פעם חשבתי ש"הומו" זו הקללה הכי גרועה בעולם. היום זאת הברכה שלי

עוד לפני שהספיק להגיע לשולחן בבית הקפה שבו קבענו, מנהלת המקום עצרה את עדן דניאל גבאי (23) וביקשה סלפי. מהרגע שהתיישבנו, בכל כמה דקות הגיעו אלינו לקוחות מהשולחנות הסמוכים. הם פירטו בדיוק מאיזה סרטון שלו הם הכי צחקו, לעיתים הוסיפו גם חיקוי משל עצמם ושאלו את השאלה המתבקשת "מאיפה מאיפה מאיפה אתה מוצא את הקטעים". הנה הסוד: "אני מחפש הרבה ואני מבקש מאמא שלי ומחברים ועיתונאים שישלחו לי קטעים מעולים שהם זוכרים".

הקטעים המעולים ההם הופכים לסנסציות בטיקטוק של גבאי, והמעריצים מתעקשים לדלות עוד פרטים. "כן, אבל הקטע עם הכבד, מאיפה זה?" שואלת אחת הלקוחות. הוא משיב בסבלנות: "זה שיחת טלפון שילדה העלתה ליוטיוב". היא מוסיפה לשאול: "והקטע עם ה'אמייזינג בולס' של ליהיא עם החדק של הפיל? אתה חייב לעשות כזה לבעלי". למרות הכל, הצלחנו למצוא בין הגיחות לשולחן שלנו גם זמן לראיון.

גבאי, שחקן, חקיין ויוצר מוכשר שצמח מהטיקטוק ועדיין מלבלב שם, הגיע אל לב הפריים טיים ב"זה לא אולפן שישי" (משודרת מדי שישי בקשת 12). בסרטונים שלו הוא מדבב בעצמו את כל הדמויות שבשיחה בליפסינק, מלווה במימיקה שמקצינה אבל גם מדייקת, ובעיקר מחרפנת מצחוק. "יש לי רק 35 אלף עוקבים. זה ממש קצת", הוא פותח את השיחה ומתנצל "לחברים אחרים שלי יש כמעט חצי מיליון". אבל בניגוד לעוקבים, אותם אפשר לא פעם לזייף ולקנות, עם ההצלחה והעשייה של גבאי קשה להתווכח. הטירוף סביבו התחיל לפני שנה וחצי, כשהעלה את הטיקטוק הראשון שלו. קדמה לו יציאה מהארון כהומו בפני משפחתו, שאחריה הרגיש משוחרר ונינוח יותר. אבל הדרך לא הייתה קלה.

איך היה הקשר איתם?
"גדלתי בעיקר עם אמא, היא האור שלי והמודל לחיקוי שלי, היא ואחותי מורן תמכו בי ונתנו לי הרבה ביטחון. אבא שלי עבר לקריית שמונה, הייתי רואה אותו עדיין פעם בשבוע-שבועיים והוא לא חסך ממני כלום. רציתי מכונית עם שלט - הוא קנה לי, רציתי טלפון - הוא קנה לי, אבל הקשר שלי עם אמא שלי זה קשר חזק".

ומה, היית המצחיק של השכבה?
"לא. תמיד אהבתי במה וחלמתי לשחק, הלכתי להרבה סוכנויות שגנבו ממני מלא כסף ועשו לי בוקים מחרידים, אבל לא על הבמה, במציאות הייתי ילד מאוד ביישן ופחדן. ברמה שלא הייתי מוכן לצאת החוצה לזרוק את הזבל, פחדתי שמישהו יקפוץ עליי מהשיחים, עד גיל 11 ישנתי עם אמא שלי במיטה". 

