כמה כתבים מחדשות 10 בילו וויקנד באילת על חשבון לשכת עורכי הדין? למה בוטלה הזמנתו של אבי בניהו לתכנית הבוקר? איזה אייטם הוא גם חשוב וגם מיותר לדעתו של אברי גלעד? מדוע העלים ynet כותרת על בנק הפועלים? ומה חדש אצל הקונספירטור? כל מה שלא קראתם השבוע בתקשורת
מיהו באמת האיש הכי עשיר בארץ? תלוי את מי שואלים: את מגזין "דה מרקר" עם דירוג 500 עשירי ישראל שיצא החודש, או את מגזין "דה מרקר" עם דירוג 500 העשירים שיצא בתקופה המקבילה אשתקד. התשובה: תלוי במצב הרוח של המערכת המדרגת את הרשימה.
ביום רביעי פרסם מגזין "דה מרקר" את רשימת 500 העשירים של ישראל. במקום הראשון הופיע איל התקשורת פטריק דרהי, שזכה לכותרת "המשקיע שכבש את הפסגה עם 16.5 מיליארד דולר". דרהי משקיע בישראל כבר שש שנים, וקיבל אזרחות ישראלית לפני ארבע שנים. למרות זאת, ועל אף שלדעת כולם היה האיש העשיר בישראל גם בשנה שעברה (כלומר כבש את הפסגה כבר מזמן), במגזין "דה מרקר" גרסת יוני 2014 לא שיבצו אותו כלל ברשימה (וזאת בניגוד ל"פורבס", למשל). "תמיד יש לנו התלבטות איך לסווג אנשים שגרים בחו"ל ויש להם עסקים בארץ", תירץ אז עורך מגזין "דה מרקר", איתן אבריאל, בתשובה לתהייה מדוע מקומו של דרהי (חי בשווויץ) נפקד מהרשימה, אבל חיים סבן (חי בארה"ב) דווקא כן שובץ בה.
הפרומו למגזין "דה מרקר" באתר "הארץ". פטריק? טוב שהצטרפת
בשנה שעברה ההתלבטות הסתיימה בהדרתו של דרהי, השנה היא הסתיימה בהכנסתו של דרהי. הוא שאמרנו: הכול בהתאם למצב הרוח (שיתכן ויש בו כדי ללמד על מידת הדייקנות שכדאי לייחס לרשימות מהסוג הזה). אפשרות נוספת היא שבשנה שעברה מישהו ממגזין "דה מרקר" נרדם בשמירה ושכח את דרהי.
עורך מגזין "דה מרקר", איתן אבריאל, מה נשתנה? "התקבלה אצלנו החלטה לפשט את התהליך: כל בעל תעודת זהות ישראלית מועמד לרשימה".
חיים רמון? אין בעיה. אהוד אולמרט? בכיף. גבי אשכנזי? למה לא. רק הפינה של אבי בניהו עדיין לא סגורה
איך הזמן טס כשמנחיתים הנחיות מוזרות: כמעט שנה חלפה מאז הורה מנכ"ל ערוץ 10, יוסי ורשבסקי, שלא לראיין שום אדם שנחקר במשטרה, הואשם בבית המשפט או הורשע בדין. ההנחיה ניתנה לאחר שדובר צה"ל לשעבר, אבי בניהו, שנחקר אז בפרשת הרפז, רואיין מספר פעמים בערוץ 10 במהלך מבצע "צוק איתן". מאז אותה הוראה ועד היום הספיק הערוץ, בין השאר, לארח את המורשע חיים רמון, לשוחח עם המורשע אריה דרעי, לראיין את המורשע אהוד אולמרט, לארח באולפן את המורשע הטרי יצחק רוכברגר, ואפילו ללוות שודד בנק חביב שישב בכלא לקראת הלידה המרגשת של אשתו. להבדיל מכל שורת המורשעים הנ"ל, רק לפני חודש, במלאות 15 שנים ליציאה מלבנון, ראיין אלון בן-דוד לתכניתו "שישי" את הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, שבדיוק כמו בניהו המשטרה המליצה להגיש גם נגדו כתב אישום.
