"ההסתה בשמאל הקיצוני חצתה קווים אדומים", כתב בנימין נתניהו בדף הפייסבוק שלו ב-6 במאי. "מדובר באיומים ממשיים על חייו של בני", הסביר ראש הממשלה את החלטתו להגיש למשטרה תלונה על הסתה לאלימות נגד חיים שדמי, עיתונאי ופעיל שמאל.
לפוסט של נתניהו צורף סרטון שצולם יומיים קודם לכן בהפגנה מול מעון ראש הממשלה, שם פנה שדמי החמוש במגפון אל יאיר נתניהו: "אנחנו יודעים למה אתה צריך מאבטחים. יום אחד תהיה בלי מאבטחים, אין לדעת". אל התלונה במשטרה צורפו שני סרטונים נוספים, שניהם מקיץ 2019. באחד מהם משמיעים המפגינים גרסה משלהם לעשר מכות מצרים בניגון המוכר מליל הסדר; במקום "דבר, שחין, ברד" הם אומרים "ביטן, אמסלם, צוללות", ושדמי מסיים עם יאיר נתניהו על תקן "מכת בכורות". בסרטון השני פונה שדמי למצלמה: "אהוד ברק, אנחנו תומכים בך, עשית את זה מדהים (הכוונה לסרטון 'אתגר הבקבוק' של ברק – י.פ). עכשיו תעשה את אותו הדבר בצורת בקבוק תבערה אל תוך בלפור. לך לא יעשו שום דבר, תאמין לי. תבוא אליו בלילה לבוש בשמלה של אישה, שרה המטורפת תיבהל כל כך שיגמר הסיפור, היא תחשוב שבאה רוח רפאים".
"יאיר מטנף עלינו חודשים. אומר שאנחנו ממומנים מקרנות, מאהוד ברק, ממי לא. לכל זה הוא תמיד מכניס את המילה 'נאצים'. הבלגנו, כי מי הוא, אבל בחצי השנה האחרונה יש הסלמה באלימות מצד המשטרה והימין"
חיים שדמי, "יום אחד תהיה בלי מאבטחים", בקבוק תבערה על מעון ראש הממשלה – זה נשמע כמו איומים. דווקא במחנה שלך אמורים להכיר את הבעייתיות של רטוריקה אלימה מול ראש ממשלה.
"הסרטונים ערוכים וחתוכים. במקור הם פורסמו ברשת בשלמותם, ואם מישהו שיצפה בגרסאות הלא-ערוכות יחשוב שיש בהם איום או הסתה לאלימות, הוא אדם שפל או שהוא חסר בינה. שנית, מי שרוצה לפגוע בראש הממשלה לא עומד מול תחנת המשטרה או מול ביתו וצועק את זה. שלישית, אם מישהו חושב שאמירה כזאת היא עבירה, אז מחר צריך להעמיס על משאיות אנשי ימין רבים, כולל מובילי דעת קהל ואנשים פוליטיים, ולהביא אותם למשפט".
למה דיברת על המאבטחים של יאיר נתניהו?
"יאיר מטנף עלינו (המפגינים – י.פ) במשך חודשים. הוא מוציא דיבתנו רעה, אומר שאנחנו ממומנים מחו"ל, מקרנות, מג'ורג' סורוס, מאהוד ברק, ממי לא. לכל זה הוא תמיד מכניס את המילה 'נאצים'. הבלגנו, כי מי הוא, אבל בחצי השנה האחרונה יש הסלמה באלימות מצד המשטרה והימין, והרגשנו על בשרנו את ההסתה שיוצאת מהבית בבלפור כלפינו. ראינו שיש אנשים שקונים את השטות הזאת ומאמינים לו, ואולי זה היה הקש ששבר את גב הגמל".
איך זה קשור למאבטחים?