אמרתי לעצמי "וואי, אתה הומו"

הסיוטים לא נגמרו שם, והתפתחו להתקפי חרדה שמהם סבל לאורך שנים. "בגיל 14 התחילה לי תקופה של חרדות איומות, דפיקות לב מואצות, תחושה ששורפים לי את הגוף בלהבות. כל שני וחמישי הייתי בבית חולים לעשות אק"ג לבדוק שהדופק שלי בסדר, לבדוק שהכל בסדר ושיש לי נשימה כי אני מרגיש שיש לי ג'ולה בגרון, זיעה קרה. כל פעם שרק אמרו לידי איזושהי מילה שלא מצאה חן בעיניי דפק לי הלב. הייתי שוכב על הרצפה במקומות ציבוריים, פעם שכבתי באוטובוס והרמתי רגליים, זו תחושה של עילפון". 

אתה יודע להגיד ממה נבעה החרדה?
"הייתי בארון. הבנתי שאני הומו כבר בגיל 10, הייתי יותר עדין, יותר נשי. ידעתי שאני כזה ותמיד אמרתי לעצמי 'אתה מבולבל, אתה תגדל, אתה תבין שאתה נמשך לבנות ושזה רגע חולף וזה שטויות'. אחרי הבר מצווה אני כבר זוכר ששכבתי במיטה והבנתי שזה כבר לא ישתנה, ואמרתי לעצמי 'וואי, אתה הומו'. ההכרה בזה עשתה לי חרדה. חשבתי שבמשפחה שלי אני לא אוכל לצאת מהארון, שאני אתחתן עם אישה ואביא ילדים ואהיה מדוכא עד שאני אמות". 

פחדת מהתגובה של ההורים?
"אבא שלי מרוקאי של פעם, הם לא גדלו עם הומואים כנורמה חברתית, זה דור שחושב שזו סטייה, ואחי הגדול הוא חרדי. כל הזמן רק ניסיתי להסתיר את זה שלא יחשדו. כשהייתי יושב לידם אז הייתי מעבה את הקול ומקפיד שלא לדבר עם הידיים, כי רק הומואים מדברים עם הידיים. שיחקתי את המשחק עד הסוף".

ואיך היה בתיכון?
"היו צוחקים עליי כל הזמן. היו פונים אליי בלשון נקבה והייתי מתעצבן ואומר להם 'אני בן, אל תפנה אליי כבת' והיו אומרים לי 'לא מאמי, אתה לא גבר'".

איך זה מרגיש שצוחקים עליך?
"השתנקות. גם אם היה לך את היום הכי טוב בעולם, ברגע שאומרים 'הומו' הוא נהרס. חשבתי שזו הקללה הכי גרועה בעולם. היום אני שמח שאני כזה, זו הברכה שלי".

אתה בן 23. נולדת בערך כשדנה אינטרנשיונל זכתה באירוויזיון וגדלת בעידן שבו הומואים מככבים בפריים טיים. זה לא הקל עליך?
'האמת שלא. אני לא מאלו שראו את דנה ואת אסי עזר ואמרו 'יאללה, בא לי גם להיות כזה'. להפך, זה עצבן אותי, חשבתי 'למה הם יכולים ואני לא'. עם הזמן זה עזר לי להבין שזה לא סוף העולם, ראיתי שאפשר להצליח גם כשאתה גיי, ואפשר להתחתן ולהביא ילדים. הבנתי שגם אני יכול להתחתן בברצלונה וביוון, ראיתי כתבות של הומו עם כיפה והבנתי שאני יכול לשמור שבת וכשרות וזה לא מונע ממני להיות הומו, ואז ידעתי שהגיע הזמן".

עד שהגיע הזמן הגיעו גם עוד כמה מהמורות בדרך. בגיל 14, בעקבות החרדות שהפריעו למהלך החיים התקין שלו, הוא הוסיף את השם השני "דניאל" בהמלצת רב והמצב התאזן. כשהתגייס וניסה להסתיר את נטייתו המינית, החרדות חזרו והתגברו. "ידעתי שאני חייב להיות קרבי, שלא יחשדו, אני חייב לשחק את המשחק עד הסוף, אז במנילה ביקשתי גבעתי. בסוף שובצתי לתותחנים, ואז כמו בסרט אימה, אתה עולה על האוטובוס ובום נוחת באמצע המדבר, רק גברים מסביבי ובאותה שנייה חטפתי התקף חרדה וצרחתי שאני לא רוצה להיות שם, שאני רוצה קב"ן עכשיו. אמרתי 'אני לא נשאר פה, לא משנה מה, אני דופק נפקדות אם לא'. 

