נפתח עם יצחק. הנה מקבץ ממה שהוא פרסם באתרו News1 על ברכה, יומיים בלבד לפני שקצין המשטרה החליט לשים קץ לחייו: שאפרים ברכה מסוכן לציבור; שהוא איחז את עיניהם של שופטי העליון ושל ראשי התביעה; שהיועץ המשפטי אמור להחליט על סילוקו של ברכה מראשות יאח"ה; שברכה עלול להישלח לכלא לשנים ארוכות; שהוא פשע בעבירות שוחד, מרמה ושיבוש בסדרה של חקירות; ושהוא תחזק יחסי שוחד עם עיתונאים. כל זאת, חשוב להדגיש, על קצין שבמועד הפרסום היה חף מפשע. תגובתו של ברכה לדברים החמורים שיצחק כתב כנגדו לא הופיעה בסופו של הטור אשר קרע אותו לגזרים. עיתונאים אחרים היו נמנעים מלכתוב חלק מהמשפטים הללו אפילו על חשודים שנחקרו באזהרה, ולו רק מחשש לתביעת לשון הרע, אבל סגנון מעודן וזהיר מעולם לא היה הצד הכי חזק של יואב יצחק.
האם יתכן שהטור הזה שבר את ברכה? לדעתי זוהי מסקנה מרחיקת לכת, למרות רמזים כאלה ואחרים שפוזרו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות. יומיים אחרי התאבדותו של קצין המשטרה פרסם יצחק כי "עדות דרמטית ופוליגרף אימתו את החשדות המפלילים נגד אפרים ברכה". הקרב על שמו של הקצין יימשך גם לאחר ההתאבדות, ובקרוב יהיו עיתונאים שיפרסמו מידע חדש שיצביע על כך שפעל בניקיון כפיים במקרים כאלה ואחרים. אם חפותו של ברכה תוכח באופן נחרץ, גם אם מאוחר מדי, יידרש יצחק להסברים, להתנצלויות, וכן – גם למונח החבוט הזה, חשבון נפש. אם, בסופו של יום, ייחשף חלילה מידע מוצק על התנהלות פלילית של ברכה, רבים יצטרכו לבקש מיצחק סליחה.
נכון לעכשיו, צדק מתי גולן ב"גלובס" (ר' בהמשך הטור), שתהה (תוך מתן דוגמאות) איך ייתכן שיואב יצחק הרבה להתייחס אל הרב פינטו המורשע כאל צדיק, בעוד שברכה, ששילם מחיר אישי כבד כשהפליל את פינטו כנותן שוחד, היה אצלו הרשע. (ר' תגובתו של יואב יצחק לדברים הללו בהמשך הטור).
התאבדותו של ברכה הובילה לקריאות של עיתונאים לבדוק לעומק מה מתרחש באתר News1. חלקם קראו ״לטפל״ באתר. גם אם יתברר שיצחק גרם עוול נורא לברכה ז״ל, טוב ש-News1 קיים. למה? בגלל עצמאותו. ובגלל חשיפות לא מעטות שפורסמו בו, חלקן למרות שתיקתם הרועמת של כלי תקשורת אחרים. לפני שנתיים וחצי, למשל, היה יצחק העיתונאי הראשון שחשף חלקים ממכתב התלונה האנונימי שייחס לגדעון סער יחסי מין תוך ניצול מרות. זאת למרות שכלי תקשורת רבים ידעו על כך ושמרו על שתיקה. יצחק גם היה מי שניפק את הסקופ לפיו היועץ המשפטי הורה על בדיקה משטרתית של הטענות העולות מהמכתב נגד שר החינוך דאז, וזה כאשר רוב כלי התקשורת שמרו על חבר המערכת סער. אסור לשכוח שיצחק הוא עיתונאי ותיק, עתיר הישגים תחקיריים: בסוף שנות השמונים, כשעבד ב"מעריב", צונזר ואיבד את פרנסתו בגלל חרם מודעות של קונצרן "כלל"; בסוף שנות התשעים חשף כי נשיא המדינה דאז, עזר ויצמן, קיבל בעת שהיה חבר כנסת ושר, כספים מאיש העסקים אדוארד סרוסי; בשנת 2008 חשף חשדות בדבר מעורבות פלילית מצד אהוד אולמרט סביב בניית מתחם הולילנד; בסוף השנה שעברה חשף את פרשת השופט יצחק כהן, המועמד לבית המשפט העליון החשוד בעבירות מין.
לצד הישגיו, אומץ לבו ונכונותו (שלא לומר חיבתו) להילחם באנשים העשירים והחזקים בישראל, יצחק חטא יותר מפעם בסיקור מוגזם, בעייתי ואובססיבי. למה אחדים מקורבנותיו לא הגישו נגדו תביעת דיבה? כי הם פוחדים מפניו. מי שאינו חושש ומגיש בימים אלה תביעה נגד יצחק הוא מו"ל "הארץ", עמוס שוקן. מי שעשויה בקרוב להצטרף אליו היא מגישת התוכנית ״הכול דיבורים״, עדי מאירי.
העיתונאי השני שעמד השבוע במרכז תשומת הלב הוא אבירם זינו, הכתב לענייני משפט של "מעריב", שהעביר למחלקה לחקירות שוטרים את התכתובת שלו עם המקור אפרים ברכה, ובכך ביצע את העבירה החמורה ביותר כמעט הקיימת בתקנון האתיקה (למעט פרסום דבר שקר ביודעין). על המעשה הלא ייעשה של זינו אין מה להרחיב יותר מדי. די אם נסתפק בכך שעמיתו לעיתון, נתן זהבי, כתב השבוע בפייסבוק, בהתייחס לזינו, כי "ההגדרה 'עיתונאים' לאוסף כלומניקים שאין בינם לבין עיתונות (אמיתית) דבר זה עלבון למקצוע שהפך להיות מקפצה לאסופת כלומניקים". זינו צייץ השבוע שהוא לא הסגיר מקור, שהסיפור מורכב יותר ושבהמשך הוא יפרט אותו. טלפנתי אליו והצעתי לו לפרט, אבל זינו העדיף שלא להגיב.
@yoni_blum @itamarbz לא חשפתי מקורות. שיגיע הזמן שאגיב האמת תברר. מי שמספיק עיתונאי טורח לוודא מולי את הפרטים.