"אחרי אחד הציוצים של יאיר נגדנו שלחנו אליו מכתב מעורך דין. נאמר שם שעליו למחוק את הציוץ תוך שבוע, להתנצל ולשלם פיצוי של 10,000 שקלים, ואם לא – תהיה תביעה. על פי חוק צריך אישור שהוא קיבל את המכתב ביד, אז אחד הפעילים המרכזיים שלנו, ישי הדס, נסע לבלפור להגיש לו את זה. אבל יש מאבטחים, והם סירבו לקחת את המעטפה. מתוך הבית אמרו לישי שיגיש את זה במשרד ראש הממשלה, וכשהוא נסע לשם אמרו לו 'מה פתאום, מה זה קשור אלינו'. אז ישי חזר לבלפור, ומשם שלחו אותו למשרד ראש הממשלה בקריה בתל אביב, אבל כשהוא הגיע החזירו אותו לבלפור. אז הוא זרק שם את המכתב והלך. המשמעות של הדברים שאמרתי היא שיאיר נתניהו מסתתר מאחורי המאבטחים כדי לא לקבל כתב תביעה, אבל אין מאבטחים כשאתה על דוכן העדים, עם שופטת ושבועה והוכחות. ההפגנה הייתה ארבעה ימים לפני הדדליין שניתן ליאיר לפני הגשת תביעה. מה שנחתך מהסרטון הוא דברים של ישי על התביעה שאחריהם לקחתי את המגפון".
אתה מתחרט על זה?
"ממש לא. הייתי מוסיף את המילים 'ניפגש בבית משפט', אבל לא מעבר לזה".
ובקבוק התבערה?
"זוכרת שאהוד ברק צילם את עצמו פותח בקבוק סודה במכת קראטה? אז בסרטון המלא אני שם בקבוק על הכביש ואומר 'שימו לב איך עושים את זה נכון', דופק בעיטה כמו שדופקים בכדורגל והוא מתנפץ. ואז אני אומר שככה צריך לעשות את זה נכון וששרה תשתגע מהלכלוך. זאת בדיחה".
אתה מבין למה אזכור של בקבוק תבערה בהקשר של מעון ראש הממשלה מעורר אי נוחות?
"כמה מעשי אלימות עשו המוחים, ואני בפרט, נגד מוסדות השלטון? אפס. הופעלה עלינו אלימות, זה כן, כולל מצד האזרחים. מפגינים שלנו עברו תקיפה במקלות, אבנים ואיומים בדוקרנים. לעומת זאת בצד השני יש מחתרות יהודיות, יגאל עמיר, ברוך גולדשטיין, ג'ק טייטל, עמי פופר. אנחנו מעולם לא פגענו פיזית באף אחד. אם למוחים הייתה תפיסת עולם דומה לזו של הימין, מזמן מישהו היה מנסה לעשות משהו".
אנחנו במלחמת העצמאות האמיתית של המדינה הזאת
התלונה נגד שדמי הייתה אחת מתוך שלוש שהגיש בנימין נתניהו בטענה להסתה נגדו – וזאת במרוצת חודש אחד בלבד. בעקבות אחת התלונות נעצר ב-17 במאי גבר בן 39 מתל אביב שקרא ברשתות החברתיות "להוציא את נתניהו מבלפור בכל מחיר" וכינה אותו "אויב ישראל ו"צורר"; בעקבות תלונה נוספת של נתניהו עצרה יחידת הסייבר של המשטרה חייל בשירות סדיר שקרא ברשת "להוריד את ביבי".
עם ובלי קשר להתבטאויות הללו, בסוף מאי פורסם במוסף "הארץ" תחקיר על אקדמאים ואקטיביסטים מצד שמאל של המפה הפוליטית שעזבו בשנים האחרונות את הארץ. בתחילת יוני, בהפגנה נגד תכנית הסיפוח של ממשלת נתניהו-גנץ בכיכר רבין בתל אביב, המשטרה פיזרה בכוח מפגינים ששיתקו את התנועה ועצרה חמישה פעילי שמאל. במקרה או שלא במקרה, אחד מהם היה חיים שדמי.
