בתחילת השבוע שודר ביס הפרק הראשון והכפול בעונה החדשה של הדרמה הרפואית "האנטומיה של גריי". ליתר דיוק הפרק ה-197 בסדרה שנכנסת עתה לעונה העשירית – מספר גבוה במיוחד לסדרת טלוויזיה שאיננה אופרת סבון (לפחות לא במוצהר) ואפילו לז'אנר הדרמה הרפואית, שנוטה מטבעה להימתח כמשמרת של מתמחה באיכילוב. למעשה, נכון לכרגע, העונה העשירית גם לא עושה קולות של עונת פרידה. רק בארה"ב הפרק הכפול הביא כמעט 10 מיליון צופים, וזה לפני ששודר ביותר משלושים מדינות נוספות. זה כנראה זמן טוב להביט אחורה ולשאול מה יש ב"אנטומיה" שהופכת אותה לכל כך שרידה טלוויזיונית – ואולי התשובה בכלל נעוצה באישה שעומדת מאחורי הקלעים והפכה בינתיים לאחת הדמויות החזקות בהוליווד, גברת שונדה ריימס.
"האנטומיה של גריי" עלתה ברשת ABC לפני כמעט עשור, אחרי הצלחת הפיילוט שהגישה ריימס – שעד אז ידועה בעיקר בתור מי שכתבה את "קרוסרודס" עם בריטני ספירס, ושנמאס לה "לכתוב על טינאייג'ריות והמייקאוברים שלהן". אף אחד לא ניסה ליצור להיט בסדר הגודל של "האנטומיה". כולם רק קיוו למלא את משבצת השידור של "בוסטון ליגל" לתקופה קצרה.
ריימס בסך הכל רצתה לעשות תכנית שהיא עצמה תיהנה לצפות בה, ונראה היה לה "שזה יהיה מעניין לראות נשים חכמות מתחרות אחת בשניה" (אם הרשת הייתה מחפשת להיט, רק התיאור הזה היה מרתיע את בכיריה). באותה תקופה ריימס ואחותה נכנסו לאובססיית סצינות ניתוח והתקשרו אחת לשניה כדי להתריע על תכניות רפואיות בנשיונל ג'אוגרפיק, כך שברור היה לה שהפיילוט שתגיש לABC הולך להיות ממוקם בחדר ניתוח. הרשת הסכימה לקחת על עצמה דרמת בית חולים, אבל הציבה תנאי קטן – שהסדרה תהיה שונה לגמרי מכל הדרמות הרפואיות ששודרו ומשודרות בטלוויזיה האמריקאית. בקטנה.
תורת הגזע
ריימס הגיעה למסקנה שנושא אחד נוכח אבל לא מדובר בכל הדרמות הרפואיות שקדמו ל"אנטומיה" – הגזע. רוב הדרמות הרפואיות עד אז הורכבו מצוותים לבנים לעילא שיצאו ידי חובה עם רופא שחור אחד, ובדרך כלל גבר. היא החליטה איפוא לבנות צוות רפואי כמו שלא נראה מעולם על מסך הטלוויזיה: אסייתי, היספני, לבן ושחור – ורובו, תחזיקו חזק, נשי. אחרי תשע עונות של "האנטומיה" זה אולי נראה טריוויאלי למדי, אבל עד לאותה נקודה לא היה קאסט כזה בטלוויזיה.
"אני כל כך גאה בקאסט המגוון שלנו" אמרה כוכבת התכנית אלן פומפאו לפני שבוע, כשהביעה בגלוי את אכזבתה מטקס האמי שהתעלם, לתחושתה, משחקנים שאינם לבנים, "הטקס הרגיש לי לגמרי מיושן, קטע הריקוד היה מביך: ראיתם מישהו אחד לא לבן על הבמה? לפחות הקאסט שלנו מייצג את העולם שאני חיה בו יום יום".
בנוסף להתעקשותה על רוב לא-לבן ונשי בקאסט "האנטומיה", ריימס דאגה בליהוק לכך שהנשים בסדרה לא תיראנה כאילו הגיעו ישירות ממסלול הדוגמנות לחדר הניתוחים, לא במראה ובעיקר לא בהתנהגות. "רציתי ליצור עולם בו הצופה ירגיש שהוא רואה נשים אמיתיות. רוב הנשים שראיתי בטלוויזיה לא נראו כמו הנשים שהכרתי, הן נראו יותר כמו הרעיון של מה נשים צריכות להיות. הן גם אף פעם לא נהיו מגעילות, תחרותיות, רעבות או זועמות. הן בעיקר היו רעיות וחברות טובות. אבל מי זכתה להיות אישה תלת מימדית?".