אבי בניהו מתראיין ל"חמש עם". רגע, כבר אפשר לראיין חשודים שנחקרו במשטרה?
לאור מקבץ המרואיינים הללו נותר לתהות האם הסטטוס הלא ברור של בניהו בבית הוורד עדיין שריר וקיים, או שמא לאחר מבצע "צוק איתן" בוטלה הגזירה דה פקטו גם לגביו. ובכן, השורה התחתונה לא ממש ברורה. מצד אחד, ביום חמישי לפני שבועיים טלפן לבניהו אחד מתחקירני התכנית "שישי בבוקר" של ערוץ 10 והציע לו להתראיין למחרת בשני נושאים: חמש שנים להשתלטות השייטת על ספינת "מאווי מרמרה" ונאומה של מירי רגב בפתח פסטיבל ישראל. בניהו הסכים לבוא לאולפן, אך בשעת ערב מאוחרת נמסר לו כי הוחלט לבטל את הזמנתו לתכנית בשל הצורך "לדלל מרואיינים". כך נאלצו הצופים להסתפק בשני מרואיינים בלבד בכל אחד מהאייטמים הללו. מצד שני, לפני ארבעה חודשים בניהו שוחח עם רפי רשף בתכנית "חמש עם" על עימות העבר בין איציק מרדכי לבנימין נתניהו, וכעבור חודשיים פטפט עם סיון כהן בתכנית "הכול כלול" על תלאותיו בכביש שש. עם זאת, עד כה ערוץ 10 לא הודיע רשמית על ביטול ההנחיה המשונה (בלשון המעטה) מהקיץ שעבר.
ביום חמישי שעבר נשאל בניהו בתכניתם של ירון דקל ועמית סגל בגל"צ האם הוא כבר חזר לערוץ 10 או שמא עדיין מונעים ממנו להופיע שם. "אני מתראיין גם לערוץ 10, לדעתי גם היום איכשהו, קבעו איתי ראיון לשעה 15:00", השיב בניהו. "עדיין לא מאוחר לבטל", העיר עמית סגל, ובניהו הבהיר "לא סתם אני אומר את זה בקול רם, כי לדעתי מי שפנה אליי לא מכיר, אבל אני אף פעם לא התפרצתי לשום אולפן ולשום רשת. אני אף פעם לא הורשעתי בשום דבר ולא הואשמתי בשום דבר".
אבי בניהו מתראיין ל"הכול כלול". אז למה ביטלו את הזמנתו כמרואיין לתכנית הבוקר?
אבי בניהו, בסוף צילמו אותך לערוץ 10 או שגם הפעם ביטלו ברגע האחרון?
"כן, צילמו אותי".
לאיזו תכנית?
"לתכנית 'המקור', אבל אני לא יכול להגיד לך באיזה נושא".
מערוץ 10 נמסר בתגובה: "נשמח להבהיר אחת ולתמיד את הסוגיה: חדשות 10 מעולם לא הנחתה את עורכיה האם לראיין או לא לראיין חשודים או מורשעים בדין. במהלך מבצע 'צוק איתן' הונחו העורכים, לעת המלחמה, לשקול ולהתייעץ באשר לשימוש במרואיינים אלה. אין זו דרכה של חדשות 10 לקבל החלטות קטגוריות בהקשרים האלה – כל סיפור לגופו, כל מרואיין לגופו".