— אבירם זינו (@AviramZino) July 6, 2015זינו בטוויטר. "רביב דרוקר, שחשבתי שהוא עיתונאי דגול, מעל באמוני"
ב-48 השעות שלאחר התאבדותו של ברכה הרבתה התקשורת לעסוק בנושא, בעיקר בינה לבין עצמה. עוד חשבון נפש נוקב? בהחלט. בעיקר כזה שבו כל אחד מהעיתונאים היכה על החזה של רעהו. הנה 11 העימותים הבולטים:
רביב דרוקר VS יואב יצחק
למחרת התאבדותו של ברכה תקף רביב דרוקר את יואב יצחק בבלוג שלו. "יואב יצחק, שמזמן אי אפשר לכנות אותו עיתונאי, שתה את דמו של ברכה במשך שנים. כתבה מכפישה אחת ועוד אחת, שקר אחרי שקר. יצחק, למי שלא יודע, הוא מעריץ של פינטו. הוא הכיר אותו כי רצה את עזרתו בטיפול רפואי לקרובת משפחה שלו, ולאחר מכן אמר עליו לאדם אחד לפחות מילים כמו 'הוא פנומן, הוא גאון'". בהמשך הוסיף דרוקר כי "כשיצחק מתחיל להכפיש בשפה סופר בוטה, על סמך רבע עובדה וחצי השערה, זה רץ ברשתות החברתיות ואתה מוצא את עצמך במצב של למסור הסברים לכל מיני ידידים ובני משפחה שלא בדיוק יודעים מיהו יואב יצחק ומה מניע אותו. תשאלו את אורלי אינס, גם אותה יצחק הרס".
כעבור יממה נוספת, בשלישי, התראיין דרוקר בנושא לצ'יקו מנשה בתוכנית "סדר יום" בקול ישראל. "אדם כמו יואב יצחק, אנחנו כולנו רואים מה הוא עושה לאורך כל השנים לשורה של אנשים, לשורה של מוסדות, עם השפה הבוטה הזאת, עם המסעות ציד האלה, וכולנו עוצמים עיניים ואומרים עזוב, נו, זה לא משנה. זה לא רציני", אמר. "ואף אחד לא רוצה להסתבך איתו, כי אם אתה נופל לפה שלו אז הוא מתחיל לכתוב עליך את הדברים הכי גסים והכי קשים והכי מטונפים ולך תתמודד איתו. תשמע, זה דבר מטורף".
בהמשך התכנית הגיב יואב יצחק לטענותיו של דרוקר. "צריך שהמאזינים יבינו שמה שמתחולל היום נגדי בשורה של כלי תקשורת זה סוג של פנקסנות וחיסול חשבונות", אמר. "רביב דרוקר הוא אחד האנשים שטיפלנו בפרסומים שלו כמה וכמה פעמים, והוכחנו את שקריו בסדרה של עניינים שהוא פרסם, כולל כמה וכמה תחקירים, בין היתר אותה מניפולציה מכוערת ושקרית וכוזבת שהוא פרסם טיוטה של דו"ח של מבקר המדינה נגד ראש הממשלה ורעייתו והציג את הדו"ח הזה כדו"ח סופי ומאומץ וכאילו הנה אלה הראיות. זה פשוט היה שקר גס. אז רביב דרוקר עכשיו מדלג מפוסט לראיון אצלך, ואחר כך הוא בטח ידלג לאחרים, בשביל לחזור ולהשמיץ וללכלך. אבל אנחנו כבר התרגלנו לזאת. מה דרוקר רוצה? להעביר אותי חינוך מחדש? כדי שמה? שאני אפעיל צנזורה ולא אפרסם מידע שמובא בפניי? אני מפרסם מידע בסגנון שלי, הקוראים של News1 אוהבים את הסגנון הזה. מה שחשוב פה זה תוכן הדברים, ותוכן הדברים זועק".
רביב דרוקר VS אבירם זינו
כמו יואב יצחק, גם אבירם זינו חטף מרביב דרוקר. כמו יצחק, גם זינו לא היסס להשיב אש. דרוקר, אגב, טרם החליט האם העבירה האתית החמורה של זינו היא מעשה חסר תקדים או שמא לא בהכרח. בבוקר התאבדותו של ברכה צייץ דרוקר כך: "בא אבירם זינו מ'מעריב' ופשוט חשף את ברכה כמקור. הלך עם סמסים ממנו למח"ש ולתקשורת באופן חסר תקדים. הוויכוח סביב ברכה יימשך. המעשה של זינו מגעיל". כעבור כמה שעות, בתכנית "חמש עם רפי רשף", ציין דרוקר כי "אותו כתב, אבירם זינו, עושה דבר, לא רוצה להגיד חסר תקדים, אבל מאוד מאוד יוצא דופן: הוא לוקח את תכתובת הסמסים והולך למח"ש ומפליל את ברכה כמקור". כאשר ברוך קרא, שנכח גם הוא באולפן, תהה מדוע אי אפשר להתייחס למעשה של זינו כאל חסר תקדים, השיב לו דרוקר: "בוא לא נתחייב על 63 שנות המדינה" (הטעות במקור – א.ה.).
בציוציו הנוספים הוסיף דרוקר כי "בעיניי יש מבחן אחד, ואמרתי את זה גם לזינו שהתקשר אליי. האם בכוונה הטעה אותך? זינו הודה שהוא לא יכול להגיד את זה כי בכלל לא דיבר עם ברכה, רק הסתמס איתו ושייתכן שברכה הטעה בתום לב. בנסיבות כאלו איך אתה חושף מקור? זינו לא אשם במה שברכה עשה, אבל זה מעשה לא ראוי". בבלוג שלו הרחיב דרוקר על שיחתו עם זינו. "זינו סיפר לי, לתדהמתי, שהוא הלך וחשף את ברכה כמקור למחלקה לחקירות שוטרים והעביר להם את הסמסים ומה דעתי, כי גם הוא קצת מתחרט ולא בטוח שעשה את המעשה הנכון", כתב. "האם יש לכך חלק בהחלטה של ברכה לשים קץ לחייו? אני מניח א-פריורית שלא, אבל מי שטוען שזה שטויות, לא מבין את הכללים. אני לא יודע אם אפרים ברכה קיבל אישור להיות בקשר ישיר עם עיתונאים. אני די בטוח שכמו כל אחד מאתנו, הוא ממש לא היה רוצה שייקחו לו את הנייד ויתחילו להסתכל עם מי דיבר, מה אמר ומה סימס".