כדי ליצור את הדמויות העגולות שלה, בעיקר אלו הנשיות, נקטה ריימס טקטיקה לגמרי לא אורתודוכסית – היא סירבה לאפיין את הדמויות לפני שתחליט מי הן השחקניות, בהנחה שהללו כבר תבאנה את האופי לתפקיד אחרי שתלוהקנה. וזה כלל גם את מוצאן האתני. כך למשל, לא הוחלט שדמותה של כריסטינה תהיה אסייתית עד שהשחקנית סנדרה או קטפה את התפקיד – היא בכלל יועדה בהתחלה לתפקיד של מירנדה ביילי.
הרכבת הקאסט המסורבלת לקחה לא מעט זמן, אבל ריימס התעקשה על כל דמות ודמות, כולל פומפאו לתפקיד הראשי, עליה ננעלה היוצרת אחרי שראתה אותה בפלופ הקופתי Moonlight Mile. רק אחרי שהשיגה את המרדית' גריי שרצתה והייתה סגורה על רוב הקאסט הנשי, החלה ריימס ללהק את גברברי הסדרה. גם זאת לא הייתה מלאכה פשוטה, העידה ריימס, "בעיקר כשאת צריכה ללהק מישהו שיהיה אמין כמנתח מוח אבל גם אחד שאת רואה וישר אומרת, ככה אני רוצה שהחבר שלי יראה".
אופרת סבון משודרגת
הקפדנות של ריימס וצוות ההפקה השתלמה, במרץ 2005 עלתה "האנטומיה" וטיפסה, להפתעת כולם, לדירוג עשרת התכניות הנצפות ביותר בארה"ב. ההצלחה הייתה מהירה כל כך, שהעונה השניה כבר עלתה בתוך ארבעה חודשים מסיום הראשונה, ועד העונה השלישית כבר קיבלה "האנטומיה" משבצת זמן חדשה ורווחית – ימי חמישי ב-21:00, במקום ימי ראשון ב-22:00– בה נותרה מ-2006 ועד היום. אז נכון שנתוני הצפייה החלו לרדת לאיטם מסוף העונה השישית, אבל הסדרה עדיין אוחזת בממוצע של 19 מיליון צופים לפרק ברחבי ארה"ב, והייתה לתכנית המוקלטת ביותר בממירים בארה"ב בשנים 2007-2011. אפילו בעונה התשיעית והפחות מדוברת שלה, הייתה "האנטומיה" התכנית העשירית הכי נצפית בארה"ב בקרב בני 18-49.
בזכות קווי עלילה מרובים ומקוריים, זיווגים ופרידות מכל המינים והצבעים ודמויות שלא נראו כמותן על המסך הקטן – בעיקר נשים שלא דופקות חשבון (ע"ע ביילי, כריסטינה וטורז) – הסדרה אספה לה קהל מעריצים נאמן שהלך וגדל ובתוכו גם מבקרי הטלוויזיה. המועמדויות לפרסים עבור השחקנים והכותים הגיעו כבר ב-2005, אך הזכייה הראשונה הייתה זו של קת'רין הייגל באמי של 2007 בפרס שחקנית המשנה. באותה שנה, אחרי עשר מועמדויות שונות לגלובוס הזהב, התכנית זכתה בפרס הדרמה הטובה יותר, והמשיכה לזכות מאז בפרסים שונים על הכתיבה והמשחק.
השחקנים הוחתמו ברשת עד לעונה השמינית, ואף אחד לא ניחש שהסדרה תשרוד עד לעונה הנוכחית, שממשיכה בדיוק מהיכן שהתשיעית הסתיימה. למעשה, פחות משעה לאחר מכן, בעוד בית החולים מתמודד עם תוצאות הסערה שהמיטה עליו תאונות וכשלי חשמל, (זהירות, ספוילרים לעונה התשיעית), עם לידתה של מרדית', מותו (או שמא?) של ריצ'רד, וידוי האהבה של אפריל לג'קסון (כן, שוב), וכמובן, יחידה שלמה של כבאים שנקלעה למפולת בוץ. "סגנון אופרת-הסבון מאפיל מעט על האינטיליגנציה של תכניותיה של ריימס", כתבה וילה פסקין מהניו-יורק טיימס, "הורגלנו לחשוב שטלוויזיה איכותית צריכה להיות עטויה בכסות מכובדת ואפלה, אבל מבחינת ריימס, זה פשוט לא הסטייל שלה".
מישהי שממציאה דברים
גם בלי להיות אחת הנשים החזקות ביותר בטלוויזיה, ריימס בת ה-43 ממוקמת גבוה בדירוג האנשים שהיינו פוגשות לארוחת ערב. בטוויטר שלה היא מגדירה את עצמה בסך הכל כמי ש"ממציאה דברים למחייתי", ומוסיפה, "זה לא אמיתי, אוקיי? אל תצייצו לי את הטירופים שלכם".