"כשהגעתי לקב"ן סיפרתי לו שאני על כדורים, בלעתי מולו, והוא אמר שרק מחר בבוקר אוכל ללכת לתל השומר לשיבוץ מחדש. ישנתי עם המדים, עם הנעליים. בהמשך שיבצו אותי כטבח שבוע-שבוע, ואז גם המרחק מהבית לבסיס גמר אותי, החרדות התגברו, העלו לי בהדרגה את המינון של הכדורים מ-50 מ"ג ל-250 מ"ג. אחר כך העבירו אותי להיות אפסנאי. אבל שום דבר לא עזר. הייתי מוציא גימלים כל הזמן, דפקתי נפקדות, שפטו אותי לכלא. יום אחד שהגעתי לרכבת, התקשרתי למוקד 'מכל הלב' של הצבא ואמרתי למוקדנית 'אני קופץ עכשיו לפסי רכבת אם את לא משחררת אותי מצה"ל'. די, לא יכולתי יותר". 

באמת רצית למות?
"לא רציתי להתאבד, אבל הייתי עושה משהו לעצמי רק כדי שישחררו אותי. קופץ לרכבת, חותך ורידים, אני לא יכולתי יותר להיות שם. אבל לא חושב שבאמת הייתי מסיים את החיים שלי". 

עדן, תתאפס על עצמך מהר

אחרי שנה ושמונה חודשים בצה"ל, גבאי שוחרר עם פרופיל 21 נפשי. אחריהן באו עוד שנתיים של התאוששות בבית. "ישבתי שנתיים בחוסר מעש. לא יכולתי לעשות כלום, לא לעבוד, כל לילה סיוטים שמחזירים אותי לצבא. הרגשתי שאני לא מסוגל יותר".

לא מסוגל יותר להסתיר את הנטייה מינית?
"כן. היה לי חבר מאוד טוב, שהפך לחברה מאוד טובה, ואמרתי לעצמי 'איך הוא יכול לקום בוקר אחד ולהגיד 'כל החיים שלי הייתי גבר כלוא בגוף של אישה' ואני כולה הומו וחי בשקר. אמרתי לעצמי 'עדן, תתאפס על עצמך מהר'. יום אחד מישהי מהמשפחה דיברה איתי בטלפון ואמרה לי שהיא ראתה אותי מסתובב עם חברה טרנסית ושאלה 'למה אתה מסתובב עם אנשים כאלה?'. אמרתי לה 'אנשים כאלה? זה היה החבר הכי טוב שלי, והיום הוא החברה הכי טובה שלי. ואני גם הומו!'". 

וזו הייתה היציאה הראשונה שלך מהארון?
"כן, הפעם הראשונה שאי פעם אמרתי את זה בקול רם. ואז דיברתי עם אחותי בטלפון ואמרתי לאחותי 'מורן אני הומו'. בהתחלה יצאתי כדו מיני, אמרתי שאני גם וגם. אחותי שאלה אותי אם התנסיתי עם גבר ואמרתי לה שכן, למרות שלא התנסיתי באמת, כי מה אני כבר צריך לנסות? אני נמשך לגברים, זאת לא תורה מסיני". 

ואיך ההורים הגיבו?
"סיפרתי לאמא שלי והיא אמרה 'כל עוד אתה שומר על עצמך ואתה מאושר אז אני מאושרת'. היא גם הוסיפה שהיא ידעה תמיד, ודיברה עם המורה שלי ועם הפסיכולוגיות והיועצות בבית הספר. כולן ידעו ואני תמיד ניסיתי להסתיר, אז למה כולנו חיינו בשקר הזה?".