אהוד אולמרט ב"המקור". הורשע ובכל זאת מרואיין (1)אריה דרעי ב"המטה המרכזי". הורשע ובכל זאת מרואיין (2)חיים רמון ב"חמש עם". הורשע ובכל זאת מרואיין (3)יצחק רוכברגר ב"אורלי וגיא". הורשע ובכל זאת מרואיין (4)
גבי אשכנזי ב"שישי". נחקר כמו בניהו ובכל זאת מרואיין (5)
תעופה, מלונאות ותקשורת בעידן הטלוויזיה הרב ערוצית – היבטים דמוגרפיים באירוח עיתונאים
ואם כבר בית הוורד: כמדי שנה, גם בשבוע שעבר הוטסו לכנס לשכת עורכי הדין באילת עיתונאים רבים מכלי תקשורת לא מעטים. הדיל, כידוע, הולך ככה: הכתבים משתתפים בפאנל אחד או שניים, ובתמורה מקבלים על חשבון לשכת עורכי הדין טיסה לאילת פלוס אירוח מפנק במלון. השנה התארחו העיתונאים במלון המלך שלמה. מחדשות 10 התייצבו בכנס לא פחות משישה נציגים, ואלו הם: רביב דרוקר (שהיה יו"ר הפאנל "היום שאחרי – משמעות ההיפרדות של קק"ל ממנהל מקרקעי ישראל"); הפרשן לענייני משפט, ברוך קרא (ששימש יו"ר הפאנל "כשלים במשפט הפלילי – בין הרשעות יתר להרשעות שווא"); עורך המהדורה המרכזית, ישראל טוויטו (שהשתתף בפאנל "מי מפחד משלטון החוק? השחיתות הציבורית בישראל 2015"), הכתב לענייני משפט אביעד גליקמן והכתב לענייני פלילים מאור צור (שנטלו חלק בפאנל "היזון חוזר? יחסי שליטה בין תקשורת למשפט"); והכתב לענייני פלילים דורון הרמן (שהתארח גם בפאנל שבו נכחו גליקמן וצור וגם בפאנל "עבירות גשמיות בעולם וירטואלי – קשיים ראייתיים בעולם הסייבר").
תמר אלמוג לוי (במרכז) עם כתבי חדשות 10 דורון הרמן, מאור צור, אביעד גליקמן וברוך קרא. קורעים את אילת
מרשים? בהחלט. ואם מסך חדשות 10 נראה לצופיו מעט ריק בסוף השבוע שעבר יתכן שזו בדיוק הסיבה. ארבעה מבין ששת נציגי הערוץ בכנס לשכת עורכי הדין אפילו הצטלמו לתמונה משותפת יחד עם תמר אלמוג-לוי, הכתבת לענייני משפט של ערוץ 1. עם או בלי קשר, שישה ימים בלבד לפני תחילת כנס לשכת עורכי הדין שודרה בתכנית "שישי" כתבה על עו"ד איתן עמרם, פרקליט קטן קומה, שבה הבליח גם עו"ד אפי נוה, יו"ר ועד מחוז תל אביב ואחר האנשים החזקים בלשכת עורכי הדין. עמרם תומך בחום בנוה המתמודד לתפקיד יו"ר לשכת עורכי הדין בבחירות שיתקיימו בשבוע הבא. צירוף מקרים? לא מן הנמנע שייתכן שאולי.
מחדשות 10 נמסר בתגובה: "אין שום קשר, בשום דרך, בין הכתבה ב'שישי' לבין כנס עורכי הדין. כתבים ועורכים מחדשות 10 הוזמנו להשתתף בפאנלים בכנס, והלינה והטיסה למקום מומנו על ידי מארגני הכינוס".
חלית? נפצעת? נשמח שתבוא אלינו (אבל אם תלך למתחרים נגמד את הסיפור)
האם אפשר לחזר נמרצות אחר מרואיין בגלל סיפורו המעניין, אבל לאחר שהוא מעדיף להתראיין למתחרים להתייחס בסוג של ביטול לאותו סיפור ממש? בוודאי. תשאלו את אברי גלעד שלא מעט מחלוקות עזות בינו לבין עצמו כברסוקרוכאן.
ביום שלישי שעבר העלה שי משולם, חולה ALS, מחלת ניוון השרירים הקטלנית, סטטוס בדף הפייסבוק שלו שזכה ללא פחות מ-15,343 שיתופים. בפוסט תיאר משולם כיצד נכלל בין החולים שהשתתפו בטיפול ניסיוני של חברת "בריינסטורם". לדבריו, למרות שהטיפול שיפר את מצבו, ועל אף שנאמר לו כי במידה והחלק הראשון יעבור בהצלחה הוא יוכל להמשיך לשלב השני, הוחלט לבסוף שלא להעניק לו טיפול המשך.
