אומר זאת כך, תמר: פישלתי

רועי שרון VS אלון בן-דוד

ההחלטה להתיר לשידור את הקלטת שבה גיל-עד שער נשמע בבירור מדווח על חטיפתו למוקד 100 התקבלה הרבה אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה. אי אלו שעות לפני הסרת הצו כבר ניתן היה לשמוע את השיחה המצמררת ברשתות החברתיות. אולי זה מה שבלבל מעט את הפרשן הצבאי של חדשות ערוץ 10, אלון בן-דוד וגרם לו לשדר במהדורה המרכזית אייטם פותח יוקרתי שהתברר בדיעבד כמופרך.

ביום שלישי בשעה 19:49 עשה בן-דוד פרומו לעצמו כאשר צייץ: "בעוד מספר דקות נשדר את ההקלטה המקורית של שיחת החטופים כפי שהוקלטה במוקד 100, והיא שונה מההקלטה שהופצה. תאזינו ותשפטו". ואכן, כעבור מספר דקות עלה בן-דוד לאייטם הפותח במהדורה. "אנחנו עושים כאן משהו שהוא די לא מקובל בעיתונות", אמר למגישת המהדורה תמר איש-שלום. "השיחה ששידרנו עכשיו (כלומר ההקלטה שבה נשמע בבירור קולו של גיל-עד שער – א.ה.) היא שיחה שהופצה ברשת החברתית שאנחנו לא יודעים מה המקור שלה. אני רוצה שתשמעי איתי את השיחה המקורית שהוקלטה במוקד 100, כאשר השיחות הן מאוד דומות, אבל יש הבדל מאוד בולט: קולו של גיל-עד שער. בשיחה המקורית במוקד 100 נשמעת לחישה ואפשר לשמוע אותה בהאזנה רביעית או חמישית. בשיחה שהופצה ברשת קולו של גיל-עד נשמע לא לוחש. הוא אומר את זה בקול רם".

אלא שכבר למחרת בצהרים התברר שאיש לא שתל דבר ושהאייטם של בן-דוד חסר שחר. זה קרה כאשר דווקא קולגה של בן-דוד, רועי שרון, כתב השטחים של חדשות 10, העלה את הציוץ הבא: "עדכון חשוב: הגרסה הטובה של שיחת הטלפון היא הגרסה המקורית שהתקבלה במוקד 100 ולא הגרסה ה'מלוכלכת'. למי ששואל את עצמו: הגרסה הגרועה היא תוצאה של הקלטה של ההקלטה. זה מה שהוריד את האיכות המקורית". שעה וחצי אחריו נאלץ גם בן-דוד להודות בכך כשצייץ כי "המשטרה שחררה את ההקלטה המקורית של שיחת הטלפון ובה נשמע בבירור קולו של גיל-עד שער. לא ברור מדוע הסתובבו שתי גרסאות".

אלון בן-דוד מסר בתגובה: "ברור שהסתובבו שתי גרסאות של ההקלטה. הגרסה שסברתי בטעות שהיא המקורית היא זו שהושמעה לשר לביטחון פנים ולחברי הקבינט. זה כשלעצמו ראוי לבדיקה".

אמילי הכפולה

שידור שיחת הטלפון של גיל-עד שער למוקד 100, שחשף לעומק את ממדי הפשלה המשטרתית, הזרים עיתונאים רבים לבית משפחתו בטלמון וחידד ביתר שאת את השאלה מהו תפקידה של אמילי עמרוסי בסיקור הטרגדיה, ולאיזה צד בדיוק היא שייכת: האם היא עיתונאית "ישראל היום" המסקרת את שכניה בני משפחת שער? או שהיא חלק ממעטפת הדוברות של היישוב, המקיפים בחום את בני המשפחה? עמרוסי תיפקדה השבוע גם וגם. זה נראה רע בדיוק כפי שזה נשמע. עובדה: ביום רביעי נטלה עמרוסי חלק פעיל בצנזור ראיון ב-ynet עם הוריו של גיל-עד. למחרת, יום חמישי, פרסמה ראיון פרי עטה עם אותם הורים ממש ב"ישראל היום".