למרות התיאור העצמי הלא-מחייב הזה, כראש חברת ההפקות שלה היא מפקדת על 550 כותבים, מפיקים ושחקנים, מגזין טיים הגדיר אותה כבר לפני חמש שנים כאחד האנשים שמעצבים מחדש את העולם, ומחקר שנעשה באוניברסיטת אילנוי לפני שנתיים נתן לעניין גיבוי אקדמי כשמצא שה"אנטומיה" הצליחה לשנות את תפיסת העולם של הצופים הקבועים שלה: וזה הרבה בהתחשב בעובדה שלפחות בעונות הראשונות, כולם צפו בה. "כשעונה של האנטומיה עולה, ניו יורק פשוט מתרוקנת, נהיה פתאום נורא קל למצוא שולחן במסעדה" כתבה עורכת אינטרטיינמט ויקלי, לורי מייסקי. לאחרונה הכתיר אותה הניו יורק טיימס כאחרונת כותבות הלהיטים הטלוויזיונים שממשיכה לספק את הסחורה, ואחרי הספין אוף "מרפאה פרטית" (שבוטלה לאחר מספר מכובד של שש עונות), והמותחן הפוליטי המצליח "סקנדל", שעוד נרחיב עליו בהמשך, כולם כבר יודעים שכשריימס באה עם רעיון, כדאי לשתוק ולהקשיב.
ריימס עצמה מסבירה את ההצלחה בכך שאיננה לחוצה יותר מדי על העניין. "אף פעם לא הייתי כותבת נואשת שאומרת לעצמה, לו רק יכולתי לכתוב סדרת טלוויזיה! לו רק הייתה לי סדרה שהייתה משודרת שנים!", היא משתפת, "האמת היא שלמדתי לכתוב לטלוויזיה דרך כתיבת 'האנטומיה'. כתבתי פיילוט – והלך, אז כתבתי עונה, וחשבתי שאולי, אולי יהיו שתיים. לא תכננתי שום דבר מעבר. אני מאוד מנסה לשמור כל הזמן על הגישה הזאת, לעשות את הכי טוב שיש לי מבחינה יצירתית, אבל גם לזכור שמה שיקרה יקרה. אני מספרת את הסיפור שאני רוצה לספר, ואין לי שליטה במידה ויחליטו לבטל, אז אני לא מתעסקת עם זה".
כאמור, לפני שנה וחצי הגתה ריימס עבור ABC את המותחן הפוליטי המצליח "סקנדל" העוסק בחברת ניהול משברים בוושינגטון הבירה ונמצא כעת בעונה השלישית. "מה שהיה נהדר בסדרה הזאת הוא שעד שהגעתי לעשות אותה כבר היה לי כוח ברשת. עשיתי את 'האנטומיה', את 'מרפאה פרטית', מה הם היו עושים, מפטרים אותי? לא דאגתי מזה בכלל, אמרתי לעצמי – הסדרה הזאת היא בשבילך". ואכן במרכז "סקנדל" עומדת, כיאה לריימס, שוב גיבורה נשית, והפעם גם שחורה, הלא היא קארי וושינגטון שהייתה מועמדת השנה לאמי על תפקיד עורכת הדין אוליביה פופ, שמנהלת רומן עם נשיא ארה"ב הרפובליקני.
"העבודה על 'האנטומיה' ו'סקנדל' יחד היא כאילו שיש לך תינוקת וילדה בת עשר. כאילו, אוקיי, אלה החיים שלי", צוחקת ריימס, "יש לי תינוקת וילדה בת עשר. אלו שתי פרספקטיבות שונות לגמרי. עם אחת יש לי כבר היכרות עמוקה וניסיון, ועם השנייה הכל כל הזמן חדש, כל יום הוא כמו כריסמס". ריימס מתפקדת כאם חד הורית לשתי בנות מאומצות, הרפר ואמרסון, ולאחרונה הכריזה בטוויטר שלה על אימוץ בת שלישית באמצעות ההאשטאג #3ילדים2תכניות.
איש עדיין לא יודע כמה עונות נוספות מתוכננת "האנטומיה" לצלם. מצד אחד, קברניטי רשת ABC מהללים בכל פה את ריימס והבייבי הדי-מבוגר שלה, והודיעו לאחרונה שמבחינתם הסדרה יכולה וצריכה "להימשך עוד שנים רבות". מנגד, פטריק דמפסי עושה קולות של אחד שדי נמאס לו, השחקנית סנדרה או הודיעה לא מזמן על פרישתה אחרי העונה העשירית ולא ברור איך ייראו חייה של מרדית' בלי ה-Person שלה, ובכלל, כמה אסונות יכולים ליפול על בית חולים אחד ליד הגבול הקנדי? את שונדה ריימס, שכבר לא תהיה תסריטאית מובטלת, זה קצת פחות מטריד: "למען האמת, אני יודעת מה הולכת להיות הסצינה האחרונה בפרק האחרון", היא הצהירה במספר ריאיונות, "אנחנו רק צריכים להגיע לשם קודם".