פרשת אמיר פרישר-גוטמן? מיד אעביר תגובה לתכנית שלי
האם סביר, מבחינה אתית, גם לסקר נושא וגם לשמש במקביל כסוג של יועץ תקשורת לגורם המשמעותי ביותר המעורב באותו נושא? האם ראוי שאשת תקשורת ותיקה גם תייצג את משפחת פרישר-גוטמן מול כלי תקשורת, וגם תכהן בו זמנית כעורכת תכנית חדשות הבידור המובילה בישראל, שמסקרת בעצמה את תביעת המיליונים שהגישה אותה משפחה ממש? האם אפשר בכלל להתמודד עם החשש לניגוד עניינים, כמפורט בסעיף 17 לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות? הפתרונים לגלי בראון, עורכת התכנית "ערב טוב" עם גיא פינס, המשודרת ב"קשת 12".
בראון, חברתו הקרובה של אמיר פרישר-גוטמן ז"ל, סייעה לו רבות בחייו. מאז מותו, היא תומכת בבני משפחתו השכולה, ועוזרת להם ביעוץ אסטרטגי ובהתנהלות מול התקשורת. חשוב להדגיש שהיא עושה זאת באופן חברי, בהתנדבות וללא תשלום. ועדיין, יש מי שכפל התפקידים של בראון מעורר אצלו אי נוחות.
ב-24 ביולי, יום לאחר שנקבע מותו של פרישר-גוטמן, הוציאה דוברת המרכז הלאומי להשתלות הודעה לתקשורת שלפיה קרניות עיניו של הזמר הושתלו בשני חולים. בהמשך ההודעה הפנתה הדוברת את העיתונאים לגלי בראון, על מנת לקבל את התייחסותה של משפחת פרישר-גוטמן לחשיבות החתימה על כרטיס אדי. באותו ערב, כמתבקש, נפתחה תכניתו של פינס (ששודרה אז בערוץ 10) בתמונות האחרונות של אמיר לפני הטביעה. גם תרומת הקרניות הוזכרה בתכנית, שבסופה הופיע שמה של בראון על הרולר כעורכת.
ברביעי שעבר חשף "ידיעות אחרונות" את כתב התביעה המתוקן שהגיש ינאי פרישר-גוטמן נגד בית החולים איכילוב, לאחר מותו בטביעה של בן זוגו. כתבים שביקשו לעשות פולו-אפ להגשת כתב התביעה, הבינו עד מהרה שהכתובת שלהם, בכל הנוגע למשפחת פרישר-גוטמן, היא בראון. באותו ערב נפתחה תכניתו של פינס ב"קשת" באייטם ארוך של 3 דקות ו-50 שניות, שבו נחשף בין השאר דו"ח נתיחת הגופה במכון לרפואה משפטית. "הדו"ח אינו שולל נזק נוירולוגי שנגרם לאמיר", צוין בכתבה. "בדו"ח נטען עוד שלא נמצאה כל עדות לסרטן בגופו של אמיר בעת מותו בטביעה". הסיקור היה חד-צדדי לטובת התובעים. גם על התכנית הזו הייתה בראון חתומה כעורכת.
אלא שפרט משמעותי אחד לא הוזכר בתכנית: על פי אותו דו"ח נתיחה של המכון לרפואה משפטית, שהיה בידי העורכת בראון, נמצאו בגופו של פרישר-גוטמן שאריות סמים. הנתון הזה נחשף רק למחרת, ביום חמישי, בעמוד הראשון של "ידיעות", אלא שבאותו ערב בחרה משום מה מערכת התכנית "ערב טוב" להימנע מלעסוק בנושא. בפייסבוק, לעומת זה, לא התעלמה החברה הטובה בראון מהפרסום של "ידיעות" והעלתה את הפוסט הנחרץ הבא:
גורם בערוץ עשר התלונן השבוע על איפה ואיפה שנוקטת העורכת-דוברת מ"קשת" בכל הנוגע לסיקור הפרשה. "סגרנו לתכנית של אורלי וגיא את עו"ד אפי נוה, שמייצג את המשפחה, ולתכנית אחרת את אייל, אח של אמיר", מספר הגורם. "בשני המקרים האלה, למרות שכבר סיכמנו, גלי התערבה וביטלה את הראיונות. אחר כך ראינו גם את אפי וגם את אייל בערוצים מתחרים".
