שני סיפורים על אהבה וחושך
קולו של הכחלוניסט נשמע נוגה. "זהו, הורביץ", הפטיר ספק אליי, ספק לעצמו. "כנראה שכל דבר טוב חייב להסתיים מתישהו".
על מה אתה מדבר?
"על מערכת היחסים החמה והאוהבת. לא קל לי עם המשבר הזה".
איזו מערכת? אילו יחסים?
"היחסים החמים בין 'דה מרקר' למשה, כמובן", נאנח הכחלוניסט מעומק לבו. "חבל, הם הסתדרו כל כך יפה. הייתה תחושה של זיווג משמים. עצוב לי שהזוגיות הכול כך יפה הזו עלולה להסתיים באהבה נכזבת".
למה אתה מתכוון? מי אכזב את מי?
"מה זאת אומרת מי אכזב את מי?!", הרעים הכחלוניסט. "כמו בכל קשר משמעותי, הייתה כאן הדדיות. כנראה שמשה אכזב אותם, ומאז הם מתאמצים לאכזב אותו".
באיזה אופן? אתה יכול לפרט קצת יותר?
"לצערי העמוק, אני יכול לפרט הרבה יותר", התלהט הכחלוניסט. "בשעתיים האחרונות גלשתי באתר 'דה מרקר' כדי לנסות לראות מתי בדיוק סר חנו של משה. אתה ידעת, למשל, שמאז תחילת השנה ועד אוקטובר האחרון הרולניקים העניקו למשה 20 אזכורים חיוביים ואפילו לא אזכור שלילי אחד?".
אני מודה שזה קצת מפתיע, אבל בהחלט יכול להיות שמשה, לגמרי במקרה, היה פשוט מושלם בין ינואר לאוקטובר.
"איזה מושלם", אמר הכחלוניסט בביטול. "אתה מכיר בעולם מישהו מושלם? תאמין לי, הורביץ, מי כמוני אוהב את משה, אבל גם הוא בסך הכול בן אדם שעשה פה ושם טעויות. עובדה, למשל, שבאותה תקופה בדיוק הופיעו עליו ב'כלכליסט' תשעה אזכורים חיוביים וארבעה אזכורים שליליים. הרבה יותר מאוזן מ'דה מרקר', אתה חייב להודות".
"מי אמר שאני מתלונן?", התעצבן הכחלוניסט. "הייתי שותק כמו דג אלמלא אירועי אוקטובר. אחרי חודשים ארוכים של הנאה צרופה מהעיתון של גיא וסמי, הופיעו שם פתאום שני אזכורים שמשה ואנחנו פחות אהבנו לקרוא. חשבנו שזה מקרי, אבל בארבעת הימים האחרונים התברר לנו שממש לא. 'דה מרקר' פתאום הנחית עלינו צונאמי של חמישה אייטמים מבאסים. אתה מבין, הורביץ? בתוך 96 שעות 'דה מרקר' כיסח את משה כמו שהוא לא עשה במשך שנה שלמה".
ואיך אתה מסביר את זה? יכול להיות שזה בגלל שגיא זיהה לאחרונה שמשה בדרך להצטרף לבית המותגים של "ידיעות אחרונות" ועוד עשוי, ברגע הנכון, להתאחד עם מותג הבית, יאיר לפיד?
"חס וחלילה", היסה אותי הכחלוניסט. "משה הוא מותג חזק, ולא עולה על בדל דעתו להתאחד עם אף אחד נכון לעכשיו".
ונכון לאחר כך?
"נכון לאחר כך הכול פתוח, עוד לא מאוחר, מצב הרוח ישתפר מחר".
אז איך אתם מתייחסים לטור הנוקב של גיא בסוגיית משה ויחסיו עם נוני?
"מצד אחד, היו אצלנו כאלה שחשבו שזה איתות מרומז מכיוון בוסטון, שמפציר במשה להימנע מלחשב את מסלולו מחדש", שקל הכחלוניסט את מילותיו. "אם כי, מצד שני, היו מי שחשבו שבכלל מדובר במסר מפורש למשה, שמקורו בשוקן 2".
אפרופו כחלון, איך תסביר את סמיכות הזמנים בין ההתרחקות שלו מ"דה מרקר" לבין האופנסיבה של הרולניקים על שי מהרשות השנייה, שעשה בשבוע שעבר בדיוק, אבל בדיוק, את מה שהוא עצמו הכחיש בתוקף ובמרץ בשבועות האחרונים?
