לפי ההיגיון הפשוט, בהנחה שאנחנו מייעדים לעצמנו חיי זוגיות ארוכים ומאושרים, סביר שנחפש את מי שהכי מזכיר לנו את עצמנו. זה יחסוך לא מעט ריבים על האופן שבו אנחנו מתנהלים, דילמות בגידול הילדים ומה לא. ובכל זאת, רבים מאתנו מגלים שדווקא משיכה להפך הגמור שלהם זה מה שעושה להם טוב בחיים. האם כל ההחלטה הלא ברורה הזאת נעשית במודע?
"בשלב החיבור הראשוני, יכול להיות שבהחלט נחפש את האדם שיראה לנו מנוגד לאישיותנו מסיבות שונות ורגעיות, כגון סיטואציה או שלב בחיים. מישהו בעל אישיות מוחצנת יוכל להימשך למישהו ביישן יותר" מסביר נדב הריס, פסיכולוג קליני; "מה שמעניין יותר זה לבחון את התופעה הזאת דווקא כשהיא מתרחשת בשלב יותר מתקדם של הקשר".
אז למה זה קורה? ובכן, מספר גישות ניסו לענות על השאלה הזאת. החל מגישה ארכאית שכיום אינה נסמכת על מחקרים ועד לגישות מתקדמות יותר. הריס מציין שבכל מקרה, לא מדובר ב'מדע מדויק', ולכן אל תתפלא אם תתקלו בהפכים שאינם עונים על אחת מההגדרות האלה.
הגישה האבולוציונית
"בשנות ה-50 וה-60 הייתה גישה של 'פסיכולוגיה אבולוציונית' על פיה היה נהוג לחשוב שנשים מחפשות גבר אחד יציב ובעל יכולת לדאוג לקיום התא המשפחתי ולגידול הילדים, בעוד שגברים, על פי אותה גישה, חיפשו מספר נשים פוריות, קרי אטרקטיביות, על מנת להביא כמה שיותר ילדים. טענותיהם הארכאיות של מנסחי גישה זו לא עמדו במבחן המציאות והמחקרים".
גישת הפיצוי או ההשלכה
"אם ניקח, לדוגמא, אישה צעירה שגדלה בסביבה שטיפחה נרטיב לפיו למדה לרצות ולטפל, היא עשויה לטפח זוגיות שבה הפרטנר הוא המרדן. בצורה כזאת היא למעשה 'משליכה' עליו תכונות שאין היא יכולה לבטא ולעיתים גם 'מנכסת' לעצמה את תכונותיו, וכך מצליחה לחוות מרדנות ולהעלות את תחושת הערך שלה.
יש כאלה שיחפשו בבן הזוג שלהם היבטים משלימים. זה בא לידי ביטוי פעמים רבות כאשר בני הזוג הופכים להורים, ואז אחד מהם מקבל על עצמו את תפקיד השוטר הטוב והשני את הרע. יש שיגידו שמדובר בהפכים שמשלימים זה את זה, אך לדעתי הדברים מורכבים יותר וקשורים להיבטים של חלוקת 'תפקידים' שקיימת במערכת הזוגית".
גישת התיקון
"לפי הגישה הזאת, אדם שרוצה להימנע מהתנסויות שליליות שחווה בעבר או מי שמודע לחסרונותיו, יחפש פרטנר שיספק לו חוויה מתקנת. מישהו שחייו מבולגנים וכאוטיים למשל, יחפש בן זוג מסודר, שיוכל לתקן או להשקיט את הסערה שבאישיותו".
ליועצת הזוגית שלי פורפר רוזין יש הסבר נוסף לעניין: "אנחנו נמשכים דווקא לתכונות אופי שאין לנו והיינו רוצים לפעמים שיהיו. המונח 'נפש תאומה' לא באמת קיים. כדי שיהיה לנו טוב אנחנו זקוקים לנפש משלימה. ניקח למשל מישהי מאוד מוחצנת שאוהבת לדבר - ברגע שתבחר במישהו מוחצן כמוה, לאחד מהם לא יהיה מקום בקשר. במקרה ההפוך, כאשר הבחירה תהיה במישהו מופנם יותר, אותה אישיות תוכל לבוא לידי ביטוי בקשר".
"ככל שהקשר מעמיק, כך השוני מתבטא ביתר בהירות"
"כשהקשר נעשה עמוק יותר ומתייצב, יש תנועה תמידית בין איזון לשינוי, בין הדומה לשונה. למשל, אם אחד מבני הזוג חותר לסדר מופתי בבית והשני לא מורגל בכך, יכולים להתעורר תהליכים שונים שיובילו לבסוף לאיזון - אחד הצדדים יוותר או שהשניים יגיעו לפשרות בתחום" מסביר הריס; "אך היות שהחיים דינמיים והצרכים משתנים, בתחום זה או אחר יורגש השוני וחוסר האיזון, ושוב יתקיים תהליך דומה. הדבר חיוני וחשוב מפני שהדברים עימם בני זוג מתמודדים משתנים. בני זוג שמתמודדים עם נקודות איזון רבות עלולים לחוות קשר 'תקוע', 'קפוא' ולא מותאם למציאות המשתנה".
אז אנחנו עושים את הבחירה הזו במודע?
"בדומה לדברים רבים, חלק מהמעשים שלנו מודעים ונגישים לנו וחלק לא. בתחום הזוגי, אדם עשוי להיות מודע לחיסרון כמו ביישנות למשל, ולבחור בהתאם בת זוג מוחצנת שתלמד אותו להעז. ועדיין, במהלך החיים אנו מתנסים בקשרים רבים ואלה יוצרים אצלנו תבניות חשיבה ודפוסי פעולה המתקיימים באופן אוטומטי. בבואנו ליצור זוגיות, המודלים האלה פועלים במקביל לחלקים הרציונליים והמודעים שלנו, וטוב שכך. בחירה זוגית רק על בסיס מודעות וחלקים מושכלים וללא 'תחושות בטן', 'אינטואיציה' ו'פרפרים' יכולה להיות דלה מאוד".
בשורה תחתונה, זה מומלץ?
"קשה לומר באופן כללי וגורף. היבטים של שוני בקשר זוגי יכולים להיות מזינים ומעשירים, ומאידך פוגעניים ובלתי רצויים. אם מישהו מופנם בוחר להתחבר למדריכת קפיצת בנג'י מוחצנת, זה יכול לגרום לו להרגיש חי כפי שמעולם לא הרגיש. מצד שני, אם מישהי שחשה חסרת בטחון מכירה מישהו שרומס אותה עם הביטחון המופרז שלו, הקשר עלול להיות הרסני. קשר זוגי הינו עניין מורכב. לכן, לכל צד במערכת הזוגית כדאי לבחון מידי פעם ביחד או בנפרד, את התחושות, העמדות והחוויות בקשר". אומר הריס, ורוזן מוסיפה: "אמנם ניגודיות עשויה למשוך אותנו בשלב מסוים של הקשר, אך בשלב מתקדם אותה תכונה דומיננטית ושונה שקיימת אצל בן הזוג תשמש גם כעקב אכילס של הקשר הזוגי, והיא עלולה להפוך לבעייתית. לכן, ההמלצה היא לנסות לבחור בבן זוג שאינו קיצוני ממך באופן משמעותי אך גם לא דומה לך באופן קיצוני".