ראשיתו של הסיפור כאשר אחד העיתונאים שפקדו את בית משפחת שער, כתב ynet, איתי בלומנטל, פירסם ביום רביעי בצהרים ריאיון יוצא דופן. עד הריאיון הזה, בכל התבטאויותיהם הפומביות, הקפידו הוריו של גיל-עד ז"ל להביע את אמונם המלא בצה"ל ובכוחות המשטרה. הפעם צוטטו מפיהם משפטים קשים כלפי מערכת הביטחון. האם, בת-גלים, תיארה כיצד אמרה לשר הביטחון יעלון: "כשזה ייגמר – אכנס בכם", והוסיפה: "זו פשלה ברמה גדולה. כל מה שאנחנו יודעים זה רק מהתקשורת. אני מצפה שגורם רשמי יגיע לעדכן אותי". האב, אופיר, ציין: "אנחנו עדיין לא בשלב של להביע ביקורת, אבל זה מקומם ומרתיח. בבוא היום הכול ייצא החוצה". אמירותיהם החריפות של ההורים ("הטיפול מרתיח, פשלה נוראית")  הובאו לידי ביטוי גם בכותרת (בתמונה למעלה).

ההתכתבויות בקבוצת הוואטסאפ נמשכו שעות ארוכות, וברובן הקפידה אמילי ("נא מינעו אי נעימויות עם המשפחה") עמרוסי למלא היטב את תפקידה כסוג של דוברת. תוך כדי התברר שבלומנטל כלל לא חרג מההבנות שהושגו איתו. בשלב מסוים הבהירה צורית פניגשטיין מצוות דוברות טלמון כי "כל מה שאיתי כתב היה נכון. הוא הוצג ככתב וכתב מילה במילה את מה ששמע". בסוף היום הארוך אפילו הודה רביד שרון, דובר היישוב טלמון כי "אי ההבנות שהצטרפו לרגישות ימים אלו פגעו באיתי", וביקש לפייס אותו בשם אביו של גיל-עד. בתגובה חזרה בה עמרוסי מההשתלחות כלפי בלומנטל וסימסה: "גם אני מתנצלת בפני איתי". זה מזכיר במקצת את מה שקרה לעמרוסי רק לפני שבועיים, כאשר פירסמה בפייסבוק שלה סטטוס נאצה מפואר נגד כתב ערוץ 10, אבי עמית רק כדי למחוק אותו אחר כך ולהביע התנצלות רפה.

אמילי עמרוסי, את עיתונאית או דוברת?
"אני מה זה עמוסה עכשיו. אפשר לדבר יותר מאוחר? מה אתה רוצה?".

רק לשאול אם את לא חושבת שזה קצת מוגזם להיות גורם פעיל בצנזור ראיון עם ההורים של גיל-עד ב-ynet, ואז לפרסם בעצמך ראיון עם ההורים ב"ישראל היום"?
"ynet טוענים שאני מנהלת נגדם מלחמה. לא ניהלתי נגדם שום מלחמה. אנחנו עברנו פה טירוף, תקופה מאוד קשה, ופשוט מדהים שאנשים נתפסים לשטות הזו. מה שקרה הוא שהם פגעו במשפחה. האבא השכול ישב מולי ואמר לי: 'אני מבקש שתשיגי לי את העורך של ynet שיורידו את המשפטים האלה. זה משפטים שלא אמרתי אותם לתקשורת ואני לא רוצה לפגוע ביעלון'. הרקע הוא שלמשפחה הזו כל הזמן היתה ביקורת, והם כל הזמן נלחמו כדי שהביקורת לא תצא. הם אמרו אותה בחדרי חדרים. זה היה להם כל כך חשוב שהביקורת לא תצא החוצה כי הם לא רצו לפגוע. זה חלק מתפיסת העולם שלהם".

