יש לי וידוי: כשאני לבד בבית, אני מדברת לעצמי בקול רם. בדרך כלל אני אורחת בטוק-שואו אמריקאי ונשאלת על הפרויקט האחרון שלי, למשל פריכית תירס עם טונה ולימון כבוש שאכלתי מעל הכיור. אני מספרת בהרחבה מה היה החזון היצירתי מאחורי המנה ומה ניסיתי להביע בצורת האכילה הנונשלנטית והדוחה הזאת.
אני מאמינה שאינני היחידה שמדמיינת תרחישים כאלה, ושכמעט כולנו עושים את זה, בדרך כזו או אחרת. שופכים החוצה מחשבות והגיגים, מעמידים פנים שלמימיקה שלנו יש משמעות סינמטית ומדמיינים את הראי במקלחת כמצלמה שממוקדת אך ורק בנו. איסה ריי חולקת עמנו את התחביב הזה, ואפילו מנרמלת אותו: בכל פרק ב"אינסקיור" איסה מציגה לנו שואו שאמור להיות מביך אבל הופך לאחת מצורות המבע הקוליות ביותר שאי פעם נראו בטלוויזיה. בפרק הנוכחי, איסה מוסיפה "מיי ניגה" בסוף כל משפט (ברנט דמיוני על האקס שלה, לאחר שהוזמן לאירוע של חברה שלה), ובכך הפכה את הפלואו של הדקלום לשיר ראפ מעולה. רק שהיא שכחה שלורנס כבר מזמן לא הניגה שלה.
היא גם קצת שכחה עם מי היא מתעסקת, כי כל האנרגיות שסשן הראפ המאולתר הזה הביא לה נגמרו בכך שהיא אמרה "I Do" לטיפאני, כשנשאלה אם זה בסדר להזמין את לורנס ליום ההולדת של בעלה, דרק. סירייסלי, גרל? מכאן כולנו כבר ידענו מה הולך לקרות: קלאש ענק בסדר גודל מינימלי של מייוות'ר ומקגרגור.
אבל בואו ניזכר איך הפרק הזה התחיל. איסה נבוכה ומושפלת מאירועי הפרק הקודם, בו דניאל העז לגמור ללא התרעה על פניה, או כמו שמולי קראה לזה בעוקצנות בשיחה ביניהן – "העניק לה טיפול פנים". מולי, שמזועזעת מהסיפור אבל גם קצת מנוחמת שהיא לא לבד במערכה מול גברים מעצבנים, צוברת מספיק ביטחון כדי לספר לאיסה משהו מביך לא פחות: היא עדיין נפגשת עם דרו. מה שאומר שנקודת הפתיחה של הפרק היא שגם הדמות הראשית וגם הסיידקיק שלה מצויות במצבים פגיעים - ולגמרי מודעות לכך.
עם התקדמות העלילה חומרת העניינים מדרדרת, אבל אם לאיסה עוד יש שביב תקווה באפיק התעסוקתי/ מוסרי, הרי שהלב של מולי נשבר שוב ושוב במהלך הפרק. היא לא מקבלת את ההעלאה שמגיעה לה ומבינה שלהיות בקשר עם גבר נשוי (בנישואים פתוחים, כן כן, שמענו), זה לא רק מורכב, זה גם ממש כואב. מה שבאמת מעיד על עליבות המצב הוא שהנחמה היחידה שיש לדרו להציע למולי באותה ארוחת ערב מקוללת הוא סקס חשאי בשירותים. מולי יוצאת מתא השירותים הזה מובסת, בלי שום זיק של אמונה בדרכה הלאה - לא בחיים המקצועיים ולא בחיים הרומנטיים. אבל היי, מזל שלפחות יש לה את איסה.
איסה, מצידה, מחליטה סוף סוף לקחת אחריות על מה שקורה בעבודה, כאשר היא מגלה כי ילד לטיני שלומד בבית הספר בו היא מעבירה את התכנית לא רשאי להשתתף בה. זוהי נקודת מפנה עבורה, כי המפגש האנושי מול מישהו חלש ממנה שמושפע לרעה מבחירתה להחליק את הגזענות של המנהל גיינס - מפעיל אותה באופן כמעט אוטומטי. לא רק שהיא פונה להשלים עם פרידה וחושבת על דרכים חדשות לשלב תלמידים לטיניים בתכנית, היא גם מתעמתת בפומבי עם המנהל, ובתור דמות שרגילה להיות מובלת ולזרום עם החיים - זה מאוד אמיץ מצדה.
טיפאני, שכנראה סובלת מהרעלת חמצן במוח עקב הבלונד המוגזם, מפיקה ארוחת ערב מוגזמת ליום ההולדת של בעלה, שבעינינו היא פשוט שעון עצר שסופר לאחור עד המפגש הנוראי בין איסה, לורנס ואפרנה. אה כן, אפרנה - הבחורה החדשה מהעבודה של לורנס, זוכרים? ומה קורה כשזה קורה? בהתחלה, לכאורה, כלום. לורנס מגיע עם אפרנה, שכבר הספיק לאכזב בתחילת הפרק (הספק נאה לדוש שהפך להיות), ואיסה יושבת רחוק ממנו אבל כנראה לא רחוק מספיק.
בשלב מסוים היא מתקשה לסבול את נוכחותם של השניים ויוצאת החוצה. מולי יורה מבט לעבר לורנס לצאת אחריה, ובזמן שהם עומדים ומתנצחים ברחוב, לרגע אף התעורר בי חשש שהם עומדים לממש שוב תשוקה בוערת. החשש הזה מתבדה, למזלנו, כי הדבר האחרון שהשניים האלה צריכים זה להיות ביחד. הם עדיין כועסים ומקנאים זה לזו, ונדמה שבמהלך כל הסצנה הזאת בחוץ הם לא באמת מנהלים דיאלוג, אלא יורים חיצי ארס אחד בשניה.
לורנס הוא זה שכביכול יוצא עם ידו על העליונה, כי הוא זה שאומר את המילה האחרונה במפגש, והמילה הזאת היא "זונה". אחר כך הוא נוסע עם אפרנה הביתה, עדיין נסער, ואפרנה רוצה להמשיך את הערב. וכאן נשאלת השאלה - באיזה קטע? נדמה שהיא אמורה להבין שקרה כאן משהו ולהתייחס לרגשות של לורנס. אבל אפרנה מצטיירת כבחורה שרגילה להשיג את מה שהיא רוצה באלגנטיות – שימו לב שבמהלך כל הפרק הזה היא מנתבת את לורנס לרקוד לפי החליל שלה: לעשות אאוטינג מול הקולגות שלהם, לבוא איתו לארוחת הערב למרות שבפירוש לא הוזמנה ולשכנע אותו לעשות דרינק כשהם באוטו אחרי המשבר עם איסה. לורנס, מובל על ידי דמותה הדומיננטית המתוחכמת, מסכים להכל. האם זה חידוש מרענן או מדאיג עבורו להיות עם בחורה כזאת? רק הזמן יגיד.
"לא בטוחה" משודרת ב-HOT ,yes וסלקום טי.וי
>> בפרק הקודם של "לא בטוחה": לט איט גו
mako תרבות בפייסבוק