ואבא שלך?
"עם אבא זה היה קשה יותר. הייתי אצלו עם אחותי וחשבתי 'יאללה, כולם קיבלו את זה כל כך יפה, מה כבר יכול להיות?'. הוא בדיוק שאל את אמא שלי אם אני יוצא עם אחת החברות שאני מסתובב איתן. אמרתי לו 'שמעתי ששאלת את אמא מי חברה שלי. מה, אתה לא יודע מה אני?' ובאותו רגע הוא הכין תה, הניח על השיש, נעמד עם הגב אליי, ואמר 'תמיד ידעתי אבל הכחשתי'. בהתחלה ירדה לי אבן מהלב, אבל אז הוא ישב על הספה ואמר לי משפטים מאוד מאוד קשים, שאני לא מסוגל לחזור עליהם.

"קמתי והלכתי. לא דיברנו במשך שבועיים, ואז הוא חזר ועזר לי עם תשלומים ללימודים ואמר שדיבר עם חברים שלו שסיפרו לו שגם להם יש בן הומו. אנחנו בסדר, אבל הוא עדיין לא מקבל את זה, הוא אמר לי 'אם תתחתן אני לא אבוא לחתונה, אני מעדיף למות לפני שזה יקרה כדי שאני לא אראה את זה'. אמרתי לו 'אין צורך למות, אתה פשוט לא תוזמן'". 

לא פשוט, אבל אולי גם הוא צריך קצת זמן לעכל את זה.
"כן, הוא גדל בתקופה אחרת והיה לו חלום על איך הבן שלו יהיה. אני יודע שזה עניין של זמן, אבל אני לא מוכן לוותר עליו, אני מבין אותו שכואב לו, הוא לא מכיר את זה, הוא גדל בתקופה שהומואים זה סטייה, הוא לא יודע שאני שומר על עצמי, שאני לא משתרלל. אמרתי לו אני אגדל ואני אביא ילד בהורות משותפת. וניסיתי להרגיע אותו אבל זה לא עזר במיוחד. בסדר, אני לא יכול לרצות אנשים כל החיים שלי". 

מפריע לך משהו? תשנה אותו

השחרור מהסוד שחרר גם את יצר העשייה של גבאי. לפני שנה וחצי הוא התחיל לצלם ולהעלות סרטונים לטיקטוק. "הקורונה עשתה לי ממש טוב. היא גרמה לזה שישבתי בבית והרגשתי שצריך לבדר אנשים. אמרתי שאם לא לוקחים אותי מלהקים אני אהיה המלהק של עצמי. העליתי את 'סימה למה את לא נוגעת בבשר'. הלכתי לישון צהריים, וקמתי ל-70 אלף לייקים, מיליון צפיות. אמאל'ה, חשבתי שמשהו קרה, ממש פחדתי". 

מאז היו עוד הרבה סרטונים והרבה מאוד צפיות. כמה זמן לוקח לך להכין סרטון?
"יום. לבחור סרטון. לשמוע אותו בריפיט בזמן שאני שוטף כלים, אני עד היום יודע כל סרטון שעשיתי בעל פה. אחר כך אני מצלם. אני מצלם דמות דמות. רואה את הסרטון עד הסוף, קודם כל מבטל אותו ולא אוהב אותו. ואז אני שם בצד, צופה יום למחרת ומעלה".

מבחוץ נראה שאתה מביא את עצמך לידי ביטוי בקלות ככה. זה היה קל מההתחלה?
"בפעם הראשונה שהעליתי סרטון עם פאה נבהלתי. חשבתי שזה כבר ממש יציאה מהארון. אמא שלי אמרה שלא כדאי, שאלה 'למה אתה צריך להעלות את זה'. היום זה כבר לא רק פאה, זה גם לבוש נשי ועקבים, והיום אני מרגיש שאני נראה נדיר עם פאה ואני ממחיש דמויות של נשים מעולה. אני מתפרנס מזה, והאמת ששני ההורים שלי ממש גאים בי ומשוויצים בי".

