לפני חצי שנה צלצלה אליי חברה משותפת שלי ושל שרה נתניהו והציעה לי להפשיר את היחסים ביני ובינה. "מתוקה, אני מפשירה רק פשתן טחון קפוא", עניתי לה, וגם הסברתי: "איזה להפשיר? מעולם לא היו לי יחסים עם גברת נתניהו". החברה לא ויתרה וסיפרה לי ששרה מאוד נפגעה ממני ומהביקורת נגד בנה יאיר, והוסיפה שאם אני רוצה שהיא תבוא לתוכנית שלנו בטלוויזיה אני צריכה להתנצל בפניה. עניתי לה שתתקדם.
אני מבינה את שרה. היא דואגת לילדים שלה. גם אני אמא ואני מוכנה להוריד לילדים שלי את הירח באמצע היום אם צריך. אבל, וזה אבל גדול, אצלי בבית יש חינוך ויש ערכים ויש גבולות.
שרה, את יודעת מאיפה באתי ואת יודעת באיזו עיר גדלתי. אני נחשבת לבסיס של עמדות הליכוד מימים ימימה, ואני מאוד מכבדת ומעריכה שרים רבים מהליכוד על כל פועלם למען מדינת ישראל. שורות אלה נכתבות רק אלייך. אני יודעת שאת קוראת הכל, אני מודעת לעובדה שלא קל לך, אני מרגישה שאת עוברת ימים ולילות של צווחות לאלוהים למה זה מגיע לך. אבל בינינו, את רוצה להיות אשת ראש הממשלה ולפעמים המחיר כבד. אז תחליטי אם את עומדת בזה או לא, את כבר ילדה גדולה.
שקלתי רבות אם לכתוב אודותייך, הגברת נתניהו, האישה של ביבי והאמא של יאיר ואבנר, האישה הכי מדוברת במדינת ישראל, כשהרבה מהשיחות הן בקונוטציות שליליות ולפעמים כואבות. תהיתי, מי את באמת? האם כשאת הולכת בלילה לישון את באמת מרגישה שהתקשורת עברה את הגבול או שאולי את עברת את גבול הטעם הטוב? כי אפילו אם רק עשרה אחוז מהסיפורים המזוויעים מבית בלפור נכונים, הפרטים קשים. כל כך הרבה עדויות קשות ומביכות כלפי אנשים ונשים שרק ניסו להתפרנס בכבוד וחטפו ממך על פי עדותם.
מצד אחד, אני מעריצה את האהבה שלך לבעלך, את היציבות, יד ביד לאורך כל הדרך, ההקרבה למען הקריירה שלו, העובדה שאת תמיד שם איתו ולצידו. אבל מתי נחצה הקו? מתי את משחררת לו אוויר ומפנימה שהוא ראש הממשלה ויש החלטות שצריכות להיעשות רק על ידו ולו בשל העובדה שהוא נבחר על ידי הציבור ולא את.
מי יודע באמת עד כמה את מתערבת, מהי מידת ההשפעה שלך במינויים חשובים ובפגישות בין ראשי מדינות. לא אצטט קטעים מהספר של העיתונאי בן כספית ולא אדקלם שוב סיפורים של חברך לשעבר רוני מאנה, את יודעת טוב מכולנו האם הדעות שלך הן בגדר דעות באוזנו של ראש הממשלה או עובדות שאת מכתיבה לו. יבואו המסנגרים ויגידו מה את רוצה, כל גבר מתייעץ עם אשתו על אלפי דברים שהוא חווה. אבל הלו, לא כל גבר הוא ראש הממשלה ולא כל גבר מחזיק בסודות הכמוסים ביותר על ביטחון מדינת ישראל.
ואם כבר דיברנו על החלטות, לא הרגשת בחודש האחרון כמו לירן חולצה אפורה? כמה אפשר להידחף לכל תמונה, לכל פגישה, לכל טיסה, לכל החלטה. תני לו אוויר!!! שחררי, הוא יחזור הביתה בסוף היום. לא בא לך לבשל קצת לילדייך? לשבת עם חברה לקפה? להיות קצת עם עצמך על שפת הים, לנשום אוויר צח ולא אוויר ביבי? תנוחי, מגיע לך, גם את עובדת קשה מתברר. ויש לך גם דברים חשובים לעשות בבית.
אני לא מומחית לשפת גוף, אני לא מורה, אני לא גננת ולא למדתי פסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. אבל למיטב ידיעתי, גברת נתניהו, את דואגת להבהיר בכל מיקרופון תועה שאת פ-ס-י-כ-ו-ל-ו-ג-י-ת. אז תגידי, את לא מרגישה שהבן שלך צריך קצת הכוונה של אמא? נכון, הציוצים שלו כבר לא מעניינים אף אחד, ההערות המעליבות שלו כבר לא פוגעות באיש, ואם הוא חשב שלהיות שמאלן זו קללה אז שיעשה בדק בית רציני וימצא כמה מצביעי שמאל נהרגו במלחמות ישראל. אנחנו מדינה דמוקרטית, על אפו וחמתו, וכל תושב יבחר במה שהוא ירצה. אבל איך את, כפסיכולוגית ואמא, לא טורחת לקחת אותו אלייך לשיחה ארוכה, שבה תחבקי אותו ותרגיעי אותו ותסבירי לו איזה נזק גדול הוא עושה לבעלך.
תני לראש הממשלה לעשות את עבודתו בשקט וקחי את יאיר לשיחה ותנווטי אותו נכון. תזכרי, יום אחד ביבי לא יהיה ראש ממשלה. מה יעשה יאיר? במה הוא יעבוד? מה את תעשי? מי יבוא לקבל אצלך עצה או טיפול פסיכולוגי? תלמדו מאבנר, צנוע ומתוק שמבין עניין, בא לי לחבק אותו.
וחייבת להעיר את תשומת ליבך: שחררי את הלחץ מנעמה יששכר. היא עברה כל כך הרבה בכלא הרוסי ולא מתאים לנזוף בה כי היא שכחה להגיד תודה לך ולבעלך במסגרת פוסט לגולשים. אמא שלה היא הגיבורה הגדולה בסיפור השחרור שלה, וכל הכבוד לביבי שעזר לשחרר אותה, הוא אכן קוסם, אבל אף אחד לא יודע עד לשעה זו מה המחיר שישראל תשלם בתמורה לשחרור נעמה.
אופירה,
אמא של אמלי, אריאל ואייל.