זינו לא נשאר חייב. למחרת צייץ כי "חבל שרביב משקר. הוא בעצמו הסגיר שיחת רקע שניהלתי איתו. לשיטתו זו הסגרת מקור. אני לא הסגרתי מקור, והסיפור מורכב ובהמשך אפרט אותו, אבל רביב דרוקר, שחשבתי שהוא עיתונאי דגול, בגד באמוני. את שיחת הרקע הזו עשיתי עם כתבים נוספים, בכירים. הם, למרות שלחלקם יש ביקורת על ההתנהלות, לא עשו מעשה שכזה. מאוד מאכזב ופוגע". בתגובה צייץ דרוקר: "זה שקר גס. זו לא הייתה שיחת רקע, לא אוף רקורד. התקשרת בתואנה שאתה רוצה לספר לי, בדיוק כנראה כפי שסיפרת לאמיר זוהר הכול. חבל לשקר". בתוכנית "סדר יום" ברשת ב' הוסיף כי "בן אדם שמסגיר מקור שלו ברמות האלה, הולך עם זה למחלקה לחקירת שוטרים, לא צריך לעבוד בעיתונות דקה אחרי זה".
ענת קם VS אורי בלאו, רוני לינדר-גנץ וגידי וייץ
בין המגיבים לציוץ של דרוקר נגד זינו (ר' באייטם הקודם) הייתה גם כתבת הבריאות של "דה מרקר", רוני לינדר-גנץ, שצירפה לינק לטור של אמיר זוהר באתר "פוסטה". "לפי זה, זו הייתה נקמה של זינו בברכה. מדהים", צייצה לינדר-גנץ והדגישה כי גם אם מקור היה מטעה אותה "הייתי זועמת, מנתקת איתו כל קשר, אך אומר לך מה לא הייתי עושה: לא הייתי מצלמת מסך של סמסים שלו ומעבירה למשטרה ולתקשורת. בשום מצב לא מסגירים מקור. זה צריך להיות קדוש".
הציוץ הזה, והדברים שכתב וייץ נגד זינו, הקפיצו את ענת קם. "עכשיו ילדים, התדעו לומר מה משותף לוייץ וללינדר-גנץ? נכון! שניהם עובדים בקבוצת 'הארץ דה מרקר', עיתון לאנשים חושבים שלא תמיד טורח לחשוב בעצמו", כתבה קם בבלוג שלה. "עיתון מקצועי, רציני, מכובד, ששני מקורות שלו נחשפו תוך שנים ספורות, אבל לעובדיו אין שום בעיה להכריז בראש חוצות איזה נזק נוראי גורמת חשיפת מקורות, והנה אדם שם קץ לחייו ופתאום כולם נורא מצקצקים כמה אבירם זינו היה לא בסדר. מקהלת הצקצקנות הזו דממה כשהיה מדובר באחד משלהם. במישהו שקוראים לו בלאו ולא זינו. שהיה כתב של 'הארץ' ושל 'כל העיר' הלבנבנים והשמאלנים ולא של ynet (אתרי חדשות עדיין נתפסים נחותים מול העיתונות המודפסת) ואחר כך של 'מעריב' (שלא קשה לדמיין את עיקום האף של גוורדיית העיתונות הוותיקה ביחס אליו). ונכון, אני רק ישבתי בבית סוהר ולא יריתי בעצמי, וליאורה גלט-ברקוביץ רק איבדה את מקום עבודתה ואת השם הטוב שלה (וגם, נכון להיום, לא ירתה בעצמה). אבל הצקצקנות לא יכולה ולא צריכה להשמע רק במקרים שבהם התוצאה כל כך טרגית. היא חייבת להישמע, מכל קצוות הקשת העיתונאית, בזמן אמת, ואפשר גם קצת אחר כך".
אורי בלאו וגידי וייץ נמנעו מלהגיב. רוני לינדר-גנץ מסרה בתגובה: "כואב לי על מה שקרה לענת קם שהעבירה מידע בעל ערך רב לציבור, נחשפה, ושילמה מחיר אישי כבד ביותר. גם הביקורת שלה לא עוברת לידי. עם זאת, יש הבדל דרמטי בין שתי הפרשיות: במקרה של ענת קם, בניגוד למקרה ברכה, אף אחד לא הסגיר אותה במכוון, הדליף את שמה או חשף את התכתובות איתה".
יואב יצחק VS משה נוסבאום
עוד קרב רב חזיתות, עם לא מעט דם רע, התנהל השבוע בין יואב יצחק לבין הכתב לענייני משטרה של חדשות ערוץ 2, משה נוסבאום. הסיבוב הראשון התרחש ביום התאבדותו של ברכה, כאשר יצחק התראיין לתכנית "שש עם עודד בן-עמי". תחילה ציין נוסבאום כי ברכה "לא הצליח לשאת את המעמסה של סוג של רדיפה" והוסיף כי "מיד נשמע את יואב יצחק שהיה אחד הגורמים העיקריים שעמד מאחורי הרדיפה הזו".
לאחר הפרסומות הצטרף יצחק לשידור וכבר בתחילת השיחה ציין כי "אני חושב שהטיעונים שהציג הכתב שלכם משה נוסבאום קודם לכן, שמדובר פה באיזו רדיפה, הם פשוט טיעונים ממש מגוחכים. לבוא ולהתגולל על אותו עיתונאי שעשה את עבודתו וחשף את המעשים, אני חושב שזה מעשה שלא ייעשה. תפסיקו לבלבל את המוח. אני כעיתונאי עשיתי את העבודה העיתונאית שלי, וזה לא משנה אם כתב כזה או אחר שלא עושה את העבודה שלו מציג את עבודתו של מישהו אחר כרדיפה". נוסבאום ניסה לומר כי בדק את טענתו של יצחק לפיה היועץ המשפטי לממשלה החליט לזמן לחקירה את אפרים ברכה, וכי הטענה איננה נכונה, ומכאן ואילך התפתח הדיאלוג העצבני הבא (לא נגענו):
יואב יצחק: "אתה שוב משקר כי אני לא אמרתי את זה".