"נו באמת. נראה לך שרק בגלל שאמיר ונתי כבר לא יזכו לראות את שי מגשים את חלומם הרטוב לפצל לאלתר את ערוץ 2, ויפה שעה אחת קודם, הם יתחילו לכסח פתאום את שי אחרי חודשים ארוכים של רומן לוהט?", תמה הכחלוניסט. "לא נשמע לי סביר. אהבת אמת לא אמורה להיות תלויה בדבר. הרי לא יכול להיות שרק בגלל ששי הצטרף למשה הוא יהפוך בין לילה מרפורמטור בעל חזון לאופורטוניסט שגרם נזקים".
אז גם במקרה הזה מדובר על אהבה נכזבת?
"קשה לי להעריך, אבל לא מן הנמנע שיתכן שכנראה שיש סיכוי לא רע שהתשובה היא די חיובית".
תגיד, יכול להות ששי בעצמו התאכזב מהסיקור הביקורתי למחצה של אמיר ונתי ב"דה מרקר" ביום שלישי ולכן, עד מהרה, בחמישי בבוקר צץ פתאום באותו "דה מרקר" ראיון מלטף שעשו אותם אמיר ונתי עם אותו שי?
"ממש לא נראה לי", השיב הכחלוניסט. "יותר סביר ששי חיפש במה מכובדת לטנף טיפ טיפה על ביבי ולקבל באותה הזדמנות חגיגית נקודות ומחמאות גם ממשה וגם מהרולניקים, ובאופן טבעי החברים ב'דה מרקר' שמחו להעניק לו את הבמה".
ואיך יכול להיות ששי, שהוגדר ב'דה מרקר' בשלישי האחרון כאופורטוניסט שגרם נזקים, הפך תוך 48 שעות באותו 'דה מרקר' לרגולטור חריף שהוביל ניסיון אמיץ לגבש שינויים היסטוריים?
"ככה זה כמעט בכל זוגיות", אמר הכחלוניסט, "יש עליות ויש ירידות".
אתה קצת מבלבל אותי. זו אהבת אמת או אהבה נכזבת?
"ימים יגידו", אמר הכחלוניסט, "בהכירי את החבר'ה משוקן 2 אני מתאר לי שבשבועות הקרובים כולנו – וכשאני אומר כולנו אני מתכוון לכולנו – נדע את התשובה".
איך?
"אם כתבה מסוימת ששי התאמץ למנוע את פרסומה בחלק אחר של 'הארץ' תצא מההקפאה ותתפרסם סוף סוף, יתברר לכולנו שהאהבה הייתה תלויה בדבר".
ואם הכתבה המסוימת לא תתפרסם?
"אז זו תהיה הוכחה שמדובר באהבת אמת".
סופו של החג לשי
שבועיים חלפו מאז שנכנסה לתוקף התפטרותו של שי פירון מתפקיד שר החינוך. פירון כיהן בתפקיד קצת יותר מעשרים חודשים, שבמהלכם זכה לסיקור אינטנסיבי ביותר ואוהד באופן קיצוני מ"ידיעות אחרונות". מטבע הדברים, בשבועיים האחרונים נעדר שמו של השר לשעבר כמעט לחלוטין מעמודי "ידיעות", ולא מן הנמנע ששני הצדדים – גם פירון וגם העיתון – עדיין חווים כאבי פנטום עזים. תקופתו של פירון במשרד החינוך, מלבד שלל הרפורמות שהוכרזו אך לא בוצעו, תיזכר גם כזו שבה נתח נאה מתקציב הפרסום של המשרד, בשווי כולל של מיליוני שקלים, הופנה לרכישת מודעות ותוכן שיווקי ב"ידיעות". זכורים במיוחד הפרויקטים "מחנכים מסביב לשעון" ו"למידה משמעותית", שזכו ב"ידיעות" לאייטמים מתוקים, שבהם שולבו הלוגואים של שני המיזמים.
