שורה עליונה: מצלמה מבית טוב שלא מצליחה לעמוד בצפיות. תפריט ניווט מרגיז וביצועים חלשים בתאורה נמוכה. בוא נגיד ש-3 מתוך 10 תמונות שתצלמו בה יהיו מספיק טובות לפייסבוק.
מדד המגנב: לא בשמיים. כבר ראינו מגניבות יותר.
מדד הבעסה בכיס: בין 770-900, סכום סביר לדיגיטלית מסוגה. רוצה מצלמה טובה יותר? תפסיק להתלונן ושים עוד 300 שקל.
J50 של פוג'י הייתה יכולה להיות מצלמה מצוינת, אילו רק הייתי מקבלת אותה שלוש שנים קודם. בעולם הדיגיטלי של שלהי 2008, היא נאבקת בשיניים כדי לעמוד בתחרות.
לא חוכמה להשוות אותה לאחיותיה המקצועניות S100fs,ו- S5600, אבל אפילו כשמורידים את רף הסטנדרטים לגובה של מצלמת חובבים קומפקטית (כלומר, הסטנדרטים של שפחתכם הנאמנה) – היא עדיין לא מספיק טובה. העניין הוא שבחיים לא הייתי מגלה את זה אילו הייתה קונה אותה בחנות צילום. לעינו הבלתי מנוסה של צלם-הצעצוע היא נראית בובה של מצלמה: קטנה, אך לא באופן שברירי ומועד לפורענות; יש לה שילדה יציבה ממתכת ופלסטיק שמשדרת יותר ביזנס מפלז'ר – עיצוב פרקטי, צבעים סולידים (שחור או כסוף) ומסך LCD רחב של 2.7 אינץ'; היא מצוידת בזום אופטי סטנדרטי לחלוטין, עד פי 5, ורזולוציה קצת יותר מרשימה של 3.2 מיליון פיקסלים, שזה לא רע בכלל למצלמה במימדה הצנועים. במילים אחרות: כשהיא בקופסה, יש לה המון פוטנציאל.
ניווט צריך להיות אינטואיטיבי.כדי להתמצא בתפריט הניווט של המצלמה הזאת צריך לקרוא את חוברת ההוראות המצורפת או להקדיש לה רבע שעה של לימוד מעשי. מכיוון שחוברות הוראות אינן חומר הקריאה המועדף עלי, החלטתי להיוודע למצלמה בשיטת הלימוד העצמי. אחרי חמש דקות מתסכלות בהן התנסיתי בכל מצבי הצילום שהצלחתי לאתר, התאכזבתי לגלות מקבץ מבזה של תמונות מחורבנות. בקיצור, נשברתי ועברתי לשיעור העיוני. קריאת ההוראות לימדה אותי שכל מצבי הצילום המיוחדים לעצלנים – כלומר, צילום לילה, אירועי ספורט, נוף, שלג, זיקוקים, מסיבות, שקיעה, מסמכים ומוזיאון – מסתתרים כולם תחת מצב SP, אשר נמצא בחוגה העליונה מבין השתיים. כשהמצלמה על SP יש ללחוץ על כפתור MENU במרכז החוגה התחתונה, ואז לבחור ב- "SCENE POSITION". אולי אני לא יודעת לצלם, אבל האינטואיציה לבדה לא הייתה מובילה אותי לשם.
מצד שני, אפשר להימנע מהסתבכויות ולהסתפק במצבי הצילום האוטומטיים הקיימים בחוגה העליונה: צילום אוטומטי למתחילים, צילום פורטרט (לפרצופים), זום דיגיטלי (עסק מיותר שמגדיל את התמונה באופן מלאכותי, בדיוק כמו שהמחשב שלכם יודע לעשות), מצב וידאו, צילום תינוקות (כן כן), צילום לצמצום תופעת עיניים אדומות ותוכנית שמייצבת את התמונה ומפחיתה רעד. כדי להתאים את תוכניות האלה לנסיבות הצילום, רצוי מאוד להשתמש בסגולותיה של החוגה התחתונה: אפשרות לבחור את מידת ההבזק, בהירות התצוגה, השהיית הצילום ועוד. כל אלה מיותרים במקרה של צילום באוויר הפתוח – במגרש הזה המצלמה מניבה תוצאות יפות גם בלי התאמה מיוחדת. צילום בתוך חדר זה כבר סיפור אחר. אחרי אינספור ניסיונות צילום בתאורה ביתית הגעתי למסקנה שתוכניות האוטומטיות עושות את העבודה רק אם מתאמים להם הגדרות מחוגת הניווט התחתונה. ממש פאזל. ואולי זאת פשוט אני שלא יודעת לצלם.
על כל פנים, בהשוואה למצלמת הפוג'י הקודמת שבדקתי, J50 דווקא הצליחה לעבד את התמונה בזמן סביר בהחלט. היתרון הזה כנראה מתקזז עם זמן המחיקה של התמונות – פעולה שגוזלת מהמצלמה כוחות יקרים מנשוא. לסיכום, אם אתם כבר קונים מצלמה של פוג'י פשוט עשו לעצמכם טובה וקנו דגם אחר.
נתונים למבינים:
רזולוציה: 8.2 מגה פיקסל, מסך LCD 2.7 אינץ', תמיכה בכרטיסיSD/XD/SDHC + זיכרון פנימי של 10MB, עדשה זום אופטי 5X, פלאש מובנה, חיישן תמונה מסוג CCD , רגישות לאור עד 800 ISO, סוללת ליטיום (+מטען), טיימר אוטומטי (10 ושניות/ 2 שניות), טווח מהירויות סגירת התריס: ו1/1500-8 Sec.