משה נוסבאום: "אתה עוד לא שמעת את השאלה. יואב, ביקשת קודם לקבל את רשות הדיבור. אז תלמד גם אתה להאזין ולשמוע את השאלה ולהתייחס".
יואב יצחק: "בבסיס הטיעון שלך אתה משקר. אני לא אמרתי שהיועץ המשפטי לממשלה החליט לזמן אותו לחקירה. פשוט לא".
עודד בן-עמי: "יואב יואב, רק רגע, יואב. יואב. תרשה לי, כי אני מנהל את הדיון. אני הזמנתי אותך".
יואב יצחק: "רבותיי, תרשו לי שניכם".
עודד בן-עמי: "אתה צריך להאזין לי, אני מנהל את הדיון. אני הזמנתי אותך".
יואב יצחק: "אתה הזמנת אותי אז בבקשה תשאל אתה את השאלות".
עודד בן-עמי: "אתה תרשה לי לנהל את הדיון ולומר לך מה כללי המשחק כאן".
יואב יצחק: "בבקשה".
עודד בן-עמי: "אנחנו הזמנו אותך ואנחנו שואלים אותך שאלות. אנחנו זה אני, שמנהל את השידור הזה, ועמיתי משה נוסבאום".
יואב יצחק: "זה אתה שואל. אני לא מסכים לענות לשאלות של עיתונאי שקרן".
עודד בן-עמי: "אתה אורח שלנו. אתה מוכן להשיב לנו על השאלות? אוקיי, נמשיך. אם אתה לא מוכן, אז בוא ניפרד כידידים".
יואב יצחק: "אני מוכן להשיב...".
עודד בן-עמי: "אז בבקשה, הנה חברי משה נוסבאום רוצה להפנות אליך שאלה".
יואב יצחק: "אתם ביקשתם ממני להתראיין, ואני מוכן להשיב לשאלות שלך. אני לא מוכן לענות לשאלות של משה נוסבאום".
עודד בן-עמי: "אתה מסרב לענות לשאלותיו של משה נוסבאום?".
יואב יצחק: "אם אתם רוצים להמשיך – בבקשה. אם לא – אז בוא ננתק".
עודד בן-עמי: "אתה מסרב ל...".
יואב יצחק: "אני לא עונה לשאלות של עיתונאים שקרנים".
עודד בן-עמי: "אתה...".
יואב יצחק: "אני לא עונה לשאלות של עיתונאים דמגוגים ושקרנים".
עודד בן-עמי: "אין לי מושג למי אתה מתכוון כשאתה אומר עיתונאים שקרנים".
יואב יצחק: "אני חושב שאני מספיק ברור. אני מתכוון למשה נוסבאום".
עודד בן-עמי: "אתה אומר דברים חמורים מאוד".
יואב יצחק: "אני מתכוון למשה נוסבאום. נכון".
עודד בן-עמי: "אתה אומר דברים חמורים מאוד ואני מודה לך מאוד. אני לא מוכן לשמוע דברים כאלה על עמיתיי. בשום פנים ואופן".
יואב יצחק: "מה לעשות, האמת היא כואבת".
כעבור יומיים עלה יואב יצחק לשידור בתוכנית "סדר יום" עם צ'יקו מנשה, והסביר כי מעולם לא טען כי היועץ המשפטי לממשלה החליט לזמן את אפרים ברכה לחקירה. "משרד המשפטים נגרר להכחשה אחרי מניפולציה שעשה עיתונאי אחר יריב שלי, משה נוסבאום", אמר. "אנחנו ב-News1 חשפנו את הפרסומים הכוזבים שלו בכמה עניינים. חשפנו את העובדה שהוא הסגיר מקור מידע שלו בפרשת סיריל קרן וברוך קרא, עשה דבר מכוער שאם עיתונאי אחר היה עושה את זה במערכת יותר מסודרת, הוא היה עף מהתפקיד. אבל הוא מציג את עצמו עדיין כעיתונאי וממשיך לפרסם את השטויות שלו. המניפולציה שמשה נוסבאום עשה היא זו: הוא פנה למשרד המשפטים, ואמר להם כך, בשאילתה: יואב יצחק פרסם שאתה, היועץ המשפטי לממשלה, קיבלת ביום חמישי החלטה לחקור באזהרה את תת-ניצב אפרים ברכה. הם הגיבו, בצדק מבחינתם, שזה לא היה ולא נברא. שקר גס. אני מסכים איתם שאם כך הם פני הדברים, ואני פרסמתי זאת, אז זה שקר גס. אלא מה? אני לא פרסמתי מעולם דבר כזה. אני מתחתי ביקורת על היועץ המשפטי לממשלה וגם על פרקליט המדינה ועל ראשי מח"ש, ואני טענתי שכולם ביחד מעכבים חקירתו של תת-ניצב אפרים ברכה. כך שלבוא ולטעון נגדי דבר שקר, ועל בסיסו לקבל הכחשה ממשרד המשפטים, ועוד לגלגל את השקר הזה הלאה לכל כלי התקשורת, ולהציג אותי כמי שפרסם איזשהו פרסום שקרי שאותו הכחיש משרד המשפטים, זו מניפולציה מכוערת. אבל מה לעשות? לצערי זה הצליח לערוץ 2".
מיד לאחר מכן הגיב נוסבאום לדבריו של יצחק. "מדובר בסוג של בריון מקלדת, שכאשר הוא מדבר על שקרן, כך הוא כינה אותי לפחות שלשום, הרי שעל זה נאמר הפוסל במומו הוא פוסל", אמר. "כי אם משתמשים במילה 'שקרן', אז צריך להסתכל קודם כל על יואב יצחק. לדעתי צריך עכשיו לבדוק האם יש גורמים אינטרסנטים שמזינים את יואב יצחק ומתדלקים אותו. וכשאני אומר מתדלקים אני מתכוון תרתי משמע".