זמן קצר לאחר פרסום הפוסט פנו למשולם תחקירני חדשות 10 ו"העולם הבוקר", תכנית הבוקר של "רשת", בבקשה לראיין אותו. משולם התלבט מעט, ולבסוף בחר להתראיין לעורכת הבריאות של חדשות 10, הילה אלרואי, שם שודרה הכתבה עליו ביום ראשון האחרון. ב"העולם הבוקר" לא ויתרו בקלות. "למרות שסגרתי עם חדשות 10, המשכתי לקבל מהם פניות", אומר משולם. "אמנם לא דיברתי עם אברי באופן אישי, אבל העורך שלו אמר לי שאברי מבקש מאוד שאני אתראיין כי חשוב לו לקדם את הנושא".
אברי גלעד. "נושא המחלה הזאת קרוב ללבי"
ביום חמישי שעבר פרסם "הארץ" ידיעה על משולם, בה נאמר כי פרקליטתו שלחה מכתב לחברת "בריינסטורם" והתריעה כי תפנה לערכאות. באותו בוקר, קצת אחרי השעה שש וחצי, סקרו אברי גלעד והילה קורח בתכניתם "העולם הבוקר" כמה מכותרות העיתונים, והגיעו גם לאייטם הזה. "ניסוי קליני שיפר מצב חולה ALS אך הוא לא מקבל טיפול המשך", הקריא גלעד את הכותרת ב"הארץ", והוסיף בהחלטיות כי "הוא מבחינתו היה רוצה טיפול המשך, אבל הוא לא יכול לקבל טיפול המשך. אין מצב שהוא יקבל טיפול המשך. זה ידוע מראש, זה ניסוי רפואי שכולל טיפול אחד. זה כל החוקים וגם בחוזה שלהם כתוב שזה טיפול אחד. אין אפשרות על פי חוק ועל פי המצב שבו נמצא המחקר המדעי לתת לו עוד טיפול. זה טיפול ראשון. בודקים טיפול ראשון". "אז למה זו כותרת?", תהתה קורח, וגלעד השיב: "כי קל לעשות סיבוב על... אתמול דיברתי עם האנשים בחברה שכואבים מאוד כמובן את מצבו ואומרים 'אנחנו בוכים איתו, אבל אנחנו לא יכולים'. אין טיפולי המשך. אף אחד לא מקבל טיפולי המשך".
כעבור שלושה ימים, בכתבה על משולם ששודרה בערוץ 10, התברר כי בניגוד לדבריו הנחרצים של גלעד הניסוי דווקא נמשך לעבר השלב השני והשלישי שלו, אך רק בארצות הברית. למשולם יש כתב הסכמה מדעת, שעליו חתם לפני השתתפותו בניסוי, ובו נאמר כי במקרה הצורך קיימת אפשרות כי ימשיך לקבל בישראל את הטיפול ללא תשלום גם לאחר הניסוי הרפואי למשך שלוש שנים. "אני לא יודע למה אברי דיבר בצורה פסקנית כזו", אומר משולם. "אני מאוד מעריך אותו. הוא אדם חכם, אינטליגנט, משדר אמינות וערכיות. הוא היה יכול לומר שזו הטענה של החברה, ולצטט גם את הצד שלי, אבל הוא בחר להציג את הדברים כאילו הוא פוסק בבית משפט".
אברי גלעד, אם קל לעשות סיבוב על סיפורים כמו זה של משולם, למה רצית שהוא יעשה סיבוב גם אצלכם בתכנית? יכול להיות שאילו הוא היה בוחר להתראיין ב"העולם הבוקר" העמדה שלך שמשולם לא יכול לקבל טיפול המשך הייתה קצת פחות נחרצת?
"נושא המחלה הזאת קרוב ללבי ואנחנו מקדמים אותו יותר מכל תכנית אחרת. בעקבות התייעצויות שערכתי על האייטם הזה עלה כי הנושא סבוך משפטית ואתית וטיפול תקשורתי בו אינו ראוי ומזיק. אני מצטער ששי משולם, שעם סבלו אני מזדהה ואת כאבו אני כואב, נפגע מהתנהלות המערכת מולו. הזמנו אותו לפני בירור יותר עמוק בעניין, וכשהבנו שלא נוכל לטפל באופן הוגן באייטם במסגרת התכנית ביטלנו. זה לא נעים, אבל אין לנו ברירה לפעמים".