"הבעיה היא לא בעוזבים אלא באלה שנשארים ולא עושים כלום, כל המקוננים על המדינה שגנבו להם. הצד החילוני-דמוקרטי קל מדי להישבר בטרם השיב מאבק"
ייתכן שאין קשר ישיר בין האירועים והתהליכים הללו, וייתכן שמשהו השתנה במחנה השמאל. אולי זה תסכול מצטבר על שנים של היעדרות מעמדת השפעה פוליטית, אולי תגובה לדחיקה השיטתית של השקפת עולמם אל מחוץ לקונצנזוס הישראלי. עם זאת, קשה לבטל את הטענות של חיים שדמי על ההסלמה מימין. רק ביום שלישי האחרון, במהלך הפגנת ימין נגד בג"ץ, חילצה המשטרה את העיתונאי אמנון אברמוביץ' מידי המון שהקיף וגידף אותו במילים "גיס חמישי", "בוגד" ו"שרוף מסריח". במהלך ההפגנה אמרה המנחה אורלי לב, מי שנחקרה בחודש שעבר ביחידת להב 433 בחשד ששלחה הודעות איום למנדלבליט: "כל הביביסטים פה רוצים את הצדק ואת האהבה שלקחו מאיתנו... אנחנו פה בגלל ההורים שלנו שקיפחו אותם. אנחנו לא בימי מפא"י".
כשהורכבה הקואליציה הראשונה בישראל, בן גוריון אמר "בלי חרות ומק"י". הימין היה מודר במשך שנים. אולי ההדרה של השמאל היום היא תגובת נגד לשנים ההן? אולי זה כמו אצל ילדים, "לצאת פיטים"?
"גם אם זה נכון, 29 שנים היה שלטון מפא"י ומאז עברו למעלה מ-40 שנה, אז לא נראה לי שיש פה עוד בסיס להשוואה. מה גם שממשלת מפא"י התמודדה עם אתגרים קצת יותר דרמטיים מאשר ממשלות הליכוד לדורותיהם - להקים מדינה, לקלוט הגירה, לייצר תשתית למדינה. לגבי האמירה של בן גוריון, הוא עצמו היה גונב המדינה. הוא אחראי להנחת היסודות של הרס הדמוקרטיה. הוא בגד ברעיון המקורי של הרצל, להקים מדינה חילונית ודמוקרטית שבה האוניברסיטה ולא בית הכנסת היא המרכז הרוחני. כור ההיתוך והדתיים - השילוב של השניים הוא קטלני. הבגידה של בני גנץ במצביעים היא רק השנייה בחומרתה בתולדות המדינה".
אחרי המהלך של גנץ וההצטרפות של עמיר פרץ ואיציק שמולי לממשלה, השמאל נשאר בלי הנהגה, בלי בית, בלי אחיזה במוסדות השלטון. הוא מיואש, אז הוא משתולל בכיכר רבין או עוזב את הארץ.
"הבעיה היא לא בעוזבים אלא באלה שנשארים ולא עושים כלום, כל המקוננים על המדינה שגנבו להם. זה לא ייאוש אלא אין אונות. בהכללה, הצד החילוני-דמוקרטי קל מדי להישבר בטרם השיב מאבק. אנחנו במלחמת העצמאות האמיתית של המדינה הזאת, על אופייה. השמאל, לא משנה איפה בעולם, תמיד יגיב וזה תמיד ייקח לו זמן, כי דרכו אינה דרך המלחמה. זאת דרכו של הימין. אבל אם השמאל יידרש לזה - הוא יעשה".
זו שוב טרמינולוגיה אלימה. אתה לא רואה פה בעיה, בוודאי לאחר שנחקרת במשטרה על הסתה לאלימות?
