תמונה אחת שווה אלף בדיקות
איך שגלגל מסתובב: לא ממש מזמן, למחרת ירי הרקטות צפונית לדרום חולון, לגלגו בחדשות 13, בהודעה לעיתונות, על כך שהמתחרים בחדשות 12 שידרו בטעות במהדורה סרטון ישן, מימי "צוק איתן", והציגו אותו כיירוט מוצלח של מערכת כיפת ברזל מאותו ערב בשמי תל אביב. שבוע וחצי חלף לו, ובשני האחרון, קצת אחרי השעה תשע בערב, ספג בית בשדרות פגיעה ישירה של רקטה שלמרבה המזל לא התפוצצה. כעבור 35 דקות העבירו בחדשות 13 את השידור לכתב בדרום, אלמוג בוקר. "מה שאתם רואים עכשיו בתמונות זה הפגיעה בבית בשדרות, הרקטה שהתפוצצה שם וגרמה נזק", עידכן בוקר והציג בין השאר את התמונה הבאה:
לאורך המהדורה של חדשות 13 הוקרנה התמונה לא פחות משש פעמים. במקביל היא פורסמה באתר ynet (שהבליט אותה בהומפייג' באותו ערב, והרבה להשתמש בה גם ביומיים שלאחר מכן):
גם במהדורת "חדשות הערב" של "כאן 11" שידרו את התמונה הנ"ל שלוש פעמים. "עכשיו נראה את התמונות מהבית שנפגע בשדרות, רקטה שפוגעת סמוך לבית, הרבה מאוד רסיסים שפוגעים, אתם יכולים לראות את הפגיעה הקשה בבית", עידכן איציק זוארץ, הכתב בדרום:
צלם "הארץ", מוטי מילרוד, ממתי התמונה?
"צילמתי אותה במרץ 2008 בשדרות, כשהייתי צלם של איי.פי".
בחדשות 13 נמנעו מלהגיב.
אני רוצה לספר לכם על פרט מידע מאוד מעניין: ג'ונתן פולארד נצפה איפשהו
נאמר זאת כך (יונית): זה לא היה השבוע המוצלח ביותר בקריירה של הפרשנית המדינית של חדשות 12, דנה ויס.
ברביעי שעבר פרסמה ויס במהדורה המרכזית ידיעה בלעדית שעסקה בג'ונתן פולארד. "אני רוצה לספר לכם על פרט מידע מאוד מעניין שהגיע אלינו", דיווחה. "ג'ונתן פולארד ורעייתו אסתר נצפו בבניין הקונסוליה האמריקאית שבה מנפיקים דרכונים ישראלים בניו יורק פעמיים השבוע – גם ביום שישי וגם ביום שני. מכיוון שעל פולארד מוטלות מגבלות, הוא לא יכול להגיע לבניין הזה אלא אם הוא קיבל אישור". במהלך הדיווח הופיעה על המסך הכתובית החד משמעית הבאה (ומיד אחריו צייצה ויס את המידע הנ"ל גם בטוויטר):
אלא שבתוך זמן קצר ננעצו שתי סיכות באייטם הבלעדי. הראשונה הייתה של קונסול ישראל בניו יורק, דני דיין, שהעלה את הציוץ הבא:
בעקבות ההכחשה הגורפת, העלתה ויס ציוץ נוסף:
שעה ו-17 דקות אחרי ההבהרה הנ"ל, ננעצה סיכה נוספת, הפעם על ידי יעקב כץ, העורך הראשי של "ג'רוזלם פוסט". "דנה, פולארד הולך למרפאת כאב שממוקמת באותה כתובת", צייץ כץ באנגלית. "הוא הולך לשם כמה פעמים בשבוע. מכיוון שהקונסוליה שם, הוא היה זקוק לאישור מיוחד. אני חושב שהוא היה משתוקק להיות שם בשביל להשיג דרכון". שורה תחתונה: הידיעה התבררה כנון-אייטם.
