ערב שישי. את יושבת על ספסל ליד בית הקפה בנקודת המפגש שקבעתם. את מרגישה את הסתיו את חסרת סבלנות. מרחוק רואה דמות מתקרבת אלייך.
"למה את נראית בדיכאון? קומי" את שומעת אותו אומר לך. את קמה ומסדרת את השמלה. את קולו את שומעת זו הפעם הראשונה, וכבר הוא לא מוצא חן בעינייך.
"מה את שותקת?", הוא שואל.
"כלום", את עונה. הוא לא יודע שזהו, מבחינתך הכל כבר סגור וחתום. מהדייט הזה לא הולך לצאת שום דבר".
ככה התחיל עוד דייט מיני רבים אליהם אני יוצאת לאחרונה. אני עוזבת את הבית בחוסר חשק, ועדיין נענית להזמנה לקפה כשבחור חמוד מזמין אותי. הדייטים אצלי הם כמו טינדר. אני לא צריכה יותר מכמה שניות כדי להחליט אם אני מחליקה את הבחור התורן ימינה או שמאלה, לרוב שמאלה, והלאה – לדייט הבא. רק מעטים אני רוצה להכיר באמת, ואת הפרצוף של הרוב אני לא רוצה לראות יותר בחיים.
אני מרשה לעצמי להיות ברורה, אולי בוטה, כי אני יודעת שאני לא היחידה. אולי גם את עושה את זה. ואולי הגיע הזמן לעצור ולחשוב – איפה זה משרת אותך, אם בכלל.
"מה עשית היום?", הוא מנסה לדובב אותך.
"שום דבר מיוחד", את עונה ביובש ובקושי מתכלת לכיוונו.
אתם מגיעים לבר אחרי הליכה קצרה, מתיישבים ומזמינים דרינק. את שותה את כוס היין שלך באיטיות מופגנת, והוא כבר מזמין בירה שנייה. הוא מדבר הרבה על עצמו. על העבודה שלו שהוא שונא, על המשפחה בצפון, הכלבים והחתולים, החבר הסטלן. את מקשיבה ולפעמים מגיבה, זורקת חיוך קטן.
"בטח שמת לב שאני מדבר הרבה", אומר, "אני רוצה לשמוע עלייך". אז את מספרת לו במה את עובדת, על הסרטים את אוהבת לראות ושמשחקי הכס זה אוברייטד.
"אהא", הוא פולט מדי פעם, ניכר שהשיחה לא מעניינת אותו במיוחד. כששניכם מסיימים לדבר משתררת שתיקה.
אני שונאת שתיקות מביכות ושיחות סתמיות, ואני בטוחה שגם את לא מתה עליהן. זה מזכיר לי איך פעם מישהו שיצאתי איתו לדייט ביקש ממני לשתוק בדרך למסעדה, כדי שיהיו לנו מספיק נושאי שיחה כשנגיע לשם. החשש לגיטימי, אבל לא אומרים דברים כאלה בדייט. נגמרו לך המילים? קחי שלוק מהיין וחייכי.
"טוב, מה את כזאת כבדה?" הוא שואל פתאום. את קצת המומה. "כל האנשים פה במרכז כאלה רציניים. מה הקטע שלכם?", הוא אומר ומסתכל לך בעיניים.
את מבינה שאת נכללת ביניהם.
"ככה זה פה", את עונה, "כנראה בצפון זה וייב אחר".
הוא מזמין עוד בירה, ושואל אותך אם את רוצה עוד יין.
"אני אוותר", את אומרת. הוא מביט בך מאוכזב, "זה הכל? כבר יצאנו לבלות, אז למה לא לשתות עוד? אני לא אשתה לבד".
"ככה אני מעדיפה", את אומרת, והוא נאנח. מסיים לשתות את הבירה, ואת מנסה לנצל הזדמנות.
"נזמין חשבון?" את שואלת. הוא מהנהן ופונה לברמן.
"אולי אתם רוצים איזה צ'ייסר קטן על חשבון הבית?" הברמן מציע בחביבות. את מחייכת לעברו חיוך עקום, חושבת לעצמך 'מה נסגר עם הברמן הדפוק הזה, הוא לא רואה שאני רק רוצה לסיים פה וללכת?'.
אתם שותים את הצ'ייסר, משלמים את החשבון וזזים. רק עכשיו את מרשה לעצמך לחייך באמת, חיוך גדול כזה של ניצחון. הצלחת לשרוד את הערב, שסוף כל סוף הגיע לסיומו.
אז למה הכנסתי אותך לסיפור הזה בכלל? את הרי מכירה את הסרט הזה, זה מה שהפך אותך לרווקה מתוסכלת שמואסת בדייטים. אבל זכרי שמכל דייט אפשר להגיע לתובנות חשובות. קודם כל - חשוב לקחת אחריות. אהיה כנה ואגיד שהאשם העיקרי בזה שהדייט ההוא לא צלח זו אני. נכון, הבחור אמר כמה דברים מאוד מורידים, אבל העובדה שפסלתי אותו על השנייה הראשונה, חירב לי את כל הדייט, והאמת? שאת הערב. זכרי, להתחיל את הערב עם פרצוף תחת זה לא סקסי. אם את מלכתחילה לא במוד לדייט תדחי אותו בנימוס ליום אחר, ולא, ממש לא בדקה התשעים. בקיצור, אם החלטת שאת יוצאת, תהיי שם. תכבדי את האדם שמולך ותזכרי שלפני שהוא גבר שמתעניין בך – הוא קודם כל בנאדם.
כשאתם מגיעים לבר ואת לא רוצה לשתות, אל תשתי. אם הוא רוצה לשתות אבל לא לבד, זאת בעייה שלו. זה שלא בא לך ממש לא אומר שאת 'לא זורמת', 'כבדה', או 'אנטיפתית'. הישארי צמודה לעקרונות שלך. בכלל, אני לא מבינה מה הקטע הזה של לצאת לדייט ולשתות מלא. זה לוקח את הדייט למקום אחר לגמרי, ויכול להוציא אותך באור רע. חוק מרפי שלא פסח עליי אפילו דייט אחד - את תשתי יותר מדי דווקא בדייט עם הבחור שתרצי להמשיך להכיר, ותפלטי מלא שטויות. תאמיני לי, אפשר להסתפק בכוס קאווה ועדיין יהיה סבבה.
ולסיכום, אחות לדייטים, אני רוצה לומר לך שכל תקופת דייטים אמורה להסתיים מתישהו. נכון, היא יכולה להיות ארוכה, את יכולה להרגיש שאת נכווית מגברים, סובלת ומשתעממת, אבל נסי בכל זאת ליהנות מהדרך. איכשהו. אה, ולפני שאני יוצאת לעוד דייט, פנייה נרגשת לברמנים/ות שקוראים את זה: אם אתם ערים למה שהולך בדייט מולכם, ורואים שזה אסון מהלך, אל תציעו כלום כי אין טעם למשוך את זה. פשוט תנו לסיים את הערב המסכן הזה. תודה.
תודה לרוית לאלזר - שדכנות מודרנית / אימון ליצירת זוגיות ולקבוצת "בחורות ובחורים שווים בין חברים - העמוד הרשמי"
רוצים לספר לנו את סיפורי הדייטים שלכם? כתבו ל- Nitzan.senior@mako.co.il