650 חיילים נהרגו מאז 7 באוקטובר. רק הבוקר נהרגו ברפיח עוד ארבעה לוחמים של סיירת גבעתי. אלפי חיילים נפצעו בדרגות שונות וקשות.
ואני שואלת את עצמי, איך 63 חברי כנסת הצביעו בעד חוק הגיוס, חוק ההשתמטות מצה"ל? איך אין לכם בושה להסתכל למשפחות השכולות בעיניים ולהגיד להן: "אתם תמותו, אנחנו נחיה על חשבונכם ותקפצו לנו". אני בוערת מעצבים, בוערת! אין גבול לחוצפה, אין גבול לעזות מצח.
יש פה 63 חברי כנסת, מתוכם כאלה שלא עשו צבא והילדים שלהם גם לא יתגייסו לצבא, והם עוד מעיזים לקבוע מי יזרוק את עצמו לאש ומי לא!!! על זה המצאתי את הביטוי "שיא השיאים". בכל פעם שאני חושבת שנשבר שיא חדש, ראש הממשלה נתניהו וחבריו לממשלה מצליחים להמציא את רף החוצפה מחדש.
בזמן כתיבת שורות אלה, יושבות אלפי משפחות בבית ורועדות לקבל נקישה בדלת כי הבנים שלהן נלחמים בעזה, בצפון, בשמי לבנון - יש פה מלחמה!!!
הלכה המדינה
הלך החזון
הלך הלב.
אם בזמן שאימהות בוכות ואבות מחבקים קבר, לשרי הממשלה יש לב ומצפון להתעסק בתחת שלהם במקום בכאב של המשפחות השכולות, אז הם לא ראויים לשבת שעה אחת בכנסת ישראל. אלה נבחרי העם? במנותקים האלה בחרתם? אני מקווה שהם הלכו הביתה עם כאב בחזה, מצפון שעובד שעות נוספות וראש שהתרוקן מהמשימה שלשמה הם נבחרו.
ובהזדמנות הזאת אני רוצה להגיד שוב תודה רבה לך אדוני שר הביטחון יואב גלנט, שוב הוכחת כמה אתה נשמה ענקית, הצבעת נגד והוכחת שאתה ראוי לעמוד בראש מערכת הביטחון של ישראל. אני אוהבת אותך, אדוני השר. ולכן משפחות שכולות, סליחה. סליחה, סליחה, סליחה שבניכם ובנותיכם נפלו בקרבות למעננו וכל ה-63 שהצביעו בעד חוק ההשתמטות לא שווים דמעה אחת שלכם.
אני בזה למי שהצביע בעד!
הם מצביעים והילדים שלנו נהרגים במלחמה
עד מתי הביזיון הזה יימשך?
אופירה,
אמא של אמלי, אריאל ואייל