אם גם אתם סיימתם את העונה השלישית של סדרת הדרמה התקופתית הבריטית "אחוזת דאונטון" כשאתם מתייפחים בחוסר שליטה על הספה, יש לנו חדשות טובות עבורכם: העונה הרביעית מלאת אירועים, דרמות ותה בספלי פורצלן בדיוק כקודמותיה. זה גם כנראה הרגע להזהיר: אם טרם הספקתם להתעדכן בהתרחשויות, השורות הבאות מפוצצות בספויילרים, אז או שתפסיקו לקרוא עכשיו, או שתצטיידו במוחק זיכרון. כך או כך, שתי הבחירות על אחריותכם בלבד.
העונה החדשה מוצאת את אחוזת דאונטון לובשת שחורים בעקבות מותו הטרגי של מתיו קרולי, ואת ליידי מרי בתור אם חד הורית, לצדו של תום ברנסון, שגם נותר אב חד הורי לאחר מותה של סיביל. היא גם מציגה תוספת תוססת בדמותה של רוז, בת הדודה הצעירה ומשולחת הרסן שהופכת לחלק מהאחוזה ומעוררת מהומות, וגם את האירוע הבולט של העונה, שגם עורר תגובות סוערות בבריטניה לאחר שידורו – אונס של אחת הדמויות שגם משפיע משמעותית על כל העלילה. אבל חכו, עוד נחזור לכל אלה.
רגע לפני עליית העונה החדשה (ב-13 באפריל ב-yes), אני עולה על כפפות וכובע ויוצאת לפגוש את הקאסט בבית מלון לונדוני, מרחק יריקה מארמון בקינגהאם, כדי ללמוד מקרוב על אחת הסדרות שהפכה להיסטריה עולמית, והראשונה שתופסת אותי לא מוכנה היא מישל דוקרי (ליידי מרי). בלוק מודרני וקז'ואלי להחריד, הכולל טופ שיקי בצבעי שחור-לבן ושום דבר שעשוי ממלמלה, דוקרי נראית נינוחה ומחייכת, וניכר שהיא נהנית מהעובדה שהדמות שלה הפכה למרכז העניינים של דאונטון, למרות שהיא מסתובבת רוב העונה עם לב שבור: בדיוק כשחייה נראים מושלמים, בעלה ואבי ילדה נעלם מחייה לנצח. "ידעתי שזה חייב להיגמר ככה – פשוט לא ידעתי איך", אומרת דוקרי, "כולנו ידענו מההתחלה שהדמות של מתיו חייבת למות כי הוא היורש של אחוזת דאונטון, ואי אפשר לכתוב את הדמות שלו בלי שזה יהיה הסוף שלה. קראתי וקראתי את התסריט של הפרק, ועדיין לא הגעתי לרגע שבו מתיו מת. כבר התחלתי להאמין שהם שינו את דעתם וויתרו על זה, אבל אז זה פתאום קרה, בעמוד האחרון של התסריט. נשבר לי הלב, באמת. היו לי דמעות בעיניים".
זו לא הדמות היחידה שחסרה בעונה הזו: גם לכתה בטרם עת של ליידי סיביל היה משמעותי על הסט. "הרגשנו היטב את ההיעדרות של ג׳סיקה (בראון-פינדלי, שגילמה את סיביל – א.ר.) ושל דן (סטיבנס, שמשחק את מתיו – א.ר.), וזה היה ממש מוזר", אומרת דוקרי, "רוב הסצנות שלי היו איתו, אז עברנו ממצב שבו את מבלה עם מישהו מדי יום, במשך חצי שנה, למצבו שבו את חוזרת לסט והוא פשוט לא שם. ממש התגעגעתי אליו. אבל אנחנו עוד בקשר".
בואי נדבר על הדמויות שעדיין נמצאות: לדמות שלך, ליידי מרי, ולאחותך בסדרה, ליידי אידית, תמיד היו יחסים מורכבים. יכול להיות שהן סוף סוף יהפכו לחברות?
"אני לא חושבת. יש ביניהן אהבה לא מדוברת, אבל היריבות הזו ביניהן אף פעם לא תיעלם. הן לא יכולות לסלוח אחת לשנייה על מה שהן עשו זו לזו בעונה הראשונה. למרות שהן חלקו רגע של חסד כשסיביל מתה – מרי עדיין אוהבת להקניט את אידית ולהיות מרושעת כלפיה".
לאורה קרמייקל, ליידי אידית בשבילכם, מספרת שהיריבות על המסך גרמה לשתי השחקניות לפתח הומור פנימי מושחז: "מישל ואני צוחקות על זה כל היום", היא משתפת, "אנחנו שולחות אחת לשנייה סמסים מזעזעים עם הודעות נוראיות מליידי מרי לליידי אידית ולהיפך. אנחנו חושבות שזה היסטרי! אנחנו גם חותמות את ברכות יום ההולדת שאנחנו שולחות לשנייה ב"Dear slut" ("שרמוטה יקרה", בתרגום חופשי מאוד – א.ר)". אין מה לומר, מעודן.
"לא הייתי רוצה שמישהי תביא לי ארוחת בוקר על מגש כל יום"
אחוזת דאונטון נוצרה על ידי ג'וליאן פלוז, תסריטאי שעבד בעיקר בקולנוע ויצר את "גוספורד פארק" המצליח. הסדרה שודרה במקביל ברשת ITV באנגלית וברשת PBS האמריקאית, והפכה להצלחה כמעט מראשית דרכה, כשהיא קוטפת את גלובוס הזהב ואת האמי. הסדרה מתארת את חייהם של משפחת קרולי האריסטוקרטית המתגוררת באחוזת דאונטון, ובמקביל מתארת גם את חיי המשרתים שלהם. הסדרה נפתחת בשנת 1912, ביום טביעתה של הטיטאניק, ונמשכת הרחק לתוך שנות ה-20 של המאה ה-20, כשברקע מלחמת העולם הראשונה, המשפיעה על החברה הבריטית ומשנה את ההיררכיה של המעמדות החברתיים.
לסדרה יש יועץ היסטורי צמוד (אלאסטיר ברוס), שתפקידו לדייק את מה שנראה על המסך – הן מבחינת המנהגים החברתיים והן מבחינת האירועים ההיסטוריים. "יש חוקים מאוד נוקשים לגבי לכבוד מי קמים מתי, באיזה אירוע מורידים את הכובע ומתי נפרדים מהכפפות", מסבירה לילי ג׳יימס המגלמת את רוז. "השחקנים שנמצאים שם מהעונה הראשונה כבר שולטים בהכל, והיועץ ההיסטורי שלנו נמצא באופן יום יומי על הסט ומשגיח שהכל תואם לתקופה. בואי נגיד שאמא שלי סוף סוף מרוצה שזה שאני כבר לא שמה את המרפקים על השולחן".
מי שעוד שולטת בכללים החברתיים הסבוכים של המאה שעברה היא אליזבת מקגוברן (ליידי גרנת'ם), ומבחינתה מדובר בעסק משונה למדי: "קורה בחיים לא עושה שום דבר!", היא מסבירה את החיים הקשים של בת דמותה, אשתו האמריקאית של לורד גרנת'ם, אבי המשפחה). "זה יוצר מערכת יחסים מאוד אינטימית שבה המשרתת שלה יודעת עליה הכל והיא לא יודעת על המשרתת שלה שום דבר. אני לא יכולה להבין את זה. ממש לא הייתי רוצה שמישהו יביא לי את ארוחת הבוקר שלי על מגש כל בוקר, ואני לא יכולה להבין למה שמישהי תרצה לעשות אמבטיה, כשלאורך כל הזמן הזה עומדת לידה אישה במדים שחורים. זה מוזר".
בינתיים מתברר שההפרדה בין אדונים ומשרתים מתקיימת גם במציאות, ולו ברמה הטכנית: בעוד שהסצנות המתרחשות בחדרי המשרתים מצולמות באולפני אילינג, האצילים זוכים לצלם את הסצנות שלהם בטירת הייקליר המהממת ביופיה שבמחוז המפשייר. הטירה היא משכנו של הרוזן מקרנרבון, ונמצאת בבעלות משפחתו משנת 1679. כמו אנשי אצולה רבים באנגליה, האחוזה אינה מצליחה לממן את עצמה באמצעות גידולים חקלאיים ולפיכך בעליה משכירים אותה לחתונות, לקונצרטים וגם לחברות הפקה טלוויזיוניות, הנדרשות להשתמש בנכס בשיא הזהירות, שכן הוא גדוש בחפצי ערך.
צוות הצילום והשחקנים צריכים לנקוט בשלל אמצעי ביטחון כדי לא לפגוע בחדרים העתיקים. "אם תגיעי לסט שלנו תראי כדורי טניס בכל מקום", מסביר יו בונוויל, הלוא הוא לורד גרנת'ם בכבודו ובעצמו. "חוצים אותם באמצע ושמים בתוכם את כל ה'רגליים' של המצלמות ושל הפנסים ושאר הציוד שלנו כדי לשמור על הרצפה בחדרים, אז תמיד יש עוד כמה כדורים, למקרה הצורך. צריך לזכור שאנחנו רק עוד דייר זמני כאן, ואנחנו צריכים לשמור על הכללים".
הכללים מסתכמים במשפט אחד חשוב: אל תגעו בשום דבר. "יש באחוזה ציור אורגינלי של ואן דייק, מהתקופה של צ'ארלס הראשון, שתלוי בחדר האוכל ושווה 18 מיליון פאונד", מספרת ג'ואן פרוגט, המגלמת את דמותה של אנה, המשרתת האישית של ליידי מרי ואשתו האוהבת של מיסטר בייטס. היא לבושה בשמלת מיני, שיערה הבלונדיני פזור וכל כולה רחוקה שנות אור מהשמרנות החיוורת של אנה. "כמובן שאסור לנו לגעת בו, ועקרונית אנחנו מנסים לא לגעת בשום דבר כדי לא לעשות נזקים. יש באחוזה הזו דברים יקרים בטירוף שאנחנו לא מתקרבים אליהם בכלל – יש כסאות שאסור לנו לשבת עליהם. ברור שגם אוכל ושתייה על הסט הם מחוץ לתחום. עד עכשיו לא היו לנו אסונות גדולים מדי – רק כמה פעמים שהפלתי את המגש שלי, או שאנשים נפלו על חפצים. אבל שום דבר רציני מדי".
הצלחתה של הסדרה הביאה גם לפריחתה המחודשת של אופנת שנות ה-20 (שגוועה מעט בינתיים), אבל עבודתן המוקפדת ומעוררת ההערכה של מעצבות התלבושות סוזאנה בקסטון וקרוליין מק'קאל משכה אליהן תשומת לב עולמית ואף הקנתה להן את פרס ה"אמי". "הן מסתובבות בכל אירופה כדי לחפש את הווינטג׳ המדהים שאנחנו לובשות", מספרת לילי ג׳יימס (רוז), "הייתי מתה שיתנו לי לקחת את הבגדים האלה הביתה".
"אנחנו רק מרחק של דור אחד ממצב בו להיות משרת הייתה קריירה".
הפערים בין הסדרה למציאות חושפים לא פעם תגליות משעשעות. כך, למשל, צופי הסדרה רגילים לראות את דייזי (השחקנית סופי מק'שרה) מנצחת על הסירים במטבח ביחד עם גברת פאטמור ואייווי, אבל מסתבר שבמציאות מק'שרה רחוקה מלהיות שפית. "אני ממש גרועה בבישול ולמזלי לא הייתי צריכה ללמוד לבשל בשביל התפקיד כי יש לנו מחלקת ארט ממש טובה שגורמת לזה שניראה כאילו אנחנו יודעות לבשל", מסבירה מק'שרה. כמו שחקנים נוספים, גם היא נדהמה לגלות עובדות היסטוריות על הדמות שלה – למשל, שדייזי, שהתחילה את דרכה בתחתית סולם המשרתות, החלה לעבוד כבר בגיל 13. "אלו הגילאים שבהם התחילו לעבוד", אומרת מק'שרה, "והיא עובדת שעות מטורפות: תחשבי שמשרתת במעמד שלה צריכה להעיר את כל השאר המשרתים, והדבר הכי מוזר הוא שבמסגרת התפקיד שלה כמשרתת היא גם צריכה להדליק את האש בחדרים של האצילים בזמן שהם ישנים, וזו משימה ממש קשה. כשאני ניסיתי להעמיד פנים שאני עושה את זה עשיתי המון רעש, וזו הייתה רק העמדת פנים. מהילדות האלו ציפו לעשות את זה בשקט מוחלט. אין לי מושג איך הן עשו את זה".
זה לא הגילוי היחיד שנחשף בפני השחקנים דרך הדמויות שלהם. כך, למשל, גילה רוב ג׳יימס קוליי, המגלם את המשרת המרושע ביקום תומאס בארו, שבתקופה ההיא משרתים קיבלו משכורת יותר גבוהה אם הם היו יותר גבוהים: "ואם הם היו נאים הם היו מקבלים שכר עוד יותר גבוה!", הוא מדגיש בתדהמה, "הייתי בשוק מזה. אם אתה מטר תשעים ויפה – מזומנים ישר לכיס!".
.כשחושבים על זה, הסלבס של היום הם קצת כמו האריסטוקרטיה של פעם, לא?
בונוויל: "אני חושב שכן, במובן הזה שעושים בשבילך דברים. לאורך ההיסטוריה אנשים עם כסף שילמו לאנשים אחרים כדי שימלאו עבורם משימות. צריך לזכור שאנחנו רק מרחק של דור אחד ממצב בו להיות משרת הייתה קריירה, עבודה שאנשים שאפו אליה. זה דומה לזה שלמפורסמים יש אנשי יחסי ציבור, מאפרים, סטייליסטים. הם היו יכולים לעשות את כל זה בעצמם – אבל זה גם חוסך להם זמן וגם יוצר קריירות עבור אחרים".
מקגוברן, שגדלה בהוליווד, מוצאת גם היא דברים משותפים בין החיים של הליידי לחיי הזוהר ההוליוודיים. "יש סינדרום כזה בלוס אנג'לס, שכשאתה מצליח, פתאום החברים הכי טובים שלך הם כולם אנשים שאתה משלם להם", היא מסבירה, "אתה מעסיק אותם וחושב, משום מה, שאתם באמת קרובים. אתה בטוח שהם חולים עליך, ושוכח שאתה משלם להם כדי להתנהג ככה – וזה קצת כמו מה שקורה עם קורה ועם המשרתת האישית שלה. היום לאנשים יותר קל להתנהל מול אנשים שהם משלמים להם מאשר מול אנשים שיש להם דעה משל עצמם".
אגב, לא מתחשק לכם לקבל איזה תואר אצולה קטן גם בחיים? יכול להיות שתקבלו OBE מהמלכה?
בונוויל (פורץ בצחוק): "אני פאקינג מקווה שלא".
מקגוברן: "אני דווקא בהחלט מוכנה להיות חברת במסדר של המלכה, אם היא במקרה קוראת את הראיון הזה".
המשרת המרושע בעולם
"שלום!", מכריז בעברית אלן ליץ' (תום ברנסון), פעם נהג והיום אלמן ואב חד הורי לבייבי סיביל שמגיע עם שאלה דחופה. "מדבבים אותנו בישראל לעברית?", הוא תוהה, וכשאני משיבה בשלילה הוא כמעט מתאכזב, "ראיתי כמה גרסאות מדובבות שלנו, נגיד בספרדית, וזה היסטרי. שמתי לב שיש מילים שהם בוחרים לא לתרגם ולהשאיר באנגלית ואז זה נשמע ככה: 'בלה בלה בלה בלה בלה בלה, ליידי סיביל!' זה גדול בעיני".
רוב ג'יימס קולייר (תומאס בארו) טוען שהמדבב שלו הוא איטלקי מסוקס. לא רע, האמת. "יש לו קול סקסי בטירוף", הוא צוחק, "הלוואי שהייתי נשמע כמו תומאס האיטלקי. הם אפילו מדבבים את הצחוק שלך אז הצחוק שלי שם הוא כזה "מו-הא-הא-הא!״ מרושע".
עכשיו, כשכל העולם מכור לסדרה, נשאר בכלל מקום שאליו אתם יכולים לברוח לחופשה מבלי שיזהו אתכם?
ליץ׳: "התשובה הראשונה שלי היא שברור שיש מקומות בעולם שבהם לא יזהו אותנו, אבל למען האמת הייתי בג׳קרטה לא מזמן ונהג המונית בשדה התעופה הסתובב אליי ואמר:'תום ברנסון!'. הייתי בשוק. כאילו – זה אינדונזיה פה. זה היה מוזר לגמרי".
ג׳יימס-קוליר: "זה עוד כלום, מיסטר קרסון (ג'ים קרטר, המגלם את רב המשרתים צ'רלס קרסון – א.ר.) נסע לעשות טרק בפרו כשפתאום ניגש אליו בחור סיני ואמר לו: 'מיסטר קרסון! מיסטר קרסון!'. זה באמת מדהים כמה רחוק הסדרה הזו הגיעה".
רוב, בעונה הזו גילינו סוף סוף עוד צדדים באישיות של תומאס, איך הגיבו אליך הצופים?
(מחווה בידו תנועת ייאוש) "אנשים עצרו אותי ברחוב ואמרו לי שהם עוד יותר שונאים אותי עכשיו, כי תומאס גרם להם לבכות. אז זה לא משנה מה אני עושה, בסוף שונאים אותי...טוב, כולם אוהבים לשנוא משהו".
יכול להיות שהוא יהפוך עכשיו לדמות חיובית יותר?
"בסוף העונה הזו כבר ברור שהוא לא נבל חד מימדי. השורש להתנהגות שלו נעוץ במיניות שלו, ואני גאה בזה שהתעסקנו בנושא הזה – לא רק בגלל שתומאס הוא דמות הומוסקסואלית, אלא בגלל שהוא דמות הומוסקסואלית בתקופה הספציפית הזו. תומאס נושא סוד עצום, כי להיות הומו היה אז לא חוקי וגם נגד את הדת. הוא אדם שמתעורר כל בוקר וחושב שהוא הולך להישרף בגיהינום. זה לא הדבר הכי נחמד להתעורר אליו. הוא יודע שהוא לעולם לא יוכל למצוא אהבה, כי לא מרשים לו לאהוב, ואז הוא רואה את מיסטר בייטס עם אנה, ויש להם אהבה, יש להם בית נחמד – כל הדברים שלו לעולם לא יוכלו להיות , אז הוא שונא ומבודד את עצמו".
כשמגי סמית' משאירה את האייפון בבית
כפי שבטח כבר הבנתם, היחסים בין השחקנים חמים וקרובים, ורבים מהם גלשו גם מחוץ לאתר הצילומים. מיסטר ומיסיס בייטס למשל, הלוא הם ברנדון קויל וג'ואן פרוגט, הם אמנם לא זוג בחיים האמיתיים, אבל בהחלט חברים טובים: "ברנדון היה בחתונה שלי באוקטובר האחרון", מגלה פרוגט, "וחוץ ממנו הגיעו גם המון שחקנים מהסדרה, כולל דייזי ומיסטר קרסון וגם אחד הנהגים – כולנו חברים טובים ובזכות הצילומים הפכנו לקבוצה מאוד מגובשת".
את הגיבוש אפשר לראות גם במשחקי הבננה גראמס (משחק דמוי שבץ נא) הסוערים שמתרחשים בין הצילומים באחוזה, וגם בנזיפות שחוטפים השחקנים הצעירים מהמבוגרים יותר, בגין היותם דבוקים לאייפונים. "הם משתגעים מזה", מספרת קרמייקל (ליידי אידית), "סמארטפון בשבילם זה משהו אחר לגמרי. מגי סמית' אמרה לי שהיא רוצה להראות לי תמונה שיש לה בסמארטפון, אבל בהזדמנות אחרת, כי היא השאירה אותו בלונדון. את מבינה? מבחינתה, טלפון נייד זה משהו שמשאירים בבית".
כהפקה רבת משתתפים, קורה לא פעם שהשחקנים מתראים בפעם הראשונה רק ביום הצילום עצמו, מה שיוצר לא מעט רגעים מצחיקים וסוריאליסטיים. "אם יש סצינה שבה ישנה משרתת בחדר ואני מדברת עם אחת האצילות, אני מתעלמת מהמשרתים לגמרי", מספרת מק'קלן (ליידי אידית), "אבל אז צועקים 'קאט' ופתאום אני כזה: 'היי! מה העניינים? וזו הפעם הראשונה שאני בעצם יכולה להתייחס אליה".
בין לבין, השחקנים משעשעים את עצמם מהפערים ההפוכים בין מערכות היחסים ביניהם בסדרה, לבין אלו שנוצרו במציאות. כך, למשל, דייזי, הטבחית הממורמרת, ואייווי, העוזרת הצעירה שלה, מחליפות מהלומות בסדרה כל הזמן, אבל השחקניות שמגלמות אותן הן חברות טובות בחיים האמיתיים: "הרבה פעמים קורה שהיא מדברת אליי בצורה איומה במהלך הסצינה", מספרת קארה ת׳ירובולד, המגלמת את אייווי, "ואז אומרים ׳קאט׳ ואנחנו כזה – 'היי, רוצה לשבת לכוס תה?'". "איכשהו תמיד יוצא שאני זאת שמכינה תה לכולם", מסכמת מק'שרה, "גם על המסך וגם בחיים".