ביום ראשון האחרון, כאשר כבר נדמה היה כי סיפור התביעה מוצה, הטיל דובר איכילוב, אבי שושן, פצצה חדשה כשהכריז בכנס העיתונאים באילת כי פרישר-גוטמן היה חולה בסרטן. באותו ערב שודר בתכנית "ערב טוב" אייטם מאוזן, עם דבריו של שושן, ולאחר מכן הובאה תגובתה הנרחבת של משפחת פרישר-גוטמן אשר הועברה על ידי הדוברת בראון לתכנית שעורכת בראון. בנוסף, העלתה בראון לדף הפייסבוק שלה את הפוסט הבא:
אייל פרי, אחיו הגדול של אמיר פרישר-גוטמן, למי אני צריך לפנות כדי לקבל את התייחסות המשפחה שלכם לתביעה נגד איכילוב?
"דבר עם גלי בראון, בסדר?".
גלי בראון, לא בעייתי גם לסקר וגם לדברר את משפחת פרישר-גוטמן? ומה תגובתך לטענות בערוץ עשר שהפלית אותם לרעה, בחלוקת המרואיינים מטעם המשפחה?
"זה סוד גלוי שנרתמתי בהתנדבות וללא שכר לעזור למשפחתו של חבר יקר שנפטר. זה מעשה נכון ואנושי לעשות בעוד גוף גדול ועתיר ממון, שמפעיל מנגנון משומן של יחסי ציבור מקצועיים, פוגע בשמו הטוב של אמיר ז"ל. אני רוצה לחשוב שכל אחד היה פועל כך עבור חבר יקר. בהתייעצות עם שותפיי ועורכיי מידרתי את עצמי מעריכה בפועל של הכתבות בתוכנית העוסקות באמיר ובפרשה".
ממערכת "ערב טוב" עם גיא פינס נמסר בתגובה: "כתוכנית חדשות הבידור המובילה בישראל, אנו אמונים על טיפול עיתונאי בנושאים שונים שלעיתים יש בהם ניגוד עניינים לכאורה. תביעת הפיצויים של אמיר פרישר-גוטמן מתנהלת בבית משפט. ניסיונכם לרמוז שהסיקור בתכניתנו מוטה לטובת צד כזה או אחר הוא דיבתי. ולראיה, דברי הדובר של איכילוב הובאו בתכנית לצד תגובת המשפחה, כבכל אמצעי התקשורת. אתם מוזמנים לפנות לגב' אביבה שמר, סמנכ"ל בית החולים, ולשמוע ממנה על פניותינו אליה כדי להגדיל את החלק של צד בית החולים בסיקור בתכניתנו, פניות שנותרו ללא מענה. כך גם לצערנו אזכור עקבות הקנאביס הרפואי בדו"ח הנתיחה לא הובא לידיעתנו על ידי בית החולים, שבחר כנראה להעבירו לגוף תקשורת אחר, ולכן המידע לא שודר במועד בתוכנית. ביום שאחרי, התוכנית הייתה מוקלטת מראש ולא מצאנו טעם לחזור בה אל חדשות האתמול. גם בידיעה ששודרה היה איזון עיתונאי.
"ביממה האחרונה קיבלנו סדרת פניות זהה מגופי תקשורת שונים לתגובה בנושא זה, באופן שמעלה חשד סביר שגם מדורכם גויס במודע או שלא לקחת חלק בקרב בין המשפחה לבית החולים".
