התאהבות היא אחת החוויות הכי חזקות ומדהימות בחיים. האופוריה, הפרפרים בבטן וההרגשה שאי אפשר להפסיק לחשוב על מישהו או מישהי ממלאים באושר. להתאהבות יש מספר שלבים, ובדרך כלל אחרי ההתלהבות הראשונית, וההבנה כי האדם השני אוהב אותנו ואנחנו אותו, רובנו שוקעים לתוך רגשות יציבים יותר של אהבה עמוקה ושלמה. אבל, מה קורה אם לא? מה קורה אם אנחנו נתקעים בשלב הראשוני והאובססיבי של האהבה במשך שנים? האם אפשר להתעורר למציאות בה אנחנו לא מפסיקים לחשוב על האדם שאנחנו אוהבים באופן בלתי נשלט? פרופ' אלברט וואקין חקר את התופעה, ומתברר שאפשר. הנתון המדאיג הוא, שזה יותר נפוץ ממה שנדמה לנו.

"התאהבות בלתי נפסקת היא שילוב בין הפרעה טורדנית כפייתית (או.סי.די) ובין התמכרות לאדם אחר", מסביר פרופ' וואקין, "וזה מעניין כי זו לא בדיוק התמכרות לאהבה ולא התמכרות לסקס - אלא התמכרות לאדם אחר. התקיעות בשלב ההתאהבות הראשונית יכולה לארוך חודשים ושנים, והיא מוגדרת בפסיכולוגיה כמצב של התאהבות חזקה עד כדי אובססיה. במחקר שערכתי ראיינתי אנשים שחוו תחושות אובססיביות באהבה שלהם, כאשר הבולטים מביניהם הם אותם האנשים שאומרים לי שגם אחרי כמה עשורים, שהם עדיין לא מצליחים להוציא את האדם האחר ממחשבותיהם. האו.סי.די שלהם נרגע עם הזמן, אבל הם חושבים על אותו אדם מספר פעמים ביום, כל יום, במשך שנים".

התופעה של "התמכרות לאנשים אחרים" עלתה לראשונה למודעות ציבורית בשנת 1979, כאשר הסופרת דורת'י טנוב כתבה על כך. כיום חוקרות וחוקרים רבים מנסים להבין מדוע אנשים רבים נתקעים בשלב האובססיבי של האהבה, ולא מצליחים לשחרר את עצמם ממנו. 

התפיסה המוקדמת כלפי התאהבות בלתי נפסקת ארוכת טווח, הייתה כי מדובר במערכת יחסים אוהבת ותקינה. "טנוב חשבה שמדובר בקשר אינטנסיבי, זה הכל", מסביר פרופ' וואקין, "ופשוט מדובר בעניין שעיקרו הבדלים בין בני אדם, אבל לא תופעה פסיכולוגית דורשת מחקר. היא האמינה שהרגשו החזקים והאובססיבים האלה יכולים להפוך למערכות יחסים בריאות ורגילות, אך נדמה שהיא טעתה", הוא אומר. "כאשר המשכתי את המחקר של טנוב, גיליתי שבניגוד גמור למה שהיא חשבה, לא מדובר בקשר בריא והאובססיה הזו בעייתית".

A post shared by Francesca Rocco (@franzieart) on

פרופ' וואקין מסביר שכאשר שאנחנו מתאהבים, אנחנו עוברים בצורה טבעית את השלבים של האופוריה, ההתרגשות ותחושת ה"היי" שנלווית להתאהבות. "תוך מספר חודשים הקשר מתייצב ואנחנו נרגעים. אך לא כך באהבה אובססיבית. שם, ההפך קורה. התחושות של ההתרגשות והרצון להיות ביחד רק הולכות ומתעצמות, והאדם האובססיבי לא יודע שובע. כלומר, ה"אהבה" הופכת להתמכרות לאדם אחר, כאשר הפן הטורדני-כפייתי חזק מאוד. ממה שראינו, האדם המאוהב עסוק במושא האובססיה שלו עד 95 אחוז מהזמן שלו".

כיצד נראית האובססיה?

"ההשלכות המיידיות שלה הן כאב פיזי מגעגוע למושא האובססיה, כולל כאב בחזה. יש שהעידו על תחושת געגוע חזקה שלא מרפה, חרדה ומחשבות אובססיביות. ישנו ריכוז מוחלט באותו אדם, בתקשורת איתו, ביחסים שנבנו איתו ובמין שהיה איתו, אם היה. יש גם מחשבות חוזרות על מה יהיה כשייתקיים המפגש העתידי, והם חושבים על מה יגידו ומה יעשו". 

מה ההשלכות המאוחרות יותר, שמתפתחות ככל שהזמן עובר?

"לצערי ראינו אצל אנשים שהתמכרו לאדם אחר תסמינים שקיימים גם בהתמכרויות אחרות. מדובר בהזנחה בריאותית וחוסר בפעילות גופנית, הזנחה של חיי החברה והמשפחה, ובידוד כללי מהעולם".

A post shared by 1988: All Sensations��⌛�� (@1988.me) on

 

"התמכרות לאהבה שונה מפיתוח אובססיה כלפי אדם אחר"

כדי לדייק יותר בחוויה של התמכרות לאהבה, פרופ' וואקין מסביר על ההבדל בין התמכרות לאדם אחר, והתמכרות לאלכוהול לדוגמה. "מאדם שמכור לאלכוהול נחסכת דאגה אחת לפחות, לעומת אדם האובססיבי לאדם אחר. הידיעה שהאלכוהול יהיה שם תמיד אם יצטרך אותו, שונה מהחשש שבן או בת הזוג יכולים לעזוב, מה שגורם לאובססיה כלפי אנשים להיות חזקה יותר".

