קל לפספס את "מתחת לפני השטח", דרמת המתח הבריטית החדשה שהגיעה כעת ל-yes Oh (בימי א', 22:00). היא לא קורצה מהחומר שממנו עשויות סדרות להיט – היא לא מתרוצצת עתירת כוכבים וקלת דעת בין סצנות שראינו כבר באלף וריאציות, היא לא תוצרת ארצות הברית של אמריקה, והשם העברי שלה, "מתחת לפני השטח", שנשמע כמו שם של כל כך הרבה סדרות אחרות, עושה לה עוול (אז ברשותכם, נקרא לה בשמה המקורי, "Glue"). כי היא לא כמו סדרות אחרות. למעשה, היא יוצאת דופן באופן פנטסטי. והיא יוצאת דופן באופן פנטסטי כבר מסצנת הפתיחה המרהיבה שלה, שבה נער שובה לב מתפשט בחסות החשיכה ורץ עירום בתוך שדה פרחים צהוב עד שהוא מגיע לגג ממגורה גבוה וקופץ פנימה אל גרגירי הזהב, שוחה ומתפלש ונבלע בהם בסלואו מושן.
בכלל, הוויזואליות של "גלו" כל כך מיוחדת, שהיא נראית כמו מקבץ צילומי אינסטגרם מפולטרים שחולפים במהירות, אור רך ורומנטי שמאיר ובה בעת מסתיר את כל מה שקורה, והרבה תנועה – מרעמות סוסים מתנופפות ועד אירועים שנוזלים זה לתוך זה ומתמזגים זה בזה.
"גלו" מתרחשת בכפר קטן בשם אוברטון אי שם באנגליה, רחוק מהתפאורות המוכרות לנו בדרך כלל – ערים גדולות וסואנות עם נקודות ציון להיאחז בהן. באוברטון יש הרבה תבן, וחציר, ופרות, וסוסים, ומריצות, ואופניים, וצוענים (שהיחסים המורכבים ביניהם ובין שאר התושבים תופסים מקום נכבד בעלילה), וגבעות מוריקות, וטרקטורים, וסמים. הרבה מאוד סמים. אקסטות וקוקאין ושאכטות וחומר ניקוי חקלאי תעשייתי שממלאים בו שקיות ואז עוטפים איתן את הראש בתוך אמבטיה מלאה. וזה רק בפרק הראשון, כן?
מי שעושים את כל הסמים האלה הם חבורה של בני נוער שתקועים בין כל החציר הזה בפאקינג אברטון, כך שאת הריגושים שלהם הם צריכים ליצור בעצמם, כלומר לצרוך בעצמם. בין הסמים הם גם גונבים קצת, מציתים קצת מכוניות, בוגדים קצת, מסתכסכים קצת, ויכול להיות שגם רוצחים. כי עשר דקות לתוך הפרק הראשון וכבר יש לנו גופה של אחד מהם, רק בן 14, אבל כמו שאומר עליו חברו בהמשך הפרק, "אני לא בטוח ש'טוב' היא המילה המתאימה לתאר אותו". אבל הוא היה שלהם, ומישהו פגע בו. "העולם שלנו נדפק כרגע ואין לנו מושג מי עשה את זה", אומרת טינה, מהדמויות המהפנטות בסדרה ואחת שלא חסר לה יצר הרס עצמי.
פני חולדה ובלונים אדומים
מכאן יתחילו העניינים להסתבך וסודות להיחשף ויחסים להתלכלך. ולהבדיל מניסיונותיה הכושלים של ג'יי קיי רולינג ב"כיסא פנוי" לחשוף סודות כמוסים בעיירה מנומנמת אך רוחשת מניפולציות, שהובילו לסדרה צדקנית, שטוחה וקלישאית, יוצר "גלו" ג'ק תורן מדלג בקלילות על כל מהמורה קלישאית כמו סוסי המירוץ הממלאים את המסך. כל הדמויות פה שנונות, הרסניות, מלאות חיים ואומץ ופחד. אפילו החלומות שלהן מקוריים. כאלה:
"חלמתי שאדם עם פני חולדה ובלונים אדומים עוקב אחריי, או שאדם עם פני חולדה ובלונים אדומים באמת עקב אחריי".
"בלונים אדומים?"
"הם התפוצצו בזה אחר זה.. כנראה חלמתי. מה קרה לך?"
"אני לא בטוח לגמרי, אבל בוודאות היו מעורבים בזה פחות בלונים".
על "כיסא פנוי" כתבתי שהיא מסבירה את עצמה יותר מדי, והרי ידוע שהדברים החשובים באמת קורים מתחת לפני השטח. במקרה הזה לפחות השם הבנאלי "מתחת לפני השטח" קולע. הדקויות של "גלו" מחייבות צלילה עמוקה ומענגת. כל מה שקורה מעל פני השטח הוא רק בונוס.