גיא פלג VS אבירם זינו
יריית הפתיחה במלחמת העיתונאים שייכת לכתב לענייני משפט של חדשות ערוץ 2, גיא פלג, שהסטטוס הראשון שלו נגד אבירם זינו פורסם ארבעה ימים לפני התאבדותו של ברכה. "אני לא חבר של כתב 'מעריב' אבירם זינו", כתב. "מכיר אותו מהמקצוע. אין לי את מספר הטלפון שלו. נראה לי בחור נחמד. לא שאלתי, וגם נראה לי לא לעניין לשאול אותו עכשיו, אבל אם יתברר כי הפרסומים לפיהם הלך למח"ש ומסר תכתובת בינו לבין מי שנטען שהיה מקור שלו, ראש יאח"ה תת-ניצב אפרים ברכה, נכונים, זו לא פחות מרעידת אדמה. השמיים נפלו! מימיי לא נתקלתי בהתנהלות דומה. נזק חסר תקדים למקצוע. מתקשה להעלות על הדעת שעיתונאי יעשה דבר כזה. מתקשה להעלות על הדעת שמערכת עיתונאית תיתן גיבוי לחרפה שכזו".
ביום ראשון האחרון, פחות מחצי שעה לאחר שהותר לפרסם כי תת-ניצב אפרים ברכה שם קץ לחייו, העלה פלג את הסטטוס הבא: "בשבוע שעבר השמיים נפלו. עיתונאי הלך למח"ש והסגיר מקור. העביר תכתובת סמס. התכתובת הזאת הודלפה במקביל לרשת. לא היה דבר חמור מזה מאז שאני במקצוע. אפילו לא דבר דומה. התקשורת שתקה. תא כתבי המשטרה הרחיק את העיתונאי מהתא וזהו. כל בכירי התקשורת שתקו. לא הודעה לעיתונות. לא שיחה ברדיו. שקט. גם הרשתות החברתיות שתקו. בוקי נאה, עיתונאי לשעבר, ואני עוד כתבנו משהו. "זקני השבט" שתקו. אחד מהם העיר לי "תפסיק לנסות לחנך". אחר כך מתכנסים בפאנלים באילת. מדברים על עיתונות. חופש עיתונות. ערכים נשגבים. צביעות ועליבות!".
אבירם זינו נמנע מלהגיב.
גידי וייץ VS אבירם זינו
כמה שעות לאחר פלג הצטרף גם גידי וייץ באתר "הארץ" (ולמחרת בעיתון) לביקורת החריפה על רמת האתיקה הירודה של זינו. "במשחק הזה נטלו חלק כמה עיתונאים שנדמה כי בגדו בשליחותם אם אי פעם הייתה להם כזו", כתב. "אחד מהם, אבירם זינו מ'מעריב', הגיע לפני כמה שבועות למחלקה לחקירות שוטרים ומסר עדות נגד ברכה. בין השאר הוא הציג בחקירה התכתבות בוואטסאפ בינו ובין ברכה, בה שיתף אותו בהתפתחות בחקירת ההוצאות המופרזות של מעונות ראש הממשלה. אותו עיתונאי – שכך שרף מקור, החטא המקצועי החמור מכולם – הגיש שבועות לפני כן מידע ליועץ המשפטי לממשלה ובו פרטים אינטימיים מאוד על אחד מבני משפחתו של ברכה. "אם זה יתפרסם הוא יתאבד", אמר ברכה לעיתונאי על הקרוב. המידע כאמור לא פורסם, אך מצא את דרכו לשולחנו של וינשטיין למרות שלא הכיל פרטים בעלי חשיבות ציבורית אמיתית, שהיה בהם כדי להבאיש את ריחו של ברכה".
וייץ הוסיף וכתב כי "במקרה או שלא, לפני שלושה שבועות ביקר זינו בווילה המהודרת של הרב פינטו, שמשקיפה על ימה של אשדוד. התאבדותו של ברכה היא אם כך אות נוסף להידרדרות מקצוע העיתונות. דרכי עבודה מפוקפקות היו לסימני הדרך של כמה מושכי עט. זינו טען מנגד כי כלל לא חשף מקור, כי בינו ובין ברכה לא היו יחסים כאלה, וכי העביר את הווטסאפ המדובר לכל העורכים שלו. את החומרים המדוברים העביר ליועמ"ש כיוון שלהבנתו היה בהם פוטנציאל שיאיר את ברכה באור שלילי".
אבירם זינו נמנע מלהגיב. עם זאת, באחד מציוציו ציין כי "כשהייתי אצל פינטו היו באותו יום עוד כתבים שזומנו לעבודה עיתונאית".
גידי וייץ VS יואב יצחק
באותו טור שפרסם תקף וייץ גם את התנהלותו של יואב יצחק במילים הבאות: "אתר חדשות אחר, News1, ניהל מסע צלב פרוע, אלים וחסר עכבות נגד ברכה. 'תת-ניצב ברכה מסוכן לציבור', כתב עורך האתר, יואב יצחק. זו לא הפעם הראשונה שהאתר הזה בוחר באנדרסטייטמנט בריטי מעודן כדי לאפיין את מושאי הסיקור שלו. אותו אתר האשים את ברכה בחשדות לשחיתות וכינה אותו בשמות תואר מזעזעים. 'תתבע אותו', הפציר בפני ברכה חבר קרוב לאחרונה, 'ואם אני אתבע אותו ב-10 מיליון שקל זה יעזור? מאחוריו עומדים 100 מיליון דולר', השיב ברכה בטון מיואש. מו"ל האתר, יואב יצחק, הגיב הבוקר להתאבדות ואמר כי 'תת-ניצב ברכה החליט לשלוח יד בנפשו ביודעו היטב את תכני החקירה נגדו במח"ש שנפתחה בעקבות חשיפות ב-News1'. מנגד מסרו אנשים הבקיאים בפרטים כי בבדיקות נגד ברכה לא נמצא עד כה מידע מסעיר, וכי הרושם הכללי הוא שלהקת חסידיו של פינטו מנסה להפיל על ראשו תיק נוסף. היועץ המשפטי וינשטיין ופרקליט המדינה שי ניצן היו מאוד חשדניים כלפי המידע נגד ברכה, האמינו ביושרתו של הקצין וחשו שהוא חלק ממסע מתוזמר ומאורגן".