היה אייטם, וראו איננו עוד
מי זוכר שאי שם בעבר הרחוק, כלומר לפני שבועיים בדיוק – עוד בטרם נולדו פרשיית אורן חזן, פרשת אורנג' ופרשונת נדב פרי – רדפה התקשורת כולה אחר כל פרט הנוגע לפרשת השחיתות בפיפ"א? באותו יום העלה ynet את הכותרת הבאה:
כותרת מספר 1 של ynet. הוחלפה
זמן קצר לאחר מכן שונתה הכותרת לנוסח הבא:
כותרת מספר 2 של ynet. נעלמה
בחלוף עוד זמן לא רב הוסרה הידיעה לחלוטין מ-ynet. מזל שגוגל זוכר הכול, ועוד יותר טוב שרותם שטרקמן, סגן עורך "דה מרקר", שם לב שהידיעה הוסרה מ-ynet וצייץ: "רק לומר שאני ממש לא חושב שהבנק מעורב במשהו בעייתי בפרשה הזו והוא רק צינור כמו עוד בנקים בעולם. מצד שני, בתקשורת הישראלית הוא בהחלט מעורב".
הידיעה לפיה חשבונות בבנק הפועלים שימשו להעברת כסף בפרשת פיפ"א לא פורסמה ב"ידיעות אחרונות", ב"כלכליסט" וב"גלובס". היא כן הופיעה גם ב"דה מרקר" המודפס וגם ב"ישראל היום" (ששווי המו"ל שלו, כ-37 מיליארד דולר, הוא פי חמישה מזה של בנק הפועלים ולכן שיתופי פעולה מסחריים עם הבנק פחות נחוצים לו, בניגוד ל"ידיעות אחרונות", ל-ynet, ל"מעריב", ל"גלובס", ל"וואלה!" ול-mako).
ב-ynet נמנעו מלהגיב.
ל"הארץ" חוקים משלו
עד כמה מטופש התיקון לחוק שאושר בכנסת לפני שלוש שנים וחצי, ושקבע כי ב-48 השעות הראשונות לחקירה אין לפרסם את שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום? עד מאוד. החוק הזה פוגע בזכות הציבור לדעת ותורם לגל שמועות, מבוססות יותר או פחות, ברשתות החברתיות. ועדיין, זהו החוק.
ביום שני, בעקבות עדותו של קצין המשטרה לשעבר ערן מלכה שחתם על הסכם עד מדינה, זומן הניצב הפורש ברונו שטיין לחקירת מח"ש בחשד לקבלת שוחד ולהפרת אמונים. כמעט כל כלי התקשורת שדיווחו על הפרשה מילאו אחר החוק, לא חשפו את שמו של שטיין וטשטשו את תמונתו, למעט עיתון אחד שבחר במודע להפר את החוק. כך נראו למחרת ארבע הכותרות בנושא שטיין בעמודים הראשונים של ארבעת העיתונים הגדולים:
"ידיעות אחרונות". מי הניצב? אנחנו מנועים מלפרסם
"ישראל היום". מי הניצב? אנחנו מנועים מלפרסם"מעריב". מי הניצב? אנחנו מנועים מלפרסם
"הארץ". מי הניצב? ברונו שטיין, ולעזאזל החוק
למחרת המשיך "הארץ" לפרסם את שמו של שטיין, וזאת בזמן שכל האתרים האחרים, שומרי החוק, נאלצו להסתפק בתואר "ניצב בדימוס". אתר "וואלה!" אמנם שיגר לסמארטפונים הודעת פוש עם שמו של שטיין, אבל בידיעה על חקירתו שמו לא פורסם.
עורך "הארץ", אלוף בן, למה "הארץ" היה כלי התקשורת היחיד שפרסם את שמו ותמונתו של ברונו שטיין, למרות התיקון לחוק?
"שאל את האחרים מדוע 'הארץ' היה היחיד".
מה מצב הפיפיות?
מוחות גדולים חושבים דומה? מוחות קצת פחות גדולים מקבלים השראה מהעיתון המתחרה? או שאולי מדובר בסתם צירוף מקרים?
