בכיכר "הבימה" בתל אביב מתקיים טקס לציון 25 שנה לרצח יצחק רבין. כמה עשרות אנשים, חלקם אוחזים בדגלי מחאה שחורים, עומדים בדממה ומקשיבים לנאומים. בחלקה השני של הכיכר, סביב בריכת המים, עומדים בשקט עשרות ישראלים ממוצא ארמני ונושאים שלטי מחאה על המתרחש בסכסוך הדמים בין ארמניה לאזרבייג'ן: מדינת ישראל מוכרת לאזרים נשק, והנשק הזה הורג בקרוביהם. כשתסתיים העצרת שלהם, המפגינים יתקרבו למחזיקי הדגלים השחורים. הקבוצות יתחילו להתערבב, לדבר על איחוד הפגנות.
בכיכר נמצא גם אולפן הטלוויזיה הנייד של ערוץ 20. משדרים את התכנית של שמעון ריקלין, היום בהגשתה של ליטל שמש. האולפן מתנייד לכאן מדי ערב זה חודשים כדי לסקר את ההפגנות נגד הממשלה ומתייצב תמיד באותה נקודה, לצד בית הקפה של רשת "ארקפה", שממנו נלקח החשמל להפעלת האולפן (כשנודע העניין לרשת, החשמל נותק). הארמנים מתחילים לשיר שירי עם בדיוק כששמש וכתב הערוץ משוחחים עם עיתונאית בארה"ב על הבחירות שם. "זה שלמה ארצי של הארמנים", אומר הכתב. צחוקה של שמש מתגלגל והיא מבקשת מהקולגה לעשות את המעבר לפרסומות, בארמנית אם אפשר.
"האמת שהיה ממש מצחיק", אומרת שמש ימים אחדים לאחר האירוע, כשאני שואלת אותה מה גרם להלך הרוח המבודח בעיצומה של מחאה על טבח. "הייתה הפגנה ענקית של הארמנים, ואז הגיעו החבר'ה של 'קריים מיניסטר' עם הדגלים השחורים והרסו להם את ההפגנה השקטה עם זמבורות ותופים".
הייתי שם, זה לא מה שאני ראיתי שקרה. לגופו של עניין, את מבינה את מחאת הארמנים?
"הייתי באזרבייג'ן, עשיתי שם כתבה על הקהילה היהודית. הארמנים מפגינים על הטבח שם, על המכירה של הנשק, אבל ישראל במצב בעייתי. אם היא לא תמכור נשק לא יישארו לנו חברים, ומצד שני האזרים עוזרים לנו עם איראן".
ואנחנו עוזרים לאזרים לטבוח בארמנים.
"כל נשק שתמכרי למישהו, בסוף יהרוג מישהו אחר".
להגיד "בגלל ביבי אין לי דירה" לא יקדם אף אחד לשום מקום
לצד הפעילות שלה בערוץ 20, שמש מזוהה כיום כסמן הימני בפאנל של "פגוש את העיתונות" בקשת 12. בתכנית היא ממהרת לצאת נגד דברי ביקורת המופנים כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, וניכר שגם כשהדוברים לא מסכימים ביניהם, הם בעיקר לא מסכימים איתה. לאחר התכנית לציון רצח רבין עלה ציוץ בחשבון הטוויטר של הליכוד: "עוד פאנל 'מאוזן' הערב בפגוש את העיתונות: משמאל - רונן צור, שמעון שיפר, יגאל גואטה, רינה מצליח. מימין - ליטל שמש".
איך את מרגישה בפאנל? נכנסים בך לא מעט.
"אני חושבת שאני עומדת בזה בגבורה. זה תמיד אני מול אנשים שחושבים אחרת ממני, ואני יכולה להתמודד עם ארבעה שצווחים עליי. אבל הייתי שמחה אם היה יותר איזון בתקשורת - יותר ייצוג ימני, מזרחי, פריפריאלי. זאת עדיין אותה מטריה אשכנזית-חילונית, יוצאי גל"צ. ברגע שאתה מסיים את גלי צה"ל, בגיל 22 אתה הופך לכתב של ערוץ 12 או 13 וזהו, כל הדלתות נפתחות בפניך. אני הייתי צריכה לעבוד עשור נוסף כדי להגיע למה שהגעתי".
