הפרק התשיעי בעונה השלישית של "משחקי הכס", "חתונה אדומה", הפך בשבוע החולף לנושא השיחה העיקרי ברשתות החברתיות ובקרב חובבי הטלוויזיה, ואולי עוד מוקדם לקבוע, אבל מדובר כנראה בפרק שיתקבע בתודעה כאחד הפרקים הזכורים בתכנית טלוויזיה אי פעם. נשמע דרמטי? לא כמו מה שקרה לשושלת סטארק.
לכאורה זה נשמע מהלך קצת מסוכן עבור תכנית טלוויזיה - למה להרוג את הדמויות הראשיות שלך? הרי אנשים מתאהבים בהן, חלקם צופים בתכנית בשבילן ולהרוג אותן זה לא פחות משברון לב. אתם מדמיינים לעצמכם את "מד מן" בלי דון דרייפר? את "חברים" בלי רייצ'ל? את "דקסטר" בלי דקסטר? את "האנטומיה של גריי" בלי מרדית' גריי? (טוב, האמת שזה יכול דווקא להיות די נחמד). אבל מאמר במגזין פורבס טוען ההיפך - להרוג את הדמויות הראשיות שלך זה מעולה, גם לקהל הצופים וגם לעסקים.
"משחקי הכס" לא נפגעה מ"החתונה האדומה", ממש לא, מדובר בעונה הכי נצפית של הסדרה עצמה, וגם הסדרה הכי נצפית של HBO מאז "הסופרנוס". אמנם לא מדובר ברשת טלוויזיה שמתפרנסת ממכירת פרסומות, אלא בכבלים בתשלום, אבל זה רק אומר שיותר ויותר צופים ישלמו על מנת לצפות.
למעשה, הם טוענים, מדובר בחלק גדול מהאפיל של התכנית. הצופים של היום מחפשים תכניות מתוחכמות יותר ויותר, ומה לעשות שכבר קשה לרגש אותנו. סדרה כמו "משחקי הכס", שחוצה את כל הגבולות הקיימים ושתמיד יכולה להפתיע באיזו עריפת ראש עסיסית, משנה את כל מה שידענו על דמויות ראשיות. הופכת את האמונה הפנימית שלנו, המבוססת על עשרות שנים של צפייה, בכך שיש אנשים שהם בטוחים ושתמיד יצליחו להינצל ברגע האחרון, ומעלה את סף המתח והריגוש שלנו לגבהים חדשים.
ויש עוד סיבה לכך שמהלך כזה הוא טוב לעסקים, קצת פחות רומנטית וטלוויזיונית ויותר כלכלית ופשוטה - כשסדרה מצליחה, עם כל עונה שעוברת השחקנים דורשים שכר גבוה יותר ויותר. מה לעשות שבעונה שנייה של "חברים" רייצ'ל לא הייתה יותר ג'ניפר אניסטון האלמונית אלא כוכבת על, והשכר שלה גם היה בהתאם. ב"משחקי הכס", לעומת זאת, רוב וקייטלין כבר לא יקבלו העלאת שכר. וזה משפיע על יתר הכוכבים, כמובן, שלא יכולים להרשות לעצמם לנהל משא ומתן קשוח כי כמו שהם כבר למדו על צווארו של נד סטארק - בתי הקברות מלאים באנשים שאין להם תחליף.
