דייט שני זה כמו מנה שלא סיימת במסעדה ואת מחליטה לארוז אותה ולקחת הביתה, אבל לא באמת יודעת איך זה יתחמם. זה יכול להתחמם טוב, באופן שבו הטעמים יתחזקו והרוטב יהפוך אפילו לטעים יותר משהיה אתמול, אבל זה גם יכול להתחמם לא טוב. ובינינו, ברוב הפעמים מנה מחוממת היא כישלון חרוץ, מה שאומר שרוב הדייטים השניים הם פסטה ארבע גבינות מחוממת במיקרו.
אני די בטוחה שהבנתם - אני כותבת מכאבי ליבי שותת היין. יצאתי השבוע לדייט ראשון והיה בסדר. מה זה אומר שהיה בסדר? השעה 12 ואתם בבית? היה בסדר; שתיתם דרינק אחד בלבד? היה בסדר; לא תקעתם המבורגר/פיצה/גלידה ברחוב בשתיים שלוש לפנות בוקר? היה בסדר; ניקרתם אחד את השנייה לאות שלום? היה בסדר; לא חיכיתם שהוא או היא ישלחו הודעה ביום שלמחרת...היה, ובכן, רק בסדר.
אז לא היו זיקוקים אבל היה בסדר, ועכשיו מגיע הרגע לקדם דייט שני - ואני לא מצליחה, או אולי פשוט לא רוצה. האם רק לי זה נראה מוזר לצאת לדייט שני עם מישהו היה רק בסדר איתו? מה כבר יכול להשתנות בדייט השני? הדעות בעניין הדייט השני מתחלקות בין שתי אסכולות:
אסכולות "תני צ'אנס"
אסכולה מאוד רווחת שאומרת שדייט ראשון זה אירוע קשה וחריג ועל כן רוב האנשים הופכים בו לאיברים נפרדים שלא ברור איך הם קשורים זה לזו ולכן רק בדייט שני ניתן להבין משהו, ושדייט שני תלוי ברמת השעמום שלי מהעולם - כלומר אם אין לי משהו יותר טוב לעשות מאשר לצאת לדייט נוסף עם הבחור אז עלי לצאת איתו. במילים אחרות, אסכולת אמא שלי, שכמובן מניחה מראש שאין לי משהו יותר טוב לעשות. מה שהיא לא מבינה זה שאני מעדיפה לעשות ערב צפייה מרוכזת במשחקי הכס הכה שנואה עלי מאשר לצאת לדייט, רק כדי לצאת לדייט.
אסכולת "כשיודעים יודעים"
האסכולה הזו גורסת שדייט שני אחרי דייט בסדר הוא לפחדנים; שאחרי דייט שלם את יכולה להבין אם בא לך לפגוש את הבנאדם עוד פעם ואם הדייט היה ליד, או כמעט, או רק בסדר, אז גם אם יהיה דייט שני – הוא יהיה סביר. האם זה לא לבזבז את הזמן שלי ושלו?
אסכולת "מסמסי אותו"
אני בטוחה שכולכם מכירים את מחלת המסמסת (מלשון למסמס) - המצב הזה שבין דייט ראשון לשני שבו התקשורת מתמסמסת ולא אכפת לכם יותר. כן יקרה, לא יקרה... בטח ובטח אם הוא לא יוזם. במרבית המקרים הללו, במידה והבחור מתקשר ומסמס אבל לא מחזר מספיק, ולא קובע יום ושעה לדייט שני – אני מוותרת. מסמסת היא מחלה מוכרת בקרב הרווקים והיא מחד נובעת מריבוי דייטים ומאידך מזה, שבואו נודה באמת, רוב הדייטים שנצא אליהם יהיו רק בסדר ואולי לא באמת כדאי להתאמץ כל כך על משהו שהוא רק זה.
אני משתייכת לשתי האסכולות האחרונות. לא בא לי לצאת לדייט שני רק כדי להגיד שניסיתי, כפי שלא בא לי לצאת לדייט עם איזה מישהו שלא מוצא חן בעיני אבל חבר אומר ש"הוא נשמה טובה" והוא בטוח שיהיה לנו כיף ביחד. די עם הפשרות האלה עוד בטרם התחלנו. דייט בינוני, כאמור, זה לחמם צ'יפס במיקרו ולצפות שיקרה לו משהו טוב. בתכלס, בא לי עכשיו תבשיל שיתן לי תחושה של חורף והתכרבלות ויתחמם טוב גם מחר כי אין לי כלום במקרר.