"אני לא מבין מה ההתרגשות הגדולה. מעולם לא קראתי לפגוע באיש, תמיד הדגשתי ואמרתי ששערה משערות ראשם של בני משפחת נתניהו לא תיפגע. נחישות ללא אלימות היא הנשק שלנו. לביבי ויאיר יש פרנויות, כי הם עצמם מסיתים לרצח ולאלימות וחושבים שכולם כמוהם.
האם המסית הגדול ביותר בתולדות ישראל לא משליך מעצמו כשהוא מייחס לי כוונות אלימות? הרי בכירים במערכת המשפטית מסתובבים היום מאובטחים. נתניהו שוב מוליך את אסטרטגיית ההסתה המוכרת שלו, ואני אנצל את הבמה כדי להבהיר לו - פגיעה ולו הקלה ביותר במי מהמוחים, לרבות בי, רק תגביר את המחאה נגדו. הציבור לא יסבול עוד קורבנות בנפש. האיש תחת שלושת כתבי האישום יהיה זה שיישא בתוצאות".
אתה לא מאמין שנתניהו רוצה לראות שפיכות דמים.
"הדבר היחיד שביבי מעדיף להימנע ממנו הוא פגיעה באזרחים בנשק חם, אבל אם לא תהיה ברירה, גם זה יקרה. יימצא השוטר שטעה ופלט או השוטר שהטיח אדם חזק מדי בארץ והראש פגש באספלט. הוא מכין ומכשיר את הקרקע למציאות הזאת. בקונטקסט הזה צריך לראות את התלונות נגדי".
לא להיות צאן לטבח, לא להיות נרות בכיכר
שדמי (45), דור חמישי בארץ, נולד בבני ברק. סבו וסבתו מצד אמו, הוא מספר, השתקעו בעיר בשנות ה-30 של המאה הקודמת לאחר שהתנייעו ברחבי הארץ על סוס לבן (הוא) וחמור (היא). "סבא שלי, מיכאל שיפמן, היה מחנך. הוא וסבתא נעו בין הישובים וסבא הקים בתי ספר. הוא לימד תלמוד, דרמה וחקלאות. זה איש שהיה עם כיפה שחורה וזקן עבות עד יומו האחרון, אבל חינך את ילדיו לעצמאות, חשיבה וסובלנות. לא במקרה, כמעט כולם נטשו את הדת". הוא עצמו קרוי על שם סבו מצד אביו, חיים שדמי הראשון, שליח הסוכנות היהודית. "הוא היה איש יקר, אידיוט שימושי שנשבה בשירות המנגנון. אני משתדל להיות התיקון שלו. מה שכן, אנחנו דומים באופי בדברים החשובים".
שדמי היה קרוב מאוד לדודתו מצד אמו, המשוררת ש. שפרה, שהייתה נשואה ללוחם הלח"יולימים מנכ"ל משרד ראש הממשלה בימי מנחם בגין ויצחק שמיר, מתתיהו שמואלביץ'. "כשהייתי ילד הייתי מבקר אותו במשרד. פגשתי שם את בגין, ולמרות שאידיאולוגית אני רחוק ממנו, היו לו עיניים טובות. בפעם האחרונה שפגשתי אותו הייתי בן תשע והוא כבר היה עם מקל וחולה מאוד, ועדיין הייתה בו נדיבות וחום. הוא ליטף לי את הראש, התעניין בי. גם עם יחיאל קדישאי (האדם הקרוב ביותר לבגין ומי שנחשב ליד ימינו - י.פ) שמרתי על קשר חם עד הסוף, כולל ביקורים בדיור מוגן. אז לא צריך לספר לי מי היו אנשי הליכוד של פעם. איפה הם ואיפה נתניהו שאין בו כל מרכיב אנושי".