במהלך תקופת כהונתו של פירון כשר החינוך התרחשו כמה וכמה אירועים יותר מביכים ופחות משמחים מבחינתו, שמשום מה לא מצאו ביטוי הולם בין דפי "ידיעות אחרונות". כך, למשל, עמותת "הכול חינוך", שפירון עמד בעבר בראשה, טענה כי הוא מגדיל את הפערים בישראל; מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, ד"ר שמשון שושני, תקף את גל הרפורמות של פירון; מאות מורים גילו כי אינם מקבלים שכר מלא בגלל נתונים סותרים; מורים אתיופים טענו כי משרד החינוך מונע מהם להשתלב בהוראה בארץ; ונחתמה עצומת המורים שמתחו ביקורת על שתיקתו של פירון בפרשת אדם ורטה. לעומת זאת, ב"ידיעות אחרונות" שמחו מאוד לראיין את אמו של פירון לשער מוסף "24 שעות" לאחר התבטאותו השנויה במחלוקת נגד ההומואים, ללוות אותו במסעו לפולין עם שלל סלבים מקומיים, לצלם אותו מנגן בגיטרה לתלמידים ולתעד אותו רץ באחת הערים האהובות והיפות בישראל: חולון כמובן.
שי פירון, מילא שאתה כבר לא שר החינוך, אבל איך זה לחיות כבר שבועיים בלי הפינוקים של "ידיעות"?
"עזוב, אתה תופס אותי עכשיו בבית הנשיא. זה לא מתאים. דבר איתי בהזדמנות. תודה רבה".
ב"ידיעות אחרונות" נמנעו מלהגיב.
באיזה עיתון 65% הם יותר מ-100%?
עד כמה היחסים בין יצחק הרצוג לבין ציפי לבני באמת קרובים? תלוי באיזה עיתון אתם מדפדפים. ביום רביעי שעבר, כזכור, כינסו הרצוג ולבני מסיבת עיתונאים, שבה הכריזו על איחודן של רשימות העבודה והתנועה ועל רוטציה בתפקיד ראש הממשלה, אם וכאשר יוטל עליהם להרכיב אותה. למחרת, כמתבקש, הציגו כל ארבעת העיתונים הגדולים בעמודם הראשון את תמונתם של השניים. שלושה יומונים בחרו תמונה שבה נראו הרצוג ולבני כשהם מחובקים ו/או לוחצים ידיים בחיבה מופגנת. יוצא הדופן היחיד – הפתעה הפתעה – היה "ישראל היום", שבחר צילום שבו נראו הצ'ילבות של משוש המערכת, בנימין נתניהו, כשהם רחוקים ומרוחקים זה מזה ככל הניתן.
ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.
מפלגת המרכז החדשה
ומ"ישראל היום" נעבור למתחרים. כידוע, כאשר "ידיעות אחרונות" מחליט לפנק אחד ו/או כמה מחברי רשימת המיוחסים שלו – השמים הם הגבול (ע״ע האייטם על שי פירון). לעיתים זוכים המיוחסים של "ידיעות" לצ'ופרים גדולים (כותרת בולטת, צילום מחמיא וכיו"ב), ופעמים אחרות הם מקבלים תשורות אהבה קטנות ומרומזות, כמו בדוגמה הבאה:
ביום רביעי לפני שבועיים, למחרת פיטוריהם של יאיר לפיד מתפקיד שר האוצר ושל ציפי לבני מתפקיד שרת המשפטים, החל "ידיעות אחרונות" לפרסם מדי יום, בראש כל עמוד העוסק בבחירות הקרבות, את הלוגו "בחירות 2015", ולצידו שורת תמונות של ראשי המפלגות זה לצד זה. בכל אחד מהעמודים שובצו התמונות בסדר מעט שונה, ועדיין בדיקה מעמיקה (שמקורה בשעמום קל עם נגיעות חשודות של אובססיביות טורדנית) מעלה ממצאים מובהקים שאין ספק שידובר בהם מעט מאוד. שנתחיל? יאללה.
עד כה, מאז 3 בדצמבר 2014 ועד יום חמישי האחרון, 18 בדצמבר, פרסם "ידיעות" 40 עמודי בחירות שבראשם תמונות ראשי המפלגות. במרכזם של שבעה מהלוגואים שובצו יחד תמונותיהם של אביגדור ליברמן ושל ציפי לבני. שלוש פעמים נוספות שובצה במרכז השורה תמונתה של לבני לבדה, ופעמים נוספת הוצבה במרכז תמונתו של ליברמן לבדו. יאיר לפיד זכה לבדו למיקום המרכזי הנחשק לא פחות מ-15 פעמים, ואילו אריה דרעי נהנה שלוש פעמים מהמשבצת היוקרתית. לסיכום: ב-30 פעמים מתוך 40 בסך הכול (75 אחוזים) התנוססו במקום טוב באמצע תמונות של חברים במועדון המיוחסים של "ידיעות".