עמוס הראל VS יוסי יהושוע VS בן כספית
מלחמת כתבים צבאיים? לא נכחיש זאת: בשני לפני שבועיים הודיע הרמטכ"ל על סבב מינויים של קצינים בדרגות שונות, בהם בכירים במטכ"ל. למחרת, ביום שלישי, פורסם אייטם בנושא ב"ידיעות", ולצדו מאמר של הפרשן הצבאי, יוסי יהושוע, אשר השתומם על מהלכיו של איזנקוט בשל "שורה ארוכה של מינויי קצינים שעוררו תמיהה וביקורת גם בקרב חבריו". יהושוע חידד והוסיף כי "המטכ"ל שמותיר איזנקוט, יש לומר ביושר, אינו מהמבריקים שידע צה"ל והבעיה הזו צריכה להדאיג כל אזרח". בהמשך הטור פירט בהרחבה את הסתייגויותיו הרבות מהמינויים במטכ"ל. יהושוע לא הסתפק בעיתון, והעלה את שלושת הציוצים הבאים (ועוד כמה) בנושא:
התגובה הגיעה כעבור חמישה ימים: עמוס הראל, הפרשן הצבאי של "הארץ", תקף את מאמרו וציוציו של יהושוע, מבלי לנקוב בשמו. "נדמה שמוטב לתקשורת לא להתערב במינויים בצה"ל ולא לחלק המלצות על השיבוצים הרצויים", כתב הראל. "אם קצין הסתבך בעבר בעבירות משמעת קשות, המטילות צל מוסרי על קידומו, זו בוודאי שאלה המחייבת דיון ציבורי. אבל ספק אם יש לעיתונאים, מנוסים ובקיאים ככל שיהיו, יכולת לקבוע בפסקנות אם מועמד א' עולה בכישוריו לתפקיד ספציפי על מועמד ב'. לעתים קרובות, האבחנות הללו מושפעות מקשרים אישיים ומניסיונות לקדם אג'נדות סמויות, הנסתרות מעיני הקוראים והצופים. זה לא שונה בהרבה מהלחצים שמפעילים מדורי ספורט על מאמן נבחרת כדורגל להעלות בהרכב את החלוץ החביב עליהם. אבל היימן ונומה אינם זהבי ובניון — וגם העניין המוטל על הכף כנראה חשוב יותר. הטענות שנשמעו, בעיקר ברשתות החברתיות, נגד מינויו של היימן לראש אמ"ן, אינן נראות רציניות".
אלא שבהמשך אותו מאמר התערב קלות גם הראל עצמו בשיקולי המינויים של הרמטכ"ל, כשגם הוא הביע צער על כך שאיזנקוט לא קידם את נומה בסבב הנוכחי, מה שעלול להוביל לפרישתו מצה"ל. "הוויתור עליו, אי מציאת פתרון יצירתי שישאירו בצה"ל, יהיו בבחינת המשך לשגיאות קודמות שנעשו", כתב הראל. "הדבר משאיר את הצבא עם מעט מדי מפקדים מנוסים". עד מהרה חנך בן כספית בטוויטר את הדיאלוגצ'יק העוקצני הבא (לא נגענו):
בן כספית: "שואל את עצמי אם העוקב יוסי יהושוע הציץ הבוקר בטקסט של מורו ורבו עמוס הראל ב'הארץ'".
יוסי יהושוע: "לא התבלבלת, בן? הוא לא התכוון ליוסי אחר? בעל הטור מהעיתון שלו דווקא, שפתאום כותב על תא"ל וינטר שבוע אחרי שבוע?".
בן כספית: "ניסיונותיך לתקוע טריז בין שני בעלי טור באותו עיתון לא יצלחו. טול קורה. הרפה משיבוצי המטכ"ל. הנח לתמיר היימן. ערוך בדק בית".
יוסי יהושוע: "שוב לא הבנת בן, הוא התכוון שמותר לו לכתוב בעיתון את דעתו על המינויים (אמנם באיחור אלגנטי אבל אם אותן תובנות) אבל לא 'ברשתות החברתיות'".
בן כספית: "בוא. אתה מתקשה לפרשן מינויים במטכ"ל אז אל תהפוך כאן לפרשן של עמוס הראל. קטונת".
יוסי יהושוע: "תראה בן, כנראה שכחת, זה היה לפני כחודש אבל ככה העמידו אותך במקומך ולא בפעם הראשונה. ואל תאלץ אותי להוציא את כל ההתנצלויות שלך כי לא אספיק עד לדייט שלנו הערב".
בן כספית: "אוהו. כשאין תשובות לעניין יורדים מתחת לחגורה. טוב, יוסי, אני מאלה שנוהגים להודות בטעויותיהם או להתפשר כשדיון משפטי נמשך 8 שנים ולא רואים את הסוף. תלמד, זה לא כואב. נסה את זה פעם. בוא נתחיל בהתנצלות בפני אלוף היימן?".
