תמכתם בחוק "ישראל היום"? לא נורא, בועז ביסמוט סולח לכם
איך הזמן טס כשמתעלמים: עד לא מזמן "ישראל היום" מצא דרך יצירתית להעניש את חברי הכנסת שהצביעו בעד הצעת החוק שנועדה לפגוע בעיתון. ההצעה המגונה ההיא, שכוונה נגד עצם קיומו של "ישראל היום" במתכונתו הנוכחית, עברה ב-12 בנובמבר 2014 בקריאה טרומית ברוב של 43 בעד מול 23 נגד והביאה להקדמת הבחירות. כיצד נענשו הח"כים הסוררים? קבלו תקציר מעודכן של הפרקים הקודמים:
ב"ישראל היום" מתפרסם זה שנים מדור שבועי של העיתונאי הוותיק גדעון אלון על הנעשה במסדרונות הכנסת. על פי רוב, האייטם המרכזי במדור הוא ראיון חיובי עד מפרגן עם אחד הח"כים על פועלו בגזרה כזו או אחרת. במשך שנתיים ושמונה חודשים, מאז ההצבעה על חוק "ישראל היום" ועד יולי 2017, פורסמו במדור של אלון 53 ראיונות עם ח"כים וח"כיות. 18 מהראיונות הללו (34%) התקיימו עם חברי כנסת שהתנגדו להצעת החוק ו/או נמנעו מלהצביע עליה; 34 מהראיונות (64.1%) נערכו עם ח"כים שהצטרפו לבית המחוקקים רק אחרי בחירות 2015 (ולכן לא נאלצו להתלבט האם ואיך להצביע על הצעת החוק הנפיצה); רק ראיון אחד (1.9%) נערך עם ח"כ שהצביע בעד הצעת החוק: הזוכה המאושר היה חבר הכנסת חמד עמאר (ישראל ביתנו), והריאיון איתו – הפתעה הפתעה – פורסם חודש ויום אחרי שהבוס שלו, אביגדור ליברמן, עשה שולם עם המנהיג של "ישראל היום", בנימין נתניהו.
ביולי האחרון יצאה הכנסת לפגרת הקיץ, וגם מדור הכנסת של גדעון אלון לקח לעצמו חופשונת קצרצרה בת שלושה חודשים תמימים. מאז החזרה מהפגרה, באוקטובר האחרון, ועד השבוע, מסתמן סוג של מהפך: עד כה פורסמו במדור 8 ראיונות עם ח"כים וח"כיות. 3 מהראיונות הללו (37.5%!) הוקדשו לחברות כנסת שתמכו בהצעת החוק שנועדה לפגוע ב"ישראל היום" – קארין אלהרר, יעל גרמן ומרב מיכאלי.
גדעון אלון, אם כבר ביסמוט הרשה לך לפרוץ את האמברגו – מה הסיכוי שבקרוב תפרסם ראיון מלטף עם איתן כבל, יוזם הצעת החוק?
"מאז מינויו של בועז ביסמוט לעורך ושל אריאל שמידברג לסגן העורך אני מקיים ראיונות למדור הכנסת שלי עם ח"כים מכל הסיעות, על פי שיקולים מקצועיים גרידא".
ב"ישראל היום" נמנעו מלהגיב.
אביעד גליקמן VS אלירן טל
האם עיתונאי יכול גם ליהנות מהדלפות וגם לצאת נגדן? לפני שלושה שבועות וחצי פירסם אלירן טל, הכתב המדיני של ערוץ 20, את הכותרת הבאה:
למחרת חטף טל עקיצה כפולה מנתי טוקר, כתב התקשורת של "דה מרקר", שפקפק בנכונות הסקופ. בחלוף עשרה ימים, כאשר ביטן בושש להתפטר, חטף טל גם מכתב "הארץ" בכנסת, חיים לוינסון. "זוכר פוש אחד, על כך שביטן מתפטר. אולי אתה אפילו מכיר את הכתב", צייץ לוינסון בסרקזם לטל, שמיהר להשיב: "מציע שתמתין ושתחדד את מקורותיך בכנסת". כעבור חמישה ימים נוספים, לאחר שביטן הודיע על פרישתו, חגג טל את ניצחונו.