יואב יצחק לא הגיב ישירות לדבריו של וייץ, אך כעבור יומיים פרסם איתמר לוין באתר News1 כי "גידי וייץ, עיתונאי 'הארץ', מותח גם הוא ביקורת קשה על News1 ועל יואב יצחק, וגם הוא עושה זאת בלי להזכיר כיצד בעבר נמתחה עליו ביקורת לא פחות קשה באתרנו. בעיקר הצבענו כאן על כך שהוא ניסה לייחס לעצמו פרסומים בלעדיים של News1 או ממצאים שלמעשה נחשפו בידי מבקר המדינה. כך היה בפרשת אהוד אולמרט ומרכז ההשקעות; כך היה בידיעה על הסגרתו של השופט לשעבר דן כהן; כך היה בפרשת השופט יורם דנציגר וקשריו עם שלומי לחיאני. במקרה אחר הראנו, כיצד וייץ שימש – שלא בטובתו – ככלי בידיהם של מוטי גילת ומאיר גלבוע לתקוף את מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס. קודם לכן הצבענו על כך שגילת ווייץ ידעו על פרשת מעטפות הכסף של משה טלנסקי ואולמרט, אך לא פרסמו אותה – ואז טענו את ההפך. וייץ לא אמר לכם את כל אלו, אז אנחנו מביאים זאת לתשומת ליבכם".
גיא פלג VS רביב דרוקר וברוך קרא
נחזור לפוסט שרביב דרוקר העלה השבוע בבלוג שלו. חוץ מיואב יצחק ואבירם זינו, הפנה פרשן חדשות 10 אצבע חצי מאשימה גם לקולגה ספציפית מנווה אילן. "לפני שנתיים פורסמה ידיעה בחדשות 2 על כך ששורה של פרקליטים בכירים תובעים לא למנות את אפרים ברכה לראש יאח"ה", כתב. "הרקע – פסק דין, שאסור לפרסום, שמתח ביקורת על ברכה. הכתב טען שזו אחת מהפרשיות החמורות ביותר שהתפרסמו פה שנים ארוכות. ברכה היה משוכנע (וגם אני) שמאחורי הידיעה עומדות זרועותיו הארוכות של הרב פינטו".
זו לא הפעם הראשונה שבה דרוקר יוצא נגד האייטם שפרסם בזמנו גיא פלג, הכתב לענייני משפט של חדשות 2. וכמו לפני שנתיים, גם השבוע מיהר פלג להגיב בזעם בדף הפייסבוק שלו. "במניפולציה, בעורמה, בציניות, מנסה רביב דרוקר לכרוך אותי ואת חדשות 2 במסע ההשמצה שלו נפל קורבן תת-ניצב אפרים ברכה", כתב פלג. "הוא שכח כמובן את פרסומי הערוץ שלו מהשבוע שעבר (קצת קרובים יותר, רלוונטיים יותר לסיפור ההתאבדות). דרוקר מעז לכרוך את פרסומיו של יואב יצחק, אותם כינו אמש (רק אמש) בפרקליטות "פרסומי כזב", לפרסום שלי לפני שנתיים.
"ועכשיו לעובדות: אכן, לפני שנתיים פתחנו את מהדורת חדשות 2 בפרסום על פניה של משפטנים בכירים ליועץ וינשטיין בתביעה לשקול מחדש את מינויו של תת-ניצב אפרים ברכה לראש יאח"ה. ברקע עמד פסק דין נדיר בחריפותו, שנאסר אז בפרסום, וייחס לברכה התנהלות איומה כראש צוות חקירה. חשבנו שפסק הדין הזה ראוי היה לפרסום ורלוונטי, בדיון שהתעורר בשאלה האם אחרי שנכתבו על קצין בכיר מילים כל כך קשות, בידי שופט של בית משפט מחוזי, ראוי למנותו לתפקיד הבכיר. דרוקר פרסם עליי אז פוסט משתלח. הוא כמובן לא ידע על פסק הדין הנוקב. הוא ייחס לי אז והיום מניעים זרים, כאילו פעלתי בשליחותו של הרב פינטו. "מר חופש המידע", "אביר השקיפות", לא חושב כנראה שפסק דין שכזה ראוי שיתפרסם. ברכה, שלא כמו רביב, שוחח איתי בעניין והצטער צער רב שהפרקליטות בחרה שלא לערער על פסק הדין הזה שהיה לדבריו שגוי מהיסוד.
"ועכשיו לחדשות 10: בשבועות האחרונים מופצים חומרי החקירה מתיק רונאל פישר. כל כלי תקשורת מתכבד בפרסום מהחומר הרב. בשבוע שעבר הגיעו למערכות עדויותיו החדשות של ערן מלכה. כל מי שעסק בנושא ידע שהחומר שהעביר מלכה בעניינו של תת-ניצב ברכה נבדק ונמצא משולל יסוד. זה לא הפריע לחדשות 10 לפרסמו ובהבלטה, ועוד להתגאות בכותרת 'בלעדי'. בסוף השבוע פתחו בחדשות 10 את המהדורה על 'בדיקה מחודשת בעניינו של תת-ניצב ברכה'. ברוך קרא אומנם הבהיר כי בדיקות קודמות בעניינו של ברכה נסגרו בלא כלום, ובכל זאת עם הידיעה הזו בחרו בערוץ 10 לפתוח את מהדורת החדשות, בתוך כך הביאו את מסע ההשמצות כנגד ברכה מאתרי האינטרנט לבמה המרכזית. המיקום, הכותרות הדרמטיות 'בדיקה חדשה של חשדות כנגד החוקר מספר 1', עשו את העבודה. לצופים היה ברור שנפל דבר, שהנה משהו דרמטי קרה. אתמול (רק אתמול) התבשרנו כי הבדיקה הזאת, כמו עשרות קודמותיה, נסגרה בלא כלום".
ברוך קרא VS גיא פלג ויואב יצחק
שלוש שעות ו-56 דקות אחרי הסטטוס של גיא פלג העלה הכתב לענייני משפט של חדשות 10, ברוך קרא, פוסט תגובה. "עצוב לראות את התנהגותם של כמה אופורטוניסטים שמנסים לשפר עמדות קרב בעקבות האירוע הטרגי בסוף השבוע", כתב. "עיתונאי צריך להיות שלם עם מעשיו, כתיבתו ושידוריו, ולא להיסחף אחר העדר. לא כאשר העדר מנהל מסע צלב כנגד אדם, ולא כאשר העדר מחפש כעת את האשמים ללכתו מהעולם".
