"מעולם לא הרגשתי רווקה", אומרת עטיה כשפניה מאירות מאושר. "תמיד ידעתי לטפח את הקשר שלי עם עצמי וזה מילא אותי מבפנים. לסטטוס המוזר הזה התחלתי להתרגל רק לאחר שהרישום בתעודת הזהות שלי השתנה לאחר שהתגרשתי בגיל 30".

11 שנים של עצמאות רגשית, מציאותית וכלכלית שעברו עליה מאז אותם גרושים, הובילו אותה ללמוד לא מעט דברים על עצמה. הנה כמה מהם.

1. לדבר לעצמי

"כשהייתי רווקה תהיתי במשך זמן רב איך זה שאני לא מוצאת מישהו. רק אחרי שיחה מעמיקה וכנה עם עצמי הבנתי שהבעיה הייתה טמונה קודם כל בתוכי. הבנתי שהלב שלי לא באמת היה פתוח, הבנתי ממה אני מפחדת ולמדתי שכדי לעבור את המכשולים האלה אני צריכה קודם כל לדבר עם עצמי ולהבין מה באמת עושה לי טוב".

2. לחזור למציאות

"אותה שיחה עמוקה עם עצמי הובילה אותי גם לתובנה שהאהוב שמחכה לי בפינה הוא לא אחד עם קוביות בבטן וגם לא מי שנראה כמו פרסומת מהלכת לאפטר שייב. רציתי אהבה אמתית ונכונה שתגיע בכל מיני צורות".

3. להסיר את המסכות

"הכוונה במסכות היא כמובן מטאפורית. אני מדברת על כוונה פנימית שהיתה לי למצוא ולהכיר את האמת של הנשמה שלי כדי להתחזק במסע האישי שלי. להתחבר אלי, לכוח שלי כאישה, כאדם, לחבק את הטעויות שלי ולהתחזק מהסרה של אותן מסיכות או הגנות. ואז, נטולת כל מסכה, להגיע ולפגוש את האדם שכנראה יהיה הנכון עבורי".

4. להבין שאני יכולה לחיות לבד

"עם כל הכבוד לזוגיות שמייפה לנו את החיים, אם לא יודעים לחיות בלעדיה לפני שמתאהבים היא לא באמת שווה את זה. מצב תלותי רק עלול להוביל לקשר לא בריא שהאושר האישי תלוי רק בו. הבנתי שאני יכולה לספק את עצמי מבחינה חברתית, כלכלית ורגשית; שטוב לי ושאני לא צריכה מישהו כדי להרגיש מאושרת, אלא כתוספת לחיים שכבר מאושרים בזכות עצמם. אתגרתי את עצמי גם במשימות שפחות היו טריוויאליות בעיני: נזקי אינסטלציה, קדיחת חורים בקיר וכל דבר שרק נראה לי תלוי מוסכמות חברתית. זה העצים אותי עוד יותר. בקיצור, איך ביונסה אומרת?: "איי דיפנד און מי"".

5. להאמין שהאדם הנכון יגיע

"תמיד הייתה לי אהבה בחיים גם כשהייתי רווקה: אהבתי את החברים שלי, את הילדים שלי, את הכלבים שלי. אבל בלילה הייתי מדמיינת את אהוב ליבי. זו הייתה ממש דמות, לא מישהו עם פנים אלא חבר לנפש. לא היה לי ספק שהוא יגיע יום אחד ושזה רק עניין של זמן".

6. להבין שאני אוהבת גברים. מאוד.

"אז נכון שאנחנו חזקות ויודעות לדאוג לעצמנו, אבל זה לא סותר את העובדה שאנחנו זקוקות לאהבה. בסופו של דבר רציתי גבר, וכזה שאדע לקבל אותו כמו שהוא ולא לצפות ממנו להשתנות, בדיוק כפי שלא הייתי רוצה שיצפה ממני. ממש הזדקקתי לאהבה גברית. זה היה צורך אמיתי ומוחשי עבורי, שהעצים אותי ברגע שהכרתי את האדם הנכון. וזה ברור: כשזה מצליח זה עולם ומלואו, ה'ביחד' של השניים יותר חזק משל האחד".