אבל ימים ספורים לאחר שהכתב המדיני התגאה בפני לוינסון על מקורותיו הפרלמנטרים שהדליפו לו על התפטרות ביטן מראשות הקואליציה, הוא עצמו מיהר לתקוף את המקורות המשטרתיים שמדליפים על חקירות נתניהו. הנה דיאלוג שהתפתח בינו לבין הכתב לענייני משפט של חדשות עשר, אביעד גליקמן, מיד אחרי שאתר "וואלה!" פירסם את הכותרת הבאה (לא נגענו):
אלירן טל: "צודק המפכ"ל ולכן עליו לחקור מי מקציני המשטרה הבכירים מצוטט בכל יומיים בעניין חקירות נתניהו, כולל תגובת 'קצינים בכירים' שלשום על נאום רה"מ דקות אחרי שנתניהו ירד מהבמה בכפר המכבייה".
אביעד גליקמן: "עיתונאי שקורא לחקור הדלפות??? אתה רציני???".
אלירן טל: "אלה לא הדלפות יקירי, אלא ציטוטים שנשלחים ממקורות מידע רשמיים ובעלי אינטרס. אתה אמור לדעת את זה".
אביעד גליקמן: "אלירן מקווה שתחשוב טוב טוב על מה שכתבת. ואז תיזכר שאתה עיתונאי ולא דובר של נתניהו".
אלירן טל: אני לא דובר של אף אחד. אבל מציע לבדוק מי מהכתבים הפכו בחודשים האחרונים להיות דוברי המשטרה ולמה".
אביעד גליקמן: "זה מקורות. לא היו תגובות רשמיות. תגובות רשמיות זה רק דובר. ואתה צריך לדעת את זה. אחי, אתה לא דובר של נתניהו. אתה עיתונאי. מקווה שלא שכחת".
אלירן טל: "לא שוכח לרגע, ואם תעקוב אחרי דברים שאני כותב ואומר בשידור תבין שהדיווחים לא תלויים בדבר. לגופו של עניין – ובלי קשר לעובדת היותנו עיתונאים – אם המפכ"ל יוצא בקריאה כזאת מן הראוי שיעשה גם בדק בית. זה הכול".
למחרת פירסם טל פרשנות באתר ערוץ 20. "הייתי שמח אם מפכ"ל המשטרה יכריז שהוא בודק לעומק מי החפרפרות שמדליפות לעיתונאים פרטים עסיסיים מתוך החקירה של נתניהו, או של ביטן", כתב, מה שהוביל לחידוש העימות עם גליקמן:
אביעד גליקמן: "ושוב תסביר לי, אלירן, איך עיתונאי קורא למפכ"ל לחקור הדלפות".
אלירן טל: "תפסיק להסתכל על כל דבר מתוך העולם הצר של האינטרסים העיתונאיים שלך".
אביעד גליקמן: "תפסיק לדבר כמו דובר מטעם. עיתונאי שקורא לחקור הדלפות מחקירות הוא לא עיתונאי. וזה לא משנה אם הנחקר הוא מימין או משמאל".
אלירן טל: "עיתונאי שדואג לזכויות הנחקר, כל נחקר, יותר מאשר לעוד כותרת".
אביעד גליקמן: "בדיוק מה שאמרתי. לא עיתונות. עיתונאי צריך לשאוף לכל הדלפה מכל חקירה".
אלירן טל: "האינטרס הציבורי הוא לקבל הדלפות מחדרי החקירות בזמן שהנחקר יושב שם ואפילו לא יכול להגיב לדברים? זאת נשמת אפה של העיתונות?".
אביעד גליקמן: "וואלה אלירן אתה מפתיע אותי. הנחקר יכול להגיב אחרי על מה שהוא רוצה. וכן אלירן. עיתונאים חיים על הדלפות. כנראה שאתה ואני לא באותו מקצוע אם אתה סבור שצריך לחקור הדלפות".
אלירן טל: "כשהמשטרה לא רוצה שמידע מחקירה מסוימת יודלף היא יודעת היטב לעשות זאת. לא מאחל לאף עיתונאי להיות בחקירה ולגלות שחוקריו מדליפים מידע מתוך חדר חקירות. אבל היי, העיקר הכותרת הצהובה. לא כל הדלפה צריך לחקור כמובן. רק הדלפות מגמתיות מסוג זה".
אביעד גליקמן: "כלומר רק על הדלפות מחקירות נתניהו וביטן? אלירן, מתי נעלם העיתונאי והגיע הדובר מטעם?".
אלירן טל: "אתה יכול להמשיך לנסות להכות בי מתחת לחגורה במקום להתעמת לגופם של דברים".
אביעד גליקמן: "חלילה וחס. לא מנסה להכות מתחת לחגורה. אני באמת באמת באמת לא מבין איך עיתונאי קורא לחקור הדלפות. נשגב מבינתי".