שמש (37) הצטרפה לערוץ 20 בשנת 2015, תחילה כפאנליסטית בתכנית "הפטריוטים" ואחר כך כמגישת רצועה לילית בשם "היום הזה" וכמגישת מהדורת החדשות. כיום היא גם מגישה פינה בשם "תהיו איתי רגע" באתר "ישראל היום".
הסלוגן של ערוץ 20, שהוקם בשנת 2014 ושנמצא בבעלותו של האוליגרך הישראלי-רוסי יצחק מירילשבילי, הוא "הקול של העם". אלא שהקול אינו נשמע: בשנת 2019 עמד אחוז הצפייה בערוץ על עשיריות האחוז בחלק משעות אחר הצהריים, ועל כאחוז אחד בשעות צפיית השיאה. לא מזמן פרש ערוץ 20 מוועדת המדרג ואיש אינו יודע מהו הרייטינג שלו כיום; לפי נתוני "יפעת", מתחילת השנה לא העביר אליו אף מפרסם גדול תקציב משמעותי. מאידך, זה הערוץ היחיד שבו מתראיינים דרך קבע בנימין ושרה נתניהו – ושאפילו בצד הימני של המפה יש הרואים בו שופר של ראש הממשלה, לא נציג של מגוון הקולות בימין. בספטמבר כתב הפובליציסט מנחם רהט בעלון "מצב הרוח" הלאומי-דתי: "בערוץ 20 לא תשמע מילה של ביקורת לגבי אחריותו של מי שהביאנו עד הלום".
לך יש ביקורת כלפי נתניהו?
"הרבה ביקורת, למשל בהתנהלות מול מערכת המשפט. אנשי ימין באים בטרוניות שהיא הפכה לגוף עם שיכרון כוח מטורף, ואני חושבת שהביקורת צריכה להיות מופנית לממשלה שהייתה פה למעלה מעשור ולא עשתה שום דבר כדי לייצר איזונים ובלמים. לבית המשפט יש יותר כוח מאשר לכנסת, ובעניין הזה אני מפנה אצבע מאשימה כלפי נתניהו וממשלת הימין".
יש הטוענים שנתניהו דווקא עושה הכל כדי להחליש את מערכת המשפט, אבל בואי נדבר על המחאה נגדו. יש לה גם היבטים אחרים לגמרי.
"לתחושתי נוח לאנשים לבוא ולהגיד שנתניהו אחראי לכל צרות חייהם. למצב הכלכלי, לקורונה. לפעמים צריך להסתכל פנימה ולקחת אחריות אישית".
את לא חושבת שהממשלה צריכה לדאוג לאזרחים?
"אני לא חושבת שצריך להאשים את הממשלה בכל צרותיי. יש בעיה חמורה בדור הזה שמאוד חי את הרגע, ממעט לחסוך. זה גם הדור שלי, דור שהרבה יותר קל לו. יש לנו אינטרנט, אנחנו מחליפים עבודות ומקצועות לימוד הרבה יותר, אבל לא חושבים עשר שנים קדימה. צריך להסתכל על אנשים שכן הצליחו לקנות דירות, להבין מה הם עושים, איך מגיעים לשם. להגיד 'בגלל ביבי אין לי דירה' לא יקדם אף אחד לשום מקום".
אומרים עלייך שאת הקול הרהוט של הימין. מה דעתך על זה?
"אני מקבלת את זה כמחמאה, אבל יש המון אנשים בימין שאני עפה עליהם. ארז תדמור, גדי טאוב, גלית היסטל, אראל סג"ל".
למה את חושבת שאומרים עלייך את זה?
"אני חושבת שיש בי משהו מאוד אסוף, אולי ממלכתי, הטונים הרגועים שלי שיוצאים החוצה מבעד למסך. זה שונה מהימין המתלהם והצועק שנוח לתקשורת להראות, שמייצר רייטינג ודרמה. אני לא אשכח את הסצנה המפורסמת של אורן חזן עם איילת נחמיאס. הוא צעק עליה בחניון של הכנסת והיא דיברה אליו כל כך לא יפה, 'יא אפס, יא זבל'. כל מה שיצא בווידאו זה חזן צועק על נחמיאס. וכשסתיו שפיר הייתה צורחת בוועדות בכנסת?".
היא אף פעם לא קיללה.