מה שמחזיר אותנו לשאלה האם את עיתונאית או דוברת. מצד אחד, כרגע את מייצגת מולי את המשפחה. מצד שני, את מראיינת אותם ל"ישראל היום".
"אני חברה מאוד טובה של משפחת שער כבר שנים. אני מסכימה איתך שיש בעיה עם הסטטוס של להיות חברה ועיתונאית. בהחלט מצאתי את עצמי כל פעם מתחבטת בשאלות איפה אני מדווחת על הדברים שאני נחשפת אליהם ואיפה אני לוקחת צעד אחורה כעיתונאית, לא שואלת שאלות ושומרת על האמון. זה בהחלט הכניס אותי להרבה הרבה שאלות בתקופה הזו ולמדתי מזה הרבה, אבל אי אפשר להגיד שהייתי נגד 'ידיעות' בשום שלב. הרי כשבאה נחמה דואק ורצתה לעשות כתבת מוסף יכולתי להגיד: 'לא, תנו לי את זה'. אבל לא עשיתי את זה. הייתי באמת שמחה לוותר על כל אחד מהתפקידים האלה. הייתי שמחה לא להיות עיתונאית בימים האלה ולא לעזור לכתבים האחרים ולא להיות קשורה לצוות הדוברות. אני ניסיתי בפאזל הזה לראות איך אני נסוגה מכל אחד מהתפקידים והרגשתי שאני לכודה בהם מתוך אחריות. נכון שזה מאוד בעייתי, אבל זה נכפה עליי". 

וכל הכבוד לשר (רק בפעם הבאה עדיף שישתוק)

הנה חידה: מה עושים כאשר שר בכיר, אחד היותר מועדפים מבין אנשי שלומנו, מסתבך באמירה אומללה שמקוממת נגדו רבים?

א. מפרסמים אייטם אך מצניעים אותו.

ב. משתדלים להתעלם מההתבטאות.

ג. פורסים מעטפת הגנה מסביב לשר.

ד. כל התשובות נכונות.

דבריו המיותרים של שר החינוך, שי פירון, לעיתון "בשבע", שלפיהם "זוגות חד מיניים הם לא משפחה", נפלו על "ידיעות אחרונות" בעיתוי לא מאוד מוצלח. למחרת פרסום הריאיון, ביום שישי שעבר, השיק העיתון, זו השנה השנייה, את "מחנכים מסביב לשעון", קמפיין מודעות ותוכן שיווקי. הדיל מוכר וידוע וכבר נחשף בשנה שעברה באתר "העין השביעית": משרד החינוך מפרסם ב"ידיעות" וב-ynet מודעות על פעילויותיו לחופש הגדול בשווי מאות אלפי שקלים. במקביל זוכה שר החינוך לשורת אייטמים מפרגנים הנושאים את תמונותיו ועוסקים באותן פעילויות ממש. לרבים מהאייטמים המערכתיים מוצמד לוגו ("מחנכים מסביב לשעון") הזהה ללוגו שמופיע במודעות. נשמע מוכר? בהחלט. באותו אופן ממש צ'יפר "ידיעות" לאחרונה את שרת התרבות, לימור לבנת, בסמיכות לקמפיין "חודש הקריאה" שיזם משרדה.

נחזור לפירון: בסוף השבוע עמד "ידיעות" בפני דילמה לא פשוטה. מצד אחד: "מחנכים מסביב לשעון" יצא לדרך וצריך לפרגן לשר שמשרדו מפרסם בעיתון. מצד שני, צצה התבטאות בעייתית מסעירה של אותו שר ממש. מה עושים? אם לחזור לשאלה שעימה פתחנו – בוחרים בסעיף ד' כמובן. כל התשובות נכונות.

לזכות "ידיעות" ייאמר שביום שישי שעבר הוא היה היחיד מבין העיתונים שעסק בהתבטאות של פירון. לחובתו ייאמר שכעבור יומיים הוא ניסה לטאטא את הנושא מתחת לשטיח. במהלך סוף השבוע גברה הביקורת הציבורית על שר החינוך. ביום ראשון דיווחו על כך גם "ישראל היום", גם "הארץ" וגם "מעריב השבוע". "ידיעות", לעומתם, התעלם מהפרשה ולא הוסיף עליה מילה.

באותו יום ראשון התקיימה הפגנה מול משרד החינוך ואפילו הבוס של פירון, יו"ר "יש עתיד", יאיר לפיד, מתח בערוץ 10 ביקורת על ההתבטאות. למחרת, יום שני, פרסם "ישראל היום" את הכותרת "בעקבות ההתבטאויות: הפגנה נגד שר החינוך", "הארץ" פרסם את הכותרת: "יאיר לפיד: התבטאותו של פירון על זוגות חד מיניים הייתה אומללה" ו"מעריב השבוע" פרסם את הכותרת "פירון צריך להתפטר". ומה ב"ידיעות"? שם הופיעה בשער של "24 שעות" תמונת ארכיון של פירון עם אמו, ולצידה הכותרת "שי התנצל, לא צריך להעמיד אותו למשפט", מפי האישה שתמיד תהיה בעד שר החינוך, ולא משנה איזו שטות הוא יאמר. במדור "השאלה היומית" לא הופיעה שאלה מתבקשת מסוג "האם ההתבטאות של שי פירון לגיטימית או לא?", אלא דווקא השאלה המפותלת "האם העליהום על שי פירון מוצדק?", היוצאת מלכתחילה מנקודת הנחה שהייתה כאן התנפלות מוגזמת על שר החינוך.

