היי, זאת בטח נשמעת בעיה מטומטמת, אבל זה נושא שמטריד אותי מאוד: יש לי חברה יחסית טובה, אנחנו מכירות כבר הרבה שנים. אנחנו חברות גם בפייסבוק ובאינסטגרם. תמיד כשהיא מעלה תמונה או סטטוס (לרוב מדובר בתמונות) אני נותנת לה לייק לב. כשאני מעלה תמונה, היא נותנת לייק רגיל, אם בכלל, ובכללי לא מפרגנת ברשתות כמו שאני מפרגנת לה. וזה רק לי - לאחרים היא עושה הרבה לבבות, לעתים אם יש רצף תגובות של כמה חברות, היא תיתן לב לשתי חברות אחרות ולתגובה שלי רק לייק רגיל או התעלמות. היא שונאת אותי?
אמל"ק: כן, בדם.
ועכשיו בהרחבה. קודם כל מדובר בשאלה יפה ולא מטומטמת כלל. ממש כמו שפרשת מסיר עוקב של אופירה ואייל לא הייתה מטומטמת בכלל. חלק גדול מהאינטרקציות החברתיות שלנו מתקיים ברשת והתנהגויות חברתיות מיתרגמות להתנהגויות רשת, לזלזל בהן רק כי הן קורות במרחב הווירטואלי זה מטופש. להיפך, דווקא בגלל שהתנהגויות רשת עדיין לא זכו לסט חוקים חברתיים ברורים, הן חופשיות יותר ומודעות פחות, ולכן אפשר ללמוד מהן הרבה יותר על רגשותיהם של אנשים, כלפינו ובכלל. וממש כמו שאופירה הייתה צריכה הסרת עוקב כדי להבין שהיחסים בינה לבין אייל גולן מאוד לא סימטריים, סביר להניח שגם את צריכה את התנהגויות רשת כדי להבין את מה שהחברה שלך מסתירה ממך בחיים האמיתיים - היא שונאת אותך. טוב, אולי שנאה זאת מילה גדולה, אבל יכול להיות שהיא כועסת עלייך בגלל משהו, או שאת סתם החברה הפחות מועדפת עליה מסיבות אלו או אחרות.
מה שהחברה שלך עושה זה פאסיב אגרסיב בצורתו הבסיסית ביותר. פאסיב אגרסיב: כל האופנים הלא ישירים שבהם אנחנו מבטאים כעס או חוסר שביעות רצון. נוהגים לדבר הרבה על האלימות ברשת, ריבים, שיימינג ולינצ'טרנטים, אבל האמת שדווקא הפאסיב אגרסיב, יותר מהכעס הגלוי, נוכח ומשגשג בה. תחשבי על כל הפוסטים העמומים שאת קוראת, עקיצות קטנות ללא נמען, תמונות שאת מעלה לסטוריז רק כי בא לך שאקס/מכר שנוא יראה, כל דבר שמחליף שיחה אמיתית שרצית לנהל עם מישהו. הכל זה פאסיב אגרסיב, וזה כולל גם את כלכלת הלייקים שלנו.
כלכלת לייקים היא מערכת השיקולים שסובבת כל לייק שאנחנו עושים ברשתות החברתיות. הרי לייקים לא קשורים רק לפוסטים שאהבנו, אלא למלא דברים אחרים. יש לייקים של פוליטיקה, לייקים מתוך מחויבות משפחתית, לייקים שהם בכלל השקעה במישהו שאתם רוצים ממנו משהו, לייק למישהו בגלל שהוא נתן לכם לייק, לייק חנופה ועוד ועוד. תוסיפו לזה גם את הרגשונים ואת הדילמה של איזה לייק לתת - צוחק, בוכה או אוהב, ובכלל הסתבכתם.
זה נשמע לכם מופרע? זה לא מופרע יותר מכללי הנימוס הרשמיים והלא רשמיים שאנחנו כפופים להם בעולם. אבל, בהערת אגב, התנהלות רשת היא דבר די סבוך שבגרסתו הרעילה עלול לחבל לנו בביטחון ובתחושת הערך העצמי. דיטוקס רשתות אחת לתקופה מומלץ ומבורך, ולו בגלל שהוא משיב פרופורציות נאותות לחיים, הסתכלות סבירה על מערכים חברתיים וכבוד לזמן שלכם.
אבל נחזור לבעיה שעל הפרק: כלכלת הלייקים מעודדת פאסיב אגרסיב. אם תשומת לב ברשת הפכה לכלי שבעזרתו אנחנו מודדים את ערכנו בעולם, מניעת לייקים היא דרך שקטה שבעזרתה אנחנו "מענישים" חברים. דרך פחדנית, כי תמיד נוכל לטעון שלא ראינו את הפוסט או שהיינו בטוחים שעשינו לייק, אם הם בכלל יתגברו על הפדיחה וישאלו - דבר חסר פאסון שממצב אותם כאנשים חשבונאים שסופרים לייקים. שזה, כמובן, כולנו, אבל מי רוצה להודות בזה.
ואת, שואלת יקרה, קורבן לפאסיב אגרסיב דרך לייקים. אין לי מושג למה, את יכולה לנסות לחשוב עם עצמך או אפילו יותר טוב, לנקוט במנטרל הפאסיב אגרסיב הידוע - כנות, ופשוט לשאול את החברה. על קפה או בוואטסאפ או טלפונית, אם היא כועסת על משהו, אם באת רע איכשהו, להגיד לה שאת אוהבת אותה - אם זה נכון - ושאם יש משהו לא פתור ביניכן את ממש תשמחי לסגור אותו.
יכול להיות שפתאום תגלי שיש איזו אי הבנה ביניכן שלא היה לך מושג לגביה ותוכלו לדבר עליה, או שהיא תתפוצץ ותגיד שהיא שונאת אותך ולא רוצה להיות חברה שלך יותר, וגם זה סוג של פתרון. אבל רוב הסיכויים שהיא תגיד שהכל בסדר, ומה פתאום, והיא סתם לא ראתה את הפוסטים שלך, ואיזה מצחיקה את, מה, את סופרת לייקים? איזה פיגור, מי מתייחס לזה בכלל. תדעי שהיא משקרת. ההוכחה תגיע בפוסטים הבאים שתעלי - את תקבלי ממנה לב על כל אחד ואחד מהם.