יוסי יהושוע, תרצה להגיב?
"אני שמח שבן כספית נמנה עם קוראיי ועוקביי הקבועים והנאמנים, גם בעיתון וגם בטוויטר".
ג'ודי שלום-ניר-מוזס VS דרור אידר VS רון ירון
בשלישי לפני שבועיים, כמדי בוקר, העלתה אושיית הטוויטר העצבנית-משהו, "ידיעות אחרונות", את עמוד השער, מה שהוביל להתגוששות עם טנק המרכבה דרור אידר מהעיתון המתחרה, ולרוח גבית קלה עד מתונה ל"ידיעות" מבעלת המניות, ג'ודי שלום-ניר-מוזס (לא נגענו):
ידיעות אחרונות: "זו הכותרת הראשית. העיתון מחכה לכם גם באפליקציה שלנו".
דרור אידר: "אני ממתין לסובייטולוג נדב איל, שיאיר את עינינו לאן נעלם מעיתונו אבי גבאי עם השמאל והיהודים".
"ידיעות אחרונות": אוי, דרור, דרור. שוב אתה נופל לאידריזם. אז תן לנו לעזור לך: מימין: הכותרת הגדולה ב'ידיעות אחרונות' על אבי גבאי. משמאל: הכותרת הקטנטנה בחינמונך".
דרור אידר: "זה יפה. עמוד ראשי שרה ביבי, ביבי ושרה, ועוד ביבי ושרה שרה וביבי, ועוד כחול על שפת הים. יום אחר יום. בפנים, אם תרצו, יש עניינים שוליים. אתם באמת מתאבדים שיעים. אה, לא שכחתם את איציק זוהר בחזית העיתון. רק רגע, יש גם עדות דרמטית של עורך ריאליטי. וואו. אתם מבינים, התחרפנתם לגמרי".
ג'ודי שלום-ניר-מוזס: "לא, אתה לגמרי שפוי".
הציטוט מול המציאות (1): הבטחות בע"מ
הציטוט: "אה, אתה היית מודאג ממשבר השבת? אני מציע לך להתמקד יותר במשחק שלכם, של הפועל תל אביב, שמתחיל בשלוש, מאשר במשבר השבת. לא יקרה כלום במשבר השבת" (הפרשן הפוליטי של גל"צ, יעקב ברדוגו, נותן הבטחה למשה שלונסקי, שותפו להגשת התכנית "מחשבות בע"מ" בגל"צ, יום שישי,25.11, שעה 8:14).
המציאות: כשעתיים לאחר תום השידור הודיע שר הבריאות, יעקב ליצמן, לראש הממשלה נתניהו כי יתפטר מתפקידו בשל משבר השבת. בראשון בבוקר כבר הגיש את התפטרותו. באותו ערב סיכם נתניהו עם ראשי המפלגות החרדיות על קידום חוקים המגבילים פעילות בשבת.
יעקב ברדוגו, תרצה להגיב?
"פרשנות פוליטית היא נכונה לשעתה, ואכן מבחינה פוליטית לבד מהשינוי שאמור לקרות בחקיקה שהשר ליצמן ישונמך לתפקיד סגן שר, שום דבר מהותי פוליטי במערכת הפוליטית לא השתנה. העבודות בשבת התקיימו, הממשלה לא נפלה, הקואליציה נשארה יציבה, ושום חוק חדש הפוגע בציבור לא חוקק. החוק היחיד שאולי יחוקק יהיה קשור במעמדו של השר שהופך להיות סגן שר עם אחריות מנהלית. חוץ מסידור פנימי של חסידות גור ומאבקים בתוך החרדים, שום דבר פוליטי לטעמי ובמבחן התוצאה לא קרה ולא השתנה. ההיפך: מזווית ראייה פוליטית – הקואליציה הפכה דבוקה יותר אחרי המשבר הזה, ולכן דאגתו של שלונסקי אכן הייתה מוקדמת מדי".