"היא הרימה את הקול. כשאתה בא עם חזות מזרחית ואג'נדה ימנית, מראש יתייגו אותך כמתלהם ועושה פרובוקציות ברגע שאתה מרים קול. אם אתה בא מהשמאל - זה בסדר. הסערה התקשורתית אחרי הצעקות של מירי רגב אצל אופירה וברקו - האם הייתה סערה דומה סביב הריאיון הגנוז של עפר שלח? את בטח אפילו לא זוכרת את זה. השתחרר קטע מתוך צילומים בערוץ הכנסת, שלח מאיים על אחד המגישים, מפוצץ את הריאיון, אומר ש'אני אלך לדבר עם הבוסים שלך ואני אדאג שאתה לא תעבוד פה'. האם זה עשה סערה תקשורתית? לא, כי אצל ח"כ אשכנזי מהשמאל זה פתאום נסלח".
כל פרסומת שנייה מוכרת לך קרם החלקת צלוליט לישבן
היא נולדה באשדוד לתהילה, עובדת בתעשייה האווירית שעלתה ארצה מהודו ("היה פקפוק גדול בנוגע לשאלת יהדותם של העולים משם, גזענות גדולה כלפיהם") ואמנון, יליד ישראל ממוצא עיראקי-פולני שעוסק בעבודות עפר. כשהייתה בת חמש התגרשו הוריה; יש לה עוד אח מנישואיו השניים של אביה והיא דודה לעשרה אחיינים.
לאחר גירושי ההורים עברה שמש לגדרה עם אמה ואחותה הבכורה. בגיל 12 כבר הוציאה את עיתון השכבה והדפיסה אותו במשרד של אמה. אחר כך זכתה בתחרות כתבים בעיתון הילדים "כולנו" וכתבה בו עד גיל 15. לאחר מכן כתבה ב"ראש 1" ובהמשך במקומונים של גדרה. היא ניסתה ולא הצליחה להתקבל לגלי צה"ל, התגייסה למג"ב ושירתה כלוחמת בתקופת האינתיפאדה השנייה. לאחר השחרור ערכה את עיתון הילדים "עולמו של דיסני".
״לא חשבתי על טלוויזיה דווקא", היא אומרת, "אבל תמיד רציתי לכתוב, ובשנות ה-20 שלי הבנתי שיש לי תשוקה לאקטואליה. עברתי לחדשות 'הוט', הייתי כתבת בדרום בתקופת 'עופרת יצוקה'. משם הגעתי לישראל היום ולערוץ 20".
לצד הקריירה בתקשורת, שמש עוסקת בהסברה ישראלית והייתה ממייסדי תנועת "האמת שלי", שהוקמה כמשקל נגד לארגון "שוברים שתיקה". כשהשמיים פתוחים היא מסתובבת בעולם ומרצה על שירותה הצבאי, על המוסריות המוחלטת של צה"ל ועל ישראל כדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. את כל היא עושה את זה באנגלית מצוינת.
היא צמחונית, מה שתמיד מפתיע את חבריה לימין. בתכנית האירוח האינטרנטית של ערוץ 7 היא לקחה את קובי סלע למסעדה צמחונית בתל אביב והוא התעכב איתה על הנקודה: "את עיתונאית ימנית, אז למה את לא יכולה להיות בן אדם רגיל? למה את צריכה להיות גם צמחונית?". שמש ענתה שהיא גם חילונית, גם תל אביבית וגם לוחמת, ושזה לא סותר. "ימנים יכולים להיות גם אוהבי בעלי חיים", אמרה. "וגם אוהבי ארץ ישראל, להבדיל", הוסיף סלע.
למה זה כל כך מפליא שאת צמחונית?
"גם אני לא מבינה. אני אוהבת בעלי חיים ולא חושבת שאנחנו צריכים לאכול אותם, אנשים לא מודעים לזה שהבשר היה פעם תרנגולת או פרה עם רגשות ומחשבות וצאצאים. משום מה מקשרים צמחונות לאנשים רכי לב, כמו שמקשרים לשמאל את המאבקים למען איכות הסביבה ובעלי החיים, אבל אין קשר. רואים לזה דוגמאות בכנסת – שרן השכל מהליכוד היא טבעונית ומעבירה חוקים נגד המשלוחים החיים. נתניהו מינה את טל גלבוע ליועצת בעלי חיים, מה שלא היה אף פעם בכנסת".
