1) כולנו מתים על חנוכה
בלי המועקה של סעודות חג משפחתיות, בלי המגבלות הקולינריות של פסח, בלי הכאוס ברחובות של פורים ועם הרבה סופגניות קרם פיסטוק מרולדין: חנוכה הוא החג הכי חמוד שיש לנו, כזה שגם אתיאיסטים מושבעים יכולים לסבול. קצת מדליקים נרות עם הילדים, קצת מסובבים סביבון, לא צריך להשתגע. רק תוסיפו עץ כריסמס ויהיה בול.
2) ועל קוטג'
להוציא אפיזודת מחאה קצרה שבמהלכה הכרזנו עליו מלחמה ציבורית כוללת, אין לנו שום טענות כלפי הגביע עם הבית. כמעט כל משפחה תציב אותו כמו סנטרפיס על שולחן של ארוחת הערב, השפויים ימרחו על טוסט והסוטים יערבבו עם המיץ של הסלט, אבל כולם יאכלו כי ישראלים אוהבים קוטג'. לעזאזל, הפכנו חג יהודי שלם לחג ספציפי של קוטג', יותר קיצוני מזה אין.
3) אין ישראלי שלא דואג בקשר למפלס הכנרת
מילדות נטעו בנו את הפחד הזה, שנישאר במקלחת דקה-שתיים יותר מדי והופ, הכנרת נעלמת. וזה רודף את כולנו, חוצה דעות ואג'נדות, כי אם הכנרת תתייבש כולנו נגווע בצמא וינשנשו אותנו נשרים באופן שווה. כמו אימת השואה שמרחפת מעל כולנו, כך גם הדאגה למפלס הכנרת מקננת עמוק בבסיסה של כל מחשבה שלנו, שמחה ואופטימית ככל שתהיה, וגם בשיא המסיבה נמצא את עצמנו צועקים בבהלה: "נו קובי, תסגור כבר את הברז יא מטומטם או שכולנו נמות!".
4) ומת מפחד שים המלח ייעלם
"ססאמק המפעלים האלה. כשהייתי ילד ים המלח היה ענקי, תפס חצי מפה בכיתה. עד שיש לנו אחד מפלאי העולם גם את זה אנחנו חייבים להרוס, ובשביל מה? בשביל קרם ידיים?! קובי תסגור ת'ברז אמרתי!".
5) אף אחד לא שונא בולגרים
לא צוחקים עליהם, לא יורדים עליהם, אף חקיין לא עשה קריירה מהמבטא שלהם ואפילו לא מייחסים להם שום תכונה זדונית. טוב, הגיוני, יש להם את מוני מושונוב.
6) מה שמזכיר לנו: להיות ישראלי זה לעוף על השירים ב"זהו זה"
מה זה מרגיע, הרמוני, נוסטלגי ולא מאתגר שום דבר בשום צורה? עוד ביצוע מהמם של "זהו זה" שאמא שלכם שלחה בוואטסאפ. לא משנה מי זו אמא שלכם, מאיזו עדה או עיר או מעמד – היא שלחה לכם.
7) ספורט לאומי #1: להתלונן על יוקר המחיה
"60 שקל?! אתה נורמלי? 200 שקל?!?! השתגעת? 10 שקל?!?!?! למה מי מת? זאת פעם אחרונה שאני קונה את זה, שמעת? פעם אחרונה!".
8) ספורט לאומי #2: לקחת חשבונית בשביל החזר
אין לנו מושג למה שנקבל החזר על חבילת טילונים וספר על מסי, אבל הרואה חשבון שלנו כבר יחשוב על משהו.
9) ספורט לאומי #3: לעשות שיימינג למסעדות
אנחנו כל כך אוהבים לעשות שיימינג לבתי עסק ומסעדות שזה כבר הפך לאירוע בפני עצמו, ומספיק שבית קפה יתייחס מגעיל לנטלי דדון כדי שזה יפתח מהדורות. לא חוזרת לשם בחיים! שתפו!!!
10) טיפקס (הלהקה, לא הזה שמוחק) זה הכי אנחנו
View this post on Instagram
זה המזרח-מערב, זה הטקסטים, זה קובי אוז. רבאק, זה להוציא אלבום בשם "החיים שלך בלאפה".
