השבוע נחשפו שתי פרשות מחרידות בתוך שנה קשה בכל הקשור לפגיעה בילדות/ בנות/ נערות/ נשים. תחילה, פרשת הסרסור בסוהרות עם אסירים ביטחוניים. כשקראתי את הידיעה חשבתי שאני לא רואה טוב. תגידו, המדינה הזאת נורמלית??? אסירים ביטחוניים שפגעו ורצחו יהודים, נכנסו לכלא לרצות את עונשם ומקבלים מתנה להטריד אישה??! סוהרת נזרקת ליום עבודה עם אסיר בטחוני שעושה בה כרצונו וגברים רואים ושותקים, שוב ושוב ושוב. לכו תדעו מה עוד היה שם!
אם זה לא הספיק לי להיות בהלם, נודע על הקצין בצבא שחיילות תמימות היו בטוחות שהוא האורים והתומים שלהן בזמן שהוא צילם אותן בלי ידיעתן וחדר להן לפרטיות בלי להסס. איש חולה, שלאורך השנים גם שמר את כל התמונות תחת שמות החיילות שבאו לשרת בצה"ל ויצאו פגועות וערומות מול קצין עבריין.
מהו המקום הבטוח ביקום הזה? לאן הגענו? איך יכול להיות שדווקא במוסדות כמו צה"ל ושב"ס, שבהם הסדר והיושר אמורים להיות בראש סדר העדיפויות, נחצו כל הקווים ונשים נפגעו כל כך? אין לי תשובה.
אני מצפה ממערכת המשפט בישראל לא לרחם על עברייני המין, לא לרחם לרגע על האנשים החולים שפגעו בנשמה ובגוף של נשים שניסו לחיות בכבוד וחזרו הביתה מבועתות, בוכות ורועדות, פגועות.
אני מצפה מהרמטכ"ל אביב כוכבי לטפל באופן הקשה ביותר בקצין העבריין ולמצוא את הדרך לגרום לחיילות שלנו ולמתגייסות עתידיות להרגיש בטוחות ולא חשופות. וממך אדוני השר לביטחון פנים, אני מצפה שלא תישן עד שתדע מה קורה בחדרי חדרים בבתי סוהר. שמרו על בנות ישראל! אנחנו לא הפקר של אף מפקד, קצין או כל גבר שחושב שהחוק בידיו.
הפרשות על השולחן, עכשיו נותר להעניש במלוא חומרת הדין! אם אני הייתי שופטת בישראל, הייתי שולחת אותם לכלא עד יומם האחרון, בלי להסס!!!!!
אופירה,
אמא של אמילי, אריאל ואייל