אנשים מופתעים גם מזה שהיא רווקה, וכאן העניין כבר לא נוגע להשקפותיה. "אם הייתי גבר לא היו מדברים איתי על זה, וכאישה אני יכולה להגיד לך שזה מטריד. החברה מעמיסה עלייך כל הזמן להתעסק באיך שאת נראית, כל פרסומת שנייה שאת רואה בטלוויזיה מוכרת לך קרם החלקת צלוליט לישבן, מחטב, מצר היקפים ותה טיבטי. אין לזה סוף, ואני אומרת, אנחנו לא צריכות להישאב לזה. אמא שלי כל הזמן אומרת לי ולאחותי, תחיו, שימו חצאיות קצרות, לכו עם גופיות. אתן צעירות, כשתגיעו לגיל שלי לא יהיו לכם את כל האופציות האלה ואת כל הבחורים. עכשיו זה הזמן לנצל. היא אומרת לי את זה כל הזמן, וזה לא מחלחל".
באיזה מובן?
"יש לי קטע שאני כאילו הדוסית של החבורה - איך שאני מתלבשת, מה שאני משדרת. חברות אומרות לי, 'ליטל, את לא הולכת לדייט בגולף'. אבל אני דוגלת בגישה שלא משנה איך את מתלבשת. נשים חסודות ולא חסודות מוצאות את אהבת חייהן. תהיי מי שאת, תרגישי נוח וזהו".
אז איך נראית הרווקות בימי קורונה?
"המגפה טפחה על פרצופם של הרווקים. זה כאילו שהמציאות אומרת לך, לא השכלת להעמיד תא משפחתי – שאי בתוצאות, תהיי לבד בחגים. זה לא פשוט. מצד שני, הדייטים נהיו יותר מעניינים. אם פעם היית יושבת בבר עם מישהו שעה על בירה, אז עכשיו עושים פיקניק, יושבים בפארק. יש בזה משהו יותר חמוד".
איך את מכירה עכשיו?
"בעיקר דרך חברים, לא באפליקציות".
תצאי עם שמאלני?
יצאתי עם שמאלני. אין לי בעיה עם זה כל זמן שהוא לא מצביע לרשימה המשותפת, הקצה הזה".
איך זה לצאת עם שמאלני?
"בשבוע שעבר היה לי דייט עם קולנוען, וכבר היה לי ניסיון רע עם קולנוענים. הוא אמר לי, 'אל תשפטי אותי, אל תדאגי, יהיה כיף'. בסוף היו שלוש שעות של ויכוחים פוליטיים. באיזשהו שלב הוא אמר לי, 'אני דוגל ביום זיכרון משותף לפלסטינים וישראלים'. אמרתי לו טוב, פה עובר הגבול שלי, מפה אין לי לאן להמשיך. אבל היה בן אדם מעניין, לא נפרדנו ברע בכלל, ישבנו בחוץ, הבאנו יין. הכל היה ברוח טובה ובחיוך".
רווקים ורווקות, בדייט אל תדברו על פוליטיקה
בחייה המקצועיים היא כן מצליחה לגשר על פני תהומות. כשאני שואלת על עיתונאים שמהווים מבחינתה מודל מקצועי, היא מזכירה בין השאר את אילנה דיין ("היא מאוד מוכשרת"), איתי אנגל ("התפקיד שלו אדיר בעיני") וצבי יחזקאלי ("הסדרה שלו על האסלאם? אני אומרת לך, זו פנטזיה רטובה שלי להיות במסווה ולהשתחל למקומות כאלה, להביא תחקירים כאלה").
את מי את אוהבת במהדורות החדשות?
"יונית לוי היא מגישה מעולה בעיניי, מאוד מקצועית, מאוד קוהרנטית. גם איילה חסון מגישה מעולה ועיתונאית מצוינת שמביאה סיפורים מעולים, מאוד נאמנה לעצמה, לא מתלכלכת בפוליטיקה. אם את כבר שואלת על מודלים, אז אני מעריצה את עירית לינור. היא בעיניי אישה מדהימה".
למה?