11) בעצם גם כרובית זה הכי אנחנו
עוד לפני שאייל שני ניכס אותה כמותג, הכרובית כיכבה בקונצנזוס הישראלי במשך שנים. לא פשוטה מדי ולא חגיגית מדי, היא בדיוק הירק שיגרום לכם להגיד בחשיבות "הכנתי כרובית" כאילו הכנתם פשטידת שש שכבות כשבעצם סתם פיזרתם עליה מלח בטוסטר. להשיג קלאס באפס מאמץ, זה החלום הישראלי האמיתי.
12) אה, וג'ודו
לא ברור למה דווקא העם שלנו החליט להצטיין דווקא בג'ודו. אולי אנחנו חשים צורך היסטורי לעשות איפון לקוזאק הדמיוני שיפתיע אותנו מאחורה כל רגע, אולי סתם כי ג'ודו זו אמנות הלחימה הכי צ'יל. אבל אין חולק: הג'ודו הוא בדמנו ותמיד נהיה נכונים לקרב. אחרי שהשווארמה תתעכל.
13) אנחנו לא נחשוב פעמיים לפני שנקנה ב-14 שקל חטיף שלא נאכל, אבל נמות לפני שנשלם 10 אגורות על שקית ניילון בסופר
אין, ישראלי יציל גם את כדור הארץ כל עוד האלטרנטיבה היא לצאת פראייר.
14) קונצנזוס פוליטי #1: חילי טרופר
לא משנה אם אתם שמאלנים או ימנים, אתם בעד חילי טרופר. איך אפשר לא להיות בעד בנאדם שליטרלי חותך מעצמו כל פעם איבר אחר כדי לתת לאיזה עובר אורח?
15) קונצנזוס פוליטי #2: חנוך דאום
דתיים אוהבים אותו כי הוא דתי, חילונים אוהבים אותו כי הוא חילוני, והוא יודע לפרגן וללעוג לשמאל ולימין גם יחד ככה שכולם בטוחים שהוא בצד שלהם. חנוך דאום הפך מהילד הרע של הישיבה לקונצנזוס הישראלי, והפייסבוק שלו הוא ה"סטטוסים מצייצים" הנוכחי שבו כולם נפגשים להפסקת קפה. כולנו אחים, כולנו יהודים, כולנו מתים שהוא יגנוב לנו ציוץ מצחיק מהטוויטר.
16) איך, איך אנחנו אוהבים לשנוא קבוצות וואטסאפ
"סיוט הוואטסאפ הזה, תראי לכמה קבוצות צירפו אותי! חצי מהן אני לא מסתכלת בכלל, בשביל מה צריך את זה, לא ככה? טוב יאללה, פתחתי קבוצת 'די לקבוצות וואטסאפ' שנדסקס על זה שם, מצרפת אותך ואת יעל. ואחת נפרדת בלי יעל".
17) ובורקסים בישיבות עבודה
לא משנה אם אתם עובדי עירייה, הייטקיסטים או ממשלת ישראל בכבודה ובעצמה: בישיבה שלכם יהיו בורקסים. כי פחמימות מאחדות את כל המעמדות הכלכליים בישראל, וגם אם אתה מיליונר ההעדפות הקולינריות שלך בישיבה מצומצמות לשתיים: גבינה או תפוח אדמה? (ואם אתה מיליארדר: תרד).
18) המצחיק הלאומי: שחר חסון
לא חשוב אם אתם אשכנזים או מזרחים, עמך או אליטה, טינאייג'רים בטיקטוק או אימא שלכם ששולחת לינק בוואטסאפ לקטע ממש מצחיק מההופעה עם ארבעה אימוג'יז לא נכונים: שחר חסון מצחיק את כולנו. הוא אולי הקומיקאי היחיד שיכול ללעוג לביביסטים בהופעה ולבן גביר בפריים טיים והם עדיין יעריצו אותו, כי חסון תמיד מרגיש "אחד משלנו", ולא משנה איזה "שלנו" אתם נחשבים. והוא גם מצחיק לאללה בלי קשר.
19) המצחיקה הלאומית: "קופה ראשית"
זה בסדר, גם אנחנו התבאסנו כשגילינו שאנחנו לא היחידים שקלטו איזה גאוני זה.
20) המאכל הלאומי: ארוחת בוקר במלון
שילמתם על ארוחה אחת, קיבלתם בתמורה 6 ארוחות במכה + לחמניות עטופות במפית לדרך. הדיל הכי טוב שיש.