ב"ידיעות אחרונות" נמנעו מלהגיב.
מי אמר שאין ביקורת על נתניהו ב"ישראל היום"
איך שהזמן טס כשמחדירים סוסים טרויאנים. רק לפני שישה חודשים וחצי סופר כאן כיצד הצליחו אנשיו של שלדון אדלסון להשחיל תמונה של מו״ל "ישראל היום", פלוס כותרת מפרגנת, לתוך ynet, אתר הבית של היריב המר, ״ידיעות אחרונות". איך זה קרה? בתחתיתם של אייטמים רבים באתרי התוכן מופיעה שורת אייטמים מומלצים נוספים העשויים לעניין את הקורא. לאייטמים הללו אחראיות חברות חיצוניות, הממליצות על תכנים מקוונים ומשתפות פעולה עם אתרים רבים. כך בעצם יכול כמעט כל מי שממון בידו לקדם בתשלום כתבות שמתחריו מאוד לא היו שמחים לקרוא באתר הבית שלהם.
למה אני נזכר כעת בכל ההסבר המשעמם למחצה הזה? כי מסתבר שהגלגל מסתובב ושגם ב"ישראל היום" התגלה לאחרונה סוס טרויאני. ברביעי שעבר פורסם באתר "ישראל היום" טור של אלי סהר. למרגלותיו, תחת הכותרת "כתבות שעשויות לעניין אותך", הופיע קישור (בתמונה) לכתבה של בן כספית ב"מעריב השבוע", שכותרתה "ישראל קרובה מאי פעם לקיסרות". מי שלחצו על הלינק הגיעו לטקסט נחרץ שפרסם כספית לפני חודש וחצי ושבו קבע כי "מבחינת נתניהו 'המדינה זה אני'". בהמשך הכתבה הוסיף כספית ותיאר כיצד "ישראל היום" יצא ל"קמפיין מטורלל" נגד איתן כבל. בקיצור, שום דבר שעמוס רגב היה שמח לקרוא, ובטח שלא לקדם באתר שלו.
ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.
הציטוט מול המציאות (1): בעיית זמנים
הציטוט: "מיד: אחרי שאיבד יד ב'עמוד ענן' – זיו שילון מדבר על נישואיו" (כתובית בתוכנית "הבוקר של קשת", 14.12.2014).
המציאות: סרן זיו שילון איבד את ידו ב-23 באוקטובר 2012, בעקבות פיצוץ על גדר המערכת ליד כיסופים. מבצע "עמוד ענן" החל רק שלושה שבועות ויום לאחר מכן, ב-14 בנובמבר 2012.
הציטוט מול המציאות (2): רשימת שינדלר
הציטוט: "בקרוב מאוד מתעתד גיא לרר להציע נישואים לבת זוגו, הדס שינדלר. ואם השם הזה נשמע לכם מוכר, זה משום שהיא אחותה של שי-לי שינדלר, שבמקרה גם מגישה לצידו את 'צינור לילה'" (ליאורה גולדנברג-שטרן, "מעריב השבוע", 12.12.2014).
המציאות: ואולי לא היו הדברים מעולם.
שי-לי שינדלר, יש לך אחות בשם הדס?
"יש לי אחות מקסימה שקוראים לה מורן, אבל לא הדס. הדס שינדלר היא מנהלת האולפן של ערוץ 10. היא עבדה בערוץ הרבה לפני שאני הגעתי ואין שום קירבה משפחתית בינינו".
ליאורה גולדנברג-שטרן, תרצי להגיב?
"תמיד היית נוקדן. עם השנים זה מחמיר. חג שמח".
הצילום מול המציאות: נס גדול היה שם
הצילום:
המציאות: איפה מצאו ב"ידיעות" סביבון עם האות ש'?