בדרך שלך אתה מביא לרשתות גם תכנים אישיים. לא מזמן העלית סטורי שבו הראית איך אתה לוקח את הכדורים בבוקר.
"כי אנשים לא מדברים על זה מספיק. כן, אני מעלה סטוריז שאני לוקח כדורים, כי זה מדהים, זה מה שהוציא אותי מהמיטה ואני מודה עליהם כל יום. בלעדיהם הייתי ממשיך לעשות אק"ג. כשהעליתי את הסטורי היו לי מיליון הודעות, 'איזה כיף שאתה משתף, סוף סוף מישהו שמדבר פתוח'. אני מאמין בלעזור לעצמך ואם אתה לא מרגיש טוב עם משהו, קח את עצמך בידיים ותשנה. מהסיבה הזאת גם ירדתי עכשיו 15 קילו בעזרת מאמן, תזונה נכונה והליכות. גם עשיתי פיסול סנטר ואף. מפריע לך משהו? תשנה. אני שיניתי". 

החשיפה בטיקטוק הביאה מהר מאוד חשיפה רחבה יותר. בעקבות הסרטונים, קיבל פנייה מערוץ טין ניק והוזמן לאודישן לתכנית "הקומה האחרונה", שם שיחק את דוראל, נער המים. "הרגשתי סלב מן המניין, שלחו לי מונית, אספו אותי לימי צילום, אני מראיין סלבס! ישבתי עם אלה-לי, אליאנה תדהר, עם אנשים שאני רואה בטלוויזיה". 

עכשיו הוא בעצמו אחד האנשים שאפשר לראות בטלוויזיה. מהטיקטוק והתכנית בטין ניק, הצטרף במהירות לליגה של הגדולים והגיעה הפנייה מ"זה לא אולפן שישי", שאותה מובילים ארז טל וישראל קטורזה. "הייתי בהלם כשהם פנו אליי. אמרתי 'אותי הם רוצים? הם רוצים להכניס טיקטוקר?'. אחר כך נכנסתי גם לעולם הבוגר של חיקויים של יונית לוי, רינה מצליח, ביבי. הצוות של 'זה לא אולפן שישי', הם פשוט משפחה. המפיקה עידית היא הכי נחמדה שיש, אפילו עכשיו כשהיינו בהפסקה, היא עדיין דאגה לי. קטורזה עזר לי מלא עם אבא שלי, וארז טל מפרגן לי כל כך. זה ארז טל! זה איש טלוויזיה הכי מוערך! זה מדהים, הגעתי למצב שאנשים מאוד מוכשרים וגדולים בטלוויזיה מעריכים אותי. הם לא מתייחסים אליי כאילו אני רק עושה פינה, אלא כאילו אני ממש חלק בלתי נפרד מהתכנית. זה לא מובן מאליו". 

איך התגובות?
"מדהימות ממש, כשאישה עם תאומים הולכת אחריי ואומרת לי 'כשהייתי בדיכאון אחרי לידה, ראיתי סרטונים שלך כדי לשמוח', או מישהי אומרת לי 'הייתי עם חרדה ועזרת לי לצאת מזה' זה הכי מפרגן ומרים שיש. זו מקפצה היסטרית לקריירה".

יש גם תגובות שליליות?
"בהתחלה היו יותר, אני לא מתרגש. אני ישר חוסם תגובות שליליות, כי למה האנרגיה הזאת? אבל הכי שלילי זה 'יא הומו' או 'שמנמן'. כתבו לי שאני 'אסי עזר אחרי החגים'. נכון, אני הומו ואני שמנמן, זה לא מעליב". 

איך החברים מהתיכון מגיבים?
"מתקשרים ושואלים 'אתה זוכר אותי? חייבים לשבת'. כן, ברור. בלוק. זה עלוב, שאנשים שצחקו עליי שאני הומו מתחילים איתי היום". 

מה החלום הבא?
"ארץ נהדרת. וואו, כמה שאני רוצה להגיע לשם". 