"היא כותבת מעולה, אני הרוסה על הסטטוסים שלה והיא מצחיקה אותי מאוד. היא גם עשתה דרך נורא מעניינת במנעד הפוליטי ממעוז הברנז'ה השמאלנית ללהיות ימנית בועטת, זה תהליך מעניין. היא בעיקר אישה שלא דופקת חשבון, שלא אכפת לה מה אומרים עליה, שכותבת תמיד את מה שהיא חושבת. כנשים אני חושבת שיש לנו נטייה לחשוב איך אנחנו יוצאות ומה זה אומר עלינו, בזמן שלגברים הרבה יותר נוח. אני רואה את זה כשאני מזמינה אנשים לאולפן: אישה תחשוב שבע פעמים אם היא מומחית ספציפית לתחום שהזמינו אותה, אם היא ראויה, אם היא מתאימה. גבר זה 'כן, מה את רוצה לדעת, תפתחי מצלמה'. הם הרבה יותר בטוחים בעצמם, לא אכפת להם איך הם קמו היום בבוקר, איך הם נראים, אם הם מאופרים. לנשים יש חוסר ביטחון מובנה, וכשאני רואה אישה שלא דופקת חשבון, זה מודל שאני שואפת אליו".
את מרגישה מאופקת בהשוואה לעירית לינור?
"אני כן כותבת טורי דעה, אבל אחשוב כמה פעמים לפני שאני שולחת ציוץ ואני משתדלת לא לפגוע באופן אישי. כשיש לך כוח בידיים קל ליפול, להשתלח, ואני גדלתי עם אמא שתמיד אמרה לנו, 'תעשו טוב, תדברו טוב'. לפעמים אני אולי חושבת יותר מדי על מה שאני מצייצת, מאוד נזהרת לא לתת כוח לדברים שיוצרים או מעמיקים קרע בעם. אבל זה מה שאני, זו האישיות שלי. לפעמים זה טוב להיות ככה ולפעמים פחות. זה בכל זאת עידן של אנשים יותר מוחצנים - אופירה וברקו, דולנד טראמפ. ככל שאתה יותר משתלח ובוטה, תקבל יותר במה".
את עובדת עם גופי תקשורת בעלי אג'נדה ימנית מובהקת. אי אפשר להגיד שזה עוזר לקירוב לבבות.
"אני תמיד אומרת, אנחנו חייבים להפסיק עם הקוטביות הזו. אנחנו פה למטרה משותפת. זה כמו בדייט שדיברנו עליו, זה לא שיש בעיה עם שמאלנים. באותו מקרה היו פשוט דעות פוליטיות הרבה יותר קיצוניות. אני עובדת בתחום הזה שמעסיק אותי והוא כל עולמי, אבל פערים בהשקפה זה לא סוף העולם".
מה לגבי גבר שבכלל לא מתעניין באקטואליה?
"אין לי בעיה כל עוד יש לו עולם משלו. זה לא דיל ברייקר".
הדייט עם הקולנוען - הצלחת להבין למה הוא חשב מלכתחילה שתסתדרו?
"זה מה שאמרתי לו. אתה רואה בחורה בפאנל של 'פגוש את העיתונות', כולם צועקים עליה שם. אתה יודע שהדעות שלך הפוכות משלה ואתה אומר 'הופה, זה מדליק אותי'? מה עבר לך בראש? הוא אמר, 'ראיתי בחורה יפה, מתוקה, ואמרתי שווה לנסות לפנות אליה בפייסבוק'. אמרתי לו, אני אכן מתוקה, אבל בדעות הפוליטיות יש בינינו תהום פעורה. הכי מצחיק זה שהוא אמר לי מראש, 'אל תבואי עם דעות קדומות'. אז אמרתי לו, תענה לי על הסעיפים הבאים: האם עשית סרט שמדבר על הכיבוש ושקיבלת עליו מימון אירופאי? כן. האם אתה גר בשכונה כזו מתחכמת, להלן שכונת שפירא? כן".
למה מתחכמת?
"כי מי גר בשפירא? כל ההיפסטריאדה התל אביבית. זה הצחיק אותי, הניסיון שלי עם קולנוענים פשוט הוכיח את עצמו בפעם השנייה".
מה היה בפעם הראשונה?
"בדיוק אותו סיפור של לצאת עם מישהו שצורח עלייך כל הדייט, חושב שאת הייצוג של הימין בארץ. זה לא עובד ככה. בכלל, לכל הרווקים והרווקות שקוראים אותי עכשיו - להמלצתי, אל תדברו על פוליטיקה בדייט. למה זה טוב?".
צילום: אור דנון | סטיילינג: הילה ג'רבי | איפור ושיער: מיכל פוסמן