21) הדמות הלאומית: שאולי
הוא מזרחי? הוא אשכנזי? הוא ימין? הוא שמאל? לא ברור, אבל כולנו אוהבים אותו. חוץ מהטבעונים.
22) ישראלי אמיתי יכול לדבר שעתיים על השעה המיוחדת הזאת של שישי אחרי הצהריים
בסדר, גם על שבת בבוקר וחמישי בערב יש דיבור, אבל התפייטות אמיתית שומעים כאן רק על הסייסטה של שישי.
23) וחייב בתקופת החגים לשאול "איזה יום היום בכלל"
המדינה שלנו מפוצצת בחגים, ועליהם שכבת ימי ציון לאומיים, שמעליהם בזוקים כמה ימי שבתון ושביתות רשויות. אין לנו מושג אם היום יום חמישי או שישי, אבל אנחנו מתנחמים בזה שגם לשאר אין.
24) ולהתרגש כמו ילד רק כי איזה סלב מחו"ל אמר שלוש מילים בעברית רצוצה
שלום גם לך, חבר!
25) ולכתוב משהו מצחיק ב"סיבת ההעברה" בביט
"על אתמול בלילה". אתה גאון!
26) קונצנזוס: אבטיח. חבר המושבעים טרם אמר את דברו: בולגרית
ובבקשה בבקשה ספרו לנו על השיטה שלכם לבחור אבטיח, זה משהו שאף אחד לא עשה אף פעם!
27) איזה אושר זה מקסטוק, אה?
מטליות ניקוי ב-5, צעצוע לילד ב-5, אגרטל ב-5, סט מברגים ב-5. גן העדן הישראלי הוא מקסטוק, שם הכל אפשרי אם יש לכם מטבע של 5.
28) אופנה ישראלית = להגיע לעבודה עם קרוקס (בקיץ) או בלנסטון (בחורף) או בלנסטון שחור (לחתונה)
מה יהיה.
29) אף אחד כאן לא שמח עד הסוף אם בקבוצה הישראלית שמככבת באירופה יש רק שחקנים זרים
אל אל ישראל.
30) אפילו מי שלא האזין לטל ואביעד מתגעגע לטל ואביעד
עד שהם נפרדו לא ידענו שהם כזה קונצנזוס, אבל התוכנית של טל ואביעד – למרות האליטיזם המסוים של המנחים – הצליחה לחצות מגזרים ולאחד לבבות. חוץ מאת הלבבות של עצמם.
31) ואפילו מי שהיה בעד ירדנה מתגעגע לעפרה חזה
נכון גם אתם תמיד הרגשתם שמשהו מהתמימות שלנו הלך יחד איתה?
32) אולם שמחות, פיצוצייה, מוסך: לאן שלא ניכנס, הדבר הראשון שנרצה לדעת זה כמה כסף עושה בעל המקום
אבל רק שאיזה ערל יעז להגיד שליהודים יש קטע עם כסף.
33) גם אם אתם גרים בפרדס חנה-כרכור ובמקום עץ ריח יש לכם באוטו מקל קטורת, בכביש 6 אתם נוסעים 180
אתם לקוחות משלמים, ברור שזכותכם.
34) תודו, גם אתם חושבים בסתר שלאכול מהזיתים בסופר זה ממש בסדר
מה, אחרת הם לא היו יושבים ככה פתוחים!
35) ישראלים על הישראלית שהצליחה בחו"ל: תרשים זרימה
"אויש, איזה מתוקה, היא אמרה 'כפרה' אצל ג'ימי קימל. יו איזה מלך, הוא מסר ד"ש לדוד שלו מגבעתיים על השטיח האדום של האוסקר. אין, היא מדהימה, מייצגת אותנו בכבוד, תמיד ידעתי שיש לה את זה, אין מה לעשות הישראליות הכי יפות והכי מוכשרות זה בגנים שלנו. רגע מה היא אמרה?! שהיא שולחת תנחומים לקורבנות המלחמה משני הצדדים?! פיייי איזו כלבה אנטישמית איך השתן עלה לה לראש, אז שיחקת בסרט בהוליווד אפשר לחשוב!".
36) שאלות שישראלים אוהבים לשאול, #1: "למה לא פותחים עוד קופה"?
מעניין אם זה תפס גם בכספומטים האלה של הסמים.
37) שאלות שישראלים אוהבים לשאול, #2: "מי אחרון"?
היו פה חמישה אנשים כשהגעת וכולם לפניך, מה קשה.