אלירן טל: "תזמין אותי לקפה ואתן לך הסבר איך עיתונאי יכול גם לחשוב שהדלפות מתוך חדרי חקירות לא נחוצות באמת לדמוקרטיה (גם ככה אם מוגש כתב אישום כל החומר מתפרסם אבל אז הוא כבר מבוסס ומגובה) ואיך היית מגיב אם היו הדלפות כאלה מחקירה של קולגה, למשל".
אביעד גליקמן: "דבר ראשון קולגה הוא לא איש ציבור. דבר שני אם היה אינטרס ציבורי לפרסם את הדברים לא הייתה לי עם זה שום בעיה. אז למה לפרסם כתב אישום? בוא נחכה לראות מה יפסוק בית המשפט. ואז ערכאת הערעור. ובקשר לקפה בשמחה".
אלירן טל: "גם לאיש ציבור עומדת זכות החפות לפחות בשלבים הראשונים של החקירה. לא זוכר שהדליפו מחקירות בוז'י והעמותות, למשל".
אביעד גליקמן: "ומאולמרט אתה זוכר? ומדרעי? ומקצב? תרענן את הזיכרון. חקירות אולמרט היו פרושות בכל מקום. ומה זה קשור לחזקת החפות?".
אלירן טל: "לא זכור לי שבדוגמאות שהבאת היו הדלפות בסדר גודל כזה".
הציטוט מול המציאות (1): שיא ישראלי ישן
הציטוט: ברביעי שעבר חגגה המהדורה המרכזית של "החדשות" אירוע יוצא דופן. "עכשיו – לשיא ישראלי: אישה אחת, בת 42, ועוד 20 ילדים, כולם שלה", פתחה המגישה, קרן מרציאנו, לפני שעברה לכתב לענייני בריאות, יואב אבן, שהוסיף: "אלה הפרטים: אישה בת 42, חרדית, תושבת השכונה מאה שערים בירושלים. זו הלידה ה-19 שלה, אבל אחת הלידות בעבר הייתה של תאומים, ולכן עכשיו יש לה 20 ילדים. ככל הידוע זה שיא ישראלי חדש, וצריך להגיד אירוע נדיר גם ברמה העולמית. השיא הישראלי הקודם היה בשנת 2011 – יולדת שהפכה לאמא ל-19 ילדים. הפעם כאמור אנחנו מדברים על 20 ילדים ולכן זהו שיא ישראלי חדש".
המציאות: שיא ישראלי חדש? לא ממש. עוזית שניאורסון, תושבת כפר חב"ד, ילדה 21 ילדים ב-21 לידות (ללא לידת תאומים). כתב "חרדים 10", שלמה בן-חיים, דיווח בשבוע שעבר כי שבועיים לאחר הלידה ה-16 נפטר התינוק, ולכן מדובר במשפחה בת 20 אחים ואחיות, שמקורם ב-20 הריונות (אחד יותר מאשר היולדת שעליה דווח ב"החדשות").
יואב אבן, תרצה להגיב?
"ערכתי בדיקות מול משרד הבריאות מהן עלה כי לא ידוע להם על אישה עם לידות רבות יותר. לצד זאת הדגשנו כי מדובר בשיא ככל הידוע לנו. כך או כך זהו נתון מרשים ובעל עניין ציבורי ואנחנו שמחים שפרסמנו אותו. זכור הורביץ – ילדים זה שמחה".
הציטוט מול המציאות (2): חסר ברק
הציטוט: "ב-2014 החליטו נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק לרכוש צוללת שישית. כעבור שנה, בגלל אילוצי תקציב, החליט הרמטכ"ל גדי איזנקוט לדחות את הרכישה. זמן מה לאחר מכן התערב נתניהו והחזיר את ההחלטה המקורית" (יוסי מלמן, "מעריב", 22.12.2017).
המציאות: אהוד ברק חדל להיות שר ביטחון ב-18 במרץ 2013, כחודשיים לאחר הבחירות. מי שהחליף אותו בתפקיד הוא משה בוגי יעלון, שחוזר וטוען כי התנגד נחרצות לרכישה.
יוסי מלמן, תרצה להגיב?
"מודה ועוזב. טעיתי בתאריך של פרישת ברק מהממשלה. ברם אין עוררין שהוא ונתניהו קיבלו את ההחלטה על הצוללת השישית. ברק עצמו מודה בכך".