את האדם שמול מעונו הוא מפגין כיום פגש שדמי לראשונה בדצמבר 1995, חודש לאחר רצח רבין. הוא היה אז בן 21, לפני שחרור מצה"ל, בעיצומם של ימי השבעה על דודו, שמואלביץ'. בוקר אחד פתח את הדלת ומולו עמד ראש האופוזיציה דאז. "זאת חוויה שאני לא שוכח", הוא אומר. "לא ידעתי מה שאני יודע עליו היום, אבל היה לי חוסר חיבור אליו. הוא ישב בסלון ושאל אותי בטון רובוטי, 'אתה קורא ספרים?'. אמרתי לו שכן. הוא אמר 'יופי, זה חשוב, תקרא ספרים'. היה משהו מלאכותי וקר באופן שבו הוא דיבר והחזיק את עצמו".
שדמי, רווק תושב תל אביב, הוא עיתונאי ותיק שכתב בין היתר בעיתונים "העיר", "הארץ" ו"גלובס" ולאחרונה ב"זמן ישראל". הוא גם דוקומנטריסט ("יש לי קבוצה להציל"), סופר ("צרור חבצלות ליום האהבה, בייבי") ומרצה במכללת ספיר, אבל בארבע השנים האחרונות מזוהה בעיקר כאחד ממובילי המחאה נגד נתניהו ונגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט על רקע ההליכים הפליליים המתנהלים נגד ראש הממשלה.
בנובמבר 2016 הצטרף שדמי למשמרות המחאה בכיכר גורן בפתח תקווה, לא רחוק מביתו של מנדלבליט; המפגינים טענו אז שהאחרון מתעכב עם הגשת כתבי האישום נגד נתניהו, רעייתו ואנשים נוספים. שנתיים אל תוך ההפגנות הוקמה עמותת "חוזה חדש", המוכרת יותר בשם "קריים מיניסטר". שדמי הוא חבר ועד.
"הדת מנוגדת לדמוקרטיה, והדתיים יודעים את זה. האם יעמידו חילוני בראש הרבנות הראשית או המועצה הדתית? לא, אסור להיכנס. אז אתם אל תיכנסו לי לדמוקרטיה ולאקדמיה"
בארבע השנים הללו גדלה כמות המוחים. יש ביניהם פנסיונרים, אנשי אקדמיה, בכירים לשעבר בצה"ל. רבים מהם אנשי מרכז מבחינה פוליטית, חלקם מצביעי ליכוד לשעבר. המטרה המוצהרת של אנשי "חוזה חדש" היא "פעילות מחאה נגד השחיתות השלטונית"; נתניהו מצדו טען שההפגנות ממומנות בידי הקרן החדשה לישראל (בכירי הקרן הכחישו את מעורבותם) ואמר שמטרת המחאה היא פגיעה בו, במשפחתו ובליכוד.
"כשהתחילה המחאה בגורן הייתה התלהבות, אנשים חשבו שתוך חצי שנה זה ייגמר", מספר שדמי. "אני אמרתי להם שזה ייקח שלוש שנים, כי אנחנו מול בנאדם שבנה כוח במהלך 20 שנה".
גם אתה טעית. עברו ארבע שנים.
"לא יכולתי לחזות את הבגידה של גנץ. היינו אמורים להיות כבר אחרי, לנוח. אחרי שהוקמה הממשלה אמרתי לאנשים, 'קחו שבוע מנוחה וניפגש שוב, אבל בנוהל אחר. לרדוף אחריו לכל מקום, להתעמת איתו'".
להפסיק להיות נחמדים?