מכיוון שפתחנו בשאלה אמריקאית, נסיים בשאלה פתוחה: כמה פעמים הופיעה תמונתו של השר פירון בחודשיים האחרונים ב"ידיעות"? התשובה: 13 פעמים, מתוכן 12 באייטמים חיוביים ופעם אחת בלבד באייטם שלילי למחצה. ב"ישראל היום", לשם השוואה, הופיעו באותה תקופה ממש רק שבע תמונות של פירון – שלוש בהקשר חיובי, שלוש בהקשר שלילי ואחת בהקשר ניטראלי.

הצעה מגונה (15): לפנק את אורי אורבך

איזה עיתון מתח לאחרונה ביקורת חריפה על הפינוקים שמעניק "ידיעות אחרונות" לחברי מועדון המיוחסים שלו? "ישראל היום" כמובן. ואיזה עיתון העניק השבוע הטבה יוקרתית במיוחד לחבר במועדון המיוחסים שלו עצמו? "ישראל היום" כמובן. מעשה שהיה כך היה:

לפני כחודש הסביר שר הכלכלה ושירותי הדת, נפתלי בנט, מדוע הוא תומך בחוק שימנע את חלוקת "ישראל היום" בחינם. כעבור ארבעה ימים הקדיש "ישראל היום" לבנט לא פחות משלושה עמודי נאצה. מיד אחרי שני עמודים עם כותרת הענק "האח, אבל של נוני", הופיע עמוד נוסף עם הכותרת הגדולה: "מועדון VIP". כותרת המשנה הזמינה את הקוראים "להכיר את ההטבות המוצעות לחברי מועדון המיוחסים של 'ידיעות אחרונות'". הידיעה עצמה רטנה על כך שבנט "מתבסס כחבר בכיר במועדון האקסלוסיבי של חביבי 'ידיעות'", ותהתה האם קיים קשר בין תמיכתו של בנט בהצעת חוק שנועדה לפגוע ב"ישראל היום", לבין אייטמים מפרגנים שהוא מקבל בקביעות מ"ידיעות".

אורי אורבך, יש תמורה לאגרה?
"'שלישי בשלייקס' הוא מיזם אטרקטיבי מבחינה עיתונאית. עובדה שהוא זכה למקום מכובד בשני העיתונים הגדולים ולפרגון גדול בתוכניות רבות נוספות במדיה. תמיכתי או התנגדותי לחוקים אינה קשורה כהוא זה ליחס העיתונות כלפיי. אני מציע לחפש קונספירציות במקומות אחרים ולהירגע עם סרט בעשרה שקלים בכל יום שלישי – אם אתה בגיל המתאים".

ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.  

בשם אומרם: שום דבר לא נכנס לכתבה

בשישי בבוקר התראיינתי לכתבה של אלעד זרט ב"ידיעות" על המצב בענף הספרים. אמרתי לו דברים חריפים ביותר לגבי ההתנהלות השערורייתית והצינית של סטימצקי, עם הבונוסים השמנים למנכ"לית, ומנגד התספורות שהם דורשים מהמו"לים, שמגולגלים אל הסופרים, העורכים וכו'. סיפרתי שכתבתי את 'צילה' במשך שנים, כולל חסכונות משפחתיים, משכנתא שנייה וכו', ואף שהספר נמכר בעשרות אלפי עותקים אין שום סיכוי שאחזיר את ההלוואות מהתמלוגים העלובים שהתקבלו אחרי הנחות הענק שהרשתות דרשו וקיבלו מהמו"ל, ואחרי ה'תספורת' האחרונה. על שנים רבות של עבודה ארוויח את משכורתה של איריס בראל בחודש וחצי בערך. דיברתי על הבחילה הנפשית הקשה מכך שכולנו הפכנו לעבדים בשירותה של מערכת קפיטליסטית דורסנית, ועל אובדן האמון של כל העושים במלאכה – סופרים, עורכים, מתרגמים. אמרתי שלא ייקחו את הסופרים ואת עבודתם כמובנים מאליהם, כי בעתיד סופרים יימנעו מפרסום ספריהם ברשתות, יפרסמו באינטרנט או שיפנו את כשרונם לתחומים שעדיין לא הושחתו כקולנוע, טלוויזיה ותיאטרון. לי עצמי יש צורך להפנות את הגב לכל הענף המקולקל הזה. הפתעה: שום דבר מהדברים שאמרתי לא נכנס לכתבה שהתפרסמה הבוקר ב"24 שעות". אלעד זרט אומר שהכול נכלל בכתבה ושהעורך הוא שקיצץ. מעניין למה.