יומיים חלפו בשקט יחסי, עד מהדורת "אולפן שישי", שבה תקף רוני דניאל את נתניהו על החיקוי בליכוד טי וי שלעג לאמנון אברמוביץ'. "אני רק רוצה לומר בהקשר הזה, כי חשוב לשים גם את זה על השולחן, שראש הממשלה אומר שהוא לא ידע ונודע לו רק היום אחר הצהריים", ציינה ויס וספגה בתגובה צעקות וגערות מדניאל (כאן, החל מדקה 58:08). אבל הזובור האמיתי המתין לה ברשתות החברתיות, אחרי שרוית הכט, סגנית עורך מדור הדעות ב"הארץ", העלתה את הפוסט הבא מחשבון הפייסבוק של נתניהו:
עד מהרה הצטרפה להכט הכתבת המדינית של "הארץ", נעה לנדאו, שריטווטה ציוץ של עצמה מאוגוסט אשתקד:
בתגובה ספגה ויס מתקפת ציוצים אכזרית, שהובילה את העורך היוצא של "אולפן שישי", רותם דנון, לצאת להגנתה ("שנאת נתניהו מעבירה אנשים על דעתם, עד כדי לתקוף את דנה ויס באופנים שהם בין מגוחכים למתועבים. מותר לפרגן לנתניהו, מותר לתת פרשנות שמועילה לו. ומותר – כמו שהיא יודעת לא פחות טוב – להעביר ביקורת שלילית ומנומקת. לצייץ זה קל, להיות עיתונאית במעמדה ועם כישוריה – הרבה יותר קשה"). ויס, מצידה, שוב העלתה ציוץ הבהרה:
יממה נוספת עברה. במוצ"ש האחרון לא הגישה ויס את "חדשות סוף השבוע", כי התארגנה לקראת הטיסה לוושינגטון, לסקר את ביקור נתניהו. לא די בכך שזה איפשר לקרן מרציאנו לקנות את עולמה (ר' באייטם הבא), בהמשך הלילה העלתה ויס בחיפזון סרטון בלתי נשכח לחשבון הטוויטר שלה. יאיר נתניהו, למקרה שלא הייתם כאן בשבוע האחרון, מכונה בו "האפס הזה, הילד קקות הזה". ב-12 שעות הטיסה, שבהן ויס הייתה מנותקת קשר, הפך הסרטון לוויראלי, ועורר מאות תגובות והתנצלות אחת:
דנה ויס נמנעה מלהגיב.
הפוך שלדי, הפוך: צלילה חופשית
במוצ"ש הדהים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כשהתייצב במפתיע באולפן "חדשות סוף השבוע" והתראיין ארוכות לקרן מרציאנו ולעמית סגל. מהי הכותרת הדרמטית ביותר שניתן היה לחלץ מהריאיון הממושך? שלושה מהעיתונים הגדולים הגיעו לאותה מסקנה. העיתון הרביעי, באופן לא ממש מפתיע, בחר באפשרות שונה בתכלית. כך נראתה ביום ראשון, למחרת הריאיון, הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות":
כך נראתה הכותרת הראשית של "הארץ":
כך נראתה באותו יום הכותרת הראשית של "מעריב":
לעומת זאת, כך נראתה הכותרת הראשית של "ישראל היום":
ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.
כפי שלא פורסם ב"ידיעות אחרונות"
עד כמה הניסיונות של "ידיעות אחרונות" להתעלם מהמתחרה "ישראל היום" גולשים לפתטיות? הנה דוגמה קטנה:
בשבוע שעבר קטפו חברי נבחרת ישראל בג'ודו ארבע מדליות בתחרות הגרנד סלאם שהתקיימה ביקטרינבורג שברוסיה. שני הזוכים הראשונים, בתחרויות שהתקיימו בשישי ובשבת, היו שגיא מוקי וגילי כהן, שהשיגו מדליות זהב. ביום ראשון קיבלו השניים פרסום מובלט, פלוס תמונות גדולות, בכפולת האמצע של ספורט "ידיעות":
באותו יום קטפו מדליות עוד שניים מחברי הנבחרת: אורי ששון זכה בכסף ופיטר פלצ'יק זכה בארד. למחרת, יום שני, סיקר ספורט "ידיעות" רק את זכייתו של ששון והתעלם במופגן מהמדליה של פלצ'יק.
