לפני כמה חודשים התבקשתי לראיין גברים ביסקסואלים עבור כתבה. עד אז לא ממש טרחתי לברור גברים לפי נטייתם המינית, כי למי אכפת? בין כה וכה כימיה וחיבור טובים הם מצרכים נדירים, אז אין שום סיבה לצמצם עוד יותר את האפשרויות. סטרייטים, ביסקסואלים והטרופלקסבילים (גברים או נשים שמחשיבים עצמם כסטרייטים, אבל מוכנים להתגמש בנושא. הם לרוב לא יהיו פתוחים למערכת יחסים רומנטית עם בני מינם אבל פתוחים להתנסויות מיניות) - כולם מוזמנים.
אחד הדברים שחזרו על עצמם בראיונות סיקרנו אותי - כל הגברים הביסקסואלים שדיברתי איתם סיפרו שתמיד היה להם סט תכונות שנחשבות לנשיות, שבראשן רגישות. על פניו, אין סיבה שתהיה התאמה בין הנטייה המינית שלנו לתכונות האופי שלנו. האם הומואים נולדים יותר ״נשיים״? ולסביות "בוצ׳יות"? כנראה שלא. הסיבה היחידה שיכולתי לחשוב עליה היא שנזילות בנטייה המינית משחררת אותנו מקבעונות אחרים. כלומר, גברים שנמשכים לא רק לנשים או לפחות פתוחים לבחון את גבולות הסטרייטיות שלהם עם התנסויות מיניות שונות, הם גם כאלה שפחות לחוץ להם להיות מאצ׳ואיסטים. זו רק תיאוריה כמובן, אבל החלטתי לצאת לשטח, לבדוק אותה ולחפש באופן מודע ומכוון דייטים עם גברים שנמצאים איפשהו על הסקאלה שבין סטרייטים לביסים.
כמובן שישנם לא מעט גברים סטרייטים שגם הם רגישים, ליברליים, מלאי חמלה ויודעים לדבר על הרגשות שלהם. אבל כשהשפע באתרי הדייטינג כל כך גדול וישנם כל כך הרבה דושים במסווה או לא במסווה לברור מהם, הבחירה בחיפוש אחר גברים עם נטייה מינית גמישה היא פשוט עניין מתמטי. אם בקרב הסטרייטים שאני באה איתם במגע פחות ממחציתם הם אנשים מהסוג שאני רוצה להיכנס איתם למיטה או למערכת יחסים, בקרב ההטרופלקסיבילים היו לי עד כה 100 אחוזי הצלחה.
כשאני אומרת הצלחה אני לא בהכרח מתכוונת שהתפתח בינינו קשר כלשהו. לחלקם לא נמשכתי, הם לא נמשכו אלי או שסתם לא הייתה התאמה רומנטית, אבל כל אחד ואחד מהם היה גבר שעניין אותי לדבר איתו, שהתייחס אלי כאל שווה ולא פחות חשוב מכך - הם הסקס הכי טוב שהיה לי. צירוף מקרים? נדמה לי שלא. ההטרופלקסבילים, מעצם היותם פחות אובססיביים להיות 'גברים גבריים', מבלים הרבה זמן במחיצת נשים. מהסיבה הזאת בדיוק, גם אם הם קיבלו את החינוך המיני הראשוני שלהם מאותו המקור כמו שאר הגברים - פורנו - הם כבר הספיקו להשתחרר מהתפיסות הפורנוגרפיות. ושוב - אין קשר חד חד ערכי בין נטייה מינית לתכונות אופי. אני לא יכולה להדגיש את זה מספיק - ישנם גם גברים סטרייטים שמתאימים לתיאור, אבל בעוד בקרב הסטרייטים הם חדי קרן נדירים, בקרב הביסים וההטרופלקסים - מדובר באחוז גבוה מאוד.
מסתירים את נטייתם המינית כדי לא להרתיע נשים
בכל הקשור לציפיות לעמוד במודל מגדרי מסוים, גברים סובלים לא פחות מנשים. הגבריות המערבית והישראלית נוקשה מאוד, ומי שלא מתאים לתבנית ה״גבר גבר״ לרוב זוכה לעלבונות וזלזול מאחיו בעלי הפין. גברים צריכים להיות חזקים, קשוחים ולא רגשניים. למרות שהטסטוסטרון מואשם הרבה פעמים בהיותם אלימים יותר מנשים, זו האמונה האישית שלי שגם הדחקת הרגשות שהם מחונכים אליה מגיל צעיר גורמת להם להוציא כעס ותסכול בדרכים לא דרכים. אבל הגברים ההטרופלקסבילים מורדים בציפיות של החברה מהם ובמשמעות השכיחה (והכל כך משעממת) של מה זה להיות גבר.
בשלב מסוים פשוט התחלתי לציין באתרי ההיכרויות שאני מחפשת גברים עם נטייה מינית נזילה. והפלא ופלא, הצטמצמו להן ההודעות ממאצ'ואיסטים. מה שיותר מפתיע זו כמות הגברים שיצאו בפניי מהארון. באוקייקיופיד, שם חובה להגדיר את הנטייה המינית בפרופיל, נתקלתי בהרבה מאוד גברים שמתוודים בפניי שהם ציינו שהם סטרייטים רק כי חששו שהנטייה האמיתית שלהם תרתיע נשים, וחלקם אפילו לא הודו בפני עצמם שהם כאלה, והקלידו את זה בקול רם רק מולי.
התוצאה - חיי הדייטינג שלי השתפרו פלאים. אני מקבלת פניות לא רק מאלה שכבר מגדירים את עצמם כלא-לגמרי-סטרייטים, אלא גם מהטרוסקסואלים שמעולם לא התנסו עם גבר אבל פתוחים לעשות זאת וסקרנים לגבי זה כחלק מהחקירה המינית שלהם. הם לא לחוצים לגבי מה יחשבו עליהם או שחלילה הם יגלו שבעצם הם נמשכים גם לגברים, בדיוק כפי שהם לא חושבים ש״גיי״ או ״קוקסינל״ הן קללות. לא מזמן ישבתי עם שתי חברות שאמרו לי שהן פוסלות גברים שפונים אליהן במילה ״היוש״. למה? כי זה נשי. אז הבו לי את הגברים ה״נשיים״, אני כבר אדע מה לעשות איתם. וכן, שלישיות עם שני גברים הן ללא ספק בונוס.