(יהודית קציר, סופרת, בעמוד הפייסבוק שלה, 29.6.14)

צריך לעמוד מול הגל המתלהם (ולתמוך תמיד בנתניהו)

הציטוט (1): "התביעה לשלם 'כל מחיר' לא רק שאינה הגונה, כיוון שהיא מפילה את התיק על ממשלת ישראל במקום על האשם האמיתי, היא גם עומדת בסתירה בוטה לתפקידו של ראש הממשלה – לעמוד מול הגל המתלהם והפופוליסטי, לצייר את הקו על האדמה – ולומר 'עד כאן'" (גונן גינת, בעיצומה של הצעדה שקראה לנתניהו לפעול למען שחרורו של גלעד שליט, "ישראל היום", 5.7.2010).

הציטוט (2): "כפי שנראה, הוויכוח על מחיר שחרורם של בני ערובה ימשיך ללוות אותנו. אני לא בטוח בתשובה לשאלה כמה מאלה שמשמיעים הכרזות נחרצות בנושא היו מסוגלים להביט בעיניהם של הורים שבנם נחטף, ולומר להם 'לא משחרר'" (גונן גינת, בעיצומו של הוויכוח האם נתניהו פעל נכון כאשר ביצע עסקה לשחרורו של גלעד שליט, "ישראל היום", 25.6.2014)

גונן גינת, טיפה'לה התבלבלתי: צריך להיות נחרץ בנוגע למחיר שחרורם של בני ערובה, כפי שקבעת ב-2010, או לא צריך להיות נחרץ, כפי שהמלצת ב-2014?
"אין תגובה". 

היה גינוי?

ביום שבת פרסם האיחוד האירופי הודעת צער על אירועי האלימות שהתרחשו בגדה המערבית מאז חטיפת שלושת הנערים. ב"וואלה! חדשות" הלכו טיפ טיפה רחוק מדי ופרסמו בשעה 19:42 מבזק מאת הכתב המדיני, אמיר תיבון, עם הכותרת החד-משמעית "האיחוד האירופי גינה את הרג הפלסטינים על ידי צה"ל" (למעלה). כעבור שעה דיווח באתר "רוטר" גולש המכנה את עצמו בשם החינני "חציל", כי הוא קרא בשפת המקור את הצהרת האיחוד האירופי וכי לא מופיע בה שום גינוי לישראל, אלא דווקא לחמאס. ואכן, בתוך זמן קצר עידכן "וואלה" את המבזק ומיתן את הכותרת ל"אירופה: לפעול באופן מידתי בחיפוש אחר החטופים" (למטה).

אמיר תיבון נמנע מלהגיב.

המלחמה הקטנה סביב האח הגדול

ואם כבר "וואלה!" – למה לא לעבור מהתחום המדיני לסוגה אפילו גבוהה עוד יותר? ביום שלישי שעבר, בשעה 10:27, חשף עמרי חיון באתרו כי עינב בובליל, נופר מור, מנחם בן ובני גולדשטיין חוזרים לבית "האח הגדול" (למעלה). לא חלפו אלא 33 דקות ובשעה 11:00 פרסם "וואלה! סלבס" את הכותרת "חשיפה: מי נכנס לבית 'האח הגדול'?", כשתחתיה אייטם עם אותם שמות של דיירים ישנים-חדשים (למטה). "נורא משעשע שאתר 'וואלה!' קורא לאייטם שפורסם 33 דקות אחריי 'חשיפה'", כתב חיון בדף הפייסבוק שלו, ובהמשך מה הוסיף את הסטטוס הפחות משועשע הבא: "השיטה החדשה שלי: כתב שיגנוב לי ידיעות ימצא את עצמו מקבל נזיפה מהעורך/ בוס שלו. מוזמנים לשאול את כתב הרכילות של 'וואלה! סלבס'".