קרא הוסיף וכתב כי "במשך שבועות ארוכים פורסמו באחד מאתרי האינטרנט (אני לא מפחד להזכיר את שמו. פשוט לא רוצה לתרום לטראפיק שלו) טונות של שקרים על אפרים ברכה. הנה כמה מהם: 1. שהוא יצא לחופשה מהמשטרה עקב החשדות נגדו (שקר); 2. שמתנהלת נגדו חקירה פלילית סמויה במח"ש (שקר. התקיימה בדיקה במח"ש); 3. שהוא סחט את בני הזוג נתניהו (שקר דיבתי). 4. שהוא שיקר בכוונה לעיתונאי אבירם זינו (לא סביר); שקרים רבים נוספים על בני המשפחה ועוד. כל כלי התקשורת, העיתונאים וביניהם אני, נמנעו מלפרסם ידיעות מעקב על השקרים הללו. בשבועיים האחרונים מצאתי שחוקרי המחלקה לחקירות שוטרים מגלים עניין רב אך ורק בפרשה אחת, שבמרכזה דליפת החקירה הסמויה מלפני שנתיים כנגד בכירים בעיריית אשדוד ואנשי עסקים".
בהמשך הפוסט תיאר קרא כי כשהגיע אליו המידע הוא התייעץ עם עורכיו "האם נכון לפרסם את דבר הבדיקה, שכן התברר כי היא נעשית ברצינות; מצד שני לא מדובר בחקירה ועדיין לא בחשדות מבוססים. ההחלטה המוצדקת הייתה שבמקרה הזה יש לפרסם". לסיכום ציין קרא, ברמיזה עבה לפלג, כי "מי שעשה את עבודתו נאמנה לא צריך להתחבא, ולא צריך לחפש לעצמו עמדה משופרת בעקבות האירוע הטרגי", והוסיף כי "טוב יעשו כמה מכותבי הפוסטים הנרגשים כעת, אם יבחנו את עצמם: האם ביום יום הם צמודים לערכים עיתונאיים בסיסיים, או שמא הם נזכרים בהם כאשר יש איזה גל ציבורי שמספק להם מזג אוויר נהדר לגלישה".
יואב יצחק מסר בתגובה: "ברוך קרא מזגזג ומכזב במצח נחושה. כמעט כרגיל. לא נמנה כאן את כל כזביו העולים מרשימתו דלעיל. נדגיש רק זאת: היועץ המשפטי עצמו אישר ביום שלישי השבוע כי הוא הורה על 'בדיקה חשאית' כדבריו (חקירה סמויה לכל דבר ועניין), נגד ברכה, וכי ביום חמישי, לאחר שהובאו בפניו תוצרי הבדיקה, הוא הורה להמשיך אותה בימים שלאחר מכן. קרא פועל באופן לא מוסרי. מצד אחד הוא גונב סקופים מ-News1 – כולל בפרשת ברכה (בפרשת עיריית אשדוד), ומציגם כאילו מדובר בסיפור בלעדי שהוא השיג בכוחותיו הוא; ומצד שני הוא נמלט על נפשו כשהאש בוערת בעקבות התאבדותו הטרגית של ברכה; מצד אחד הוא סיפר לכמה ממקורביו על המעשים החמורים שנודעו לו, ומצד שני הוא מטעה את צופי ערוץ 10 כששידר שוב ושוב שברכה נמצא נקי.
"קרא נמנע מפרסום האמת בפרשת ברכה – למרות שהובא לידיו מידע רב בנושא על עבירות חמורות שבוצעו, ובנוסף הוא מנסה להטיל דופי בפרסומים ב-News1 ובי אישית: הן בגלל חשבונות אישיים ורצונו לפגוע בי (בגלל שחשפנו פעמים רבות את כזביו ואת שיטותיו הנלוזות בשורה של עניינים, כולל זאת שפעל בחוסר אחריות יחד עם העיתונאי משה נוסבאום שגרמה להסגרת מקור המידע שלו (עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ); הן נוכח רצונו להתנחמד כפודל לראשי התביעה והמשטרה; והן נוכח רצונו להצדיק את קיומו כעיתונאי ביקורתי, ולרכב על גבי בזמן שאני מותקף מכל עבר רק בשל זאת שביצעתי עבודתי כעיתונאי-חוקר ופעלתי לחשוף את מעשיו, בלא מורא של ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה".
ברוך קרא, תרצה להגיב?
"תגובה שלי לדברים עלולה ליצור את הרושם אצל קוראיך שיואב יצחק הוא עיתונאי לגיטימי, כזה שאפשר לנהל עמו שיח על נורמות עיתונאיות. לכן, על אף שזה לא קל, לתועלת הציבור יהיה נכון במקרה זה להתאפק".
מתי גולן VS יואב יצחק
ביום שני בערב פרסם מתי גולן טור נוקב ב"גלובס". "יואב יצחק, אתה אומר שבעניין תת-ניצב אפרים ברכה 'עשיתי את עבודתי'", כתב. "הייתי רוצה להאמין בכך. הייתי גם שמח להאמין שאתה עצמך מאמין בכך. אז הלכתי לבדוק. עברתי על הכתבות שנכתבו באתר שלך, News1, מאז החלה פרשת הרב פינטו. מה שמצאתי הוא שכל מה שנכתב היה בעד פינטו ונגד ברכה. אם יש מאמרים הכתובים ברוח שונה – אני לא מצאתי אותם, ואשמח לקבלם.