"תראי, לא השתמשנו במילים חריפות בשנה-שנתיים הראשונות. לא כלפי מנדלבליט ולא מול נתניהו. גם לא התייחסנו למפגינים או לאנשים שחלפו על פנינו בפתח תקווה וזרקו הערות. נורא קל לחשוב שזה רק ביביסיטים וערסים, אבל לא. זה הסבא או הדוד של כולנו שהולכים לבית כנסת ביום שישי, וכשהם רחוקים מספיק מאיתנו מוציאים קללות ואיחולי מיתה. ואני אומר, על הכיפאק. מי שמדבר ככה, שיידע לחטוף חזרה. אין לי שום אשליה שהאנשים האלה הם בני תקנה או דיאלוג, זה או אנחנו או הם. זה עידן שצריך לענות ולא להיות צאן לטבח, לא להיות נרות בכיכר. אבל יש עיוורון קשה של החילוניות הדמוקרטית בישראל ביחס לצד השני, הרגשה שיש סטטוס קוו וצו פיוס. עלינו לא תעבדו".
אתה באמת מאמין שמחאה אזרחית תביא לסיום שלטון נתניהו?
"האזרח הישראלי כבר הגיע להישגים לא רעים בהתחשב בגילו. הרי הוא נולד רק בשנת 2011, הפעם הראשונה שצמחה פה מחאה חובקת מגזרים שהיא לא על הביטחון האישי. גם עכשיו הסיפור הוא לא של ימין ושמאל, יהודי ולא יהודי. כולנו באותה סירה - ערבים, יהודים, נכים, חולים, מורים, עוטף עזה".
זאת סתירה פנימית. אמרת שאין אפשרות לדיאלוג עם הצד השני, אבל חושב שאנחנו באותה הסירה.
"הימין הדתי לא באותה הסירה. הדת מנוגדת לדמוקרטיה, והדתיים יודעים את זה. אבל מה, הם לעולם לא יתבטאו באופן הזה עד שיהיו בשלטון. האם יעמידו חילוני בראש הרבנות הראשית או המועצה הדתית? לא, אסור להיכנס. אז אתם אל תיכנסו לי לדמוקרטיה ולאקדמיה ואתם לא רצים לכנסת".
ביבי מוטרד מאיתנו כי אנחנו יודעים מי הוא
כששדמי לא תוקף את הצד השני, הוא יורה בתוך הנגמ"ש ("מי שחושב שעם ביבי אפשר לעשות דיאלוג - אם זאת דפני ליף, שמולי או גנץ - הוא יותר נזק מתועלת, הוא חמור טרויאני"). גם משותפיו לדרך הוא אינו חוסך ביקורת. "כשהתחיל הסיפור של חוק הלאום עשיתי משהו שבכיכר גורן לא נתנו לי לעשות - הזמנתי את מנכ"ל קרן 'יזמות אברהם', ת'אבת אבו ראס, לדבר בערבית בכיכר הבימה. הוא חשש שלא יבינו אותו, ואני אמרתי לו: זה בדיוק העניין, שלא יבינו. שישמעו ערבית ושלא יהיה להם נוח. לא למפגינים, לא למשטר. היו חבר'ה אצלנו שלא רצו לבוא, אבל מבחינתי, מי שלא מתאים לו ערבים - שיעוף מפה. יש לי אפס סבלנות לאפס סבלנות, גזענות זאת לא דעה. אם אני אשמע מישהו ברחוב אומר משהו על מזרחי או על אישה ולא אשתוק, אז אצלי בבית? בחצר? זין, אתם לא תהיו פה".
ואנשים עפו?
"היו כמה שעפו. האחרים - את צריכה לראות איך הם מדברים היום. זה השתנה לחלוטין ולטובה".
ביום חמישי לפני שבועיים החלה מחאת "קריים מיניסטר" בבלפור במתכונת חדשה - לא רחוק משער הכניסה למעון ראש הממשלה, 24 שעות ביממה. בהינתן היתר להפגין רק עד 23:00, החל משעה זו הופכת המחאה לשקטה. יש שולחן עם שתייה חמה ואוכל, כיסאות להעביר עליהם את הלילה וגם שניים-שלושה תומכי נתניהו עם שלטי ליכוד.