לא לפרסום
לפני שבועיים וחצי נמצאו גופות של גבר וילדה באוסטין בירת טקסס. חקירת המשטרה העלתה כי מדובר בישראלי בן 42 שרצח את בתו בת התשע והתאבד בעקבות מאבקי משמורת מול אשתו. תחילה פורסם שמה של הנרצחת, אך בעקבות פניית המשפחה החליט בית המשפט בישראל לאסור לפרסם את שמם ותמונותיהם של הילדה והאב.
צו איסור הפרסום של בית המשפט יצא בחמישי לפני שבועיים, בשעות הצהריים, שלושה ימים אחרי הרצח. במהדורה המרכזית של חדשות עשר הקפיד גיל תמרי לקיים אותו כלשונו, ולא חשף את פרטי המעורבים (רק למחרת, בכתבה נרחבת שעשה ל"שישי", זלג בטעות שם הילדה שלא טושטש ממסמך שהופיע על המסך). במהדורה המרכזית של "החדשות", לעומת זאת, הצו הופר באותו יום חמישי. בכתבתו של אסף יחזקאלי שודרו שמותיהם המלאים של האב, של האם ושל הבת. תמונתה של הילדה שנרצחה הופיעה על המסך מספר פעמים, במשך שניות ארוכות. זמן קצר לאחר מכן דאגו בחברת החדשות להסיר את הכתבה מאתר האינטרנט.
מחברת החדשות נמסר בתגובה: "אנחנו מקפידים לקיים את החוק וצווי איסור פרסום".
איפה הקרדיט (1): חשיפה אחרי המתחרים
הפרסום: ביום חמישי פירסם "ידיעות" את הכותרת הבאה, בצמוד ללוגו הענק "חשיפה":
המקור: גילי כהן, הכתבת המדינית של ערוץ כאן 11, פרסמה את הידיעה ערב קודם:
מ"ידיעות אחרונות" נמסר בתגובה:" מתנצלים בפני גילי. היא חלק מהמשפחה".
איפה הקרדיט (2): פרסום כמעט ראשון
הפרסום: ביום רביעי פרסמה חברת החדשות את האייטם הבא, שנפתח במילים "פרסום ראשון":
המקור: האפשרות כי גל"צ תעבור למתחם הלני המלכה בירושלים, שבו שכנו אולפני קול ישראל, פורסמה כבר לפני חודש ושבוע על ידי נתי טוקר, כתב התקשורת של "דה מרקר".
ירון אברהם, תרצה להגיב?
"ההבדל בין שני האייטמים ברור: כפי שכתבתי לנתי בטוויטר, בעוד שבכתבה המצוינת שלו דובר על 'אפשרות שנבחנת' מבין כמה אפשרויות, אצלנו פורסם לראשונה על החלטה שהתקבלה. הכותרת מנוסחת עם סימן שאלה בסופה, כיוון שהחוזה להעברת גלי צה"ל למקום לא נחתם סופית, ולכן אחראי לעשות כך מבחינה עיתונאית".
איש תקשורת בכיר? לא ממש
באוגוסט האחרון זומן איש תקשורת, שאסור לחשוף את שמו, לשימוע לפני הגשת כתב אישום, בעקבות חשד שפגע מינית בקטינה בת 14. למרות שמדובר בעיתונאי לא מאוד מוכר, שאם היינו מרכיבים את רשימת 300 הבכירים בתקשורת ו/או 100 העורכים המשפיעים בישראל הוא לא היה נכלל באף אחת מהן, בחר אתר הבית mako לפרסם את הכותרת המקליקה הבאה:
ב"וואלה! ברנז'ה" זיהו את ההזדמנות לעקיצה מתבקשת והעלו עד מהרה את הציוץ הבא:
השבוע הוגש כתב אישום נגד אותו עיתונאי. למרות הביקורת המוצדקת על mako, בחרו הפעם גם ב"וואלה! ברנז'ה" לכנות את הנאשם "בכיר בתקשורת":
עורך "וואלה! ברנז'ה", דוד ורטהיים, תרצה להגיב?
"מבלי להפחית, נאמר זאת כך: כבר היו לנו ציוצים מדויקים יותר, ומצחיקים יותר".