נסיבות מקלות: יש גם סביבונים הנושאים את האותיות נ', ג', ה' ו-ש' (ראשי תיבות של "נס גדול היה שם"). בתחילת המאה שעברה, בעקבות שיבת העם היהודי לארץ ישראל, הוחלפה האות ש׳ באות פ', המייצגת את המילה "פה".
יהודה לוי פינת ציון ברוך
רגע לפני טבלאות הסקופים והקונספירטור, נמצאה בדוחק עוד סיבה להתקשר לבוס המסוקס מכולם. ביום שלישי שעבר פרסמה יפעת הללי-אברהם ב-mako אייטם תחת הכותרת היומרנית "צפו: החברה החדשה של יהודה לוי מדברת לראשונה על בן הזוג" (בתמונה העליונה למעלה). אבל מי שאיתרע מזלו לצפות בסרטון גילה שהחברה, לי לוי, אינה אומרת דבר חוץ מ"אין תגובה", ומהנהנת ללא מילים בעת שהעיתונאי החוקר קובי נעים (המכנה עצמו "צ'ינו פפראצי") מציין שיהודה לוי הוא "שחקן טוב". אבל לא זה הסיפור, חמור מכך: מתברר ששעתיים ו-50 דקות לפני ש-mako הבטיח שאצלו החברה של לוי "מדברת לראשונה", העלה אתר "וואלה! סלבס" אייטם משלו (בתמונה העליונה למטה), עם סרטון וידאו, ובו שיחה חפוזה עם אותה חברה ממש, שגם בה היא בעצם לא אמרה על יהודה לוי שום דבר.
חלף שבוע, וביום שלישי האחרון שוב הפציצה הללי-אברהם עם הכותרת "חשיפה: מה יאכלו האורחים של ציון ויאנה" (בתמונה התחתונה למעלה). מה חבל ששעה ושש דקות קודם לכן נחשף ב״וואלה! סלבס" תפריט חתונתם של ציון ברוך ויאנה יוסף (בתמונה התחתונה למטה). וכעת – אין מנוס, הגיע תור הטלפון לבוס.
"או, טוב שהתקשרת. אני שמח לעדכן אותך שלאור פניות הקוראים החלטנו לפצל החל מהשבוע את טבלאות הסקופים האינסופיות שלך לאייטם נפרד, עם הפניה מהטור. ככה נוכל לראות כמה אנשים בדיוק לוחצים ומתעניינים במפעל החיים הטרחני הזה שלך".
קוראים יקרים, הכבוד שלי על הרצפה. אתם מוזמנים להתכופף ולהרים אותו.
הטבלה לא משקרת (8): גזירות שמד חדשות
כפי שניתן להבין (ר' באייטם למעלה) גם השבוע נמשכות התנכלויות מכוערות, מצערות ובעיקר מיותרות של קודקודים שונים, משונים ושנויים במחלוקת בראול ולנברג 12 לטבלאות הסקופים המעולות והתמציתיות. לא נורא. ככל שיענו את הטבלאות הללו כך הן יעלו ויפרצו. מיהם המצטיינים המסקרנים של השבוע? אילו תזוזות חלו בטבלת מלכי השערים? את כל הפרטים תוכלו למצוא כאן.
בסוף רמת גן יש פינוק מיוחד
אמי נתנה לביבה לי, לביבה חמה ומתוקה, אבל נאלצתי להשאיר אותה בצלחת כי הטלפון צלצל. על הקו היה הקונספירטור.
"מוזסולוג, שלדוניסט, ועכשיו גם כחלוניסט", הוא רטן. "תגיד לי, הורביץ, עוד לא הבנת שאתה צריך להקשיב רק לי?״.
״אני משתדל להקשיב ליותר מדעה אחת״, עניתי, "בדיוק באותה מידה שאני מתאמץ לצרוך יותר מסקר אחד".
"באמת?", גיחך הקונספירטור. "אז אולי תסביר לי איך זה שבטור שלך לא היה אפילו אייטם אחד על הסקר האחרון של מינה ומנו ששודר בחדשות 2?".
"מה יש לכתוב על הסקר של מינה ומנו?", התפלאתי.
"כל מיני דברים", אמר הקונספירטור. "קבל וואטסאפ".