למה התעלם "ידיעות" מזכייה של ספורטאי ישראלי במדליית ארד בתחרות בינלאומית? כי אחד הספונסרים של פלצ'יק הוא "ישראל היום", והלוגו של העיתון, רחמנא ליצלן, מתנוסס על בגדו. בטורניר הגרנד סלאם הקודם, שבו פלצ'יק קטף את הזהב, דאג "ידיעות" לפרסם את תמונותיו ללא הלוגו של המתחרה השנוא. הפעם בחר לקחת עוד צעד אחורה.
אורן סמדג'ה, מאמן הנבחרת, בחר שלא לשתוק, וסגר חשבון עם "ידיעות" בפוסט ארוך שהעלה לדף הפייסבוק שלו. "מצער לראות שגוף תקשורת בישראל עושה את החשבונות הללו על גבו של הג'ודוקא", כתב. "פיטר, בין השאר, מקבל חסות מעיתון 'ישראל היום'. האם זו הסיבה להיעדרותו מהכתבה? אנחנו, נבחרת הבנים של ישראל בג'ודו – כל הספורטאים, המאמנים אנשי הצוות והמעטפת המקצועית – רצינו להשמיע קול ברור, חזק ומהדהד, של תדהמה, אכזבה ומחאה על הדרתו של ספורטאי מדפי העיתון. תהיה הסיבה אשר תהיה, הדרתו של ספורטאי או צינזורו של הישג ספורטיבי, נראה לנו כקו אדום מוסרי שאין לחצות אותו... השתקה והסתרה של מידע סותרת את מהותה של העיתונות. מטרתו של העיתון הוא להביא מידע מדויק, מקיף ומהימן לציבור. זכות הציבור וזכות הספורטאים לקבל סיקור הוגן, מקצועי, ענייני ושוויוני". כל מילה.
ב"ידיעות אחרונות" נמנעו מלהגיב.
פרסמתם לפנינו? לא נורא, מי זוכר
ואם כבר "ידיעות": גם השבוע, ולא לראשונה, ביצע העיתון השתלטות עוינת על סקופ של קולגה מכלי תקשורת אחר. ב-4 באפריל 2017 חשף רביב דרוקר במהדורה המרכזית של חדשות 10 דאז (כיום חדשות 13) את ההתרחשות מאחורי הקלעים של מכירת הצוללות הישראליות למצרים, ואף זכה לפולואפ עוד באותו ערב:
כעבור שלושה חודשים ותשעה ימים, ב-13 ביולי 2017, פירסם הפרשן הצבאי אלכס פישמן ב"ידיעות" פרטים נוספים על פרשת מכירת הצוללות למצרים. השבוע, לאחר שנתניהו הודה בראיון הפתע שלו ל"חדשות סוף השבוע" כי מידר את שר הביטחון והרמטכ"ל מההחלטה בנושא, טפח "ידיעות" לעצמו על השכם, הבליט את גזיר העיתון הישן עם הפרסום של פישמן, ופירסם את הכותרת הבאה:
ב"ידיעות אחרונות" נמנעו מלהגיב.
יגאל סרנה VS אמנון לוי
לפני עידן ועידנים, כלומר שבוע, לעג אלירז שדה לכוויות של אמנון ("אתה נראה טיל, כמו תמיד") אברמוביץ' במהדורת הליכוד טי וי. בשישי בצהרים, למחרת התשדיר שחולל סערה (ושעליו שדה נאלץ להתנצל), העלה העיתונאי והסופר יגאל סרנה את הפוסט החומל הבא:
כעבור שש שעות ו-37 דקות העלה גם אמנון לוי (חדשות 13) פוסט משלו, ובסופו דעה נחרצת על טקסטים מהסוג שכתב סרנה:
במשך יותר מ-30 שנים היו סרנה ולוי, שבעבר הרחוק עבדו יחד ב"חדשות", חברים אישיים קרובים, עד שחלפו בין השניים כמה וכמה חתלתולים שחרחרים. באוגוסט 2013, בעת שידור סדרת הדוקו המדוברת "הפנים האמיתיות של השד העדתי", העלה סרנה סטטוס הסתייגות מהסדרה. לוי פרסם בתגובה פוסט שבו ציין כי סרנה רגיש לעזתים ולאריתראים, "אבל כאשר מספרים לו על מאות אלפי ילדים מזרחיים שאין להם סיכוי בארץ הזו, שהם כמו הוריהם נדונו להזנחה ונחשלות, זה לא מזיז לו. מה לו ולהם". סרנה, מנגד, השיב כי "מדכא אותי לראות את המקום השקרי והמניפולטיבי שאדם כמו אמנון נדחף אליו".