פשוט לחכות

בשנה שעברה, לצד העלייה על מסלול מקצועי חדש ומשמח, השתנה גם המסלול האישי של גבאי, שעבר במשך שנים ארוכות מדי דרך חוסר אהבה עצמית. הוא נבחר להשתתף בקמפיין של פוקס שהמסר שלו זה "בייסיק איז ביוטיפול".

פתאום אתה דוגמן! איך ההרגשה?
"וואו הכי התרגשתי בעולם, כל המטרה שלהם זה להביא אנשים אמיתיים ובאמת לעודד אהבה עצמית של אנשים 'רגילים', אז זה היה לי מדהים. הצטלמתי עם עוד שני בחורים רזים ולא הרגשתי שאני פחות מהם. להפך, חשבתי שאליי ישימו יותר לב". 

בעולם הנשי יש יותר ויותר ייצוג לדוגמניות פלאס סייז. מה קורה אצל גברים? יש מודל כזה?
"לא מספיק. גם גברים צריכים את המודל הזה של הגבר השמנמן שמתאהבים בו ושהוא החתיך של השכבה, אי אפשר שיהיה רק את השמן החנון שמרביצים לו, ושככה ימשיכו לבנות את הסטיגמה שלהיות שמן זה רע ושמי ששמן מסכן".  

תגיד, החייל ששנא את עצמו וכמעט קפץ לפסי הרכבת, יכול היה להאמין שתוך שנה וחצי החיים שלו ייראו ככה?
"וואו, לרגע לא. החייל שהייתי דמיין עתיד עצוב של גבר נשוי עם ילדים וכלב, חי בשקר כל הזמן". 

והיום, יש לך מסר לילדים שחושבים כרגע שהכל שחור?
"קחו את הזמן. זמן זה ברכה. הייעוד שלכם יקרה, לפעמים צריך פשוט לחכות. תעשו מה שאתם מרגישים ורק כשאתם מוכנים. בנוגע ליציאה מהארון, תצאו רק כשאתם מרגישים שלמים עם עצמכם. תחיו את החיים שלכם כמו שאתה רוצים. אני אמרתי לעצמי 'מה זה, יש תאונות, דברים קורים בעולם, ואני לא אחיה את החיים שרציתי? די מספיק, אני לא רוצה לגמור כמו קייטלין ג'נר'. היא פספסה את השנים הכי יפות שלה כאישה. ולא רציתי". 

והיום אתה חי את החיים שלך?
"הייתי בזוגיות ארבעה חודשים עם בחור חרדי שהיה בארון ובעוד זוגיות של חמישה חודשים שנגמרה. מאוד מרתיע אנשים להסתובב איתי ברחוב, כי מזהים אותי ואולי ככה יזהו גם אותו, אז כרגע אני לא בזוגיות ושומר על עצמי, וכשזה יבוא זה יבוא". 

מתחילים איתך באינסטגרם?
"יש התחלות, זה יישמע מגוחך, אבל פעם לא התחילו איתי, לא עניינתי. ועכשיו כשיש לי עוקבים והכרה זה קורה". 

אתה חושש לפעמים שהפרסום שלך יותר מעניין אותם ממך?
"קרה לי שיצאתי לדייט והבחור אמר לי 'בוא נעלה סטורי ביחד' וסירבתי. הוא התבאס והפגישה נגמרה אחרי שתי דקות. לפני רגע הייתי הכי מצחיק, הכי סקסי, הכי נהנית איתי ופתאום לא הסכמתי להעלות איתך סטורי, אז ביי?".

אבל יש גם יתרון להתחלה באינסטה, לא? זה סימן שהם חובבי הומור.
"כן, לגמרי, והומור זה מה שהכי עושה לי את זה. גבריות והומור, ואמון, מן הסתם. אבל אם אין בך טיפת הומור ואתה נפגע ממני אז זה לא יעבוד בינינו. אה, ואל תהיה מזל קשת".