"האם זו 'עבודתך', יואב, להתייחס אל פינטו, שהורשע על פי הודאתו – שהוא הצדיק; בעוד שברכה, שוויתר על 200 אלף דולר כדי לנהוג על-פי החוק – הוא הרשע? רבאק, יואב, לא מצאתי בכל האתר שלך מילת ביקורת על פינטו, לא לפני שהורשע ולא לאחר מכן. איך זה אפשרי? אתה, לוחם הצדק, אין לך מילת ביקורת אחת על הרב (!) שנמצא אשם בשוחד? בדרך כלל אתה הרי שוחט אנשים כאלה. לעומת היעדר מילות הביקורת על פינטו, יש לך המון מילים – מילים קשות, מילים אכזריות, מילים מרושעות – נגד ברכה. זה לא התחיל עכשיו, זה נמשך כבר שנים. קראתי את הכתבות כדי למצוא בהן הוכחות להאשמותיך ורמזיך. לצערי, יואב, לא מצאתי. אתן כמה דוגמאות על קצה המזלג. ב-13 באפריל 2015, כתבת באתרך כך: 'חומר החקירה (נגד פינטו!) כולל ראיות ועדויות התומכות דווקא בגרסתו של הרב פינטו (ולא של ברכה – מ.ג.)". זה גילוי מרעיש. אבל שוב: איזה ראיות? איזה עדויות? והאם אין בחומר החקירה שום דבר הסותר את גרסתו של הנחקר פינטו? שום עדות? שום ראיה? רבאק, יואב, אתה כבר לא פרח עיתונות. איך אתה יכול לומר ש'עבודתך' היא לדווח בצורה כה חד-צדדית?... אין מנוס מהתרשמות כי בפרשה זו, יואב, לא עשית את עבודתך, אלא את עבודתו של פינטו. השאלה היא למה. לא אומר את דעתי, כי אין לי הוכחות".
יואב יצחק מסר בתגובה: "מתי גולן מנצל לרעה את ההזדמנות כדי לפגוע בשמי הטוב. בעבר הוא נאלץ להתנצל על שקרים שאמר בגנותי לאחר שהגשתי נגדו תביעה ונראה שלא למד את לקחו. עכשיו הוא טוען ש"בדק" את הפרסומים ב-News1, בעוד שהעולה ממסקנותיו המוזרות הוא: גולן משקר במצח נחושה. כרגיל. שכן: בניגוד לטיעוניו – פרסמנו שוב ושוב ב-News1 את דבר ההליכים הפליליים שהתנהלו נגד הרב פינטו, את הרשעתו על-פי הודאתו ואת גזר הדין נגדו; בניגוד לטענתו, לא קבענו מי הצדיק ומי הרשע; בניגוד לטיעוניו – המידע המפליל שפרסמנו על תת-ניצב ברכה (ז"ל) אומת בשבועות האחרונים בחקירה הסמויה שערכה המחלקה לחקירת שוטרים. מתי גולן טועה ומטעה, אם סבור הוא כי הרשעתו של פינטו 'מזכה' את ברכה בחסינות מפני מיצוי הדין בגין עבירות פליליות שכן ביצע ו/או מחקירה פלילית בנושא".
למחרת פרסם איתמר לוין באתר News1, את הדברים הבאים: "מתי גולן, בעל הטור הוותיק ב'גלובס' (גילוי נאות: הוא היה העורך הראשי שקיבל אותי לעבודה בעיתון בשנת 1990) תוקף את יואב יצחק וטוען שלא פרסם ראיות לחשדות נגד ברכה ושלא הייתה באתרנו מילה אחת נגד פינטו. נניח בצד את העובדה שכן פרסמנו ראיות, והרבה ראיות; נניח בצד את העובדה שכן כתבנו נגד פינטו, ואני בעצמי עשיתי זאת. מי שקורא את הטורים של גולן (ובמיוחד מי שערך אותם, כמוני) יודע שהדיוק בעובדות איננו בהכרח הצד החזק שלו. נעסוק בפן האישי. גולן ניהל מלחמת חורמה נגד יצחק. גולן היה מקורב מאוד ליו"ר כלל המנוח, אהרון דוברת, בעניינו פרסם יצחק שורת תחקירים ב'מעריב'. עד כדי כך היו השניים מקורבים, שגולן עזב את 'גלובס' כדי להיות העורך הראשי של 'טלגרף' – העיתון הכלכלי קצר-הימים שהקים דוברת במטרה ברורה לנקום ב'גלובס' שהעסיק את יצחק אחרי שפרש מ'מעריב'. יצחק הגיש תביעת דיבה נגד גולן שבעקבותיה נאלץ גולן לפרסם התנצלות – אבל את זה גולן לא מספר לקוראיו. גולן ספג ביקורת קשה מיצחק בפרשת משה קצב – אבל את זה גולן לא מספר לקוראיו. יצחק מתח ביקורת חריפה על גולן בפרשת אולמרט (גם שם הטיל גולן רפש ביצחק, כאילו פרסומיו לא מבוססים; סופה של הפרשה ידוע) – אבל את זה גולן לא מספר לקוראיו. אז אנחנו מספרים".
נתי טוקר VS יואב יצחק
עיתונאי נוסף שהצטרף השבוע למתקפה על יצחק הוא כתב התקשורת של "דה מרקר", נתי טוקר. "חובה לקרוא את גידי וייץ על התאבדותו של ברכה", צייץ ביום ראשון. "זו הזדמנות גם לבדוק את שיטות הפעולה של יואב יצחק, את מי הוא משרת ותמורת מה. לפני שנתיים פרסמתי כתבה עליו. פתאום זומנתי ל'מסירת עדות' במשטרה, והחוקר המליץ לי לרדת מהכתבה. במקביל, יצחק החל להמציא ידיעות שקריות עליי באתר לפיהן נחקרתי ושיבשתי חקירה".
יואב יצחק, תרצה להגיב?
"נתי טוקר גויס על ידי מערכת 'דה מרקר' להכין נגדי כתבה משמיצה, מסיבות שונות ומשונות שאין זה המקום לפרטן. הפרסומים המשמיצים נעשו, בין היתר, כנקמה על-כך שהוקענו ב-News1 בכירים בעיתון 'הארץ' ו'דה מרקר' על שיטותיהם הסחטניות נגד כמה גורמים עסקיים, ומתחנו ביקורת נוקבת על עמוס שוקן בעניינים שונים. מטרתם האמיתית של בכירי 'דה מרקר' היא להרוס את News1 ככלי תקשורת מתחרה, מקצועי ואיכותי. וזו לא תצלח. נתי טוקר משקר במצח נחושה. טוקר נחקר גם נחקר, בעקבות תלונה שהגשתי גם נגדו, בחשד לשימוש בתוצרי האזנות סתר ופגיעה בפרטיותי".