אם עד כה חשבתן שההתנהגות המינית של בנות מושפעת בעיקר מהדוגמה שהן לוקחות מאימא שלהן, או לחילופין מהדוגמה שהן מקבלות מהחברה הסובבת אותן, ייתכן שתופתעו לשמוע כי חוקרים רבים בחנו את הקשר שבין מעורבות האב בחיי בנותיו לבין ההתנהגות המינית שלהן, והצליחו להוכיח זה מכבר קשר הדוק בין השניים. ההסבר הסטנדרטי מייחס את ההשפעה הזו לגנים המשותפים בין האב לבנותיו, המשפיעים על התנהגותו של האב ועל יחסיו עם בנותיו, אשר עשויים להביא להתנהגות מסוכנת אצל הבנות שבאה לידי ביטוי בין היתר בהתנהגות מינית. עם זאת, מחקר חדש של אוניברסיטת יוטה בארצות הברית שפורסם בכתב העת בשם "פסיכולוגיה התפתחותית" מוקדם יותר השנה, מציע שלמרות שהגנים בהחלט יכולים לשחק תפקיד, הם לחלוטין לא כל הסיפור.
לאור מחקר של 100 זוגות של אחיות שבילו משכי זמן ממושכים אך שונים עם אביהן, יכלו החוקרים לשלוט על משתנים כמו גנים, תנאים סביבתיים כמו מצב סוציו-אקונומי ורקע דתי, זאת כדי לבודד את השפעת איכות האבהות על בנותיו. תוצאות המחקר מצביעות על קשר סיבתי בין התנהגות האב לבין התנהגות בנותיו. כלומר, לטענתם, משכי הזמן שבו נחשפו הבנות להתנהגות האב, בין אם הייתה חיובית או שלילית, השפיעו על התנהגות הבנות, בין היתר גם בתחום ההתנהגות המינית.
במשפחות שבהן ההורים גרושים או פרודים, ההשפעה של האב על התנהגות בתו היא גדולה יותר
במסגרת המחקר השוו התנהגויות של אחיות ביולוגיות בוגרות מול צעירות יותר של זוגות הורים שחוו גירושים או פרידה בזמן שגדלו, דבר שהשפיע על כמות הזמן שבילו יחד עם אביהן. כקבוצת ביקורת, השתמשו החוקרים במשפחות שבהן ההורים לא התגרשו או נפרדו, ועל כן שתי האחיות התגוררו עם שני ההורים עד לבגרותן בצורה סדירה. לטענת החוקרים, במשפחות שבהן ההורים גרושים או פרודים, ההשפעה של האב על התנהגות הבת המבוגרת היא גדולה יותר, שכן הן אלו שבילו באופן שיטתי פרקי זמן ארוכים יותר עם האב. באופן כללי, המחקר מצא כי אחיות מבוגרות שבילו עם אביהן פרקי זמן ממושכים יותר, הושפעו במידה רבה מאיכות האבהות שקיבלו. כך למשל, כאשר האבהות הייתה איכותית יותר, כל האחיות המבוגרות נטו פחות לקחת חלק בהתנהגויות מיניות מסוכנות ויצירת קשרים עם עמיתים עבריינים במהלך גיל ההתבגרות. איכות האבהות נמדדה בין היתר על ידי פיקוח ההורים על חיי הילדים שלהם, מאיכות התקשורת ביניהם וידע על הפעילות היומיומית של הילדה. המחקר הראה כי ככל שהפיקוח ההורי היה נמוך יותר, כך הבנות נטו לשימוש מוגבר בסמים ואלכוהול מחד והתנהגויות עברייניות ומסוכנות מאידך.
ממצאי המחקר מציעים שהתוכנית היעילה ביותר לצמצום התנהגות מינית מסוכנת של נערות מתבגרות כוללת פיתוח כישורי הורות איכותיים, כמו יכולת ההורים לתקשר עם ילדיהם המתבגרים לצד יכולת פיקוח על פעולותיהם היומיומית. החוקרים מדגישים שזה לא מספיק שההורים יהיו בבית, אלא גם ינסו ליצור ערוץ תקשורת פתוח ביניהם לבין הילדים שלהם, כך שירגישו בנוח לשתף אותם בחייהם ועיסוקיהם מחוץ לבית.
"לאורך השנים פגשתי קשת רחבה מאוד של התנהגויות אבהיות והשפעתן על החיים האינטימיים של בנותיהן בעתיד. נטישה אבהית – פיזית או רגשית - עשויה להוביל לחוסר אמון בגברים ובקשרים זוגיים שמשפיעה או על הימנעות מקשר עם גברים או לחלופין נטייה לחשדנות אובססיביות כלפי בן הזוג", מתארת גאולה פלדמן, פסיכותרפיסטית מטפלת זוגית ומינית מוסמכת; "יש בנות שמספרות לי שעד גיל התבגרות אבא היה קרוב וקשור אבל מרגע שהפכו לנערות ולנשים האב התרחק וזה יצר אצלן תחושה שהנשיות שלהן מפריעה להן ולא מתקבלת בברכה".
"באופן כללי, כאשר יש נטישה או הזנחה רגשית זה עשוי להוביל לכמיהה מתמדת אחר אהבה וקשר ותחושה של חוסר סיפוק וחוסר בטחון. לעיתים זה גם עשוי להוביל לשימוש בגוף כדי לזכות באהבה ולא מתוך חיבור אמיתי לגוף ולנפש", מסבירה פלדמן. "טיפלתי בעבר באישה שהגיעה לטיפול בגיל 50 כי מעולם לא נהנתה ולא חשה כלום במין. מרבית הטיפול הוקדשה לקשר עם אביה שהיה נוהג להעניש אותה ב'ברוגז', היה מתעלם ממנה במשך ימים בכל פעם שלא ריצתה אותו, זה הוביל אותה בהמשך להתנהגות מרצה עם בני זוג וגם במיטה מעולם לא הייתה עסוקה במה היא רוצה אלא מה יעשה טוב לבן הזוג. רק לאחר שהתגרשה והכירה בן זוג שראה אותה , הצליחה לפנות לטיפול כדי לנסות ולהיות יותר מחוברת לעצמה".