כבר בהפגנת הבכורה עוכב ישי הדס ונלקח לתחנת המשטרה. שדמי נסע בעקבות הניידת. "אלה תמיד אותם אנשים שמעוכבים ונעצרים, ישי הדס ואני. לרוב אני. התפיסה שלהם אומרת שאם נוריד את הראשים, יחוסל ה"טרור". רק שזה מוכח כשגוי פעם אחר פעם, בעזה ובכל מקום אחר. אנחנו צוחקים שהם המדרבנים והמעודדים הכי גדולים של המחאה".
למה עיכבו את הדס?
"כשהוא התחיל לדבר במגפון בא שוטר ודרש להחליש, למרות שלא נעשתה מדידה של דציבלים וממילא זה לא עבר את הרף המותר בחוק. ישי שאל את השוטר לתוך המגפון 'ככה זה בסדר?', ובאותו רגע המגפון נלקח ממנו והוא עוכב. זאת הטקטיקה הקבועה שלהם, להפעיל לחץ של אלימות כלפינו. ככה זה היה בפתח תקווה – מכות, ידיים שבורות של מפגינה ושל מני נפתלי, מעצרים".
שדמי עצמו תושאל במשטרה פעמיים בחודשיים האחרונים. תחילה נחקר בעקבות התלונה שהגיש נתניהו, ולפני כשבועיים עוכב לאחר אותה הפגנה נגד הסיפוח בתל אביב. הוא מספר שנעצר באלימות, בילה 12 שעות בתחנת המשטרה ולבסוף הורחק ל-15 ימים מכיכר רבין.
בוא נחזור לתלונה נגדך. למה אתה ואנשי 'קריים מיניסטר' כל כך מעסיקים את נתניהו?
"ביבי מוטרד מאיתנו כי אנחנו יודעים מי הוא, והוא לא חכם ולא אמיץ. צריך להקשיב למה שאמר עליו אריק שרון. האדם השפל והפחדן הוא המסוכן מכולם, כי הוא יודע מה אין לו. הוא יודע מה הוא רוצה להיות ויודע שהוא לא יכול להיות. איך אתה מגשר בין מה שאתה רוצה ומה שאתה יכול? עבריינות. משפחת נתניהו מוטרדת בצדק מהמחאה האזרחית כי אותנו לא ניתן לקנות, לשחד, או לצעוק מולנו 'איראנים'".
על מה בעצם המאבק שלכם?
"במהותו הוא על מה יהיה פה – מדינה דמוקרטית או יהודית-משיחית שמשמעותה האמיתית היא חורבן בית שלישי. דת תמיד תעשה את זה, במיוחד אצלנו, כי הדת הזאת באה עם יומרות משוגעות".
אז המחאה היא נגד הדת?
"הדת היא חלק מזה, אבל המלחמה היא על הדמוקרטיה. זה אומר שוויון זכויות, מערכת משפט וחוק חזקות. הרס הדמוקרטיה יוצר את התופעות שיש לנו היום בתקשורת, באקדמיה, במשפט. כאן מתייחסים לבני אדם כאל חומר גלם, והמחאה אומרת 'לעזאזל, אני לא חומר גלם, אני אזרח'".
בסופו של דבר השמאל יושב בבית מול המקלדת ולא עושה כלום. אתה לא מתייאש מזה?
"אני מכביסט, ומכביסט אמיתי לא מאמין בהפסד ולא מאמין באי עשייה. גם בסיפור הזה הניצחון יבוא, זה רק עניין של זמן. אולי זה לא יקרה בזמני, אבל אני לא העניין פה אלא ההיסטוריה. יהיה בסדר. לא לדאוג".
מטעמו של ראש הממשלה נמסר: "החוצפה של שדמי לא יודעת גבול. גם מאיים ברצח על בנו של ראש הממשלה וקורא להשליך בקבוק תבערה על מעון ראש הממשלה, וגם יש לו טענות. מגוחך".