הציטוט מול המציאות (2): לא החרדי הנכון
הציטוט: ואם כבר משבר השבת – בשישי בערב, לאחר שיעקב ליצמן הודיע על התפטרותו, פירסם אתר "הארץ" טור פרשנות של אנשיל פפר, שאליה התלוו התמונה והכיתוב הבאים:
המציאות: האדם שבתמונה אינו הרב שך, המנהיג הליטאי המנוח, אלא ח"כ מנחם פרוש ז"ל, לשעבר חבר כנסת מטעם יהדות התורה.
באתר "הארץ" נמנעו מלהגיב.
הציטוט מול המציאות (3): יהיה אש, השאלה איפה
הציטוט: בשלישי שעבר פורסם ב"וואלה!" המבזק הבא, שנלקח מסוכנות רויטרס:
המציאות: הכותרת תורגמה מרויטרס באופן שגוי. כך זה נכתב בידיעה המקורית:
ובתרגום חופשי: נשיא לבנון אמר למדינות ערב כי העיסוק בלבנון דורש חוכמה, אחרת לבנון תידחף לעבר האש (כלומר תמצא את עצמה בכאוס).
ב"וואלה!" נמנעו מלהגיב.
סקר סקר תרדוף
ציפורי הצפון כבר הגיעו, מתערבל האבק בגבעות, אחותנו הרוח עברה בדרכים ואז הטלפון צלצל. על הקו היה הקונספירטור.
"תגיד הורביץ, למי אתה מאמין יותר: לאיילה חסון, או לחדשות עשר?", הוא לא בזבז זמן.
"הם לא די באותו ראש?", גמגמתי. "הרי איילה משתייכת לערוץ עשר כבר שנתיים ומרחוק נראה שהכול די זורם שם. למה אתה שואל?".
"כדי לבדוק עד כמה אתה עוקב לא רק אחרי האינפורמציה, אלא גם אחרי הדיסאינפורמציה", הטעים הקונספירטור. "ביום ראשון המהדורה המרכזית של ערוץ עשר פרסמה את הסקר הבא של קמיל פוקס:".
"כמו שאתה מבחין, לפי הסקר של חדשות עשר מסתמן שוויון מותח בין נתניהו והליכוד ליאיר לפיד ויש עתיד עם 24 מנדטים לכל אחד", ניתח הקונספירטור. "לעבודה ולאבי גבאי, לעומת זאת, יש רק 17 מנדטים".
"נשמע מעניין", הבלעתי פיהוק.
"חכה, הורביץ, עוד לא הגענו לפואנטה", המשיך הקונספירטור. "תראה לעומת זאת מה צייצה איילה עוד באותו ערב, שעה וחצי אחרי הסקר שפירסם הערוץ שלה בחגיגיות:".
"נו, קראת?", וידא הקונספירטור. "בסקר שאיילה הביאה הליכוד דווקא מוביל בבטחה עם 26 מנדטים, ומפלגות יש עתיד והעבודה מדשדשות מאחור עם 20 מנדטים בלבד. מה שמחזיר אותי לשאלה המקורית: למי אתה מאמין?".
"אולי שיעשו סימביוזה בין הסקרים?", הצעתי.
"אתה ממש מינה צמח דה-לה-שמאטע, אה הורביץ?", נבח הקונספירטור. "אלה סקרים מדעיים, בנאדם. וחוץ מזה, מה בכלל גורם לך לחשוב שאפשר לקרב ככה בין שני קצוות?".
"תכנית הבוקר המובילה של אברי גלעד", עניתי.
"מה הקשר?", השתומם הקונספירטור.
"קשר אסוציאטיבי", השבתי. "אם אברי הצליח לקרב בין הצ'ילבות ירון דקל, לשעבר מפקד גל"צ, וטל לב-רם, הכתב הצבאי שדקל הטיס בשעתו, הכול יכול להיות, אפילו מפגש קצוות. הנה, תסתכל בעצמך:".
ואם כבר קצוות, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת", בערוץ 10 ובערוץ 20, ש-mako מתחרה באתר "וואלה!" ושהח"מ משלים הכנסה ברצועת הבוקר של "קשת".
לטור משבוע שעבר: מי החייל הכי מקומבן בצה"ל?
כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il
mako תרבות בפייסבוק