גילתה שבעלה בוגד בה במטוס? אנחנו פרסמנו שישה ימים אחרי המתחרים (פלוס תמונה לא ממש קשורה)
נעבור לסוגה עילית מבית mako. ברביעי לפני שבועיים פרסמה מערכת ערוץ הגברים של אתר הבית את האייטם המקליק הבא:
לאייטם, עיניכם הרואות, צורפה תמונת אילוסטרציה של אישה עוגבת על גבר במטוס. מה חבל שבדיווח נאמר במפורש כי האישה גילתה על הבגידה מחיטוט באייפון של בן הזוג שלה, ולא מפני שתפסה אותו על חם כשהוא בוגד בה בין שמים וארץ. תמונת האילוסטרציה של "ישראל היום", למשל, הייתה נאמנה הרבה יותר לתוכן הדיווח:
ואם זה לא מספיק: הידיעה ב-mako פורסמה באיחור אופנתי, שישה ימים אחרי "ישראל היום", חמישה ימים אחרי "מעריב" וארבעה ימים אחרי ynet. לא נורא, העיקר שהפיתיון לגולשים עבד והאייטם והתמונה עשו את שלהם והניבו לא פחות מ-71,040 כניסות (נכון לרביעי האחרון).
אורי רוזן, העורך הראשי של mako, למה אני לא מופתע?
"נו, וכמה ימים אחרי אתה עושה את הסיבוב התקשורתי שלך על האישה המסכנה הזו?".
מחמאה ממך זה ממש קומפלימנט
על כביש החוף, רוח בשיער שוטפת ת'נוף, חבר'ה מאחורה מדברים בלי סוף. מזל שהטלפון צלצל. על הקו היה הקונספירטור.
"כל הכבוד, הורביץ", הוא אמר בהתפעלות. "אני ממש גאה בך".
"הפתעת והדאגת", עניתי. "איפה הקאץ'?".
"אין שום קאץ', הורביץ", המשיך הקונספירטור. "הגיע הזמן להוקיר לך תודה על עמלך הטלוויזיוני".
"מה כבר עשיתי?", שאלתי בחשש קל.
"הכל בסדר", הרגיע הקונספירטור. "למה אתה לחוץ? כל כך קשה לך לקבל פעם בדור מחמאה עקיפה, קטנה ונדירה? ועוד מאריאנה?".
"מאריאנה?", פערתי עיניים.
"היא ולא שרף", הכריז הקונספירטור. "סחתיין על הפרגון, הורביץ. הנה, אפילו דאגתי לסמן במרקר את המשפט המשמח שאריאנה פרסמה ברביעי האחרון ב'מזפזפת', הבלוג שלה באתר 'הארץ'. תקרא בעצמך:".
"נו, ראית?", וידא הקונספירטור.
"בהחלט, ותרשה לי לתקן", כחכחתי בגרוני. "ראשית, אריאנה בכלל לא פרגנה לי, אלא למרב ומרב, ובצדק גמור. אני רק ערכתי את התכנית הצנועה והמוצלחת ששתיהן הגישו. שנית, תודה על המחמאות, אבל התכנית של מרב ומרב ירדה מהאוויר כבר ב-7 בדצמבר, 20 ימים תמימים לפני הטור של אריאנה".
"מה אתה סח", נדהם הקונספירטור. "אם התכנית שלכם הייתה גם צנועה וגם מוצלחת, למה בעצם הורידו אותה מהרגע להרגע?".
"אני מניח שהתכנית ירדה בגלל הרייטינג הנמוך", גמגמתי בצער. "למרות שמישהו שהתאמץ לנחם אותי העלה את הסברה שאולי מדובר בצירוף מקרים".
"רגע רגע", הגיב הקונספירטור. "אתה רוצה להגיד לי שאריאנה, למרות שהיא מזפזפת מדופלמת, לא שמה לב שהתכנית של מרב ומרב כבר לא קיימת?".
"אין לי מושג", עניתי.
"זה לא חדש", סנט הקונספירטור. "כבר חמש שנים, שלושה חודשים ו-8 ימים שאין לך מושג. עד כדי כך אין לך מושג, שפרויקטים שאתה מעורב בהם נמוגים בלי שאנשים אפילו שמים לב. לך תדע, אולי זה יקרה גם לטור. לא עדיף שתיקח חופשה כדי להקדים תרופה למכה?".
"אני מנוע מלהתייחס לחופשות בפיתוח", אמרתי וניתקתי.
ואם כבר ניתוק, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת", בערוץ 10 ובערוץ 20, ש-mako מתחרה באתר "וואלה!" ושהח"מ משלים הכנסה ברצועת הבוקר של "קשת".
לטור משבוע שעבר: מה אתם לא יודעים על האקסית של מאיר שלו?
כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il
mako תרבות בפייסבוק