הכותרת ב"ידיעות" (למעלה) וכעבור יומיים ב"הארץ". השראה מהמתחרים
בשישי האחרון הקדיש נחום ברנע חלק מטורו ב"מוסף לשבת" לניסיונות להחרים ולבודד את ישראל. הכותרת להפניה לטור בעמוד הראשון של "ידיעות" הייתה "חרם פיפיות" (למעלה). כעבור יומיים, בראשון האחרון, פרסם חמי שלו טור על תנועת החרם נגד ישראל. הכותרת בעמוד הראשון של "הארץ" – הפתעה הפתעה – הייתה גם היא "חרם פיפיות" (למטה).
דברים בשם אומרם: למה לכתוב שטויות חסרות שחר?
אני כבר לא עוסקת בביקורת תקשורת, אבל אתייחס רק למה שנוגע לי:
כותבת גילי איזיקוביץ הבוקר ב"הארץ" (על חוק הספרים וספרות הילדים):"כדי למקסם את רווחיהם, מדפיסות ההוצאות מהדורות נוספות של ספרים מהקטלוג הקיים שלהן, כך למשל צצו 'נוריקו סאן' ו'אלה קרי"".
למה לכתוב שטויות חסרות שחר?
שני הספרים יצאו במהדורה מחודשת, עם כריכות חדשות, פונט חדש, עריכה מתוקנת ואחרית דבר, בגלל הביקוש העכשווי בעקבות הסרט שלי "איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?". ברור שההוצאה מרוויחה מזה, אחרי שהשקיעה רבות במהדורות הללו.
(ובנוסף, פינת ההגהה: הוצאה זה נקבה, ולכן צ"ל "למקסם את רווחיהן").
עדכון: 13:31:
1. "גם לאלה קרי, ילידת שנות ה- 60" – לא, "אלה קרי הילדה מלפלנד" יצא לראשונה בעברית ב-1953.
2. "מה גרם להוצאת עם עובד למשל להדפיס שוב מהדורות חדשות לנוריקו סאן ולאלה קרי" – לא עם עובד. ספרית פועלים – הקיבוץ המאוחד בע"מ.
3. שמות הספרים:
"אלה קרי הילדה מלפלנד" (ולא אלה קרי).
ו"נוריקו-סאן הילדה מיפן" (ולא נוריקו-סאן).
עדכון, 21:35:
אני כל כך מיואשת. כל הביקורת על הכתבה הזו, כל התיקונים, לא מזיזים לאיש במערכת "הארץ". כלום. הכתבה הזו תישאר כמו שהיא לדיראון עולם באתר "הארץ" עם שלל אי האמיתות שלה, עם ההשערות הלא נכונות, עם הליקויים והטעויות והשגיאות. כמה טוב שפרשתי, כמה רחוקה התקשורת מייצוג המציאות.
(דבורית שרגל בדף הפייסבוק שלה, 7.6.2015)
גילי איזיקוביץ נמנעה מלהגיב. עורכת מוסף "גלריה", רוני בר, מסרה בתגובה: "לא התקבלה במערכת 'הארץ' פנייה בעניין".
הציטוט מול המציאות: אחת מעשר
הציטוט: "ישראל היא אחת מתשע מדינות שלהן לווייני חלל" (מתוך כותרת משנה לכתבה של אמיר בוחבוט, "וואלה! חדשות", 24.5.2015).
מ"וואלה!" נמסר בתגובה: "ישראל היא מעצמת חלל מכיוון שהיא מפתחת, מייצרת, משגרת, ומפעילה לוויינים. וזאת בשונה ממדינות אחרות המפעילות לוויינים. בגוף הכתבה יכול היה הגולש ללמוד מידע חיוני זה".
איפה הקרדיט: בסרט הזה כבר היינו
הפרסום: "הצגה בכיתה: חייל משלם למשת"פ והורג פלסטיני: תיעוד של טקס שקיימו תלמידי ב"ס יסודי במזרח ירושלים, הנמצא בפיקוח משרד החינוך, הגיעו לידי ynet. בטקס הוצג חייל חובש כיפה מגייס משת"פ ויורה בדם קר ב'מחבל'" (כותרת ראשית ב-ynet המפנה לסרטון המתעד את ההצגה, 1.6.2015).