חלפו חמישה חודשים, ובינואר 2014 שיתף סרנה בפייסבוק קישור לטור באתר "סלונה" שתקף פרומו לתכניתו של לוי, והעלה את הסטטוס הבא: "כשאנשים שאהבת והערכת מאוד מיצרים פסולת רעילה, אתה נעשה פשוט עצוב. עצוב. זו המילה. עצוב ועזוב. נבגד". לוי לא נותר חייב. "אני מזמן לא קורא את הפוסטים של יגאל", הגיב אז. "אני חושב שזה לא מקצועי וילדותי לא לעשות הבחנה בין תכנית לפרומו שלה. הוא הרי יושב בעיתון ששיטות אלו לא זרות לו, אז שייטול קורה מבין עיניו".
נחזור להווה: בעקבות הפוסט של אמנון לוי על העליהום שנעשה לדעתו לאלירז שדה, הגיב לו יגאל סרנה והחברים הכי טובים בדימוס התנגשו בשלישית (לא נגענו):
יגאל סרנה: "מצחיק. כשרה"מ אירגן עליהום על אח שלך לשעבר הצטרפת בשמחה. לא אשכח. המרחם על אכזרים וגו'".
אמנון לוי: "מצחיק אם כי לא מפתיע כמה אתה רגיש לעצמך ועיוור לזולתך, כי אני זוכר אין ספור מתקפות עלי שאתה הצטרפת אליהן בחדווה, בלי לזכור שאני אח שלך לשעבר".
יגאל סרנה: "תביא פעם שכתבתי נגדך בעת מתקפה".
יגאל סרנה: "תביא פעם שכתבתי נגדך בעת מתקפה".
יגאל סרנה: "תביא פעם שכתבתי נגדך בעת מתקפה".
אמנון לוי: "רבות מספור. ובוטות. אבל עזוב".
יגאל סרנה: "אחת".
אמנון לוי: "בימי הסדרה השד העדתי, שסירבת לראות אפילו פריים ממנה אבל תקפת בבוטות. זה אחת בקטנה. יש עשרות. הצטרפת לביקורות הכי נבזיות נגדי. אין לי טענה. זכותך. אבל אל תייבב על אח לשעבר".
אמנון לוי: "פעם אחת אפילו אחרי שהסבו את תשומת ליבי למתקפה שלך עלי, כתבתי בדף שלך שמשום כבוד שיש לי לחברותנו בעבר, לא אגיב, וכך נהגתי שנים איתך. ספגתי ולא הגבתי. עד שפעם אחת הגבתי, ואתה נדהמת. איך זה יכול להיות?".
יגאל סרנה: "בסיכום, הכי חשוב שגרמת בחיי הרבה יותר עונג מצער. אברמוביץ' קרוב לליבי מאוד. גם שרתנו קרוב והייתי חניכו. והייתי מודע לייסוריו. שישרפו מלעיזיו. שמור רחמיך לראויים".
וכעת למרואיין הבא. שלום, חבר
בשישי אחר הצהריים, זמן קצר לפני כניסת השבת, הקליט ירון דקל ריאיון עם מספר 5 בליכוד, גדעון סער, ששודר בהמשך אותו ערב ב"חדשות השבוע" של "כאן 11". קצת לפני ההקלטה העלו ב"כאן" ציוץ עם סרטון וידאו קצר. "תגיד, זה לא היה הכיסא של גאולה איפה שאתה יושב?", שאל סער בחיוך. "זה היה הכיסא של גאולה", אישר דקל. "היא מוזמנת להצטרף אם היא תרצה".
