מי מאיתנו לא חלמה להיות סמנתה מ"סקס והעיר הגדולה?". בתור נשים אנחנו לפעמים יכולות לחשוב שהמיניות שלנו תמומש "באמת", רק אם נדמה לבלונדינית הסקסית שעושה מה שהיא רוצה בסדרת הקאלט. זה מה שהורגלנו לראות, וכך חלקנו תופסות "מיניות בריאה". אבל, מחקר חדש מגלה שלהיות כמו סמנתה מ"סקס והעיר הגדולה", קרי להתעסק בסקס ולדבר עליו מרבית שעות היום, זה לא ממש כדאי.
כתב העת Personality and Social Psychology הציג לאחרונה מחקר שמצא כי ש"תשוקה מינית אובססיבית", זו שאפיינה את דמותה של סמנת'ה כדוגמה, אבל כמובן קיימת אצל חלק מהאוכלוסייה, אינה בריאה ואף משפיעה לרעה על חיי המין. במסגרת המחקר נערכו חמישה ניסויים שמטרתם הייתה לבדוק כיצד שני סוגים של תשוקה מינית - תשוקה מינית הרמונית ותשוקה מינית אובססיבית - יכולים להשפיע על הסקס וחיי המין. החוקרות והחוקרים הגדירו ש"תשוקה מינית הרמונית" היא "תשוקה למין המשתלבת בצורה הרמונית עם היבטים אחרים של העצמי, תוך יצירת קונפליקטים מינימליים עם תחומי חיים אחרים". לעומתם, אנשים שהיו בעלי "תשוקה מינית אובססיבית" התקשו לשלב בין המיניות שלהם לבין תחומי חיים אחרים. אנחנו יודעים שזה נשמע לכם אקדמי וכבד, אבל אם תקראו את זה שוב זה יישמע מאוד הגיוני.
במסגרת אחד מהניסויים שבדק את השפעת התשוקה המינית האובססיבית, הנבדקים התבקשו להגיב למילים כמו "ויברטור", "שדיים", "יחסי מין", לצד מילים כמו "עקבים", "מדים" או "אחות". תוצאות הניסוי הראו שאלו שהצליחו להראות שליטה גדולה יותר על היצר המיני שלהם ומחשבתם לא הוסחה בגלל מילים מיניות, דורגו כבעלי תשוקה מינית הרמונית. בהתאמה, אלו שהוגדרו כאובססיביים לסקס נטו להבין סיטואציות ואינטראקציות חברתיות בצורה מינית, גם כאשר התיאור המילולי של הסיטואציות האלה לא כלל מילים בעלות משמעות מינית מובהקת.
ממצא מטריד עוד יותר של המחקר הראה קשר בין מחשבות אובססיביות אודות סקס לבין חוסר יכולת לקבל דחייה או חוסר יכולת להתמודד עם בעיות במערכת היחסים, עד למצב של תגובות אלימות מצידם לסיטואציות שכאלו. לטענת החוקרים, עמדות אלו שכיחות יותר בקרב אנשים שרואים בסקס כמטרה המתנגשת עם מטרות חיים אחרות, בניגוד לאלו שחושבים על סקס כחלק חשוב, אך לא מהותי בצורה קיצונית, מהחיים.
"התופעה של מחשבות אובססיביות לגבי סקס יושבת על רצף של דרגות חומרה", מתארת ענת בן דוד, מטפלת מינית מוסמכת לטיפול מיני זוגי msw - קליני. "בדרגות הקלות יותר, הפגיעה בתפקוד היא נמוכה ומתבטאת בחשיבה מרובה על סקס, ובדרגות הגבוהות, מדובר במחשבות ודימויים וויזואליים פולשניים בחיי היום יום בסיטואציות לא קשורות בכלל, שגורמים לרמת חרדה גבוהה עד כדי פגיעה ממשית בתפקוד. מדובר למעשה בהפרעה שמוגדרת כיום בספרות כהפרעה אובססיבית על רקע של חרדה".
עוד מוסיפה בן דוד כי "מטופלים שסובלים ממחשבות אובססיביות לרוב מתארים בקליניקה מעגל של מחשבות בעוצמה שעולה עד כדי חווית ניתוק מהמציאות, מימוש כלשהו של המחשבות ואז מיד אחרי זה תחושת דחייה ורצון להתנתק מהסיטואציה עד ששוב המחשבות האובססיביות עולות בעוצמתן".לטענתה היא רואה כל הזמן במסגרת עבודתה בקליניקה, מטופלים שמביעים מחשבות אובססיביות על מין.
"הייתה לי מטופלת נשואה שחווה שעמום עם בעלה במיטה", מספרת בן דוד, "והיא אמרה שהיא מוצאת עצמה מפנטזת וחושבת במשך רוב היום על סקס עם גברים אחרים, אבל גם כשמממשת את המחשבות על מין היא אינה חווה סיפוק, ולאחר מכן אף חווה הרגשה של דחייה. בנוסף, יש לי מטופל אחר אשר נמצא בזוגיות אוהבת עם אישה אותה הוא רואה כאשתו לעתיד ואם ילדיו, אך הוא אינו מצליח להימנע מלחשוב ולממש קשרים מיניים מזדמנים עם נשים אחרות, בתדירות של מספר פעמים בשבוע. לאחר קיום היחסים המזדמנים הוא חש דחייה וגועל, ואף בורח מהמפגש מלא ברגשות אשם", מתארת בן דוד.
ומה באשר לטיפול?
"בטיפול החלק החשוב ביותר שאני עושה, הוא החלק האבחוני בהתחלה. באמצעותו אני מנסה להבין את עוצמת האובססיה והיקפה, ואז לזהות מה הרקע והסיבות שלה", מסבירה בן דוד. "כשאנו מזהים את המקור למחשבות, את הכאב או החסך שיושב שם, אנחנו פועלים לתת לו מענה וטיפול. בן או בת זוג שמזהה שלפרטנר יש מחשבות אובססיביות כלפי סקס, חשוב שלא יפנה ביקורת, עם כל האתגר שבדבר. האנשים שמתמודדים עם אובססיות כאלו חשים גם ככה חרדה ואשמה, והם חוששים מעל הכל מפירוק הזוגיות.
לכן, תמיכה של בן או בת הזוג הכרחיים וככל שמי שאינו מטופל יעביר מסר של בטחון ואהבה, כך יגדלו סיכויי ההצלחה של הטיפול. בנוסף, הייתי מציעה לבדוק עם בן או בת הזוג המטופלים, אם הם מרגישים שהעיסוק שלהם במחשבות על סקס, פוגע בהם. כשיש הכרה בבעיה על ידי האדם עצמו, הוא ישתף פעולה בטיפול לפתור את זה".
עוד ב-mako דייטינג: