בועז דוידזון
כמה אירוני שהבמאי שטבע את המושג "סרט בורקס" ואחראי לסרטים הכי ישראליים שיש (ביניהם "אלכס חולה אהבה", "אסקימו לימון" ו-"חגיגה בסנוקר"), לא גר בארץ כבר 35 שנים. בועז דוידזון נולד בתל אביב לפני 71 שנים ולמד קולנוע בלונדון, שם ביים סרטים קצרים. לאחר נסיקתו המטאורית בישראל בסוף שנות השבעים, המריא ללוס אנג'לס בהשפעת מנחם גולן ויורם גלובוס ובתחילת דרכו פעל במסגרת חברת ההפקות שלהם, "קנון גרופ". בעוד שבארץ ביים בעיקר קומדיות, בלה לה לנד עם התקציבים הנכונים, דוידזון התפרס לכל סוגי הז'אנרים, כולל מתח ופעולה. כמנהל אמנותי בכיר בחברת "Nu Image" הספיק כבר לעבוד עם כוכבים כמו: ניקולס קייג', ברוס וויליס, ג'ון טרבולטה וג'יימס גנדולפיני המנוח. ועדיין, עם כל אבק הכוכבים והשטיחים האדומים, דוידזון התוודה בעבר בראיון: "לא היה יום אחד מאז שעזבתי שלא התגעגעתי. אני קורא לזה הגעגוע הקבוע. אני בעיקר מתגעגע לתל אביב. זה המקום שהניע אותי והפרה אותי. בסופו של דבר הכול התחיל ונגמר בתל אביב".
מירי בן ארי
את הכינור הטוב הראשון שלה קיבלה מירי בן ארי במתנה מהכנר המהולל אייזיק שטרן. הפוטנציאל שהוא זיהה אצל הילדה תל אביבית מימש את עצמו והפך אותה ל"כנרת ההיפ-הופ" המצליחה והמפורסמת בעולם. בן ארי נחשבת לחלוצה בתחומה ובין שלל הפרסים שממלאים את הארון שלה תמצאו גם את פרס הגראמי הנחשק. היא החלה לנגן כשהייתה בת חמש, בכיתה של תלמידי כינור קטנטנים, ומשם המשיכה היישר לתיכון לאמנויות "תלמה ילין". בזמן שירותה בצבא כמוזיקאית מצטיינת לקתה בתסמונת העייפות הכרונית (מחלת היאפים). כשעמדה שוב על רגליה, עזבה מיד לניו יורק, שם קיבלה מלגה ללימודים ב"ניו סקול", אבל ברחה משם אחרי שני סמסטרים בלבד. בן ארי החלה להתמנגל עם מוזיקאים ששמעו אותה והתלהבו. ג'יי זי הזמין אותה לנגן בקונצרט ששודר באחת התחנות המובילות בארה"ב, ווייקליף ז'אן הזמין אותה להופיע אתו בקרנגי הול, ואז קניה ווסט שיתף איתה פעולה בכתיבת השיר "ישו מהלך", שזכה בגראמי כשיר הראפ הטוב ביותר של אותה שנה, והשאר היסטוריה. היא הקליטה והופיעה עם ג'נט ג'קסון, קניה ווסט ודונה סאמר, ניגנה בלינקולן סנטר וגם בבית הלבן בהזמנת מישל אובמה. היום היא בת 35 מתגוררת בניו יורק והרזומה המרשים שלה עוד לפניה.
רענן לוריא
כמה ישראלים אתם מכירים שמופיעים בשני סעיפים שונים בספר השיאים של גינס? האמן רענן לוריא הופיע בספר כקריקטוריסט הפוליטי המשרת הכי הרבה גופי תקשורת בעולם וכחבר במשפחה בעלת אילן היוחסין הארוך ביותר הידוע, המגיע עד דוד המלך. בשנות ה-50 החל לעטר בקריקטורות שלו את ביטאון חיל האוויר. הוא עבד כעורך גרפי וקריקטוריסט בשבועון "העולם הזה", וככתב צבאי וקריקטוריסט ב"במחנה" וב"מעריב", ומשם עבר לפרסם את הקריקטורות הפוליטיות הביקורתיות שלו ב"ידיעות אחרונות". בסוף שנות ה-50 הוא כבר פרסם קריקטורות בעיתונות האמריקנית וזכה להצלחה רבה, אבל רק בשנת 1967 כשמונה לקריקטוריסט ומאייר השערים הקבוע של המגזין "לייף", העתיק לוריא סופית את מגוריו לארצות הברית. בעזרתו הפעילה של המגזין הוענקה לו ולמשפחתו אזרחות אמריקאית. במשך כארבעה עשורים נמנה עם הקריקטוריסטים המובילים בעולם: הוא פרסם בקביעות קריקטורות בשבועוני החדשות הנחשבים ביותר בארה"ב כמו "ניוזוויק" ו-"טיים מגזין", ובמקביל תפקד כקריקטוריסט פוליטי ראשי בעיתונים באנגליה, גרמניה ואפילו ביפן. על פי גינס איוריו הודפסו באופן קבוע ב-1,105 עיתונים ב-103 ארצות, והוא החזיק בשיא הזה במשך עשרים שנה ברציפות. כיום לוריא מתגורר במנהטן ובגריניץ', קונטיקט, עם אשתו תמר. בנם הבכור, רוד לוריא, הוא במאי קולנוע וטלוויזיה מצליח. תודו שבמקרה שלו בהחלט השתלם לעזוב.
אורן פלי
אחרי סדרת סרטי אימה רווחיים במיוחד הפך הבמאי אורן פלי לאחד מיקירי הוליווד, משום שמצא דרך להפיק סרטים רווחיים ביותר בעלויות נמוכות בהרבה מהממוצע בתעשייה. פלי נולד בארץ לפני 43 שנים ובגיל 19 עקר לארצות הברית, שם עסק בתחילת דרכו כמעצב גרפי ואנימטור למרות שמעולם לא למד קולנוע. לפני חמש שנים הוא הפך לשם דבר בזכות סרט האימה שהפיק וביים, "פעילות על-טבעית". פלי הפיק את הסרט עצמאית בתקציב מזערי של 15 אלף דולר בלבד והצלחתו חסרת התקדים גרפה 193.4 מיליון דולר. הסרט השני בסדרה כבר הופק בעלות של 3 מיליון דולר וגרף 177.5 מיליון דולר, והשלישי, שעלותו עמדה על 5 מיליון דולר, הכניס 205 מיליון דולר בכל העולם. פלי, שביים רק את הסרט הראשון, הפיק וכתב את הסרט הרביעי בסדרה. בהמשך הוא כתב והפיק גם את סרט האימה "יומני צ'רנוביל" וביים גם את "אזור 51". הנישה קולנועית שפלי ביסס, Micro Budget, הפכה אותו לחביבם של אולפני פאראמונט ודרימוורקס, ולשותפו של סטיבן שפילברג בהפקת הסרטים.
ארז סבג
בארץ כמעט ולא שמעו עליו אבל בארצות הברית כולם רוצים להיתפס מול העדשה שלו. סבג נולד כאן לפני 46 שנים ועזב אותנו כבר בגיל 16 כדי לרדוף אחר חלומו להיות צלם בעל שם עולמי. לאחר שחי בפריז במשך מספר שנים, הוא עבר לניו יורק, שם הוא מתגורר ב-12 השנים האחרונות. צילומיו הופיעו על שערי המגזינים הפופולריים ביותר בעולם כמו Vogue, קראש, גלאמור, Elle, מארי קלייר, ונייטי פייר ועוד. ספר הביכורים המצליח של סבג, "הטי שירט המועדפת עליי", שהושק בתערוכת יחיד בגלריית "מילק" הנחשבת בניו יורק, הציג אמנים ידועים בחולצת הטי שירט האהובה עליהם. הספר השני שלו, "ברצינות", הוא אוסף של צילומי אופנה ואמנות שפורסמו במקור במגזיני אופנה ואמנות בינלאומיים. גם הכוכבים הגדולים עומדים בתור כדי להישרף מהפלאשים של סבג: הוא אחראי לסשן צילומים מרהיבים של ביורק, סטיבן בולדווין, ריס ווית'רספון, פנלופה קרוז, מרטין סקורסזה ועוד רבים אחרים.
ניר הוד
גם על האמן ניר הוד ישראל הייתה קטנה מדי. הוא גדל בתל אביב, למד בבצלאל ובשנות ה-90 שבר את הקודים האמנותיים המקובלים כשהציג דיוקנאות עצמיים ענקיים, פרובוקטיביים ועמוסי צבע וקיטש בתחפושת של חיילות צה"ל חינניות וחובשות רחמניות. הוא שילב יופי וקיטש בנושאים כמו מוות ושכול ועורר ביקורת רבה. בסוף המילניום הוא החליט לעקור לניו יורק שם הוא מתגורר עד היום בשכונת צ'לסי העליזה. לאורך השנים הוד הציג תערוכות יחיד בארה"ב וברלין (בין היתר Forever, Genius, ו-Mother), כמו גם תערוכות קבוצתיות רבות ברחבי העולם. בשנת 2006 נמכרה עבודתו השנויה במחלוקת בישראל ("החיילות" מ-1993), בה נראה הוד בבגדי חיילת, במכירה פומבית של סותבי'ס בניו יורק ב-48 אלף דולר. היום, בגיל 44, הוא נחשב לאחד האמנים הישראלים הבולטים בזירה העולמית ופחות מתעניין בדעותיהם של המבקרים הישראלים.
שרון טל יגודו
בגילה הצעיר, 40, שרון טל יגודו אוחזת באחד התפקידים הנחשקים בתעשיית הטלוויזיה העולמית – סגנית נשיא המחלקה לפיתוח תוכן של רשת Fox. את האהבה שלה לתעשיית הבידור היא החלה לפתח בתקופת לימודיה בתיכון אלון ברמת השרון כשכתבה ושיחקה. כשהפנימה שדווקא מה שקורה מאחורי הקלעים מושך אותה יותר, מצאה את עצמה נרשמת ל-NYU לתואר השני במסלול מדיה עם התמקדות בתחום טלוויזיה. במהלך ארבע השנים מאז סיום לימודיה היא הספיקה לעבוד ב- NBC Sport וברשת Oxygen. בפסטיבל מיפ בקאן, שוק הטלוויזיה הגדול בעולם, היא מכרה את הפורמט הראשון שלה ל-FTVS, והם מכרו אותו לערוצי הבידור של רשת פוקס באיטליה. הפרויקט העיקרי שלה כיום הוא סדרת הזומבים המצליחה "המתים המהלכים", אותה היא מפיקה במשותף עם רשת AMC. לפני שנתיים חשפה בראיון שהיא מתגעגעת לישראל והודתה שהיותה ישראלית עוזר לה בתעשייה: "היהודים מנהלים את הוליווד וישראלים ידועים בכך שהם יצירתיים ועקשנים. זה לא מקרה שפורמטים ישראלים כל כך לוהטים בהוליווד".
מארק איווניר
בלי הרבה יותר מדי יחסי ציבור, מארק איווניר הפך לשחקן הישראלי המצליח ביותר בהוליווד בשנים האחרונות. איווניר בן ה-46 עלה לישראל מאוקראינה בגיל 7. עם סיום לימודי המשחק קיבל כמה תפקידים בקאמרי ובאופרה הישראלית ובהמשך הצטרף לתיאטרון גשר, שם כיכב בתפקידים ראשיים במשך עשור. באמצע שנות ה-90 הוא קפץ ללונדון ללימודי משחק ובימוי והספיק להשתחל לשני סרטים בריטים. לאחר שאשתו קיבלה הצעת עבודה בלוס אנג'לס, משפחת איווניר החליטה לעקור מכאן ולנסות את מזלה בגולה. תפקידו ההוליוודי הראשון היה בסרט "נשר הברזל 2", אבל הפריצה הגיעה עם תפקיד הקאפו מרסל גולדברג ב"רשימת שינדלר". מאז לוהק איווניר ל"שומר המדינה" של רוברט דה נירו, ושיחק לצידם של פיליפ סימור הופמן וכריסטופר ווקן ב"כלים שלובים". בין לבין הספיק להופיע גם באינספור תפקידי אורח בסדרות כמו "24", "מונק", "זהות בדויה" ורבות נוספות. השנה יכולתם ליהנות ממנו בסדרת הפשע "הרשימה השחורה" או בסדרת האקשן "צ'ופ-צ'ופ" ואין ספק שהזרוע ההוליוודית שלו עוד נטויה.
אלי טהרי
דווקא בארץ בקושי מכירים את שמו של אחד הישראלים המצליחים ביותר בעולם בתעשיית האופנה. סיפור חייו של טהרי כזה שלא שומעים כל יום. הוא נולד לפני 62 שנה לזוג עולים מאירן שהתיישבו במעברה באזור ירושלים. לאחר גירושי ההורים נדד בין בתי יתומים ובתי ספר דתיים ועם סיום שירותו הצבאי, חי תקופה קצרה בסיני ובאנגליה. בתחילת שנות השבעים כשהיה בן 19 בלבד נחת בניו יורק עם 60 דולר בכיס. טהרי התחכך בכוכבים בסטודיו 54 ובלילה חזר לישון על ספסלים בסנטרל פארק. שנה לאחר מכן פתח את "בוטיק אלי", שם מכר בהתחלה פריטי אופנה של מעצבים אחרים, אך מהר מאוד התחיל למכור את עיצוביו והפך לאחד ממעצבי ויצרני האופנה הגדולים, כמו בסיפור סינדרלה אמיתי. בגיל 30 כבר היה טהרי מיליונר, והיום הוא חולש על 37 חנויות בארצות הברית, עשרות נקודות מכירה בבתי כלבו שונים ושלוש חנויות בינלאומיות. עם מותג אופנה מצליח שמגלגל למעלה מחצי מיליארד דולר בשנה וחוג לקוחות נוצץ, שכולל את הילארי קלינטון, ג'ניפר לופז ואנג'לינה ג'ולי, הלילות על הספסל והחיים במעברה נראים הכי רחוקים שאפשר.