עורך "וואלה!", ינון מגל, נזפת באדם סרור?
"ממש לא".

אולי בגלל זה (ואולי לא) החליט חיון להסיר את סטטוסו. אלא שבזאת, למרבה הצער, לא מסתיים הסיפור: התפתחות דרמטית נוספת, שיש סיכוי לא רע שעוד ידובר בה מעט מאוד, התרחשה כשעורך "וואלה! ברנז'ה", דוד ורטהיים, העלה את הסטטוס הבא: "ביום המעשים הטובים בכוונתי לעשות מעשה שרי אריסון ולהשכין שלום בין אדם סרור לעמרי חיון. נראה לי שכך אכנס לדפי ההיסטוריה". זמן קצר לאחר מכן החליט גם ורטהיים, בדיוק כמו חיון, למחוק את הפוסט שהעלה. כאשר נשאל על ידי דף הפייסבוק הלוהט "כוכבים ברשת" מדוע צינזר את עצמו, השיב: "החלטתי שאם להיות בין שני גברים, אז עדיף לא בין שני אלה".

למה זה? ככה זה!

ולכאורה עסקנו בשלנו, רק בשלנו, חשבתי לעצמי בדרך הארוכה אל ביתי האהוב בדרום חולון. צלצול הטלפון קטע את מחשבותיי. על הקו היה הקונספירטור.

"אולי תסביר לי בטובך, הורביץ", הוא פתח כהרגלו מהאמצע. "איך זה שבכל הטור הארוך והטרחני שלך לא כתבת השבוע אפילו מילה אחת לרפואה על הפרישה המהדהדת של רפי גינת?".

"שאלה מצוינת", עניתי בקול נכאים. "דווקא היה לי אייטם פצצה הישגי, שיכול היה להפוך לשיחת הסופ"ש בבית הוורד, ולא רק שם, אבל ברגע האחרון המקור המשובח שלי קיבל רגליים קרות".

"למה זה?", התעניין הקונספירטור.

"ככה זה!", עניתי, "אני משוכנע שלמקור המשובח יש בוודאי שיקולים כבדי משקל. עם זאת, מכיוון שחשבתי שהכרחי שהשם המפורש גינת יוזכר בטור בשבוע משמעותי שכזה, הקדשתי אייטמון לגונן גינת".

"אני במקומך לא הייתי מתגאה באייטמון הזה", נזף הקונספירטור. "הפגנת בו שטחיות גדולה מדי אפילו בשבילך. גונן כתב כמה פעמים נגד עסקאות החילופין. גונן יכול להיות נגד העסקאות הללו ועדיין לחשוב שהוא, למשל, לא היה מסוגל לומר זאת להורים. מורכב מדי בשבילך? לא חשבתי שעמדות טיפה מורכבות הן משהו שיהיה לך קל איתן. בכלל, הייתי מציע לך, הורביץ, להימנע מהסגרת מידת השטחיות שלך. פשוט להשאיר את העניין הזה עלום".

"תודה מקרב לב", אמרתי בצביעות קלה, "אני בהחלט אשקול את זה".

"תשקול, תשקול", הפטיר הקונספירטור. "רק חבל מאוד שבינתיים אתה ממשיך להתנכל בחוסר חן לכל מיני כתבי רכילות של אתרים אחרים ומתעלם בבוטות מעוד פאשלה של גיל, כתב הרכילות של mako".

"מה הפעם?", נאנחתי בעייפות. "אל תגיד לי ששוב השתרבבה טעות מצערת לאייטם של גיל, כמו במקרה הבת מצווש של מיכל נמרודי, וששוב נגרמה חלילה וחס סמטוחה משפחתית".

"אבל זה בדיוק מה שקרה", צהל הקונספירטור. "ועוד בטור הפתיחה הנוצץ של 'מחלקה ראשונה', מדור הרכילות העסקית החדש של גיל. חכה, אני שולח לך תמונה בוואטסאפ".

"נו, הורביץ", האיץ בי הקונספירטור. "נראה אם תדע מה לא בסדר בתמונה?".

"אין לי מושג", גירדתי בראשי.

