כצבע: בגדול, ירוק אומר שהקובץ יגיע אליכם ואדום אומר שמוטב לחפש במקום אחר.
השלב החשוב: בוחרים את הקובץ ומורידים אותו אליכם למחשב
אם מצאתם קובץ מתאים ברשימה, לחצו על הקישור אליו. כעת יוצג בפניכם מידע מפורט יותר שסופק על ידי הזורע המקורי. כאן אפשר לגלות, לדוגמה, אילו שירים כלולים באוסף, באיזה פורמט ורזולוציה הסרט, וכן הלאה. עוד מידע קריטי שקיים ברוב האתרים הוא הערות ותגובות של משתמשים אחרים. חשוב מאד לקרוא את ההערות בתשומת לב: הן עשויות, למשל, להתריע מפני וירוסים מסוכנים שהוחבאו בקבצים, תוכן שאינו תואם את ההצהרות ועוד. כמו כל סוג של טוקבק, צריך לזכור שלא כל התגובות הן תורה מסיני וצריך להתייחס אליהן בספקנות בריאה, לטוב ולרע.
הקובץ מתאים לכם? אתרו באותו דף את הקישור להורדה ולחצו עליו. הדפדפן יבקש את אישורכם להעיר את הלקוח, אשר יציג בפניכם את תוכן קובץ ה-".torrent". ברוב התוכנות תוכלו לבחור בשלב זה באילו קבצים מתוכו אתם מעוניינים. לדוגמה, אם חיפשתם רק שיר ספציפי מתוך אלבום, תוכלו לבטל את הסימון של כל השירים האחרים ולסיים את ההורדה בזריזות. לחצו על "אישור" והקובץ יצטרף לרשימת ההורדה שבתוכנה.
לביטורנט יש נטיה מרגיזה להשתלט על רוחב הפס שלכם, ולזה יש שני פתרונות: הראשון הוא להגביל את מהירות ההורדה (Download) וההעלאה (Upload) המקסימליות דרך האפשרויות של התוכנה, והשני הוא לעצור זמנית את ההורדה – בעזרת הלחצנים או התפריטים של התוכנה – כאשר אתם צריכים אינטרנט זריז לעניינים אחרים.
שלב הדילמה: האם אתם אנשים טובים או עלוקות פרזיטיים?
ברכותינו, הקובץ ירד במלואו ונשמר במחשב האישי בתיקיית ההורדות שהוגדרה מראש. מה עכשיו? אם אתם אנשים טובים, לא צריך לעשות כלום. אתם תהנו מהקובץ, והלקוח יהפוך אתכם אוטומטית לזורעים ויפיץ את הקובץ הלאה למי שמעוניין בו. לעומת זאת, אם אתם עלוקות אגואיסטיות, בוודאי תרצו בשלב זה להתנתק מקהילת המשתפים. סגירה של התוכנה (כולל הסמל הקטן שנשאר פעיל בשורת המשימות) אינה מספיקה, משום שהיא תמשיך לשתף בהפעלה הבאה. צריך להסיר את קובץ ה-".torrent" מהמערכת, ורק אותו. ודאו פעמיים כל פעולה שאתם מבצעים בתפריטי התוכנה, משום שטעות קטנה בשלב הזה עלולה למחוק גם את קובץ המידע שהורדתם בעמל רב במשך שעות וימים. ב- µTorrent, יש להבדיל בין הפקודה "הסר" (שמוחקת רק את הרישום בחלון התוכנה, אך ממשיכה לעבוד עם הקבצים ברקע), לבין תת התפריט "הסר ו..." שמציע אפשרויות למחיקת קובץ ה-".torrent" בלבד, קובץ הנתונים בלבד או שניהם גם יחד. מסובך? לא נורא, אחרי שתאבדו קובץ אחד או שניים כבר תבינו את הפרנציפ.
לסיום, אזהרה
ביטורנט אינו שומר על פרטיות המשתמשים. תיאורטית, כל פיסת קובץ לא חוקי שאתם מורידים או מעלים נרשמת, ויכולה להביא לזיהוי והרשעה שלכם ביום מן הימים. השמועות מספרות אף על חברות שמשתפות קבצים דרך שרתים משלהן, ספציפית למטרת איתור משתפים לא חוקיים. ישנן מספר שיטות להתחמק מסיכונים כאלה, אך אף אחת מהן אינה מושלמת. שלא תגידו שלא אמרנו.
טובים בניווטים? לא? קנו GPS ואולי תקנו כבר מחשב נייד?
עוד בערוץ דיגיטל:
אוהבים מוזיקה? תעברו ל-Last.fm. הכנו לכם מדריך למשתמש
רובוטים ישראליים משחקים כדורגל? כן. אבל לא בטוח שהם ינצחו
יש לכם אייפון? עכשיו אתם יעילים. שלוש דרכים לעשות לעצמכם חיים קלים עם אייפון