אבי לרנר
היו"ר והבעלים של חברת ההפקות ההוליוודית Nu Image, נחשב לאחד מיוצרי הסרטים העצמאיים המנוסים, הפוריים והמוצלחים של זמננו. הנער שעבד באולמות הקולנוע בתל אביב, עבר לדרום אפריקה, שם הפיק מספר סרטים לפני שהפך לבעלים של רשת בתי קולנוע. בשנת 1991, זמן קצר לאחר שהגיע ללוס אנג'לס, התמנה לנשיא חברת ההפקה וההפצה העצמאית Global Pictures. בהמשך דרכו לרנר ייסד שתי חברות הפקה: Nu Image ו-Millennium Films, שמפיקות בעיקר סרטי פעולה. הוא עבד עם כוכבי האקשן הגדולים ביותר: סילבסטר סטאלון, ואן דאם, סטיבן סיגל, וסלי סנייפס, דולף לונדגרן וצ'אק נוריס. לרנר חתום על הפקת סדרת סרטי "בלתי נשכחים" בכיכובם של כוכבי סרטי הפעולה הגדולים. עוד ברזומה שלו תמצאו גם את "סוף המשחק" בכיכובו של קובה גודינג ג'וניור, "אדיסון" בכיכובם של מורגן פרימן, קווין ספייסי וג'סטין טימברלייק, וכן את הסרטים "16 רחובות"; "הדליה השחורה" ו-"איש הקש". דבר אחד בטוח, אם הוא היה נשאר בארץ הוא לעולם לא היה מצליח לייצר כזאת כמות של סרטים – מעל 300 בשני עשורים.
אלבר אלבז
מעצב האופנה המהולל אלבר אלבז אמנם נולד במרוקו, אבל עלה לארץ עם משפחתו כשהיה בן 8 חודשים בלבד. אלבז בן ה-53 גדל בחולון ומיד כשהשתחרר מצה"ל נרשם ללימודי אופנה בשנקר. כשאלבז עקר לניו יורק בגיל 26 הוא התחיל לעבוד ולהשתלם כשבע שנים אצל המעצב ג'פרי בין. הפריצה הגדולה שלו הגיע כשהשתלב כמעצב בבית האופנה של גי לרוש. שנתיים לאחר מכן עבר לעבוד אצל איב סן-לורן כמעצב ליין בגדי הוט-קוטור. פרישתו של סן-לורן מבית האופנה המיתולוגי הובילה את אלבז לבית האופנה הפריזאי הנודע "לנווין". הביקורות לא מפסיקות לשבח אותו ובין לקוחותיו תמצאו פאשניסטות מפורסמות כמו שרה ג'סיקה פארקר, ניקול קידמן, נטלי פורטמן, קייט מוס ועוד מיני יפות ונכונות. אם כל הנוצץ הזה לא מספיק מרשים אתכם, המגזין "טיימס" הכתיר אותו כאחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם בשנת 2007. מכירים עוד חולוני לשעבר שנכנס לרשימה הזאת?
חיים סבן
מפיק העל הישראלי נולד במצרים, לפני שעלה לישראל עם משפחתו ונאלץ לחלוק דירת 3 חדרים בדרום ת"א עם עוד 2 משפחות. היוזמה והכישרון להפיק אפיינו אותו כבר בגיל צעיר, כשהפיק את פסטיבל שירי הילדים המצליח. אחרי שעבר לצרפת, שם הקים חברת תקליטים והלחין מוזיקה לטלוויזיה, היה מוכן לעלות לליגה של הגדולים באמת עם המעבר ללוס אנג'לס ב-1983. בסוף שנות השמונים הקים המפיק את "סבן אנטרטיינמנט". פריצת הדרך הדרמטית של סבן התרחשה ב-1993 כשזיהה את הפוטנציאל בסדרת אקשן יפנית והפך את "פאוור ריינג'רס" ללהיט הבינלאומי ואת "סבן אנטרטיינמנט" לאימפריה רצינית. ב- 2002 סבן מכר את כל עסקי הטלוויזיה שלו לתאגיד הענק דיסני, תמורת סכום עתק של 1.7 מיליארד דולר. מאז הפרישה הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בעיסוק בצדקה ובפוליטיקה. סבן בן ה-70 נחשב לאחד התורמים הגדולים של המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, והוא אחד האנשים הקרובים לנשיא ארצות הברית לשעבר, ביל קלינטון. בשנים האחרונות, הוא מרבה בפעילות הקשורה לישראל, ותורם למוסדות שונים, ביניהם תרם 15 מיליון דולר להקמת מחלקת ילדים בבית החולים סורוקה. אז בסוף גם משתלם לנו שהם יורדים ומצליחים שם.