חוקרת נוספת שעסקה בתופעה היא הפסיכולוגית מלאני שילינג, שמסבירה כיצד נדע לאבחן את עצמנו, אם אנחנו חוששים שיש בהתנהגות שלנו מאפיינים התמכרותיים ואובססיביים. "אתה מוגדר כאובססיבי כשהאינטנסיביות הרומנטית וה'טפשת' שיש כשמתאהבים, שולטות בכל רגע של חייך", היא מסבירה. "הלב שלך פועם במהירות כשאתה בסביבת אותו אדם ואתה מתגעגע אליו פיזית כשאתה לא".

האם אובססיביות קיימת רק בקשרים הדדיים של אהבה?

"לא. האובססיה יכולה לצוץ גם במערכות יחסים הדדיות, אבל גם באהבות נכזבות. באהבות נכזבות יש יותר סיכוי שיהיו רגשי נואשות אצל האדם האובססיבי, וזה יכול להמשך הרבה שנים כשלא מרגישים שהאהבה היא הדדית. ברבים מהמקרים, ראינו שהרגשות נמשכו שנים. זה מאוד קשה להימצא במצב כזה, כי גם כשנדמה שהאדם האובססיבי עבר הלאה, מצא לו מישהו אחר, התחתן והביא ילדים לעולם, כי עדיין לא עובר יום בלי שיחשוב על מושא האובססיה. הוא יתגעגע אל אותו אדם מהעבר וירצה שיחזור להיות חלק מחייו", מסביר פרופ' וואקין.

מה ההבדל בין התמכרות לאהבה לבין אובססיה לאדם מסוים?

"ההבדל הבסיסי בין התמכרות לאהבה לבין האובססיה, הוא שבהתמכרות לאהבה אנשים רוצים להרגיש את רגשי ההתאהבות שוב ושוב, והאובססיה מתרכזת ברגשות כלפי אדם אחד מסוים. התמכרות לאהבה היא חזרה על רגשות האובססיה שוב ושוב עם פרטנרים שונים, מרדף אחרי האופוריה וחזרה על אותו דפוס מבלי להתקדם לשלב עמוק ומשמעותי יותר של מערכת היחסים", מסבירה שילינג. "במילים אחרות, באובססיה, הפוקוס הוא על אדם מסוים. התמכרות לאהבה היא צורך חזק להיות אפוף ברגשות", מחדד וואקים. 

A post shared by Ewelina Bednarz�� (@ewelinanaomimakeup) on

למרבה הצער, החוקרים אומרים שבשלב הזה טרם הובנו הגורמים לאובססיה. למרות זאת, וואקין ועמיתיו מחפשים כעת מימון לחקר מוחם של אנשים שהעידו שסובלים מאובססיה לאנשים אחרים, בתקווה להגדיר את האובססיה כהפרעה נפשית, או לפחות להעלות את המודעות וההבנה כלפיה. "אנחנו יודעים שאם עושים צילום הדמיה של המוח לאדם אובססיבי, הוא נראה כמו מוח של מישהו שיש לו או.סי.די. לעומת זאת, למי שמכור לאהבה, תוצאות צילום המוח הראו מצב אחר", מסביר פרופ' וואקין.

מה גורם לאנשים לחוות אובססיה?

"המרכיב הראשון היא כימי", אומר פרופ' וואקין. "אנחנו סבורים שיש מרכיב כימי אצל אדם אובססיבי, בכמות שונה מאצל אדם לא אובססיבי. החומרים הכימיים הם אלה שגורמים לו לחוות רגשות כפייתיים כלפי האדם האחר, במקום לאהוב אותו בצורה רגילה. בנוסף, יש מרכיב של רגשות לא פתורים. מצאנו כי אנשים בעלי צרכים רגשיים לא פתורים, אמנם יכולים לחיות את חייהם ולחוות מערכות יחסים נורמליות, אבל הם בסכנה תמידית שמשהו ישתנה. זה קורה כשהם פוגשים באותו אדם שגורם להם להתמודד עם אותם רגשות לא פתורים, אליו הם מפתחים אובססיה".

A post shared by Julie Avisar (@julie.avisar) on

מכיוון שידוע כל כך מעט על התופעה, הטיפול בה הוא מוגבל, מסביר פרופ' וואקין, אך באותה נשימה הוא אומר שיש מה לעשות. "הטיפול היחיד ששמעתי שעזר לחלק מהאנשים היה טיפול התנהגותי קוגניטיבי (הכרתי)". כיום טיפול התנהגותי קוגניטיבי הוא צורת טיפול שבה המטפל או המטפלת עוזרים למטופלים לשלוט בדפוסי חשיבה שאינם מועילים להם, ונחשב לפופולרי ויעיל. 

אם אתם מודאגים ומודאגות מרגשות שאתם חווים, או חושבים שאולי תוכלו להיעזר בטיפול כזה, הדבר הכי טוב שתוכלו לעשות הוא לפנות לרופאה שלכם. שתהיה לכולנו אהבה בריאה.

עוד ב-mako דייטינג: