"מי שצופה ב'מלחמה ושלום' לא צריך בכלל לקרוא את הספר"

"אני רק רוצה להודות לסוכן שלי, ולאלוהים – הארווי וויינסטין".

כך סיימה מריל סטריפ את נאום הזכייה שלה בטקס גלובוס הזהב לפני ארבע שנים, כשזכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר על תפקידה ב"אשת הברזל". כשהשחקנית שנחשבת לגדולה ביותר בדורנו מפארת את שמך כך, היא כנראה יודעת על מה היא מדברת.

סטריפ היא לא היחידה שרואה בווינסטין דמוי-אלוהים הוליוודי. כשמדברים על המושכים בחוטים האמיתיים בתעשייה - אלה שמכונים לפעמים "המאפיה היהודית" - השם הראשון ברשימה הוא זה של המפיק הנודע בן ה-63 שמיצב את מעמדו בשלושת העשורים האחרונים כמפיק העל של הוליווד.

ב-1979 ייסד וויינסטין, ביחד עם אחיו בוב, את חברת ההפקות "מירמקס" (שילוב שמות הוריהם, מירה ומקס). עשר שנים מאוחר יותר זכה "סקס, שקרים ווידאוטייפ" של סטיבן סודרברג, שהופק על ידי הוויינסטינים, בפרס דקל הזהב בקאן. מאוחר יותר הכירה מירמקס לעולם את קוונטין טרנטינו, כשהפיקה את "כלבי אשמורת" ו"ספרות זולה" (שזכה אף הוא בדקל הזהב). מירמקס המשיכה להנפיק להיטים ולגרוף פרסי אוסקר עם "הפצוע האנגלי", "שיקגו", "שייקספיר מאוהב", "סיפורו של וויל האנטינג" (שגם הציג לעולם את מאט דיימון ובן אפלק, מהכוכבים הבולטים של מירמקס) וטרילוגיית "שר הטבעות". 

ב-1993 נרכשה מירמקס ע"י אולפני דיסני (שמכרו אותם ב-2010), וב-2005 - בעקבות סכסוך בין הוויינסטינים לדיסני - הקימו האחים חברה חדשה, הנושאת את שם משפחתם. עם "The Weinstein Company" המשיכו האחים ליצור סרטים שזכו להצלחה מסחרית ואמנותית כאחד, ביניהם "נאום המלך" ו"הארטיסט" (זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר), "ממזרים חסרי כבוד" ו"ג'אנגו ללא מעצורים" של בן טיפוחם טרנטינו, ו"פייטר" ו"אופטימיות היא שם המשחק" של דייויד או. ראסל.

במקביל, החברה גם התרחבה לטלוויזיה והפיקה תכניות ריאליטי, ובראשן "פרויקט מסלול" המצליחה עם היידי קלום. הפרויקט הטלוויזיוני החדש והשאפתני של וויינסטין הוא דווקא לא ריאליטי, אלא מיני סדרה בת שש פרקים המבוססת על הרומן האפי "מלחמה ושלום" של לב טולסטוי, שמשודרת ב-BBC הבריטי וב-A&E האמריקאי. "הצפייה בסדרה תניע אנשים לקרוא את הספר, אבל מי שיצפה לא באמת יזדקק לזה, הכל כבר על המסך", מכריז וויינסטין ביהירות אופיינית בראיון. "זה לא פשוט לקבל אור ירוק לפרויקט ברזולוציה כזו, אבל כשהצענו את זה לרשתות המשדרות באנגליה ובארה"ב התשוקה הייתה שם מהיום הראשון. מצד אחד הם תמכו והיו שם לצידנו לכל אורך ההפקה, אבל מצד שני הם גם נתנו לנו את החופש להפיח רוח חיים ביצירה כפי שראינו לנכון, וזה לא מובן מאליו".

ועדיין, מדובר בחתיכת קלאסיקה ספרותית כבדה שהיה צריך לעבד למסך.

"זה היה הרומן האהוב עליי בכל הזמנים, בוא נתחיל בזה. כשהייתי בן 12 שיחקנו כמה ילדים בחצר בקאובוים ואינדיאנים, השתוללנו, ואני הייתי הקורבן. חטפתי מכה רצינית בעין ימין, ובמשך תקופה נשארתי בבית להחלים ולא הלכתי לבית ספר. אז הלכתי לשכנים, ואם המשפחה, שהייתה ספרנית, נתנה לי את הספר. לקרוא אותו בגיל 12 היה כמו לכבוש פסגת הר. אני מרגיש שרשמתי אז ניצחון ראשון, כשצלחתי את עלילת 'מלחמה ושלום' בגיל כה צעיר, וזה הישג שנשאר איתי. זו הסיבה שרדפתי אחרי הפרויקט הזה. דאגתי לפרטנרים ראויים: ה-BBC, הבמאי טום הארפר, צוות השחקנים הנהדר (ביניהם לילי ג'יימס מ'סינדרלה' ופול דאנו מ'אהבה וחסד' - ד.כ.), וכמובן התסריטאי אנדרו דייויס, שעיבד בין השאר את 'יומנה של ברידג'ט ג'ונס' וכתב ב'בית הקלפים'. מאנדרו התרשמתי במיוחד - הוא הפך את 'מלחמה ושלום' לסקסי".

הוא הכישרון התורן שצדת?

"אני לא יכול לקחת קרדיט, אחת המפיקות העלתה את שמו. אם אתה רוצה להאשים אותי במשהו זה צוות השחקנים. אבל לגבי התסריט אני לחלוטין מצדיע לו בגלל שהוא מההתחלה רצה לקחת את זה לכיוון מעט שונה ממה שאולי היו מצפים או מה שהיה בעיבודים קודמים של הרומן".

מסך קטן, סיפור גדול

"מלחמה ושלום" גרסת 2016 הוא אירוע טלוויזיוני גדול שמשודר במקביל בארה"ב (בו הוא קובץ לכדי ארבעה שבועות של פרקים כפולים), בבריטניה (ובמספר מדינות נוספות באירופה), באוסטרליה ובישראל (במסגרת שירות הסדרות החדש yes London של yes, ב-yes VOD, והחל ב-7.2 ב-yes Oh). מדובר בדריסת רגל משמעותית של וויינסטין בעולם התוכן האיכותי בטלוויזיה, וחברת ההפקות שלו כבר פועלת במרץ לקראת פרויקטים עתידיים שכוללים על פי הדיווחים סרטי המשך ל"נמר, דרקון" של אנג לי (זוכה האוסקר לסרט הזר ב-2000), "שייקספיר מאוהב", "קיל ביל", ואפילו עיבוד קולנועי לסדרת האייטיז "אביר על גלגלים".

דווקא לטקס האוסקר הקרוב מגיע וויינסטין בלי סוס במירוץ לסרט הטוב ביותר. "קרול" עם קייט בלאנשט ו"שמונת השנואים" של טרנטינו אמנם גרפו ביחד 10 מועמדויות, אבל לא בקטגוריה המרכזית. בכלל, נראה שוויינסטין, שבעבר היה מזוהה לחלוטין עם עולם הקולנוע ההוליוודי, הולך בדרכם של רבים ופוזל לכיוון המסך הקטן. לדבריו, המדיה הטלוויזיונית הייתה האופציה האידיאלית עבור "מלחמה ושלום" מהרגע הראשון, על אף הפוטנציאל הקולנועי. "יש בעלילה הרבה מאוד עלילות משנה של דמויות שונות, כל אחת מהן עוברת מהפך מן הקצה אל הקצה", הוא מסביר. "השחקנים מרוויחים פה תפקיד מאוד עסיסי, כי 'מלחמה ושלום' זה לא איזה סרט קולנוע מפרך שאפשר לגמור בשלוש-ארבע שעות. האופציה שקיימת היום בטלוויזיה שיחקה לטובתנו כי יכולנו להתפרש כמה שצריך ולתת לסיפור את המרחב שטולסטוי התכוון שיהיה לו. זה סיפור ענקי ואפי וחבל לפספס את עלילות המשנה. כך למשל הצלחנו לפתות שחקני משנה מצוינים כמו ג'יליאן אנדרסון (סקאלי מ'תיקים באפלה' - ד.כ.)".

טלוויזיה קוסמת לך יותר ככל שעוברות השנים?

"הדבר הכי חשוב הוא שאפשר לעשות בה היום דברים מופלאים, יש לך את הבמה לספר את הסיפור כמו שצריך וזה מה שמכריע את הכף עבורי בתור מפיק. הקולנוע היום לא במקום טוב כמו הטלוויזיה, ואני כן חושב שאנשים שלא הכירו את הספר ירצו להתוודע אליו יותר, בדיוק באופן בו עיבודים קולנועיים לספר לפתע מעניקים לו קהל קוראים חדש. יותר מזה, אני חושב שהספר פתאום יהפוך לקריאת חובה בבתי ספר ושאנחנו נוכל להתגאות בכך שהכרנו לדור הבא את 'מלחמה ושלום' בתור השראה מודרנית".