בזמן שאני ואתה ואת ואתם יושבים בבית בשבת, מארחים חברים או משפחה, אוכלים חמין וצוחקים, יש ילדה אחת שיושבת בכלא הרוסי ומחכה שאמא שלה תחזיר אותה הביתה ותסיים את הסיוט שעובר עליה כבר שנה.
נתחיל מהסוף. אין צורך להתייפייף, כל מי שחוטא סופו להיענש. אבל מה שעושים לנעמה יששכר זה עונש בלתי נתפס, ולכולנו ברור שהיא אוכלת אותה בגלל שלוש מדינות עם שלושה מדינאים גדולים שלא מסוגלים להיכנס לחדר אחד, להוריד את האגו, לסכם כיצד נועלים את הפרשה העצובה הזאת ולשחרר את נעמה הביתה.
כן, ברור, אני מדברת על ביבי, פוטין וטראמפ. נחשפתי לראשונה לפרשת נעמה יששכר באחד מהטיולים המשפחתיים שלנו, כשקפץ לי הבהוב מהטלגרם של העיתונאי עמית סגל. הוא כתב שם בפשטות מצמררת על סיפור שמוסתר בסודי סודות, בחורה אלמונית שכלואה בכלא רוסי ותנאי גדול לשחרורה קשור להאקר רוסי שכלוא בישראל ומבוקש על ידי ארצות הברית. זה היה נשמע כמו התחלה של בדיחה - רוסי, ישראלי ואמריקאי נכנסו למטוס... כמה עצוב שזו לא בדיחה אלא חתיכת טרגדיה שאיש לא באמת יודע כיצד ומתי היא תיפתר.
יפה יששכר, אמא של נעמה, התארחה אצלנו בתכנית "אופירה וברקוביץ'" ושנייה לפני שהמצלמות נפתחו סיפרה לי בדמעות, באופן קורע לב, כמה קשה לה; איך היא מתגעגעת לריח של הבת שלה, כמה היא לבד, איך הרוסים אפילו לא מאפשרים להן להתחבק בביקורים הבודדים שלה בכלא. הן נוגעות יד ביד דרך זכוכית כמו בסרטים המפחידים ביותר, מעבירות רגש וחיזוקים דרך מבטים בעיניים. החברות של נעמה מסבירות שהמזל הגדול של נעמה הוא אופייה המיוחד, המאפשר לה להסתדר בתנאים הקשים של הכלא, עם אוכלוסייה זרה ומסוכנת ועם שפה זרה שאותה לא הכירה לפני שלבשה את מדי האסירה.
אז נכון, אף אחד לא באמת יודע מה באמת נאמר בחדרי חדרים בין המנהיגים הגדולים, וגם אני לא יודעת מה התנאים של רוסיה לשחרורה של נעמה. אבל! אם ילדה אחת "אוכלת אותה" בשביל מדינה שלמה, זה יכול לקרות לכל אחד ואחת מאיתנו שאולי ינחת ברוסיה באופן ישיר או בטיסת מעבר ולא יחזור הביתה. תקשיבו טוב, לכל אחד! אני לא רוצה לקרוא לחרם על טיסות לרוסיה כי אני מתעבת את המילה "חרם", אבל אני כן מזהירה לחשוב פעמיים אם לטוס לשם כי אולי לא תחזרו חלילה.
פוטין אמור לנחות בשבוע הבא בישראל לביקור שנקבע מראש. כולי תקווה שהפעם המתנה שלו תהיה מכתב שחרור מיידי לנעמה ולא פמוטים לשרה או סיגרים לביבי. רק מכתב שחרור לנעמה יששכר!
כן ביבי, אם אתה קורא לעצמך "מר ביטחון" או קוסם, תחזיר את נעמה הביתה לישראל. לאמא שלה שבוכה ללא הפסקה והדמעות שלה קפאו במוסקבה בזמן שאתה דואג לכיסא המרופד שלך בבלפור. בושה וחרפה. זאת מדינה? בלי אבא ובלי אמא? אורון שאול והדר גולדין עוד מחכים שתחזיר אותם לארץ הקודש; אברה מנגיסטו, זוכר? הוא בעזה, אדוני! ואתה, ראש הממשלה, מתעסק בחסינות או לא חסינות. קח פיקוד על האזרחים שלך, אלה שאתה כל כך נלחם על קולותיהם אבל כשאתה מקבל את הקול שלהם אתה שוכח אותם.
רגע לפני שאתה ממשיך לאן שלא יהיה, תעשה מצווה ותחזיר את נעמה יששכר הביתה.
אופירה אסייג,
אמא של אמלי אריאל ואייל חמסה עליהם