הערב ב-#השבוע - מקום 5 בליכוד @gidonsaar מגיע לריאיון. הצטרפו ל-@YaronDeckel ב-19:30 בכאן 11 pic.twitter.com/UiXWSqs449
— כאן חדשות (@kann_news) 22 במרץ 2019
הריאיון עצמו (כאן מדקה 1:06:30) היה סטנדרטי, אבל משולל כל גילוי נאות: ירון דקל הוא חבר קרוב מאוד גם של גאולה אבן וגם של סער, ואף הנחה את חתונתם במאי 2013.
ירון דקל, תרצה להגיב?
"בשורת מקרים בעבר כבר ביצעתי גילוי נאות על חברותי עם גאולה אבן עוד מימי גל"צ. כל הצופים כבר מודעים היטב לכך, ולראיה - פנייתך. אחרי 35 שנה כעיתונאי נסיונות לפגוע באינטגריטי המקצועי שלי לא יצלחו".
הציטוט מול המציאות: הרוסים הרוסים
הציטוט: בראשון האחרון קבע רוברט מולר, התובע המיוחד שחקר את ההתערבות הרוסית בבחירות בארה"ב, כי אין הוכחה לכך שאנשי הקמפיין של טראמפ קשרו קשר עם הממשל הרוסי בניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות. למחרת, בשני, חגג "ישראל היום" את מסקנות הדו"ח עם ההפניה מרחיקת הלכת הבאה בעמוד הראשון:
המציאות: דו"ח מולר דווקא קבע גם קבע כי רוסיה אכן התערבה בבחירות בארה"ב בניסיון להטות את תוצאותיהן לטובת טראמפ, אולם הגיע למסקנה שלא היה קשר בנושא זה בין הרוסים לבין אנשיו של טראמפ.
יונתן, לא תארנו לעצמנו שאתה כזה
אני רץ על הדשא, והילדים אחרי, אבל בדיוק הטלפון מצלצל. על הקו הקונספירטור.
"נו, הורביץ, שמעת כבר על התומך המפתיע שקרא להצביע ליאיר לפיד בבחירות?", הוא התעניין.
"לא, מי האיש?", הסתקרנתי.
"יונתן אוריך", הטעים הקונספירטור.
"לא מאמין לך", אמרתי. "אתה רוצה להגיד לי שהיועץ הקרוב של נתניהו לענייני ניו מדיה – ולעניינים רגישים אחרים – קרא לתמוך ביריבו המר של ראש הממשלה?".
"חד משמעית", חרץ הקונספירטור.
"בלתי אפשרי, ואני אוכיח לך את זה בקלות", החזרתי. "קבל שלושה ציוצים של אוריך נגד לפיד מהשנתיים האחרונות, ותאמין לי שיש עוד המון:".
"קראת?", וידאתי. "עכשיו תסביר לי בבקשה איך אחרי ציוצים שכאלה אתה מעז להטיל דופי ביונתן ולומר שהוא קורא להצביע ללפיד בבחירות הקרובות?".
"מי דיבר על הבחירות הקרובות, הורביץ?", תמה הקונספירטור.
"מה זאת אומרת?", התבלבלתי. "אז על איזה בחירות דיברת?".
"על הבחירות הקודמות, כמובן", ענה הקונספירטור. "הנה, תקרא בעצמך מה יונתן צייץ בדצמבר 2014, יום אחרי שנתניהו פיטר את לפיד מתפקיד שר האוצר והחל להתכונן לבחירות 2015:".
"אני בהלם", מלמלתי.
"אז צא מהשוק", ציווה הקונספירטור. "כי חודש בלבד אחרי ציוץ התמיכה המפתיע הזה בלפיד, בתחילת ינואר 2015, יונתן שלנו כבר גויס לצוות הקמפיין של ראש הממשלה, וכעבור שבועיים החל כמובן לספק את הסחורה והעלה את הציוץ העוקצני הבא:".
"במחשבה נוספת זה לא חייב להפתיע", הרהרתי. "בטח לאור העובדה שיונתן השפיץ תועד בעבר כשהוא קורא לאלדד יניב 'גיבור' ומתגאה שהצביע לו בקלפי".
ואם כבר מחשבה נוספת, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת" ובערוץ 20, ש-mako מתחרה באתר "וואלה!" ושהח"מ משלים הכנסה ברצועת הבוקר של "קשת".