תגידו, מי אמר שצריך תאוריה וטסט רק כדי לעלות על הכביש? מי אמר שרק משפטים ורפואה צריך ללמוד כל כך הרבה שנים? מי אמר שרק גננות ומורות חייבות רישיון ממשרד החינוך כדי לחנך את הילדים שלנו? ואיך אף אחד לא אמר עד עכשיו שצריך רישיון כדי להיות אבא ואמא???
אני לא ישנה כמה לילות בגלל התינוק הטהור שמת בגיל 4 חודשים בלבד!!!!!!!!!! וזאת בגלל שעל פי החשד אבא שלו פגע בו ואולי גם האמא. מה עובר על העולם הזה? ואחרי כמה ימים שומעים על עוד תינוק? ועוד תינוק? שלא לדבר על גנים ופעוטונים שבהם מצלמות מתעדות אלימות מחרידה שילדים חסרי ישע עוברים במשך ימים שלמים, ואיש לא פוצה פה!
בזמן כתיבת שורות אלה יש עוד ילדים מוכים שמסתגרים בפחד בחדר לאחר שחוו אלימות קשה. אני רוצה לבקש מביבי בקשה אחת: עונש כבד ביותר לרוצחי ילדים ונשים. עונש שיגרום לרוצח הבא לחשוב מיליון פעם אם להרים את היד, אחרת ייענש בחומרה כפי שייקבע בחוק. רק ענישה קשה ביותר תוריד משמעותית את הרוצחים חלאות האדם שמסתובבים בינינו.
ומה לגבי זה שלפי החוק במדינת ישראל אבות שרצחו אימהות עדיין מחזיקים בזכויות על הילדים? שירה איסקוב נדרשת לקבל אישור לטיפול רפואי לבנה מהחלאה שדקר אותה 20 פעם??? לילי בן עמי, אחות של מיכל סלה, מחויבת להביא את הילדה שאבא שלה רצח את אמה לביקורים בכלא??? זה מחריד, מזעזע ודורש שינוי דחוף.
אני מאמינה שרוב ההורים בעולם הם הורים טובים, שהילד שלהם הוא כל עולמם, ואלו שמכים, מתעללים ורוצחים הם אנשים חולים, שאם היו בודקים אותם לפני שהביאו ילד לעולם הם לעולם לא היו מקבלים רישיון להיות הורה.
לפני שנתיים חיכיתי מחוץ לבית הספר כרגיל בשעה 13:30 בציפייה לחבק את השלישיה שלי, והביתה לארוחת צהריים. הגעתי הרבה לפני הזמן, יצאתי לספסל בכניסה לבית הספר ולא יכולתי להתעלם מבכי של תינוק בעגלה. זה היה בכי חזק ולא רגיל.
קמתי מהספסל, הלכתי בעקבות הבכי וראיתי אישה מבוגרת מנענעת עגלה בטירוף ומדברת בטלפון בלי להתייחס לתינוק, שבשלב הזה כבר נשמע כאילו נחנק מהבכי. פתחתי מצלמה בטלפון וניגשתי אליה: "למה את לא מרימה את התינוק? את לא שומעת שהוא נחנק וזועק מבכי? את מדברת בטלפון ומרעידה את העגלה". המטפלת נבהלה שהכל מצולם, ניתקה את השיחה וענתה בחוצפה "זה לא עניינך". אמרתי לה "זה ענייני! ויש לך בול שניה להרים את התינוק או שאני לוקחת אותו ישר למשטרה". היא כמובן הרימה אותו וברחה מהמקום.
הפצתי את הסרטון בשכונה וביקשתי לדעת מי ההורים של התינוק. תוך דקות קיבלתי טלפון: "תודה, היא מטפלת טובה אבל הסרטון קשה". אינני יודעת מה עלה בגורל המטפלת והמשפחה, אבל אם המטפלת רואה אותי היא עוברת למדרכה השנייה כי היא יודעת מה ראיתי. לכו תדעו אם היה גרוע יותר במקום סגור.
כולנו צריכים להיות ערניים, לא להתבייש ולא לפחד. אם אתם יודעים על ילד או ילדה שעוברים התעללות, חושדים או נתקלים במקרה באירוע - תדווחו, תתעדו, תצילו עוד נפש בישראל.
הלוואי שהשנה הזאת תיגמר כבר, 2020 הייתה לנו קשה מנשוא.
אופירה,
אמא של אמלי, אריאל ואייל.