"לא חשבתי לרגע שיהיה לך", אמר הקונספירטור. "הטעות היא כמובן בכותרת המשנה. כתוב שם: 'למה חומסקי הבריז מחתונת בנו של אדלר?'".

"נו?", שאלתי.

"נו? נו?", חיקה אותי הקונספירטור. "בתור כתב ברנז'ה דמיקולו אפילו אתה אמור לדעת שלפרסומאי העל ראובן אדלר יש אך ורק בנות. ועוד בנות נכונות: מיקה, דניאל וירדן. אתה יודע שמאז הטעות הטיפשית ב-mako, יש כאלה ששואלים בצחוק את ראובן איפה הבן שהוא החביא כל השנים, ולך תוכיח שאין לך אחות. כלומר בן. למה שלא תכתוב על הטעות הזו, הורביץ, ותקטול כהוגן את גיל מ-mako ולא רק את אדם מ'וואלה!'?".

"קודם כל, חשוב להדגיש שגיל לא טעה. הוא לא אשם בכלום", אמרתי בנחת. "ושנית, מדובר בכלל בצירוף מקרים".

"נו, באמת", התעצבן הקונספירטור.

"באמת ובתמים. פשוט תקרא את האותיות הקטנות", אמרתי בשלווה. "בתוך תוככי הטור היוקרתי החדש שלו גיל כתב במפורש שראובן ורעייתו רונית חיתנו בחמישי האחרון את בתם ירדן. הטעות המיותרת הופיעה רק בהפניה שעלתה להומפייג'".

"אז צריך להתקשר דחוף לעורך ההומפייג'", אמר הקונספירטור בתחושת בהילות. "לא ייתכן שטעות מסוג זה תמשיך להשתולל בעמוד הראשי של האתר. הוא חייב לסדר את זה בדקות הקרובות".

"זו לא טעות, אלא צירוף מקרים", אמרתי. "וחוץ מזה, תיתן בבקשה לעורך ההומפייג' להחליט את לוח הזמנים ותיעדוף הדברים".

"מה עובר עליך, הורביץ?", תהה הקונספירטור. "שתית משהו?".

"למה זה?", התעניינתי.

"ככה זה!", אמר הקונספירטור בחשד. "אתה לא כתמול שלשום, הורביץ, וזה לא מוצא חן בעיניי. אתה מנסה למרוח אותי?".

"ממש לא", ניסיתי להתחמק.

"ממש כן", פסק הקונספירטור. "אבל שלא תחשוב לרגע שאתה מצליח לעבוד עליי. אני יודע טוב מאוד מהם המניעים האמיתיים שלך לפעול למזעור התקלה, ולמה אתה מנסה להתכחש לכותרת המופרכת באייטם של גיל".

"למה זה?", שאלתי בחשש.

"ככה זה!", אמר הקונספירטור. "קבל עוד תמונה בוואטסאפ ותוכל להבין בעצמך".

"נו? ראית?", נדנד הקונספירטור. "עכשיו תגיד לי איך אתה מסביר את הפער הבלתי נתפס בין האייטם הראוי שפרסמת בשבוע שעבר לבין הכותרת השגויה ששלחתי לך הרגע?".

"איזה פער?", שאלתי.

"אלוהים אדירים, הורביץ", לאט הקונספירטור. "אתה הרי פרסמת בשבוע שעבר אייטם על נהג בבית הנשיא שתקף קשיש בן 90, אבל בהפניה ששלחתי לך הרגע נפלה טעות איומה ונכתב, שחור על גבי דף הבית, ששמעון בכבודו ובעצמו תקף את הקשיש. אתה לא חושב שנגרם כאן נזק בלתי הפיך לאחד הסמלים הכי חשובים של מדינת ישראל? איך לעזאזל זה קרה?!".

"במילים אחרות", ניסיתי לחדד את השאלה, "אתה בעצם מנסה להבין למה זה?",

"כן, הורביץ", רתח הקונספירטור. "אני מנסה להבין למה זה".

"ככה זה!", סיכמתי את הדיון. "ואם לא – אז בטח מדובר בצירוף מקרים".

 ואם כבר צירופי מקרים, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת" ובערוץ 10, וש-mako מתחרה באתר "וואלה".

לשכת הנשיא נגד קשיש בן 90

כתבו לאביב הורביץ

_OBJ

• אביב הורביץ
• מי נגד מי