הכותרת הראשית ב-ynet. מי העלה את הסרטון קודם?
המקור: עוד לפני ynet עלה הסרטון ב"ערביסט", דף פייסבוק צעיר, בן שבועיים וחצי, המנטר ועוקב אחר אירועים במזרח התיכון. זמן קצר אחר כך עלה הסרטון גם באתר הבלוגים Israellycool, עם קרדיט ל"ערביסט". מפעיל "ערביסט", אלי קרמינצ'וקר, לא נשאר חייב והעלה את פוסט התגובה: "סקופ בלעדי של 'ערביסט' עלה ל-ynet שישה ימים אחרי הפרסום וכמובן בלי קרדיט".
ב-ynet נמנעו מלהגיב.
כבר ניסיתם להציל את העין?
שלב ב' בקמפיין למען "העין השביעית" יצא לדרך. מומלץ בחום לתרום כאן כדי לסייע במאמצים להציל את האתר החשוב הזה.
פגיעה בקהילה
"ממש קזינו עולמי, על הרולטה זה אני", פיזמתי בהנאה צרופה את שירה החד פעמי של מיקי קם עד שהסלולר קטע את זיופיי. על הקו היה הקונספירטור.
"איך זה שלא כתבת מילה אחת על אורן?", הוא שאל בחשד.
"חזן, הורביץ, אורן חזן", קטע אותי הקונספירטור. "תגיד, איפה היית בשבוע האחרון? אני המום ממך ומיואש".
"המום ומיואש ממני?", שאלתי בעלבון קל.
"המום ממך ומיואש פלדש", השיב הקונספירטור. "איך קרה שהתעלמת מהיצירה המונומנטלית שיואש נאלץ להסיר מהתערוכה שעולה בסוף השבוע רק בגלל שהופעל עליו לחץ משפטי מהחלונות הגבוהים ביותר?".
"אבל איך זה קשור לטור לענייני תקשורת?", שאלתי בהיתממות קלה.
"זה קשור מאוד לתקשורת ברגע ש'הארץ' מפרסם על זה ידיעה וממהר לגנוז אותה בעקבות הפעלת לחץ פיזי בלתי מתון מאותם חלונות גבוהים ממש", התעצבן הקונספירטור. "אולי תרים טלפון לעמוס ותברר איתו למה צונזר האייטם?".
"אני משוכנע שלעמוס אין כל יד בדבר", אמרתי בנחישות.
"ואני משוכנע שיש לכם ב'קשת' חמאה על הראש ולכן אתם נמנעים מלעסוק בנושאים רגישים", הצהיר הקונספירטור. "למה שלא תספר איך בתכנית הבוקר של 'קשת', גם כשכבר מנסים לעזור לכבדי שמיעה, פוגעים אנושות בקהילה?".
"בקהילה הגאה?", השתוממתי ״דווקא בשבוע הגאווה?".
"מי דיבר על הקהילה הגאה?", רגז הקונספירטור, ״התכוונתי לקהילת הדיסלקטים. קבל חמש דוגמיות של כתוביות לכבדי שמיעה שהופיעו בתכנית הבוקר שלכם".
כתוב: "יתחיל". צריך להיות: "אתחיל"
כתוב: "מלמיליניאק". צריך להיות: "מליניאק"כתוב: "במין". צריך להיות: "מבין"כתוב: "יודעף". צריך להיות: "יודעת"
כתוב: "רציך". צריך להיות: "צריך"
"נו, הורביץ?", המשיך הקונספירטור. "מתי לדעתך תתקבל תלונה על המחדל הזה אצל נציב קבילות הציבור ברשות השנייה?".
"זה תלוי", אמרתי מהורהר.
"זה תלוי?", חיקה אותי הקונספירטור בלעג. "במה זה בדיוק תלוי, הורביץ?".
"תלוי בשאלה אם מדובר בצירוף מקרים או לא", אמרתי וניתקתי.
ואם כבר צירופי מקרים, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת" ובערוץ 10, וש-mako מתחרה באתר "וואלה!".