"תסביר לי בבקשה, הורביץ", המשיך הקונספירטור בסערה. "איך זה שהעמודה של ישראל ביתנו, שבסקר של מינה ומנו מקבלת בסך הכול שמונה מנדטים, גבוהה טיפ טיפה מזו של הבית היהודי, שמקבלת בסקר של מינה ומנו 15 מנדטים, וגבוהה הרבה יותר ממפלגת כולנו של כחלון, שזוכה בסקר של מינה ומנו לתשעה מנדטים? את זה הכחלוניסט לא הראה לך, אה? אני דורש עכשיו ומיד שתטפל בשערורייה הזו".
"נראה לי שבסך הכול נפלה כאן טעות טכנית קטנטנה של גרפיקאי זוטר", אמרתי בהיסוס, "ואם יתברר שמדובר בגרפיקאי בכיר, אז אפשר יהיה להניח שמדובר בצירוף מקרים".
"מה צירוף מקרים, איזה צירוף מקרים", התרגז הקונספירטור. "אתה לא קולט שמדובר פה בעתיד של ישראל?".
"נדמה לי שהפעם קצת נסחפת", אמרתי בנחרצות. "אמנם נפלה טעות גרפית זניחה בפרזנטציה של הסקר, אבל זה הדבר האחרון שישפיע על עתידה של מדינת ישראל".
"מי התכוון בכלל למדינת ישראל, הורביץ", הפתיע הקונספירטור. "דיברתי על ישראל זינגר".
"ישראל זינגר?", התפלאתי. "ישראל שלנו? ראש עיריית רמת גן שנעצר ביום שני בבוקר עם עוד בכירים בעירייה?".
"הוא ולא שרף", אישר הקונספירטור. "ואל תשכח גם שאחד העצורים בפרשה הוא נמרוד, הבן של ג'ודי. כמובן שבלי שום קשר, יום לפני המעצר של ישראל הופיעה ב'ידיעות' הפניית שער מפרגנת וכתבה גדולה עם תמונתו של החבר ישראל, שאני שולח לך עכשיו".
"מה תגיד, הורביץ?". אמר הקונספירטור בנימה קנטרנית. "צירוף מקרים?".
"אני משוכנע שכן", אמרתי בביטחון.
"וואלה", המהם הקונספירטור. "אז איך אתה מסביר את העובדה שלפני תשעה חודשים וחצי אותה כתבה ממש פורסמה ב'ממון'? הנה, שולח לך".
"נו, הורביץ? מה אתה אומר?", דחק בי הקונספירטור. "יכול להיות שגם ישראל חבר ברשימת המיוחסים של 'ידיעות'? למה שלא תנבור עד השעות הקטנות של הלילה בקלסרים האהובים עליך כדי לבדוק את העניין לעומק? זה יאפשר לך ליהנות משלל הצילומים המפרגנים והאייטמים המלקקים שישראל שלנו קיבל ב'ידיעות', וזה רק מאז תחילת 2014. הנה, קבל שלוש דוגמיות".
"אין לי ספק שמדובר בשלושה אייטמים בעלי חשיבות חדשותית עליונה", הצהרתי.
"אין לך ויש לך", אמר הקונספירטור. "אין לך תקנה, ויש לך עוד הרבה מה ללמוד מבוקי הגדול. בזמן שאתה מחמיץ ממטר, בוקי התותח העלה סטטוס שבו הוא תפר את כל הקצוות של הסיפור. בהתחלה הוא תיאר איך ב'ידיעות' הזכירו בקטנטן שנעצר גם איזשהו פרסומאי בשם נמרוד ניר, אבל בניגוד לשאר כלי התקשורת לא הזכירו את הייחוס המשפחתי שלו. אחר כך בוקי כתב, ואני מצטט: 'נמרוד הוא איש הפרסום של זינגר. עכשיו אולי אפשר להבין למה בשבוע שעבר הייתה בעמודי החדשות של 'ידיעות' תמונה הזויה של יחסי ציבור: זינגר, חנוכייה וילדים מהצופים'".
"ואתה בטוח שזה לא צירוף מקרים?", גירדתי בראשי.
"אתה יודע מה, הורביץ? עזוב", נאנח הקונספירטור. "כנראה שאת מה שבוקי שכח כבר מזמן, אתה אף פעם לא תלמד".
ואם כבר שכחה, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת" ובערוץ 10, וש-mako מתחרה באתר "וואלה".
יצאו בחוץ
רוצים לקבל את "מי נגד מי" ישירות למייל? הירשמו לניוזלטר